ת"פ 33726/11/21 – מדינת ישראל – פרקליטות מחוז מרכז נגד פראס מסרוואה
1
לפני |
כבוד השופט אביב שרון
|
בעניין: מדינת ישראל - פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) המאשימה
ע"י ב"כ עו"ד אוריה תוהמי
נ ג ד
פראס מסרוואה (עציר) הנאשם
ע"י ב"כ עו"ד שי טובים
גזר דין
1. הנאשם, יליד 2000, הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של החזקת נשק שלא כדין, בניגוד לסעיף 144(א) רישא לחוק העונשין, תשל"ז-1977; והחזקת תחמושת, בניגוד לסעיף 144(א) סיפא לחוק העונשין. על פי העובדות ביום 2.11.21 החזיק הנאשם במחסן הסמוך לביתו שבטייבה תת מקלע מאולתר ושתי מחסניות לנשק.
2. לא היתה הסכמה לעונש וכל צד טען כראות עיניו.
3. ב"כ המאשימה הפנתה לערכים החברתיים המוגנים בעבירות בנשק והדגישה שמדובר בכלי נשק התקפי, כאשר תחמושת לצדו, אשר הנאשם החזיקו בביתו. נסיבות החזקת הנשק נותרו עלומות. התובעת הפנתה למדיניות הענישה הנוהגת ולפסיקה הקוראת להחמרה בענישת עבריינים המחזיקים בנשק שלא כדין, אשר מסכנים את שלום הציבור ובטחונו. עוד הפנתה לכך שהמחוקק נתן דעתו לכך שמדובר ב"מכת מדינה" ושאנו מצויים ב"מצב חירום", ועל כן, במסגרת תיקון מס' 140 לחוק העונשין קבע עונשי מינימום לעבירות בנשק, כך שעונשו של העבריין יהיה רבע מהעונש המקסימלי הקבוע לעבירה. התובעת הסכימה שהתיקון אינו חל על המקרה שלפניי, אך טענה שיש לגזור את הדין ברוח התיקון. בהתאם להנחיית פרקליט המדינה, ועל סמך פסיקה שהגישה, ביקשה ב"כ המאשימה לקבוע מתחם עונש הולם לגבי החזקת נשק הנע בין 24 ל-48 חודשי מאסר, אך לטעמה נוכח העובדה שהנאשם החזיק, בנוסף, בשתי מחסניות אזי מתחם העונש ההולם מתחיל ב-30 חודשי מאסר. את עונשו של הנאשם ביקשה התובעת למקם בתחתית המתחם, זאת נוכח היותו צעיר לימים, נעדר עבר פלילי, הודאתו, נטילת האחריות והחסכון בזמן שיפוטי.
2
4. ב"כ הנאשם טען שהנאשם צעיר, כבן 22, נעדר עבר פלילי מכל סוג ומין שהוא. הנאשם הודה ונטל אחריות על החזקת הנשק מרגע שהשוטרים הגיעו לביתו כדי לבצע את החיפוש. בכך מנע חקירות מיותרות של בני משפחתו הגרים באותו בית. הנאשם לא הטריח את בית המשפט והסכים למעצרו עד לתום ההליכים. הוא הודה בעבירות בישיבת המענה הראשונה. הנשק נמצא במחסן והמחסניות היו לצידו. ב"כ הנאשם טען שתיקון מס' 140 לחוק העונשין אינו חל על המקרה דנן ועל כן, אין להעלות את רף הענישה "על גבו" של הנאשם, אלא לאותת לבאים אחריו. על סמך פסיקה שהגיש ביקש ב"כ הנאשם לקבוע מתחם עונש הולם אשר מתחיל ב-12 חודשי מאסר בפועל. את עונשו של הנאשם, אשר נתון במעצר מזה כ-4 חודשים, ביקש למקם בתחתית מתחם העונש לו עתר.
דיון והכרעה
5. העבירות שביצע הנאשם חמורות מאוד. במעשיו, פגע הנאשם בשורה של ערכים חברתיים מוגנים, ובהם - שמירה על ערך קדושת החיים; שמירה על שלומו ובטחונו של הציבור; מניעת החזקת נשק ותחמושת בידי מי שאינם מורשים לכך; ומניעת פוטנציאל פגיעה באזרחי המדינה. בית המשפט העליון, בשורה ארוכה של פסקי דין, עמד על הסיכון הגבוה שנשקף לציבור מפני אלו שמחזיקים בנשק שלא כדין ומהשימוש שהם עלולים לבצע בו, כאשר קיים סיכון שהנשק ימצא את דרכו לגורמים עבריינים או חלילה לגורמים בטחוניים.
בע"פ 2564/19 אזברגה נ' מדינת ישראל (18.7.19) נאמר -
"... הסכנה הגבוהה במיוחד לשלום הציבור ובטחונו הטמונה בנשיאה והחזקה של נשק. הדבר חמור שבעתיים במציאות הישראלית שבה נשק בלתי חוקי עשוי לשמש הן לפעילות חבלנית עוינת על רקע ביטחוני והן לפעילות עבריינית".
ובע"פ 5646/15 תיהאווי נ' מדינת ישראל (14.2.16) נאמר -
"החזקת נשק שלא כדין היא עבירה חמורה המאיימת על שלום הציבור ובטחונו ומגלמת בתוכה פוטנציאל לגרימת נזק קטלני. על כן, היא מחייבת ענישה אשר תרתיע את היחיד והרבים. 'יש ליתן משקל בכל מקרה לסיכון הגלום בכך שנשק בעל פוטנציאל קטילה מוחזק מבלי שיש עליו ועל בעליו פיקוח מוסדר של הרשויות, כאשר המחזיק נתון תמיד לסיכון שיתפתה לעשות שימוש בנשק, ולו ברגעי לחץ ופחד'" (ע"פ 3300/16 אבו סנינה נ' מדינת ישראל (15.8.06))".
3
6. ואכן, במציאות בה אנו חיים, אין לך יום שלא מדווח על תפיסות משטרתיות של כמויות נשק נכבדות, ומספר התיקים הרב אשר נדונים בבתי המשפט מעיד על העובדה שמדובר במכת מדינה של ממש, ובמכת איזור כשמדובר בתחום השיפוט של בית משפט זה. לצערנו, מעת לעת אנו מדווחים אף על התממשות של פוטנציאל הסיכון והנזק, כאשר כדורים תועים שנורים על ידי עברייני הנשק פוגעים, למרבה הצער, באזרחים חפים מפשע שנקלעו, בעל כורכם, לקו האש.
בנסיבות אלה ועל רקע האמור לעיל קוראת פסיקת בית המשפט העליון מהעת האחרונה להחמרת הענישה ולהכבדת היד על עברייני הנשק, זאת למען מיגור התופעה, הרתעת היחיד והרתעת הרבים.
זאת ועוד, גם המחוקק אמר את דברו באופן מפורש. במסגרת תיקון לחוק העונשין (חוק העונשין (תיקון מס' 140 - הוראת שעה), תשפ"ב-2021 (נכנס לתוקף ביום 7.12.21) - אשר אמנם אינו חל על המקרה שלפניי, אך רוח הדברים ברורה - נקבעו עונשי מינימום לעבירות בנשק, כך שעונשו של העבריין לא יפחת מרבע העונש המקסימלי הקבוע לצד העבירה, כאשר ניתן לחרוג מעונש המינימום בהתקיים נימוקים מיוחדים שיירשמו.
לענין זה אמר בית המשפט העליון את הדברים הבאים -
"ובאשר לערעור על חומרת העונש. אין צורך להכביר במילים על אודות החומרה הנלווית לעבירות נשק. אין היום חולקין כי עבירות מסוג זה הפכו ל"מכת מדינה" של ממש (ראו לאחרונה: ע"פ 7473/20 מדינת ישראל נ' מחאמיד, פסקה 24 (29.6.2021); ע"פ 5993/21 סאלח נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (29.11.2021); ע"פ 8416/20 עייאט נ' מדינת ישראל (2.9.2021)). מכה זו מצריכה מענה הולם בדמות ענישה מחמירה של הטלת עונשי מאסר משמעותיים. מצויים אנו לעת הזאת במצב חירום של ממש בעניין עבירות נשק, ולא בכדי נתקבל עתה תיקון לחוק העונשין (חוק העונשין (תיקון מס' 140 - הוראת שעה), התשפ"ב-2021) - שלא חל בענייננו - הקובע עונשי מינימום לעבירות נשק" (ע"פ 2251/21 אבו עראר ואח' נ' מדינת ישראל (15.12.21)).
7. אם כן, אלה הערכים החברתיים המוגנים בעבירות אותן ביצע הנאשם; העבירות מוגדרות בפסיקה כ"מכת מדינה" וכ"מכת איזור"; כשהמצב במדינה בהיבט זה מוגדר כ"מצב חירום של ממש"; והמחוקק ופסיקת בית המשפט העליון קוראים להחמרה בענישה ולהעלאת רף הענישה.
8. בחינת נסיבות ביצוע העבירות מעלה שהנאשם החזיק במחסן בביתו ברובה מסוג תת מקלע מאולתר ובשתי מחסניות לצידו. פוטנציאל הנזק שיכול להיגרם מהחזקה ומשימוש בתת מקלע - בין אם מדובר ברובה תקני ובין אם מדובר ברובה "מאולתר" - גדול והרסני, משמדובר בכלי התקפי לכל דבר בעל עוצמת אש. העובדה שמדובר בנשק מאולתר (להבדיל מנשק תקני), אינה מעלה ואינה מורידה שכן בנשק מאולתר עלולה להתרחש תקלה בעת השימוש שתוצאתה עלולה להיות קטלנית למשתמש בו או לסובבים אותו. הנשק, כך נראה, הוחזק כשהוא מוכן ומזומן לשימוש - כאשר נסיבות השימוש שהנאשם הכוון לעשות בו נותרו עלומות. מנגד, לא נאמר ששתי המחסניות שהחזיק הנאשם תואמות לאותו תת מקלע מאולתר שהחזיק, וכן לא נאמר שהן היו טעונות בכדורים.
מידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים, איפוא, אינה נמוכה.
4
9. לתמיכה בעמדתה לענין קביעת מתחמי הענישה והעונש ההולם, הפנתה ב"כ המאשימה לפסקי דין מהעת האחרונה, ובין היתר כדלקמן -
א. עפ"ג (מחוזי נצ') 2024-04-21 מדינת ישראל נ' מנדורי (29.6.21) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בהחזקת רובה דמוי רובה סער מסוג 16-M אשר הוסב לירות תחמושת חיה בקוטר 5.56 מ"מ ובחלק תחתון של רובה 16-M, מחסנית תואמת לנשק ו-30 כדורים; לנאשם הרשעה קודמת מבית דין צבאי; בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם הנע בין 12 ל-30 חודשי מאסר וגזר על הנאשם 12 חודשי מאסר; ערעור המדינה התקבל, נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 18 ל-36 חודשי מאסר ועונשו של הנאשם הוחמר ל-20 חודשי מאסר.
ב. עפ"ג (מחוזי ב"ש) אל עאסם נ' מדינת ישראל (16.6.21) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בהחזקת תת מקלע מאולתר 9 מ"מ וכ-20 קליעי 9 מ"מ; הנאשם נעדר עבר פלילי; נקבע מתחם הנע בין 18 ל-36 חודשי מאסר; על הנאשם נגזרו 18 חודשי מאסר.
ג. עפ"ג (מחוזי ב"ש) אבו מוסא נ' מדינת ישראל (2.10.19) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בהחזקה של תת מקלע מאולתר למשך 10 ימים עבור אחר; הנאשם נעדר עבר פלילי; נקבע מתחם הנע בין 18 ל-36 חודשי מאסר; על הנאשם הוטלו 18 חודשי מאסר; הערעור נדחה.
ד. עפ"ג (מחוזי ב"ש) 32503-04-19 אלקורעאן נ' מדינת ישראל (12.6.19) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בהחזקת רובה מסוג "גליל", מחסנית ותחמושת; לנאשם הרשעה קודמת ישנה בעבירה של החזקת סם; בית משפט השלום קבע מתחם הנע בין 20 ל-40 חודשי מאסר וגזר על הנאשם 28 חודשי מאסר; בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור והעמיד את העונש על 22 חודשי מאסר.
ה. ת"פ (מחוזי ב"ש) 54607-07-19 מדינת ישראל נ' ג'בור (12.1.20) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בהחזקת רובה מסוג 16-M ומחסנית ריקה; לנאשם 3 הרשעות קודמות; נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 20 ל-40 חודשי מאסר; על הנאשם נגזרו 22 חודשי מאסר (לפני הפעלת מאסר על תנאי בן 4 חודשים).
ו. ת"פ (שלום ב"ש) 69980-11-20 מדינת ישראל נ' בדר (30.9.21) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בהחזקת תת מקלע מאולתר בקוטר 9 מ"מ; לנאשם הרשעה קודמת בעבירה של גניבה ממעביד; נקבע מתחם ענישה הנע בין 20 ל-40 חודשי מאסר; על הנאשם נגזרו 22 חודשי מאסר.
ז. ת"פ (שלום כפ"ס) 14044-03-20 מדינת ישראל נ' קטאווי (15.12.20) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בהחזקת תת מקלע מאולתר מסוג "קרלו" ובמחסנית תואמת ובה 11 כדורים; לנאשם עבר פלילי, בין היתר בעבירות נשק; נקבע מתחם הנע בין 15 ל-36 חודשי מאסר; על הנאשם נגזרו 20 חודשי מאסר (לפני הפעלת מאסר על תנאי בן 8 חודשים).
5
10. ב"כ הנאשם, מצידו, הפנה לת"פ (שלום כפ"ס) 54418-06-19 מדינת ישראל נ' מצארווה (7.4.21), במסגרתו הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בהחזקת אקדח ומחסנית תואמת וב-2 כדורים. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין 12 ל-24 חודשי מאסר ונוכח הליך שיקומי שעבר הנאשם החליט לחרוג ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום כך שהוטלו על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל. ערעור שהוגש על גזר הדין נדחה (עפ"ג (מחוזי מרכז) 40388-05-21 מצארווה נ' מדינת ישראל (10.10.21)).
[וראה גם: עפ"ג (מחוזי מרכז) 10916-12-21 מדינת ישראל נ' אבו אלחסאן (7.2.22), במסגרתו נדחה ערעור המדינה על קולת העונש - 14 חודשי מאסר בפועל - שנגזר על נאשם צעיר, אשר הורשע על פי הודאתו בהחזקת רובה מסוג קלצ'ניקוב, מחסנית וכדורי 9 מ"מ (נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 14 ל-36 חודשי מאסר). יחד עם זאת, מצא בית המשפט המחוזי הנכבד להדגיש שהעונש שנגזר על הנאשם מקל, אם כי אינו מצדיק התערבות ערכאת הערעור].
11. לאחר שנתתי דעתי לערכים החברתיים המוגנים ולמידת הפגיעה בהם, לנסיבות ביצוע העבירות ולמדיניות הפסיקה הנוהגת, אשר כאמור מבטאת מגמת החמרה, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין 18 ל-36 חודשי מאסר, לצד רכיבי ענישה נלווים.
12. באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות לקחתי בחשבון את אלה - הנאשם בחור צעיר, כבן 22; הנאשם נעדר עבר פלילי מכל סוג ומין שהוא, שלו זהו מאסרו הראשון; הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה ונטל אחריות על החזקת הנשק והתחמושת, ככל הנראה כבר במהלך החיפוש המשטרתי; הנאשם הסכים למעצרו עד תום ההליכים והודה בכתב האישום המתוקן בישיבה הראשונה; הנאשם חסך בזמן שיפוטי יקר וחסך מזמנם של עדי התביעה.
13. לפיכך, מצאתי למקם את עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם אותו קבעתי לעיל.
14. לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 18 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו, 2.11.21.
ב. 7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, שלא יעבור כל עבירה בנשק.
6
ג. קנס כספי בסך 2,500 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים, רצופים ושווים החל ביום 15.4.22. לא ישולם תשלום במועד תעמוד מלוא היתרה לפרעון מיידי.
מוצגים - נשק ותחמושת להשמדה; טלפון - להשיב לנאשם או למי מטעמו.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 יום.
ניתן היום, ח' אדר א' תשפ"ב, 09 פברואר 2022, בנוכחות ב"כ המאשימה, עו"ד דניאל איקן, הנאשם (באמצעות מערכת היוועדות חזותית, לבקשתו) ובא-כוחו.
