1

כללי

1. לפניי בקשת נפגע העבירה, מר ניסים טלקר (להלן: "המבקש"), להעביר לידיו העתק פסק הדין אשר ניתן בעניינו של הנאשם.

2. ביום 03/10/19 הורשע המשיב 2, בהתאם להודאתו בכתב אישום מתוקן, בביצוע עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"). כעולה מעובדות כתב האישום המתוקן, המשיב 2 הכה את המבקש בראשו באמצעות מוט אלומיניום, באופן שגרם לדימום באזור ראשו של המבקש, אשר נזקק לטיפול רפואי.

ביום 02/06/21 ניתן גזר הדין בעניינו של המשיב 2, במסגרתו הוטלו עליו עונשים בדמות מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה ופיצוי לנפגע העבירה.

3. ביום 17/08/21 הגיש המבקש בקשתו, כאמור, לקבל לידיו עותק מפסק הדין.

ביום 19/08/21 התבקשה תגובת ב"כ המשיבים.

ב"כ המשיב 2 התנגדה לבקשה.

לטענתה, המידע הנוגע לנפגע העבירה, בעניין שכר בטלתו והפיצוי אשר נפסק לטובתו - גלויים לפניו, ואי המצאת העתק גזר הדין לא תפגע במימוש זכויותיו. מנגד, המצאת גזר הדין לידי נפגע העבירה תפגע בפרטיותו של מרשה, מאחר ומפורטים בו נסיבות חייו והליך שעבר במסגרת שירות המבחן.

משכך, באיזון בין רצונו של נפגע העבירה לדעת את כל פרטי פסק הדין לפגיעה בפרטיותו של מבצע העבירה - גובר האינטרס של השמירה על זכויות המשיב 2.

2

4. ב"כ המשיבה 1 - מדינת ישראל - לא טרחה להגיב לבקשה, ולכן, בהתאם להחלטתי מיום 19/08/21, היעדר התגובה מצידה נחשבת להסכמה.

דיון ומסקנות

5. סעיף 8(ב) לחוק זכויות נפגעי עבירה תשס"א-2001 (להלן: "החוק") קובע כי: "נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על השלב שבו מצוי ההליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע...".

6.סעיף 8(ג)(1) לחוק, הרלוונטי לסעיף העבירה אשר ביצע הנאשם, מוסיף וקובע כי: "נפגע עבירה שביקש זאת זכאי לכך שהגופים המפורטים בתוספת השניה יידעו אותו על שלבים בהליך פלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע, כמפורט באותה תוספת...".

עיון בתוספת השניה מעלה כי המחוקק הטיל על התובע את החובה ליידע את נפגע העבירה, בין היתר, על מועדי הדיונים, הכרעת הדין וגזר הדין.

7. כמו כן, סעיף 9 לחוק קובע כי: "נפגע עבירה זכאי, לבקשתו או לבקשת בא כוחו, לעיין בכתב האישום נגד הנאשם או בהסדר לסגירת תיק ... לפי העניין, ולקבל העתק ממנו...".

8. מהמפורט עולה כי נפגע העבירה זכאי לקבל מהתובע מידע לגבי השלב בו מצוי ההליך הפלילי, לרבות מידע על מועדי הדיונים בו, וכן רשאי לעיין בכתב האישום. עם זאת, אין בחוק כל הסדר מחייב לגבי המצאת העתק הכרעת הדין או גזר הדין לבקשת נפגע העבירה, או אף עיון בהם.

כמו כן, בבג"ץ 4792/09 מעאלי נגד פרקליטות מחוז מרכז (21/06/09) נקבע כי: "אין לקרוא אל חוק זכויות נפגעי עבירה אלא את מה שיש בו...".

משכך, אני קובעת כי לא קיים הסדר בחוק המחייב המצאת גזר הדין והכרעת הדין לידי המבקש.

9. עם זאת, באשר לעיון בתיק, מתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003, (להלן: "תקנות העיון"), עולה כי:

"(א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן - בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין...

3

(ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.

(ה) בית המשפט רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון או לתגובת צד שלישי, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם..."

10. בבג"ץ 10357/04 קיבוץ נחשולים ואח' נגד שר הרווחה ואח' (31/08/21) נקבע אך לאחרונה כדלקמן: "ככלל, ובהיעדר איסור שבדין, נקודת המוצא היא כי יש להיעתר לבקשה לעיון בתיק בית המשפט וזאת בשים לב למעמדו הרם של עיקרון פומביות הדיון. משום כך, על המתנגד לבקשת העיון רובץ הנטל לשכנע כי אין להתירו ולשם כך עליו להעלות טעם ממשי וכבד משקל המצדיק את שלילת העיון וכן לספק הסבר קונקרטי ומפורט באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפת מסמכים ספציפיים (ראו, למשל: בג"ץ 10076/02ד"ר רוזנבאום נ' נציב שירות בתי הסוהר (22.8.2005)). ודוק, זכות עיון בתיק בית משפט מוקנית אף למי שהוא אינו בעל דין בהליך או "צד מעונין" (ראו: רע"א 3564/12ד"ר נמרוד בייר נ' פלוראליטי בע"מ ...), אלא אם כן הצדדים להליך מצביעים כאמור על אינטרס לגיטימי וכבר משקל שיימנע את העיון. רק במקרים שבהם בעל דין או צד שלישי צפוי להיפגע מהעיון בתיק יש לבצע איזון ראוי בין זכות העיון ובין הפגיעה העלולה להיגרם.

בענייננו, מלבד טענות כלליות ביותר העותרים לא הצביעו על פגיעה קונקרטית העלולה להיגרם בפרטיותם או כבודם כתוצאה מהעיון בתיק, וכן לא הצביעו על מידע קונקרטי שעלול להביא לפגיעה כזו. לכן, לא ראיתי להורות על איסור גורף של העיון בתיק בשל טענות לפגיעה בפרטיות...".

11. קבלת הבקשה ביחס לעיון בגזר הדין איננה סותרת כל דין, וזאת מאחר והדיונים בתיק התקיימו בדלתיים פתוחות, ומאחר ובקשת נפגע העבירה איננה כוללת עתירה לחשיפת מסמכים חסויים.

כמו כן, אין מחלוקת כי גזר הדין אשר ניתן בתיק זה הוא מעניינו של המבקש, מתוקף היותו נפגע העבירה, וכן, אין בהמצאת גזר הדין לידיו, באמצעות מזכירות בית המשפט, משום הקצאת משאבים לא סבירה.

באשר לטענה לעניין הפגיעה בפרטיותו של המשיב 2, כפי שעולה מהפסיקה המפורטת לעיל, מאחר ונקודת המוצא היא כי יש להיעתר לבקשה מסוג זה, על המשיב 2 רובץ הנטל לשכנע כי אין להתיר העיון ולשם כך אין להסתפק בטענה כללית ויש לספק הסבר קונקרטי ומפורט באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מהמצאת גזר הדין.

4

במקרה זה, הסתפקה ב"כ הנאשם בהעלאת טענה כללית בלבד.

12. משכך, לאחר ששקלתי את האינטרסים השונים, ונוכח חשיבות עיקרון פומביות הדיון, בשים לב לתמצית תוכן תסקיר שירות המבחן המופיע בגזר הדין שאין בו משום חדירה משמעותית לפרטיות המשיב 2- אני מתירה המצאת גזר הדין לידי נפגע העבירה, וזאת באמצעות מזכירות בית המשפט, כמבוקש.

13. מזכירות תעביר ההחלטה לב"כ הצדדים, ותמציא גזר הדין למבקש.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשפ"ב, 19 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.