ת"פ 36310/03/18 – פרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה נגד עזרא פלק
בית משפט השלום בכפר סבא |
|
|
|
ת"פ 36310-03-18 פרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה נ' פלק
|
1
|
|
מספר בקשה:32 |
|
|||||||
|
לפני |
כבוד השופטת אילה אורן
|
|
|||||||
|
המאשימה (המבקשת) |
פרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה
|
|
|||||||
נגד
|
|
|||||||||
|
הנאשם (המשיב) |
עזרא פלק
|
|
|||||||
|
|
|||||||||
|
|
|
|
|||||||
|
|
|||||||||
החלטה
|
||||||||||
1. לפניי בקשה לתיקון כתב האישום שהוגשה ביום 26.10.2021 על דרך הוספת עד התביעה - "פקיד שומה נתניה". נוכח התנגדות באי כוח הנאשם לבקשה, נקבעה הבקשה לדיון בפתח ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 7.11.2021. במעמד זה טען ב"כ הנאשם עוה"ד עמית חדד באריכות כי יש לדחות את הבקשה והוסיף וצירף תגובתו בכתב. בשל ההיקף החריג של התגובה ועיתוי הגשתה נדחתה הבקשה לעיון והחלטה.
טיעוני הצדדים לבקשה
2. ב"כ המאשימה עוה"ד יותם גולדשטיין, טען כי תיקון כתב האישום טכני, משום שהראיות מתיק השומה ומסמכים נוספים שהמאשימה תבקש להגיש באמצעות עד התביעה שעתרה להוספתו, נמסרו להגנה כחלק מחומר החקירה. עוד נטען שחרף חלוף הזמן מאז הגשת כתב האישום אנו מצויים בפרשת התביעה, ובמגעים קודמים שנערכו בין הצדדים לא הוסכם על הגשת תיק מוצגים.
2
3. ב"כ הנאשם עוה"ד עמית חדד ועוה"ד אבי שהבזי, טענו כי יש לדחות את הבקשה בעטיים של ארבעה טעמים: ראשית, משום שהמאשימה מנועה מלהעיד את פקיד השומה בהעדר הודעה שנגבתה ממנו במהלך החקירה; שנית, היות שבחומר החקירה אין תיעוד לאופן קבלת תיק השומה כחלק מחומר החקירה; שלישית, מן הטעם שהגנת הנאשם תפגע, בשים לב שכתב האישום הוגש במרץ 2018 מאז התקיימו דיונים מקדמיים רבים (לרבות בסוגיית תעודת החיסיון וקבלת חומרי חקירה), והנאשם מסר את תגובתו המפורטת לכתב האישום בחודש אוגוסט 2020 על סמך תיק המוצגים שביקשה המאשימה להגיש בהסכמה; רביעית, משום שאין באפשרות המאשימה להגיש מסמכים שנוספו לתיק השומה לאחר 9.9.2014, מועד בו הועבר תיק השומה לידי היחידה החוקרת.
דיון והכרעה
4. סעיף 92(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 מסדיר את סוגיית תיקונו של כתב אישום לאחר שניתן מענה של הנאשם, וזה לשונו:
(א) בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול.
5. דומה כי אין צורך להכביר מילים על אודות חשיבות האינטרס הציבורי בחקר האמת בהליך הפלילי מחד גיסא, ועל הגנה על זכויותיו של הנאשם מאידך גיסא. בראייה זו פירשה הפסיקה את התנאי שנקבע בחוק לפיו "ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן" במבחן הכולל שני יסודות טכני ומהותי, כהגדרת כב' השופט (כתוארו אז) א' ברק בהלכה שנקבעה בע"פ 63/79 עוזר נ' מדינת ישראל, פ"ד לג(3) 606 (1979) (להלן: "הלכת עוזר"):
"היסוד האחד הוא טכני דיוני, דהיינו, הזדמנות סבירה העומדת לרשות הנאשם להתנגד להבאת ראיות לענין עובדות שאינן מוזכרות בכתב האישום, לחקור עדים, ולהביא ראיות משלו. היסוד האחר הוא עניני מהותי, דהיינו הזדמנות סבירה העומדת לרשות הנאשם לפתח ולייצב קו הגנה כנגד אישום שאינו מופיע בכתב האישום, אך העולה מתוך העובדות שהובאו לפני בית המשפט".
6. חשיבות רבה נודעת למהות התיקון המבוקש, ולשלב הדיוני בו מתבקש התיקון. קרי, יש לבחון אם קו ההגנה נחשף, והאם יש בתיקון כדי להשפיע על קו ההגנה באופן שיפגע בנאשם לנהל את הגנתו (ראו גם ע"פ 5019/09 חליווה נ' מדינת ישראל (20.8.2013); תפ"ח (מרכז) 57686-11-19 מדינת ישראל נ' אבו ריזק (11.11.2020)).
3
7. לאחר בחינת טענות הצדדים, אני סבורה כי דין הבקשה לתיקון כתב האישום להתקבל, משום ששוכנעתי כי התיקון המבוקש אינו פוגע בזכות הנאשם להתגונן, והוספת פקיד השומה לרשימת עדי התביעה לשם הגשת תיק השומה של הנאשם חשובה לחקר האמת.
8. הצדק עם ב"כ הנאשם כי כתב האישום הוגש בחודש מרץ 2018 ומאז עברו מים רבים בנהר, דיונים מקדמיים רבים נשמעו, מותבים התחלפו, גישורים נערכו ולא צלחו, עד שחלפו השנים ושמיעת ההוכחות החלה אך ביום 6.6.2021.
9. מטבע הדברים, הגנת הנאשם נחשפה זה מכבר, ומובן שלחלוף הזמן יש משמעות בבחינת בקשה זו הנובעת כולה ממחדל התביעה בהכנת רשימת עדי התביעה (תפ"ח (ב"ש) 33171-05-14 מדינת ישראל נ' רובין ואח' (7.5.2015)).
10. עם זאת, עינינו הרואות כי על אף חלוף זמן ניכר מאז החל המשפט, הבקשה לתיקון כתב האישום הוגשה לאחר שמיעת ישיבת הוכחת אחת. בדיון זה העידו מטעם התביעה רכז החוליה בחקירות מס הכנסה, והחלה שמיעת עדותו הראשית של חוקר מס ההכנסה. אז ביקשה המאשימה להגיש באמצעות האחרון את תיק השומה, אך חזרה בה בשל התנגדות ההגנה (דיון מיום 6.6.2021 בעמ' 52 שר' 11 ואילך).
11. זאת ועוד, הראיות שמבקשת המאשימה להגיש באמצעות העד שעתרה להוספתו בכתב האישום - דהיינו את תיק השומה, הן חלק מחומר החקירה המצוי זה מכבר בידי ההגנה.
12. במבחן הדו ראשי שנקבע בפסיקה בהיבט הטכני, אני סבורה כי ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן, לחקור את עדי המאשימה, ובהמשך להביא את עדיו. כנהוג, פתוחה הדלת בפני הנאשם לעתור להחזרת עדי תביעה להשלמת חקירתם בעקבות תיקון כתב האישום. ויודגש, אומנם אנו מצויים בעיצומה של פרשת התביעה, אולם עדי תביעה מרכזיים- רואי החשבון של הנאשם, טרם העידו.
13. נזכיר כי בכתב האישום הואשם הנאשם בביצוע 10 עבירות של השמטת הכנסות מתוך דו"חות ובביצוע 5 עבירות מסירת תרשומת כוזבת בדו"ח שהוגש למס הכנסה, לפי סעיפים 220(1) ו-(2) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א - 1961, בשנים 2004 ועד 2012, וזאת בהתייחס לנכסים שהוחזקו בחשבונות בנק בחו"ל בשווי כולל של 4,758,665 ₪ בסוף שנת המס.
4
14. יוצא אפוא, כי טענות המאשימה בנוגע לדו"חות שהגיש הנאשם למס הכנסה וביחס להשמטת ההכנסות מתוכם בגין נכסיו שהוחזקו בחו"ל, עלו מלכתחילה מנוסחו של כתב האישום, והן למעשה בליבת המחלוקת הטעונה בירור ראייתי נוכח כפירת הנאשם בתשובתו מיום 5.8.2020. משמע, כי עתירת המאשימה לתיקון כתב האישום בהוספת פקיד השומה במטרה להגיש באמצעותו את תיק השומה לא "הפתיעה" את הנאשם (כדברי כב' השופט א' ברק בהלכת עוזר).
15. ודוק, אין חולק כי במסגרת המגעים בין הצדדים ביקשה המאשימה להגיש תיק מוצגים שהועבר לעיון ההגנה אשר לא כלל את תיק השומה, אך בסופו של יום בהעדר הסכמה זה לא הוגש. לטענת הנאשם הוא גיבש את הגנתו בהסתמך על תיק המוצגים האמור, ועתה משעותרת המאשימה לתיקון כתב האישום נפגעת הגנתו.
16. ואולם, טענת הנאשם המשולה לציפייה והסתמכות על כוונת המאשימה להגשת ראיות, אין לה על מה לסמוך. גם לו הוגש תיק מוצגים מוסכם, וכאמור זה אינו המצב, אין בכך "השתק" למאשימה להגשת ראיות נוספות מטעמה, אם לאחר תיקון כתב אישום ואם ללא צורך בכך.
17. אשר על כן במבחן המהותי, הגם שהנאשם חשף את הגנתו זה מכבר, ואף שהבקשה הוגשה בעיצומה של פרשת התביעה, אני סבורה שתיקון כתב האישום אין משמעו עיוות דין לנאשם, או פגיעה בהזדמנותו הסבירה להתגונן.
18. ועוד אוסיף כי משקל רב ומרכזי בהתנגדותה לבקשה השתיתה ההגנה על טיעונים הנוגעים לקבילות תיק השומה כראיה, ולאפשרות הגשתו באמצעות פקיד השומה. דא עקא, סוגיה זו אינה עומדת להכרעה עתה לפניי, היא מקדימה את זמנה ומקומה להתברר במעמד הבקשה להגשת תיק השומה מטעם המאשימה, שממילא טרם נדונה. לכן לא מצאתי טעם לדון בה במסגרת זו.
19. אשר על כן, מכל הטעמים לעיל, מתירה תיקון כתב האישום כמבוקש.
המאשימה תגיש נוסח מתוקן של כתב האישום לתיק בית המשפט עד ליום 14.11.2021.
ניתנה היום, ד' כסלו תשפ"ב, 08 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.
