1

בקשה להתיר פרסום קלטת חקירה בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), תשס"ב-2002 (להלן - חוק חקירת חשודים).

הבקשה וטיעוני הצדדים

1.             המשיב 2 (להלן - המשיב) הועמד לדין בגין עבירה שעניינה תקיפת בן זוג ואולם לאחר שהחלה להישמע פרשת התביעה, הודיעו הצדדים על הסכמה לפיה כתב האישום יבוטל בהתאם לסעיף 94(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982. קיבלתי את הסכמת הצדדים והוריתי על ביטול כתב האישום.

2.             כעת מונחת בפני בקשה במסגרתה עותרת הסנגוריה הציבורית להתיר פרסום קלטת חקירה המתעדת את חקירת המשיב. הסנגוריה הציבורית - אשר ייצגה את המשיב בהליך הפלילי (באמצעות עו"ד איגור גלידר) - טוענת שנפלו פגמים רבים בעת חקירת המשיב ובהם תרגום לקוי של דבריו; פגיעה בזכויותיו לייצוג; ותמלול שגוי של הדברים שנאמרו בחקירה. נטען שקיים אינטרס ציבורי רב בחשיפת הקלטת על מנת להציג פגיעות אלו וכי הדבר לא ניתן להיעשות אלא באמצעות צפייה בלתי אמצעית בקלטת החקירה. כן נטען שלאחר שכתב האישום בוטל לא קיים עוד חשש להשפעה על תקינות ההליך המשפטי ומשכך ראוי להיעתר לבקשה. להשלמת התמונה אציין שהמשיב הסכים לפרסום קלטת החקירה ובלבד שפניו יטושטשו ולא יפורסם מידע שיש בו להביא לזיהויו.

2

3.             המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי בהתאם לסעיף 13 לחוק חקירת חשודים הכלל הוא איסור פרסום קלטת החקירה ונדרשים טעמים מיוחדים לשם פרסום. נטען שלא מתקיימים במקרה זה טעמים מיוחדים וכן לא הוכח שלא ניתן להציג את הפגמים הנטענים בדרך שאינה פרסום הקלטת דווקא, וזאת על רקע הפגיעה שתגרם לפרטיות המתלוננת ויתר המעורבים בחקירה בשל הפרסום. בעניין זה נטען שפרסום הקלטת עלול להביא לגילוי פרטי המשיב ורעייתו, בשל כך שההליך עצמו נוהל בדלתיים פתוחות. כן נטען שלא קיים היום הליך תלוי ועומד ומשכך הפרסום יהיה מגמתי ויביא "למשפט בתקשורת". בנוסף נטען שפרסום הקלטת עלול לפגוע ביחסי המשיב ורעייתו וזאת לאור המלצות שירות המבחן. משכך, טענה המשיבה שהנזק שיגרם מפרסום הקלטת עולה על התועלת הציבורית שתושג בשל כך וביקשה לדחות הבקשה. להשלמת התמונה אציין שביקשתי מהמשיבה לקבל את עמדת המתלוננת, אשר מסרה שהיא מסכימה לבקשה ובלבד שפרטיה לא יחשפו.

המסגרת הנורמטיבית

4.             סעיף 13 לחוק חקירת חשודים קובע כך:

"המפרסם תיעוד חזותי או קולי של חקירה, כולו או חלקו, בלא רשות בית משפט, דינו - מאסר שנה; לענין סעיף זה - 'חקירה' - לרבות חקירה בידי רשות אחרת, המוסמכת לחקור על-פי דין, שהוצא לגביה צו לפי סעיף 16(ג)".

5.             הוראת סעיף 13 לחוק חקירת חשודים היא חריג לכלל לפיו בית משפט ידון בפומבי (סעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה). כידוע, לפומביות הדיון שני פנים. האחד, ניהול המשפט בדלתיים פתוחות, כך שכל אדם יכול להיכנס לאולם בית המשפט (בכפוף לשיקולי קיבולת האולם). השני, עניינו היתר לפרסם ברבים פרטים על תוכן ההליך, לרבות שמות בעלי הדין וכן כל פרט אחר (ע"פ 11793/05 חברת החדשות הישראלית בע"מ נ' מדינת ישראל ואח' (5.4.2006)). ודוק: בעידן המודרני, עיקר חשיבותו של עיקרון פומביות הדיון בא לידי ביטוי דווקא ביכולת לפרסם ברבים את תוכנו של ההליך המשפטי כאשר "לעניין זה ניתן לומר כי הציבור הרחב שולח את אנשי-התקשורת - כנציגיו - אל אולם בית-המשפט, ואלה מביאים את דבר ההליכים אל שולחיהם באמצעות הפרסום" (רע"פ 5877/99 יאנוס נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(2), 97).

3

6.             האיסור שבסעיף 13 לחוק חקירת חשודים עניינו במדיית הפרסום ולא בתוכנו. כך, מקום בו מדובר בהליך המתנהל בדלתיים פתוחות, אין צורך בהיתר על מנת לפרסם פרטים בדבר מהות ההליך ותוכנו, לרבות פרטים בדבר חקירה שתועדה בתיעוד חזותי או קולי. ההיתר נדרש על מנת לפרסם את ההקלטה עצמה. בעניין זה נקבע כי "הפער האיכותי בין פרסום התוכן המילולי של החקירה, לבין פרסום תיעוד חזותי או קולי שלה מבחינת פוטנציאל הפגיעה הטמון בו מצדיק, לגישת המחוקק, את הטלת האיסור האמור" (ע"פ 10994/08 מדינת ישראל נ' תורג'מן 14.5.2009); להלן - עניין תורג'מן).

7.             בהינתן שהכלל הוא איסור פרסום תיעוד חזותי או קולי של חקירה משטרתית, מוטל על מבקש הפרסום הנטל להראות הצדקה לחריגה מהכלל (בש"פ 4275/07 רשות השידור נ' מדינת ישראל (17.9.2007)). לצורך החלטה בדבר מתן היתר לפרסום חקירה שתועדה בתיעוד קולי או חזותי, נקבע בפסיקה שעל בית המשפט להביא בחשבון את הפגיעה שעלול הפרסום להסב לנחקר או לצד שלישי. נקבע כי לאור משקלה הרב של הזכות לפרטיות מדובר בשיקול בעל משקל רב המחייב להימנע מפגיעה בפרטיות אלא במידה הכרחית ושאינה עולה על הנדרש (למשקלו של השיקול בדבר הפגיעה בפרטיות בשל פרסום קלטת חקירה ראו לאחרונה: ע"פ 1682/21 רשת מדיה בע"מ נ' בנימין נתניהו ואח' (25.4.2021); פסקה 17; להלן - עניין רשת מדיה). שיקול נוסף עניינו בחשש שמא ידיעתו של נחקר שחקירתו עלולה להתפרסם בפומבי, "תרתיעו ממסירת גרסה שלמה לחוקריו" (עניין תורג'מן) ובכך תפגע יעילות החקירה המשטרתית. כן על בית המשפט להביא בחשבון את הפגיעה האפשרית בטוהר ההליך המשפטי שתיגרם באם תפורסם חקירה בעת ניהול ההליך. מנגד, על בית המשפט לשקול את חשיבותו של עקרון פומביות הדיון ותרומתו לביקורת הציבורית על פעילות רשויות השלטון ובמקרה זה על אופן ניהול חקירות על ידי המשטרה. בעניין זה על בית המשפט לבחון אם קיים עניין ציבורי משמעותי בפרסום התיעוד, כאשר נקבע כי "ענין ציבורי שיסודו בצורך לחשוף התנהלות פגומה של המשטרה בחקירה הוא גורם בעל משקל רב בהפעלת שיקול הדעת לענין הפרסום" (עניין תורג'מן). לצורך קבלת החלטה, על בית המשפט לאזן בין האינטרסים השונים, וזאת כאשר משקלם של האינטרסים השונים משתנה בהתאם לשאלה אם החקירה הבשילה לכדי כתב אישום וככל שכן, באיזה שלב מצוי ההליך. כמו כן, בידי בית המשפט לאשר את הפרסום בסייגים והגבלות וזאת במטרה לנקוט אמצעי מתון יותר להשגת התכלית.

מן הכלל אל הפרט

8.             בענייננו, ההליך המשפטי הסתיים. משכך, אין עוד חשש שפרסום תיעוד החקירה יפגע בתקינות ההליך או יביא לפגיעה כלשהי בראיות. אציין שבכל מקרה, הקלטת הוצגה באולם בית המשפט, והודעת הנאשם וכן תמלול החקירה הוגשו כראיה. בנתונים אלו, שיקול זה משקלו נמוך. בשלב זה "שיקול פומביות הדיון מקבל משקל מיוחד, כאשר אל מולו ניצב אינטרס ההגנה על הפרטיות של הגורמים המעורבים בחקירה, והשפעת גורם זה על האפקטיביות של חקירות משטרתיות דרך כלל, מבחינת שיתוף פעולה של נחקרים פוטנציאליים עם גורמי החקירה" (עניין תורג'מן).

4

9.             כפי שצוין לעיל, המשיב מסכים לפרסום הקלטת בתנאי שלא ניתן יהיה לזהותו. לנתון זה יש ליתן משקל ממשי, שהרי "בקובעו את הכלל האוסר לפרסם תיעוד חזותי או קולי של חקירה, ביקש המחוקק, בראש ובראשונה, להגן על פרטיותם ועל כבודם של העדים והחשודים" (עניין רשת מדיה). בעניין זה אפנה גם לסעיף 20(ד) להנחיית פרקליט המדינה מספר 14.22 - איסור פרסום תיעוד חזותי או קולי של חקירה (התשע"ז) לפיה במקרים בהם "הנחקר מודע להשלכות ואינו מתנגד לפרסום ובפרט אם הוא מיוצג תגבר הנטיה לכבד את עמדתו, בכפוף לשיקולים ולתכליות האחרות שביסוד איסור הפרסום" (ההדגשה במקור- י.ט.). אזכיר שאף רעייתו של המבקש (שהיא קורבן העבירה) נתנה הסכמתה לפרסום בתנאים שפורטו לעיל. בעניין זה טענה המשיבה כי עולה חשש שהמשיב ורעייתו אינם מבינים עד תום את השלכת הפרסום לאור כך שהתיק עצמו נוהל בדלתיים פתוחות וניתן יהיה לקשרו אליהם. אציין שבתחילה עמדת אשת המשיב הובאה באמצעות ב"כ המשיב ומשכך הוריתי למשיבה לשוחח עמה ולברר את עמדתה וזו השיבה שוב שהיא מסכימה לפרסום בסייגים שפורטו. כאשר המשיב מיוצג ועמדת קורבן העבירה הובאה באמצעות המשיבה, אין בסיס לטענה זו והמשיבה אף לא חזרה עליה.

10.         המשיב מסכים אפוא לפרסום. קרבן העבירה, אף היא מסכימה לכך. מנגד, לא ראיתי פגיעה משמעותית שעלולה להיגרם ליעילות החקירה המשטרתית בשל אפקט מצנן שיגרום הפרסום ואף המשיבה לא טענה אחרת ובכל מקרה לא בפה מלא. אזכיר שוב את הסכמת המשיב לפרסום ובעניין זה ציין בית המשפט העליון כי "אם יֵדעו נחקרים פוטנציאליים, כי ינתן משקל משמעותי, אולי אף מכריע להסכמתם או להסכמת מי שבא בנעליהם - יפחת חששם מלשתף פעולה עם חוקריהם. משקבענו, כי מבלעדי הסכמת הנחקר, או שארו, לפרסום - ספק רב אם בית המשפט יֵאות להתירוֹ - מצטמצם אפוא החשש מפני אותו 'אפקט מצנן' " (עניין רשת מדיה).

11.         ועדיין, אף בהיעדר פגיעה בפרטיות הנחקר וצדדים שלישיים, כמו גם ביעילות הליכי החקירה בשל הרתעת נחקרים, פרסום כמבוקש ייעשה רק בהינתן אינטרס ציבורי ראוי המצדיק לעשות כן. הסנגוריה הציבורית טוענת שישנה חשיבות ציבורית בהצגת הקלטת על מנת להביא לידיעת הציבור את האופן בו נוהלה החקירה במקרה זה, אגב פגיעה בזכויות הנחקר אשר התבטאה בתרגום לקוי של דבריו ובאי הקפדה על מימוש זכותו להיוועץ בסנגור, לרבות מטעם הסנגוריה הציבורית. המשיבה לא חלקה על כך שנפלו פגמים כנטען על ידי הסנגוריה הציבורית, אלא טענה שניתן להשיג תכלית זו בדרכים אחרות.

5

12.         אין צורך להכביר מילים בדבר חשיבותה של זכות ההיוועצות והדברים ברורים וידועים (רע"פ 5121/98 טור' יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי (4.5.2006). ביחס לתרגום החקירה, אף הוא נושא שקשה להפריז בחשיבותו. בעניין זה ציין בית המשפט העליון כך:

"דבריי אלו נועדו להציב תמרור אזהרה לפני גורמי אכיפת החוק, ובהם משטרת ישראל והתביעה, על מנת שאלו יפעלו לכיבוד זכות הטיעון והזכות להליך הוגן באמצעות אבטחת קיומו של תרגום אפקטיבי לכל חשוד. בשלב החקירה התרגום האיכותי והאפקטיבי הוא כלי חיוני לגילוי האמת. ברי, כי תרגום קלוקל לחשוד שאינו דובר השפה העברית עלול במקרים מסוימים אף להוביל להודאות מעוותות ולהגשת כתבי אישום המתבססים עליהן. תחילתו של ההליך הפלילי הוא בחקירה, ומשזו סובלת מפגמים בסיסיים הנובעים מתרגום קלוקל, משליכה היא על המשך ההליך באופן בו עלולים חפים מפשע להימצא חייבים בדין. שומה על בתי המשפט ויתר גורמי אכיפת החוק להקפיד על קיומו של תרגום אפקטיבי כחלק מחובתם לכבד את זכויות האדם ברוח עקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית הדבקה בכיבוד מלוא זכויותיו של כל אדם באשר הוא אדם". (ע"פ 8974/07 הונצ'יאן לין נ' מדינת ישראל (3.1.2010))

13.         בשקלול הנתונים שפורטו לעיל ובהם הסכמת המשיב ורעייתו; היעדר חשש מפני אפקט מצנן על נחקרים אחרים; והעניין הציבורי שבפרסום, סברתי שראוי להיעתר לבקשה וזאת מבלי להביע עמדה בטענות גופן בדבר הפגמים. שקלתי שמא ניתן להשיג תכלית זו בדרך של פרסום שאינו כולל את הקלטת עצמה ובאתי לכלל מסקנה שבשים לב לאופי הטענות, פרסום התמלול לא ישיג את המטרה המבוקשת, שהרי הטענה היא שהתמלול אינו משקף נכונה את שהתרחש בחדר החקירות ולכן מתחייבת הצגת "ראיית המקור" גופה.

14.         התוצאה היא אפוא שאני מתיר את פרסום הקלטת. עם זאת, לבקשת המשיב ורעייתו (ובהסכמת המשיבה) מובהר כי תנאי לפרסום הקלטת הוא טשטוש פניו וכן אי גילוי פרטים מזהים כלשהם על אודותיו ועל אודות בני משפחתו. כמו כן, בהסכמת המשיב, אני מורה כי אף פני החוקרים יטושטשו. לאור כך שהחלטתי ניתנת שלא בנוכחות הצדדים, היא תיכנס לתוקף בעוד שבעה ימים.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד אב תשפ"א, 02 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.