1

נוכחים:

ב"כ המאשימה - מר שלומי חנניה, מתמחה

ב"כ הנאשמת - עוה"ד מיכאל פיליאבסקי

הנאשמת - הובאה ע"י שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

ההליכים בעניינה של הנאשמת מתנהלים בפני מזה כשנתיים וחצי. במהלך תקופה זו חלו עליות ומורדות במצבה של הנאשמת, אשר הופנתה בשל נסיבותיה המיוחדות לקבלת תסקיר, על מנת לבחון האפשרות לשלבה בהליכים טיפוליים. במהלך התקופה התקבלו בעניינה מספר רב של תסקירים, צורפו תיקים רבים ובחודש ספטמבר 2013 אמורים היו להישמע באופן סופי הטיעונים לעונש, לאחר שלמרבה הצער התברר כי הנאשמת הסתבכה באירוע חדש ונעצרה עד לתום ההליכים. בדיון שהתקיים בפני ביום 17.9.13 גובשה הסכמה על צירוף 3 תיקים נוספים ועל דחיית הטיעונים לעונש פעם נוספת על מנת לאפשר השלמת הצירוף וכן על מנת לאפשר הידברות לעניין העונש.

2

בהתאם להסכמה נדחו הטיעונים לעונש ליום 1.1.14, אלא שאז הודיעה ההגנה על החלפת הייצוג והעברתו מידי נציגת הסנגוריה הציבורית לסנגור הנוכחי. על מנת לאפשר לסנגור למצות ההידברות בנושא הצירוף ולהיערך לטיעונים לעונש נדחו הטיעונים לעונש להיום, אלא שבמהלך התקופה הגישה ההגנה בקשות רבות לתיק ביהמ"ש ואף היום מבקשת היא לדחות את הדיון פעם נוספת. ביסוד בקשות אלה עומד רצונה של ההגנה להציג בפני ביהמ"ש חוות דעת של עו"ס, קצין מבחן לשעבר, מטעמה במסגרת הטיעונים לעונש. מאחר והנאשמת מוחזקת במעצר מבקשת ההגנה לצורך גיבוש חוות הדעת להתיר לעורך חוות הדעת מטעמה להיכנס לתחומי בית המעצר ולפגוש בנאשמת, לצורך עריכת חוות הדעת, אלא שפניות הסנגור בהקשר זה לשב"ס נדחו בשל ביטול נוהל כניסת מטפלים פרטיים על ידי שב"ס בעת האחרונה. לפיכך, עתר הסנגור למתן צו מטעם ביהמ"ש אשר מחייב את שב"ס לאפשר את כניסת העו"ס ומשהתרבו הבקשות והתשובות להן מצאתי לנכון לדון בהם במעמד הדיון היום.

יובהר כי אין חולק בדבר זכותה של ההגנה להביא ראיות להקלת העונש, לרבות בדרך של חוות דעת מומחים, כאמור בסעיף 189 לחסד"פ. יחד עם זאת, אין קיומה של זכות זו מחייב את ביהמ"ש לדחות את הדיונים פעם אחר פעם ובוודאי שאין ברצון זה של ההגנה כדי לחייב את ביהמ"ש ליתן צווים לשירות בתי הסוהר, לאפשר כניסתו של מי שכניסתו אינה מותרת על פי הנהלים הנוכחיים. הסנגור מבקש כי הצו ינתן מכח הסמכות הנתונה לביהמ"ש בסעיף 190 לחסד"פ, אלא שסעיף זה מתיר לביהמ"ש לצוות על בדיקת הנאשם על ידי מומחה ועל חקירות אחרות הנראות לו מועילות לקביעת העונש. במקרה שלפני התקבלו תסקירים רבים, אשר ליוו את הנאשמת לאורך ההליך הטיפולי כולו ועד למעצרה עד לתום ההליכים ולמסקנות שהתלוו לו, וביהמ"ש אינו רואה צורך מטעמו בביצוע חקירות נוספות בהקשר זה.

3

אציין כי גם בעיני ההחלטה הגורפת של שירות בתי הסוהר בדבר מניעת כניסתם של מטפלים פרטיים בתחום הטיפול והשיקום נדמית בלתי סבירה, ובכך אני מצרף בכל הכבוד לדברי כב' השופטת ברנט במסגרת עת"א 22925-12-13 בן חיון נ' שב"ס (12.1.14). מכל מקום בית משפט זה אינו מוסמך לדון בנושאים אלה ואת פתרונם יש למצוא במסגרת הליכים כלפי שב"ס ולא במסגרת ההליך הנוכחי. אזכיר כי הטיעונים לעונש נדחו כבר מספר פעמים ולפרקי זמן ממושכים, אשר איפשרו ללא ספק גיבוש כל חוות דעת שבה מעוניינת ההגנה. בפועל, לא ננקטו הפעולות הללו ודומה כי השינוי שחל כעת במגמת ההגנה קשור בראש ובראשונה לחילופי הסנגוריה ולא לשינוי מהותי במצבה של הנאשמת עצמה.

בנסיבות אלה אין מקום למתן צו כלשהו כלפי שב"ס, מבלי שיהיה בכך כמובן כדי למנוע מהסנגור לפעול כלפי שב"ס ולגבש כל חוות דעת מטעמו. כמו כן, לא קיימת הצדקה לדחות לאורך זמן את שמיעת הטיעונים לעונש על מנת לאפשר גיבושה של אותה חוות דעת. יחד עם זאת, ולפנים משורת הדין תינתן דחיה נוספת ואחרונה על מנת שלכל הפחות ימוצה באופן סופי נושא הצירוף, זאת לאחר ששמעתי כי פגישה בנושא זה תואמה בין ב"כ הצדדים לימים הקרובים.

לאור כל האמור לעיל ידחו הטיעונים לעונש פעם נוספת ואחרונה ליום 20.2.14 שעה 08:30.

הנאשמת תובא ע"י שב"ס.

מובהר כי על ההגנה לגבש עד המועד הנ"ל עמדה סופית בנוגע לצירוף כל התיקים הפתוחים.

ניתנה והודעה היום י"ט שבט תשע"ד, 20/01/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי דורית סבג