­­לפני:                                       כבוד השופט גיא אבנון

המאשימה:                            מדינת ישראל

                                                באמצעות תביעות מרכז - שלוחת נתניה

                                                                        נ ג ד

הנאשם:                                 מוחמד אבו בכר

בשם המאשימה:                   עו"ד שחר יערי

בשם הנאשם:                        עו"ד יזהר קונפורטי

גזר דין

1.         הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בכתב אישום מתוקן בהסעת שלושה תושבים זרים או יותר, לפי סעיף 12א(ג)(1א)(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל), זאת לאחר שביום 7.4.21 הסיע במכוניתו בכפר יונה שישה שוהים בלתי חוקיים. במעמד הצגת ההסדר בין הצדדים הופנה הנאשם לבקשתה של המאשימה לקבלת חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות, אשר מצא אותו מתאים לריצוי עונשו בדרך זו. זה המקום לציין כי במועד הטיעונים לעונש ראיתי לדחות את בקשת ההגנה להפנות את הנאשם לקבלת תסקיר מבחן.

2.         ב"כ המאשימה עמדה על נסיבותיה של עבירת ההסעה שבוצעה בנסיבות מחמירות - כמות גדולה של שוהים בלתי חוקיים, שלא נבדקו על-ידי רשויות הביטחון, וכשהנאשם לא ידע את מטרת כניסתם. במעשיו סיכן הנאשם את שלומו של הציבור וביטחונו. המאשימה ביקשה לראות ברכבו הגדול של הנאשם ויכולתו להכיל מספר רב של נוסעים משום נסיבה לחומרה. היא עמדה על התיקונים שערך המחוקק בחוק הכניסה לישראל, הפנתה לפסיקה להמחשת הענישה הנוהגת, וביקשה לקבוע את מתחם העונש בין 18-6 חודשי מאסר. בגזירת העונש הראוי לנאשם ביקשה להתחשב מן העבר האחד בתיקון כתב האישום לקולה, בהודייתו של הנאשם במיוחס לו ובנטילת אחריות, ומן העבר האחר בהרשעותיו הקודמות (עת/1), אשר מלמדות, לשיטתה, כי מדובר במי ששב ומסתבך בפלילים פעם אחר פעם. בנסיבות אלה ביקשה המאשימה לגזור על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, מאסר על-תנאי, קנס בסך 10,000 ₪, פסילת רישיון הנהיגה בפועל ועל תנאי, וחילוט הרכב בו בוצעה העבירה (בעל לוחית זיהוי מס' 93-738-64, להלן: הרכב), אשר הושב בינתיים לחזקתו של הנאשם.

3.         ב"כ הנאשם ביקש ליתן משקל מקל לנסיבות ביצוע העבירה: הנאשם אסף את השוהים הבלתי חוקיים בתוככי כפר יונה, באירוע רגעי ולא מתוכנן, ולא הסיעם כבמקרים אחרים מקרבת המחסום לתוך שטח המדינה. הוא ביקש להבחין בין נסיבותיו של הנאשם, לבין פסקי הדין שהגישה המאשימה, ולאחר הדיון הגיש פסקי דין המתיישבים, לשיטתו, עם עתירתו העונשית. אשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, ביקש שלא ליתן משקל להרשעותיו הקודמות של הנאשם, אשר אינן רלבנטיות להכרעה. הוא ביקש להתחשב במצבו המשפחתי של הנאשם - בן 55, אב ל-7 ילדים, מובטל, מצבו הכלכלי עגום. הנאשם סועד את אמו, וגזירת עונשו, בין אם מדובר במאסר בעבודות שירות, ובין אם מדובר בקנס או בפסילת רישיון הנהיגה - תפגע במישרין באם ובשאר בני המשפחה, בפרט הואיל ומדובר במפרנס יחיד. באשר לרכב ששימש לביצוע העבירה - הנאשם נתן את הסכמתו לחילוטו, בטענה כי מדובר בגרוטאה. כאמור בפתיח, במהלך הטיעונים לעונש ביקש ב"כ הנאשם להפנות את מרשו לקבלת תסקיר מבחן.

4.         הנאשם בדברו לעונש סיפר על מציאות חיים קשה: אמו סיעודית והוא זה שמטפל בה, מצבו הכלכלי קשה, והוא חייב כספים לרשויות שונות. באשר לנסיבות ביצוע העבירה, טען כי רק ביקש לסייע למאן דהוא, ו"איך שפתחתי את הדלת נכנסו לרכב, אני לא הכרתי אותם. אשתי אמרה חראם, זה קפיצה של עשר דקות". עוד הוסיף כי העבירה חריגה בנוף חייו, הוא אינו מזיק למדינה וכל עונש שיקבל יכביד עליו. הנאשם סיים את דבריו בבקשת סליחה ורחמי בית המשפט.

דיון

מדיניות הענישה

5.         בחינת מדיניות הענישה בעבירות הסעת שוהים בלתי חוקיים מלמדת על מגמת החמרה המצדיקה ככלל גזירת עונשי מאסר, בין אם לריצוי מאחורי סורג ובריח, ובין בעבודות שירות. ראו מדגם מייצג:

רע"פ 2057/19 פתחי מרזוק נ' מדינת ישראל (21.03.2019). המבקש הורשע בהסעתם והעסקתם של חמישה שוהים בלתי חוקיים, כך ששלושה מהם הועסקו לתקופה בת חודש; אחד הועסק לתקופה בת חודשיים; והאחרון הועסק לתקופה בת שבועיים. כמו כן, הסיע המבקש את השוהים הבלתי חוקיים בכל יום ממחסום אל ריחאן ועד למקום שבו העסיקם בחריש. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה בין מאסר על-תנאי לבין 8 חודשי מאסר בפועל, וגזר את דינו של המבקש לשירות לתועלת הציבור בהיקף של 120 שעות, לצד מאסר על-תנאי. ערעור המדינה התקבל, ובית משפט המחוזי החמיר בעונש ל-5 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, קנס בסך 5,000 ₪, מאסר על-תנאי ופסילת רישיון נהיגה למשך 4 חודשים. בקשת הרשות לערער נדחתה.

רע"פ 3967/18 חסין סיאד נ' מדינת ישראל (12.8.18). המבקש הורשע בהסעת שישה שוהים בלתי חוקיים בתמורה לתשלום בסך 400 ₪ מכל אחד. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה בין מספר חודשי מאסר לבין שנת מאסר בפועל, ועל רקע תסקירים חיוביים מצא לחרוג לקולה מן המתחם וגזר על המבקש צו מבחן, מאסר על-תנאי, קנס ופסילת רישיון הנהיגה על-תנאי. ערעור המדינה לבית המשפט המחוזי התקבל. נקבע כי המתחם ראוי, אלא שלא היה מקום לחרוג ממנו, ויתכן שנכון היה לגזור את העונש למאסר ממש, בפרט בהינתן העובדה שדובר בהסעה בתשלום. בצד זאת ומבלי למצות את הדין, הועמד העונש על 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. בקשת רשות ערעור נדחתה.

עפ"ג (י"ם) 40693-09-21 גאבר נ' מדינת ישראל (12.5.22). המערער הורשע בהסעת שישה שוהים בלתי חוקיים (שלושה מהם הסתתרו בתא המטען של הרכב) ובהסעת נוסעים מעל המותר ברישיון הרכב. בית משפט השלום קבע את מתחם העונש בין 3 חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות, לבין שנת מאסר בפועל, וגזר את עונשו של המערער ל-6 חודשי מאסר בניכוי תקופת מעצרו, מאסרים על-תנאי, קנס בסך 8,000 ₪, פסילת רישיון הנהיגה בפועל למשך 8 חודשים, פסילה על-תנאי והתחייבות כספית. ערעורו על חומרת העונש נדחה, אף בהתחשב במצבו הרפואי.

עפ"ג (מרכז-לוד) 21004-11-17 מדינת ישראל נ' אל צאנע (28.1.18). המשיב הורשע בהסעת חמישה שוהים בלתי חוקיים, ונדון לשל"צ, מאסר על-תנאי, קנס ופסילת רישיון נהיגה על-תנאי. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה, קבע כי אין מנוס מלגזור עונש מאסר, גם אם בעבודות שירות, והעמיד את עונשו של המשיב על חודשיים מאסר בעבודות שירות, תוך מתן משקל לכך שעד הדיון בערעור הספיק להשלים את ביצוע השל"צ.

חלק מפסקי הדין דלעיל הוגשו על-ידי המאשימה. עיינתי בכל פסקי הדין שהגישו הצדדים, ולא מצאתי לאזכר נוספים, משאין בהם כדי להשפיע על מדיניות הענישה מן העת האחרונה.

מתחם העונש הראוי

6.         הסעתם של תושבים זרים שאין בידיהם אישור שהייה ועבודה בישראל, מהווה פגיעה בזכותה של המדינה לקבוע את הבאים בשעריה, אך חמור מכך, עלולה לסכן באופן ממשי את שלומו של הציבור וביטחונו. בעניננו מדובר בנאשם שהסיע שישה שוהים בלתי חוקיים, במידה המקימה משנה חומרה למעשיו, ומעצימה את פוטנציאל הנזק הגלום בהם. בית המשפט מחויב להתחשב בהוראתו המפורשת של המחוקק, אשר מצא פעם אחר פעם להחמיר בעונש הראוי בנסיבות אלו, עד כדי הכפלת העונש המרבי שבצד העבירה, והעמדתו על ארבע שנות מאסר. כך, בתיקון מס' 13 לחוק הכניסה לישראל (מיום 23.3.2010) קבע המחוקק כי הסעת שישה שוהים בלתי חוקיים או יותר תהווה נסיבה מחמירה, המצדיקה גזירת עונש מאסר מרבי למשך שלוש שנים (במקום שנתיים לעבירה הבסיסית). בתיקון מס' 29 (מיום 8.3.18) החמיר המחוקק פעם נוספת וקבע כי הסעת שלושה שוהים בלתי חוקיים או יותר (למעט בני משפחתו של הנאשם) מצדיקה גזירת עונש מאסר מרבי בן ארבע שנים.

לזכותו של הנאשם - מדובר באירוע יחיד, ולא נלוו אליו עבירות נוספות. לאחר שנתתי דעתי לנסיבות ביצוע העבירה, לטיעוני הצדדים ולמדיניות הענישה הנוהגת, מצאתי לקבוע מתחם ענישה בין 12-6 חודשי מאסר.

גזירת העונש המתאים לנאשם

7.         הנאשם הודה במיוחס לו בשלב מוקדם של ההליך, וקיבל אחריות על המעשה. הגם שלא המציא מסמכים לתמיכה בטענותיו בדבר נסיבותיו האישיות, האמנתי לו ומצאתי לקבל את דבריו כפשוטם. המדובר באב ל-7 ילדים, מפרנס יחיד למשפחתו וסועד את אמו. מצבו הכלכלי קשה. לחובתו אמנם הרשעות קודמות, אך פרט לעבירת איומים משנת 2020, הרשעותיו הקודמות של הנאשם רחוקות בזמן או שאינן רלוונטיות. הנאשם לא הצביע על עילה מבוררת לחרוג לקולה ממתחם הענישה, ובמצב דברים רגיל היה מקום לגזור את עונשו מעט מעל תחתית המתחם, בהתחשב בעברו הפלילי. לנוכח נסיבות חייו החלטתי לנהוג בו כבית הלל ולגזור את עונשו בתחתית המתחם. בהתחשב בנסיבותיו האישיות, ובהסכמתו של הנאשם לחילוט מכוניתו, ומבלי שנעלמה מעיניי הוראת המחוקק בדבר הקנס המזערי הראוי (סעיף 12א(ג)(4) לחוק הכניסה לישראל, הוראת שעה שפקעה אמנם, אך מהווה קו מנחה תוך הותרת שיקול הדעת לבית המשפט), החלטתי לגזור עליו קנס מתון. בצד זאת, לא ניתן להלום את סיום ההליך מבלי לפסול ולו לתקופה קצרה את רישיון הנהיגה אשר שימש את הנאשם בביצוע העבירה.

אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        6 חודשי מאסר בפועל.

המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות במועדון בית הקשיש ברחוב אבן סינאא 5 בכפר קרע, בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 1.6.22. במועד שייקבע יתייצב הנאשם בשעה 8:00 במשרדי הממונה במפקדת מחוז מרכז של שב"ס.

הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי ההעסקה ובדרישות הממונה, לרבות בדבר איסור צריכת אלכוהול, וכי כל חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השירות וריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.

ב.         4 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור תוך שלוש שנים עבירה על חוק הכניסה לישראל מסוג פשע.

            2 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור תוך שלוש שנים עבירה על חוק הכניסה לישראל מסוג עוון.

ג.         קנס בסך 5,000 ₪ או חודש מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 10.1.23 ובכל 10 בחודש שלאחריו. לא ישולם איזה מהתשלומים במועדו, תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי.

ד.         אני פוסל את הנאשם מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 2 חודשים. הנאשם יפקיד את רישיון הנהיגה שלו במזכירות בית המשפט.

ה.        הנאשם יפסל מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים, ואולם הנאשם לא ישא בעונש זה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מהיום עבירה על חוק הכניסה לישראל.

ו.         אני מורה על חילוט הרכב בו בוצעה העבירה - ל"ז 93-738-64. המאשימה לא ביקשה לחלט את הערבון שהופקד לשחרור הרכב, ומשכך יושב הערבון למפקיד, בכפוף לכל מניעה חוקית לרבות עיקול.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, כ"א חשוון תשפ"ג, 15 נובמבר 2022, במעמד הצדדים.

המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לממונה על עבודות שירות, אשר מתבקש להגיש עד יום 22.11.22 עדכון לחוות דעתו - מועד לתחילת ריצוי העונש.

תז"פ בהתאם.