1

 

 

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד איילה אלדר

ב"כ הנאשמים עו"ד לירן שגב

הנאשם 2 בעצמו

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

 

2

גזר דין

 

1.     הנאשמת 1 הינה חברה פרטית בפירוק אשר הוקמה בשנת 2010 ועסקה באבטחה.

הנאשם 2 היה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום המנהל הפעיל של הנאשמת 1.

 

2.     הנאשמים הורשעו על פי הודאתם באישומים המיוחסים להם בכתב האישום. הנאשמת 1 הודתה באמצעות המפרק, עו"ד לירן שגב, ונאשם 2 הודה בעצמו בעבירות כדלקמן:

הנאשמת 1 בשתי עבירות של אי הגשת דוחות במועד לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה"), בהתייחס לשנים 2011-2012 .

הנאשם 2 בשלוש עבירות של אי הגשת דוחות במועד לפי סעיף 216(4) לפקודה, שתי עבירות מתוקף היותו מנהל פעיל של הנאשמת 1 ועבירה נוספת בשל אי הגשת דוח אישי ביחס להכנסותיו בשנת 2012.

 

טיעוני הצדדים לעונש:

3.     ב"כ המאשימה טענה כי הדוחות נשוא כתב האישום הוגשו באיחור של כשנתיים באופן הפוגע במערכת אכיפת דיני המס ולא מאפשר פיקוח על הדוחות בזמן אמת. כן נטען כי יש לשים לב שמדובר במחזורי עסקאות גבוהים לשנים הרלוונטיות- בשנת 2011 למעלה מ-4 מיליון ₪ ובשנת 2012 כ- 850,000 ₪ בהתאם לפירוט בכתב האישום.

ב"כ המאשימה טענה כי הסרת המחדל אינה מעשה של חסד שעשה הנאשם אלא פירעון של מה שניתן לגבות ממנו בדרכים אחרות.

לאור מדיניות הענישה בתיקים בהם הוסרו המחדלים עותרת המאשימה להטלת עונש ברף העליון של המתחם וזאת נוכח עברו הפלילי של הנאשם.

ביחס לנאשם 2 התבקש מאסר על תנאי שבין 6 ל- 10 חודשים וכן קנס שבין 8,500 ₪, שהינו הקנס המנהלי לבין הקנס הקבוע בסע' 61 לחוק העונשין בסך של 29,200 ₪. כמו כן עתרה המאשימה לחתימה על התחייבות להימנע מביצוע עבירה בעתיד.

ביחס לנאשמת 1 המצויה בפירוק עתרה המאשימה לקנס סמלי.

 

3

4.     ב"כ הנאשמים, שהינו מפרק הנאשמת 1, טען כי הסיבה העיקרית לאי הגשת הדוחות הייתה העובדה שהחומר הכולל את הנהלת החשבונות מצוי במחשביה אשר נלקחו ע"י המשטרה ממשרדי החברה והוחזקו שם במשך שבועיים (אישור המשטרה הוגש). עוד טען ב"כ הנאשמים כי הוא מינה את רו"ח טל אברהם שפעל במהירות להסרת המחדלים. החברה הפסיקה את פעילותה ב-31/12/12, כל העובדים פוטרו, הנכס פונה ולא היה מי שיגיש את הדוחות.

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם חי בדלות רבה והפנה לדף חשבון בנק שלו. הנאשם סיים לרצות עבודות שירות לפני מספר חודשים והמשכורת הממוצעת שלו היא 700 ₪ וזאת כיוון שמשקיע את כל זמנו למרדף הנושים ומעבר דירות. כיום מתגורר הנאשם אצל חמותו עם שני ילדים ואשה בהריון, יש לו חובות רבים, הכוללים חובות להוצל"פ במאות אלפי ₪ וכן חוב למרכז לגביית קנסות בסך של כ-26,000 ₪. בנוסף הורי הנאשם מישכנו את ביתם לצורך תשלום חובותיו, נפתח נגדם תיק למימוש המשכון ומונה להם כונס נכסים לבית. בנסיבות אלה ביקש להשית על הנאשם קנס מינימלי כאשר הוא מסכים לכל עונש מאסר על תנאי שיוטל עליו.

 

4

 

דיון והכרעה:

קביעת מתחם העונש ההולם

5.     השאלה הראשונה הניצבת בפני ביהמ"ש הינה כיצד יש לקבוע את מתחם העונש ההולם שעה שקיימים מספר אישומים- האם יש לראות בהם כ"אירוע אחד" או כ"מספר אירועים נפרדים".

מאחר שבעניינינו מדובר באי הגשת דוחות לגבי שנות מס נפרדות, הרי שמדובר באירועים נפרדים ומשכך מתחם העונש ההולם יקבע בנפרד לכל אירוע. לאחר מכן, לאור הקשר בין האירועים מן הראוי לגזור עונש כולל לכל האירועים.

 

6.     קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשה בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם, במידת הפגיעה בערכים אלו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

 

7.     במקרה דנן הערך החברתי אשר נפגע ממעשי הנאשם הינו עיקרון השוויון בכלל, והשוויון בנטל המס בפרט. אי הגשת דיווח במועד, ועקב כך אי תשלום המס, פוגעים ביכולתה של רשות המיסים כזרוע של המדינה לקיים מערכת גבייה תקינה ונשיאה שוויונית בנטל. עקב כך נגרם נזק כלכלי לציבור משלם המיסים, ונפגעת פעילות רשויות המדינה (בעניין זה ראה רע"פ 3857/13 שאול יצחקיאן נ' מדינת ישראל). יוזכר, כי עברייני מס רבים הינם אנשים נורמטיביים, אולם בכך אין כדי לאיין את הצורך בהרתעת היחיד והרבים, נוכח הפגיעה הקשה של עבירות המס בציבור.

 

8.     בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה אינה ברף הגבוה. הנאשם 2 לא הגיש 3 דוחות במועד. לא מדובר בעבירה אשר כוללת יסוד נפשי של מטרה או כוונה להתחמק מתשלום מס, אלא עבירה של מודעות בלבד. העונש המירבי שקבע המחוקק לעבירה של שנת מאסר בלבד מצביע אף הוא שלא מדובר בפגיעה חמורה בערך המוגן.

 

5

9.     במסגרת הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה (סעיף 40ט לחוק העונשין) יש להתחשב במספר העבירות, בכך שהמחדלים הוסרו בסופו של יום, אם כי רק לאחר הגשת כתב האישום וברור שלא מדובר במעשה של חסד אלא חובה, ללא קשר להליך הפלילי.

היקף המחזורים עמד בדוח אחד על כ-4 מיליון ₪ ובדוח נוסף על כ-850,000 ₪. בנוסף לא הוגש דוח אישי.

 

10.אינני מקבלת עמדת ב"כ הנאשמים כי הסיבות שהביאו את הנאשמים לבצע את העבירה הינן נטילת החומר הרלוונטי של הנהלת החשבונות שהיה במחשבי החברה, ע"י המשטרה. מאישור המשטרה שהגיש ב"כ הנאשם עולה כי מחשבי החברה נתפסו ל- 10 ימים בלבד בראשית שנת 2013 ואין בכך כדי להוות עילה לאי הגשת הדוחות, בוודאי לא באיחור שבו הוגשו, העומד על כשנתיים. סביר יותר להניח כי הקשיים הכלכליים אליהם נקלעה החברה, הם אלה שגרמו להגשת הדוחות באיחור.

 

11.לעניין הענישה הנוהגת במקרים דומים ראה:

בת"פ (שלום נתניה) 5311-09 מ.י. מדור תביעות חיפה והצפון נ' שמשון שובה הורשע נאשם על פי הודאתו ב- 4 עבירות שעניינן אי הגשת דו"ח במועד. לנאשם הרשעה קודמת בתיק מע"מ. כל המחדלים הוסרו ונגזר על הנאשם 3 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים וקנס בסך של 10,000 ₪.

 

בת"פ (שלום רמלה) 16100-06-11 מדינת ישראל - מס הכנסה חקירות ירושלים נ' מנחם אילת הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב האישום מתוקן בתשעה אישומים, כאשר שמונה מהם עניינם עבירה של אי הגשת דו"ח במועד ואישום נוסף בכך שלא הגיש הצהרת הון משך כ- 5 שנים. הנאשם לא הגיש דוח על הכנסותיו האישיות בשנים 2004 עד 2011. נגזר על הנאשם 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, קנס בסך של 12,000 ₪ והתחייבות.

 

ת"פ (שלום ת"א) 5112-09 מ.י. מדור תביעות-מס הכנסה ת"א נ' עתודה חב' לשרותי כוח אדם בע"מ הנאשמים הורשעו על פי הודאת הנאשם 2, בעליה ומנהלה הפעיל של הנאשמת 1 שהינה חברה, בשמו ובשם נאשמת 1 בעבירה של אי הגשת דין וחשבון במועד בשנות המס 2004 עד 2007. כמו כן בין השנים 2003 עד 2007 לא הגיש הנאשם 2 לפקיד השומה את הדו"חות האישיים. הנאשמים הסירו את המחדלים. על הנאשמת 1, שאיננה פעילה, נגזר קנס כספי סמלי בסך 200 ₪. על הנאשם 2 נגזרו 7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, קנס בסך 1,000 ₪ והתחייבות.

6

 

בת"פ (שלום ת"א) 10902-06-13 אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין - חקירות מרכז מדור תביעות נ' טי. גריי בע"מ הורשעו נאשמת 1, חברה שאינה פעילה כיום ונאשם 2 שהיה מנהלה הפעיל, על פי הודאת נאשם 2, בביצוע שתי עבירות של אי הגשת דוח במועד ונאשם 2 הורשע גם בביצוע שתי עבירות נוספות. מחזור העסקאות של הנאשמים היה כ-4.6 מש"ח ₪ בשנת 2009 וכמליון ₪ ב-2010. לנאשם 2 עבר פלילי בביצוע עבירות אי דיווח למע"מ. נגזר על הנאשמת 1 קנס סמלי בסך 100 ₪. על נאשם 2 נגזר 4 חודשי עבודות שירות, 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים וקנס בסך 12,000 ₪.

 

בת"פ (שלום ראשל"צ) 32159-01-13 נציבות מס הכנסה ומיסוי מקרקעין מדור תביעות נ' ד.ש. מכירת רכב בע"מ דובר על נאשמות 1- 3 שהינן חברות פרטיות, נאשמת 4 שהינה חברה פרטית, נאשם 5 אשר שימש כמנהלן הפעיל של נאשמות 1, 2 ו-3 בתקופות הרלוונטיות לכתב האישום המתוקן ונאשם 6 ששימש כמנהלן הפעיל של נאשמות 1 ו-4 בתקופות הרלוונטיות לכתב האישום המתוקן. הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם, באישומים המיוחסים להם בכתב האישום המתוקן, בביצוע עבירות על סעיף 416(4) לפקודה. נקבע מתחם עונש הולם לנאשמות 1- 4 שאינן פעילות, קנס הנע בין סכום 1,000 ₪ לבין 2,000 ₪, לנאשמים 5 ו-6 לכל אירוע בנפרד, מאסר על תנאי לתקופה שבין חודש אחד ל-4 חודשים, קנס שנע בין 1,000 ₪ ל-2,000 ₪, והתחייבות כספית. נגזר על כל אחת מנאשמות 1, 2, 3 ו-4 קנס בסך 1,000 ₪, על נאשם 5 נגזרו 6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים, קנס בסך של 10,000 ₪ והתחייבות. על נאשם 6 נגזרו 5 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים, קנס בסך של 8,000 ₪ והתחייבות.

 

בעפ"ג (מחוזי ת"א) 3385-06-10 הנרי עודה נ' מדינת ישראל דובר על נאשם שהורשע על פי הודאתו ב- 5 עבירות על כך שלא הגיש לפקיד השומה דו"חות מבוקרים לשנות המס 2001 עד 2005. ביהמ"ש המחוזי הקל בעונש המאסר בפועל וקבע כי על הנאשם לרצות עונש של 6 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות, 8 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 8,000 ₪.

 

12.לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלוונטיים כמפורט לעיל, אני קובעת כי מתחם עונש הולם לנאשם 2 בגין כל עבירה הינו החל ממאסר על תנאי ועד מספר חודשי מאסר בפועל ולצידו קנס וחתימה על התחייבות. על נאשמת 1 יש להטיל קנס סימלי.

7

 

13.אשר לקנס, הרי שמכיוון שמדובר בעבירה כלכלית הפוגעת בסדר הכלכלי הציבורי יש לגזור קנס הולם בצידה, אשר יהיה בו להרתיע מביצוע עבירות מעין אלו, שיש בהן לפגוע בציבור כולו. בהתאם להוראות סעיף 40ח מצבו הכלכלי של הנאשם יהווה שיקול בקביעת מתחם הקנס. בעניינינו מדובר אמנם במי שמצבו הכלכלי אינו טוב אולם לא מדובר בפושט רגל או מי שמצוי בכינוס נכסים ועל כן מתחם הקנס ההולם עומד בין 4,000 ₪ ל-15,000 ₪ בגין כל אירוע.

 

גזירת העונש המתאים לנאשם

14.בגזירת העונש בגדרי המתחם יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (ס' 40 יא' לחוק העונשין):

א.                הנאשמים הודו ללא צורך בניהול הוכחות. כמו כן המחדלים הוסרו ובכך לקח הנאשם 2 אחריות על מעשיו והביע חרטה.

ב.                 הנאשם בעל עבר פלילי, הוא הורשע ב- 10 עבירות על חוק מע"מ ובכך יש לראות נסיבה לחומרה.

ג.                   אשר למצבו הכלכלי של הנאשם נתתי דעתי לכך שהנאשם אינו בעל נכסים, מתגורר עם אשתו וילדיו אצל חמתו והיקף חובותיו בהוצל"פ עומד על כמה מאות אלפי ₪. יחד עם זאת לא מדובר בנאשם שהינו פושט רגל או מצוי בכינוס נכסים.

העובדה שהנאשם עובד ומשתכר ב- 700 ₪ בלבד אינה מהווה שיקול לקולא, נוכח העובדה שמדובר בנאשם בריא ולא נטען כי אינו בעל כושר עבודה. הנאשם שוחרר ממאסר אותו ריצה בדרך של עבודות שירות וכעת אין מניעה שיעבוד לפרנסתו ועל כן יש להתייחס לנאשם כאל בעל פוטנציאל השתכרות ולא ייתכן להתייחס רק אל גובה משכורתו בפועל.

15.עוד נתתי דעתי לשיקול הרתעת הרבים וזאת בשים לב לשכיחותן של העבירות והקלות בביצוען.

 

16.לאור האמור אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

8

א.                   8 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים עבירה לפי פקודת מס הכנסה.

ב.                   קנס כספי בסך של 15,000 ₪ או 3 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים החל מה- 1/10/16 ובכל 1 לחודש.

ג.                    התחייבות ע"ס 15,000 ש"ח לפרק זמן של שלש שנים היה ויבצע הנאשם עבירה דוגמת העבירות נשוא כתב האישום.

17.על הנאשמת 1 אני גוזרת קנס כספי סמלי בסך 100 ₪ לתשלום תוך 30 יום.

 

זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי.

 

 

 

ניתן והודע היום ג' תשרי תשע"ו, 16/09/2015 במעמד הנוכחים.

 

 

 

 

 

 

הוקלדעלידיסיגלעזורי