1

לפני בקשה לעיון חוזר בתנאי שחרורו של הנאשם, בקשה שהוגשה על ידו, במסגרתה מבקש לבטל קליל את מעצר הבית. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של התפרעות, ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

על פי עובדות כתב האישום, בהם הנאשם הודה ביום 30.12.21, התובע השתתף בהתפרעות שהתקיימה בין התאריך 10.5.20 ל- 11.5.21, בעת שהמדינה ניהלה מבצע צבאי "שומר חומות". המשתתפים בהתקהלות שהייתה ליד תחנת המשטרה הציתו מספר רכבים שחנו בסמוך ליד התחנה, הבעירו צמיגים שחסם כביש ראשי בינעירוני, ידו אבנים וירו זיקוקים לעבר מבנה המשטרה, ולעבר שוטרים וניידות משטרה, הכל תוך הפרת הסדר והשלום הציבורי. ההתקהלות הוכרזה כבלתי חוקית ונעשה שימוש במכתזי"ת לצורך פיזור ההפגנה.

2

בסמוך לשעה 1:00 יידה הנאשם, אשר השתתף בהתפרעות, כחלק ממנה ובמסגרתה, שתי אבנים לעבר שוטרים שהיו במקום כאשר הוא עומד במרחק 15 מטרים מהם, וזאת בכוונה להכשיל את השוטרים בתפקידם. שוטר שהיה במקום קרא לנאשם לעצור, ואז הלה החל לרוץ במטרה להימלט מהמקום. השוטר בעט ברגלו של הנאשם ואז הנאשם נפל על שוטרים אחרים. בשלב זה בעוד הנאשם והשוטרים על הרצפה החל הנאשם להתפרע ולהניף את ידיו לכל עבר, כל זאת בכוונה להפריע לשוטרים כשהם ממלאים תפקידם כחוק או להכשילם בכך. הנאשם הצליח להשתחרר מהשוטרים, אשר אחזו בו, והחל להימלט. שוטר שדלק אחר הנאשם וקרא לו לעצור, אך הנאשם לא שעה לקריאותיו והמשיך בריצה. בשלב זה, הפעיל השוטר את מכשיר הטייזר לעבר גופו של הנאשם, ובעקבות כך הוא נפל ונעצר.

ביום 30.6.22 הורה בית המשפט על שחרור הנאשם למעצר בית מלא, וביום 13.10.21 התיר לנאשם לצאת לעבודה בין השעות 5:00 ל- 17:30. כן נפתחו לנאשם חלונות התאווררות.

הנאשם כאמור הודה בעובדות כתב האישום, והוא נשלח לתסקיר לעניין העונש. על פי תסקיר ראשוני, לנאשם אין עבר פלילי, והתרשמות שירות המבחן שהוא בעל היסטוריה תעסוקתית, חברתית משפחתית יציבה. הנאשם הביע צער על מעורבותו באירוע. אך יחד עם זאת הוא בעל בשלות נמוכה בכל הקשור למודעות רגשית ועריכת חיבור בין תהליכי התפתחות ובחירותיו האישיות בחיים. לכן הומלץ כי הנאשם ישתתף בקבוצה טיפולית בתחום האלימות נוכח נכונות הנאשם לערוך שינוי באורחות חייו. לצד זאת הוערך כי כי אין דפוסי התנהגות עבריינית באישיותו או תפיסת עולם קיצונית שמאפיינת את עולמו הערכי.

לאחר ששקלתי את טענו הצדדים אני סבור כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי במובן זה שהנאשם יהיה במעצר בית רק בשעות הלילה קרי בין השעות 22:00 - השעה 5:00.

ראשית, הנאשם עשה כברת דרך, כאשר הוא נוטל אחריות על האירוע, הוא מפנים ומודע לבעיותיו ומוכן להשתתף בתהליך טיפולי, זאת מבלי להקל בחומרת העבירות.

שנית, לנאשם לא נרשמו הפרות כלשהם מאז ששוחרר בתנאים, למעלה משנה ועד היום.

שלישית, חלוף זמן רב מאז מעצרו ועד היום מטה את הכף לעבר הקלה, במיוחד כאשר המשך דיון בענייננו קבוע לחודש ינואר 2023, על מנת לאפשר לו להשלים את התהליך הטיפולי.

רביעית, יש ממש בטענת סניגורו כי במקרה דומה העונש הסופי היה עבודות שירות. בת"פ (שלום חיפה) 30938-05-21 נגזר על הנאשם שם עונש מאסר של 7 חודשים שירוצו בעבודות שירות. בערעור שהוגש על גזר הדין, לבית משפט המחוזי, הוחמר העונש ל- 9 חודשי עבודות שירות, תוך מתן דגש כי מדובר בנאשם ללא עבר פלילי, שהשתתף באירוע אחד, ואי מיצוי הדין בערכאת הערעור (ראו: עפ"ג (מחוזי חיפה) 10213-05-22 מדינת ישראל נ' זידאן).

3

בבש"פ 2608/18 מדינת ישראל נ' פלוני [פורסם בנבו] נפסק:

"הגדרת פרק זמן מסוים כ"זמן ניכר" כמשמעותו בסעיף 52(א) לחוק המעצרים מושפעת מנסיבות העניין ומתקבלת מן האיזון שבין הפגיעה בנאשם בשל הזמן שחלף, לבין האינטרס הציבורי כי הוא ימשיך לשהות במעצר. בגדר איזון זה יש להביא בחשבון את טיב האישומים המיוחסים לנאשם, מידת המסוכנות הנשקפת ממנו, התנהגותו במעצר ונסיבותיו האישיות."

בענייננו כאמור המסוכנות אינה גבוה, חלוף הזמן של יותר משנה פוגע בנאשם מעבר לנדרש. יתרה מכך מאחר וחלה רגיעה באירועים הדבר אף הוא מטה את הכף לעבר הקלה.

לכן אני מקבל את הבקשה באופן חלקי ומורה כי מעצר הבי יצומצם לשעות 22:00 עד לשעה 5:00 ביום שלמחרת.

ניתנה היום, כ"ח אב תשפ"ב, 25 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.