ת"פ 3722/05/22 – מדינת ישראל נגד אחמד דיאב,אחמד נג'אר
בית המשפט המחוזי בחיפה |
|
ת"פ 3722-05-22 מדינת ישראל נ' דיאב(עצור/אסיר בפיקוח) ואח'
|
|
בפני כבוד השופט דניאל פיש
|
||
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל |
|
נגד
|
|
|
הנאשמים |
1. אחמד דיאב 2. אחמד נג'אר |
|
|
|
בשם המאשימה: עו"ד ג'דיר ברהום
בשם נאשם 2: עו"ד מג'יד חג'אזי
גזר דין (בעניינו של נאשם 2 בלבד) |
הנאשם 2 הודה במסגרת כתב אישום מתוקן בעבירות הבאות:
מעשה פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ושהייה בישראל בניגוד לחוק לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.
על פי האמור בכתב האישום המתוקן, הנאשם 2 הוא תושב רצועת עזה שבמועדים הרלוונטיים לכתב האישום שהה שלא כדין בישראל. בין נאשם 1 לנאשם 2 קיימת היכרות מוקדמת על רקע עבודתו של נאשם 2 בטמרה. ביום 22.4.22 סמוך לשעה 16:30 נהג נאשם 1 ברכב והוא הסיע את הנאשם 2 מטמרה לכיוון שפרעם. שוטרים שהיו בנסיעה לידם זיהו שהוא מחזיק בידו טלפון נייד בעת הנהיגה וסימנו לנאשם 1 לעצור. במקום זאת האיצו הנאשמים את מהירות הרכב והחלו במנוסה. ניידות נוספות הצטרפו למרדף אחריהם שבמהלכו התנגשו בניידת משטרה, נסעו בניגוד לכיוון התנועה ובסוף כאשר נעצרו, נאשם 2 החל להימלט רגלית לתוך שטח חקלאי.
טיעוני המדינה
המדינה טענה שהנאשם 2 פגע בערכים המוגנים של שמירת הסדר הציבורי ושלטון החוק, וכן בתפקודה התקין של המשטרה, ובביטחון ושלום הציבור ובשלמות הגוף, בפרט זה של ציבור משתמשי הדרך. בקשר לכניסה בלתי חוקית לישראל הוא פגע בערכים המוגנים של ריבונות המדינה.
נטען שמדובר באירוע חמור שחרג מכל אמת מידה נורמטיבי יחד עם הנאשם 1, כאשר לא נשמעו לשוטרים ויצרו במעשיהם סיכון ממשי למשתמשי הדרך.
על פי האמור בכתב האישום המתוקן (סע' 6), הוזכר שהנאשם 2 עודד את נאשם 1 שלא יעצור את הרכב.
באשר לעבירה בה הורשע הנאשם 1, נטען שהפסיקה מצדדת בהחמרת הענישה בסוג זה של העבירות (בש"פ 2613/06 עלי נ' מדינת ישראל).
המדינה סברה שמתחם הענישה ההולם נע בין 10-24 חודשי מאסר בפועל לעבירה העיקרית.
אוזכרו פסקי הדין הבאים:
ע"פ 2519/14 ענאד אבו קיעאן נ' מדינת ישראל (29.12.14); באותו מקרה המערער גנב רכב, נהג נהיגה פזיזה ורשלנית והפריע לשוטר במילוי תפקידו. בערכאה הדיונית נקבעה ענישה בשתי העבירות האחרונות בסך 10 חודשי מאסר (בגין העבירה של גניבת הרכב הוטלו 20 חודשי מאסר). הערעור נדחה כאשר צוין שהפסיקה הנוהגת לכל העבירות יחד להטיל עונשים שבין 12 ל-32 חודשי מאסר בפועל.
רע"פ 1454/14 ראדי אבו סנד נ' מדינת ישראל (26.2.14); המערער הורשע של נהיגה בפזיזות והכשלת שוטר ובית משפט השלום גזר עליו קנס, פסילת רישיון ומאסר על תנאי ופסילה על תנאי. בית המשפט המחוזי הוסיף לעונש 5 חודשי מאסר בפועל. הבר"ע נדחתה.
ת"פ 46307-08-17 מדינת ישראל נ' אבו עביד (6.2.23); בגין נהיגה פוחזת של רכב וחבלה במזיד ברכב נקבע מתחם ענישה שבין 6-18 חודשי מאסר.
ת"פ 12708-08-17 מדינת ישראל נ' שראונה (10.8.17); בגין עבירה של כניסה שלא כדין לישראל נגזרו על הנאשם 10 ימי מאסר בפועל ונקבע מתחם שנע בין מאסר בפועל של כמה ימים עד 6 חודשי מאסר בפועל.
המדינה ביקשה להטיל על הנאשם עונש ברף הבינוני של המתחם ובנוסף מאסר על תנאי, קנס, פיצוי, פסילה ופסילה על תנאי.
טענות ההגנה
ב"כ הנאשם הזכיר שאין מחלוקת שמי שנהג ברכב היה נאשם 1, על אף שהודה שהנאשם 2 אמר לו לא לעצור, כאמור בכתב האישום. נטען שאין לדעת בדיוק מתי הנאשם 2 אמר את האמרה. נטען שכתב האישום תוקן בצורה משמעותית והעבירה שמיוחסת לנאשם 2 הינה עוון בסמכות בית משפט שלום. נטען שאילו מלכתחילה המדינה הייתה מייחסת לנאשם 2 את העבירות בהן הורשע בסוף, היה מזמן מרצה את עונשו ומשתחרר.
נטען שלאחר התיקון הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, חסך מזמנו של בית המשפט. הוזכר שמדובר בנאשם שיש לו הרשעה אחת של כניסה לישראל ללא רשות.
נטען שאין מקום להשית בגין העבירה הזו יותר ממספר ימי מאסר.
אוזכרה פסיקה כדלקמן:
ת"פ 57932-11-15 מדינת ישראל נ' גולן ספרדי (22.6.18); במסגרת הסדר טיעון בעבירה של נהיגה פוחזת ונהיגה הגורמת נזק לרכוש או אדם הוטלו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ופסילה מלהחזיק רישיון למשך 6 חודשים, ופיצוי לנוסעת בסך 2,000 ₪.
ת"פ 42523-04-13 מדינת ישראל נ' סעיד סמאר (26.4.17); בגין עבירות של הסעת שוהים בלתי חוקים שלא כדין, נהיגה פוחזת של רכב ונהיגה ללא רישיון וחוסר פוליסת ביטוח, הוטל על הנאשם שהסיע 6 שוהים בלתי חוקיים 6 חודשים ויום ו-5 חודשי פסילת רישיון נהיגה וקנס בסך 2,000 ₪.
ת"פ 56522-07-15 מדינת ישראל נ' סאלח אלטלאלקה (); בגין הסעת שוהים בלתי חוקיים ונהיגה פוחזת ברכב, נהיגה בשכרות, הוטלו 4 חודשי מאסר (בגין כל העבירות 6 חודשי מאסר).
דיון
הערכים המוגנים שנפגעו ביחס לעבירת הנהיגה הפוחזת הם שמירה על שלום הציבור ושלומם של המשתמשים בדרכים. הערכים שנפגעו במסגרת עבירת הכניסה לישראל שלא כדין היו פגיעה בריבונותה של המדינה.
בכל הקשור לעבירה הראשונה, מדובר באירוע בלתי מתוכנן, וביחס לכניסה לישראל כפי הנראה התקיים תכנון כלשהו. חלקו של הנאשם 2 בעבירה הראשונה לא היה דומיננטי, כאשר לא הוא נהג ברכב וגם העידוד שנתן לנהג הסתכם במשפט אחד על פי כתב האישום. עם זאת, הוא נושא באחריות בגין מעשיו.
בגין העבירה הראשונה הנני קובע מתחם ענישה שבין 6 - 14 חודשי מאסר ובגין העבירה השניה מאסר על תנאי עד ל-6 חודשי מאסר.
בנסיבות המקרה, יש לקחת בחשבון את הודאת הנאשם וכן כי עברו הפלילי מוגבל (עבירה אחת של כניסה לא חוקית לישראל).
במקרה זה תוטל תקופת מאסר הזהה לתקופת מעצרו של הנאשם בגין שתי העבירות (מיום 24.4.22 ועד ליום 3.11.22). כמו כן אני מטיל מאסר על תנאי של 3 חודשים משך 3 שנים למקרה שיעבור כל אחת מהעבירות בהן הורשע.
היות שהנאשם 2 אינו שוהה בישראל כדין הוא ייעצר ויובא לנקודת גבול ליד רמאללה (מחסום קלנדיה) שם ישוחרר.
במקרה דנן, איני רואה מקום לפסילה או קנס.
זכות ערעור תוך 45 יום
ניתן היום, י"ב ניסן תשפ"ג, 03 אפריל 2023, בהעדר הצדדים.
