1.             הנאשם הורשע על פי הודעתו בעבירת החזקת/רכישת נשק שלא כדין- עבירה לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין") ובעבירת רכישת/ החזקת חלק של נשק או תחמושת- עבירה לפי סעיף 144(א) סיפא לחוק העונשין.

 

2.             על פי העובדות המתוארות בכתב האישום המתוקן בהן הודה הנאשם ביום 23.6.22 נמצא כי הנאשם החזיק בבית הוריו, בקומות אשר בשלבי בניה, בתוך כפפה אקדח חצי אוטומטי FN מודל HP-35 קליבר 9 מ"מ פראבלום בעל מספר סידורי מחוק ובו מחסנית טעונה בשני כדורים מסוג 9 מ"מ. באותו היום נכנס אחיו של הנאשם לקומה שבבניה והבין בבגדים שחורים זרוקים שנראו לו חשודים. הוא סרק את המקום וגילה את האקדח. האח דווח על כך לאביהם. למחרת, לאחר שהנאשם הבחין כי האקדח אינו במקומו, שאל על כך את האב ודרש ממנו להגיע הביתה. משנכנס האב לביתם החל הנאשם, בנו, לצעוק עליו כי "אם אני לא מחזיר את האקדח אני לא יודע מה יעשו לי" התפתח דין ודברים, האב לא חש בטוב והוזמן אמבולנס והוזמנה המשטרה. הנאשם ברח מן הבית, והנשק נתפס. בשעה מאורחת יותר תפסו את הנאשם נוסע ברכב, הוא החל לברוח ונעצר.

 

3.             הצדדים טענו לעונש בפניי. בטרם החלו הצדדים בטיעוניהם, במסגרת הראיות לעונש העיד אביו של הנאשם. יובהר כי מדובר בנאשם אשר עוד מעט ימלאו לו 21 ובעת האירועים היה כבן 20.

 

4.             בטרם אדון בשאלת הערכים המוגנים שנפגעו על ידי מעשיו של הנאשם, יש לטעמי להביא את דברי האב במלואם. אין צורך במאמץ מחשבתי רב על מנת לענות על השאלה באילו ערכים מוגנים של החברה פגע הנאשם בעת ביצוע עבירת החזקת הנשק. הדברים ברורים. קשה הרבה יותר להשיב לשאלה, כיצד הגיעה החברה בה אנו חיים למצב בו אינה מספקת הגנה על בעלי ערכים גבוהים, על משפחות נורמטיביות. כיצד מגיע אדם, דוגמת אביו של הנאשם, למצב בו לא רק שבנו מעורב עם גורמי פשיעה, עצור עד תום ההליכים וצפוי למאסר ממושך, אלא גם הוא נתון תחת איומי גורמי פשיעה, נסחט על ידם, יורים עליו, ואין לו מענה.

 

5.             הנאשם אינו קורבן. האב ומשפחתו הם קורבן. קורבן שאין לנו כחברה, על כל גורמי הרווחה, החינוך, אכיפת החוק ובתי המשפט, מענה לספק לה. לעניות דעתי,,עלינו לשאול את עצמנו לא רק אילו ערכים מוגנים נפגעו על ידי הנאשם, אלא גם על אילו ערכים חברתיים איננו מצליחים להגן.

 

6.             להלן דברי האב-

"אני אבא של אחמד, אני אבא לשלושה בנים... אחמד, השלישי, למד במגמת כימיה ביולוגיה בתיכון טמרה, והתכוון ללמוד. התחבר לאחרונה לחבורה של צעירים, שאני לא רציתי, ואסרתי עליהם להיכנס אלי לבית. ואז ניסיתי לתת לו, לבד, להשתכנע. יום אחד, אחמד אומר לי, הבן שלי הגדול, בבניין שהוא בונה בית פרטי, זה בניין נטוש, אמר לי, אני מצאתי אקדח בתוך הבית, אני רוצה להודיע למשטרה. אנחנו לא ידענו למי האקדח. ואז פניתי לבן שלי, אמרתי לו, תן לי לחשוב. יום לאחר זה, אחמד פנה אלי, אמר לי, אנשים מאיימים עליי, אם אני לא מחזיר להם, הם יורים בי. ואז אני התקשרתי למשטרה. זה אני שהזמנתי את המשטרה. אני רציתי לדעת מי זה מאיים על מורה, ועל אמא שהיא עובדת עירייה, מזכירה ומנהלת חשבונות בעיריית טמרה, ועל שני האחים שגמרו כבר, אחד עובד בבית חולים, השני עובד בחברת נדל"ן גדולה, ומי זה מנסה לסחוט מאיתנו כסף. בגלל זה פניתי למשטרה. גם כי אני לא מסכים, שלבן שאצלי בבית, יהיה נשק. אני כמורה, אני נגד אלימות, ואני נגד כל המלחמה הזאת, מלחמת השעה. אני רוצה להיות חלק ממנה. לצערי הרב, המשטרה לקחה את החלק הקל ביותר, ולקחה את הנאשם. לצערי הרב אני אומר, לקחה רק את הנאשם, ולא שאלה, לא חיפשה, מי זה מאיים על המשפחה הזאת. חודשיים אחרי זה, פנו אלי גורמים, עבריינים בעיר, ביקשו ממני לשלם כסף עבור האקדח. ואני, כשסירבתי, ירו עליי, על הבית שלי, ניסו להרוג אותי. ואז נאלצתי לשלם 25 אלף שקל. אני שילמתי עבור האקדח, החזרתי את האקדח. האקדח שאמרו איתנו, אנחנו נתנו את האקדח לבן שלך, והוא איבד אותו. אתה חייב לשלם. מה זה? ככה זה מתנהל העולם? ובגלל זה אני פונה פה לכבוד בית המשפט, אנחנו קורבן. אנחנו, זה כל המשפחה שלנו. אנחנו קורבן, והבן שלי נגרר, הוא גם קורבן. לאנשים שניסו לסחוט אותו, בגלל שהוא בן של משפחה מכובדת, וקל מאוד להשיג ממנו, להוציא ממנו ולהוציא מהמשפחה שלו. בגלל זה אני אומר לך, הוא קורבן. הוא התכוון ללמוד, הוא סיים במגמת ביולוגיה, ביולוגיה כימיה, ויש לו תעודת בגרות, ואנחנו מחכים, מנסים לעזור לו, לכוון אותו לאיזה כיוון שילך. ונפלנו. ואני כל יום מדבר עם אחמד. אחמד מתכוון להמשיך ללמוד, להירשם לאוניברסיטה, וללכת לחיים חדשים, אחרים, וכולי תקווה שגם בית המשפט מתחשב בדברים האלה. שהוא בן למשפחה נורמטיבית מאוד, אנחנו לא עבריינים, אנחנו לא, אנחנו אנשים שומרי חוק. ועובדה, אנחנו התקשרנו למשטרה. אנחנו לא הסכמנו. לא שיסחטו אותנו, ולא שהבן שלי יהיה מעורב בדבר הזה. תודה לך גברתי."

 

הערכים המוגנים

7.             מעשי הנאשם פוגעים בערכים המוגנים של חובת ההגנה על שלומו ובטחונו של הציבור. כמו גם חובת ההגנה על החיים כחלק בלתי נפרד מקדושת החיים. הסיכון הנובע מהחזקת כלי נשק ותחמושת בידי ידיים שאינם מיומנות ואשר אינן מורשות לכך, הנו מוחשי ובנקל עשוי להוביל להתרחשותן של העבירות החמורות ביותר בספר החוקים ובפגיעה החמורה ביותר בגוף האדם. הקלות הבלתי נסבלת בה עשויים מעשי עבירה מסוג זה לפגוע בגוף ונפש מחייבים נקיטת ענישה מוחשית ומרתיעה "למען יראו וייראו". בימים אלו בפרט, בהם הפכה תופעה זו ל"מכת מדינה".

 

8.             כבר נפסק לא אחת, כי "התופעה של החזקת נשק שלא כדין, וכל שכן השימוש בו, מהווים איום על שלום הציבור ותשתית למגוון רחב של עבירות, ומחייבת הירתמות גם של בתי המשפט על ידי ענישה מחמירה ומרתיעה"[ע"פ 6277/20 קנאו דניאל היילי נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, ניתן ביום 24.3.21) על כלל אזכוריו. ר' גם ע"פ 1059/21 פלוני נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, ניתן ביום 29.4.21)].

 

9.             זריעת פחד בציבור שומר החוק מעצם נוכחות נשק סביבו, אשר אינו בידי המורשים לכך, העלול לשמש בביצוע עבירות ולפעול בסביבתו, פוגע אנושות בתחושת הביטחון האישי, זורע בהלה, הסתגרות, ויכול להסתיים בכניעה של אוכלוסייה תמימה ושומרת חוק לגורמים משליטי טרור.

 

10.         בע"פ 4406-19 מדינת ישראל נגד יונס סובח (פורסם בנבו, ניתן ביום 5.11.2019) נפסק, כי

"... על רקע המציאות אותה אנו חווים למרבה הצער מדי יום, אנו עדים לקריאה ציבורית נרגשת להגברת האכיפה כלפי עבירות נשק - ולהחמרה במדיניות הענישה הנוהגת.

בית משפט זה לא נותר אדיש למול השימוש הגובר בנשק חם, והדגיש לא אחת את הצורך בענישה מחמירה ומרתיעה כלפי השימוש בו לשם פתרון סכסוכים. זאת במיוחד כאשר השימוש בו נעשה בסביבת בתי מגורים".

 

           מתחם העונש ההולם

11.         חומרת מעשי הנאשם נלמדת מעצם החזקת אקדח ובו מחסנית טענוה בשני כדורי תחמושת 9 מ"מ.

 

12.         יש לקבוע, כי למעשי הנאשם קדם תכנון. הנאשם הסליק את הנשק והתחמושת בביתו. הנאשם נדרש להשגת הנשק והתחמושת מבעוד מועד, גם אם נענה לבקשתם של אחרים לשמור או להחביא.

 

13.         למרבה המזל, בעקבות החזקת הנשק והתחמושת לא ארע נזק לגוף או לרכוש, שכן הנשק נתפס. אין לדעת כיום למה שימש הנשק טרם תפיסתו ולמה היה מיועד. האקדח היה מוכן לפעולה מידית. הנזק הנלווה מעצם הידיעה, כי נשק חם ותחמושת מצויים ומתגלגלים לידיים שאינן מורשות ובלתי מיומנות הנו הטלת אימה ופחד, בפרט בסביבת מגורים.

 

14.         לעניין קביעת מתחם העונש ההולם בעבירות נשק, כבר נפסק, כי

"מתחם העונש ההולם בעבירות המבוצעות בנשק צריך שיקבע בהתאם לסוג הנשק שבו מדובר. שהרי, סוג הנשק, כמו-גם ההיקף שבו נסחר, הוחזק, הובל וכיוצא באלה, הם נסיבות הקשורות בביצוע העבירה והם שקובעים את פוטנציאל הנזק הכרוך במעשה העבירה. ברי כי סחר בעשרות מטעני חבלה המכילים עשרות קילוגרמים של חומר נפץ אינו שקול מבחינה עונשית-גמולית לסחר ברימון הלם בודד" [ע"פ 1323/13 רך חסן נגד מדינת ישראל (מיום 5.6.13)].

 

15.         המאשימה עותרת למתחם עונש הולם הנע בין 18-36 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. לעניין מדיניות הענישה הנוהגת מפנה המאשימה למדיניות הענישה הנוהגת בעבירות החזקת נשק ותחמושת בפסיקה.

 

16.         לטעמו של הסנגור בנסיבות המקרה כאשר מדובר בבגיר צעיר מתחם הענישה צריך להתחיל במספר חודשי מאסר אשר מספר חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, לבין 30 חודשי מאסר בפועל. הסנגור עותר להסתפקות בתקופת מעצרו של הנאשם. לעניין מדיניות הענישה הנוהגת מפנה הסנגור לפסיקה.

 

17.         עיינתי בפסיקה בין היתר בפסיקה שניתנה על ידי 53239-10-21 וכן 35119-06-20 וכן למשל בפסיקה-

 

ע"פ 5604-11 נאסר נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, 5.10.11)- הנאשם הורשע בעבירת החזקת נשק ותחמושת בנסיבות בהן החזיק אקדח ברטה לא תקין ומחסנית לאקדח ובה 8 כדורים. הוטלו עליו 12 חודשי מאסר. ערעורו נדחה. בית המשפט קבע, כי

"..אין יסוד להבחנה שניסתה ליצור באת-כוחו של המערער בין פסקי הדין אליהם הפנה בית המשפט קמא לבין העניין בו עסקינן, הבחנה אשר התמקדה בטענה כי אי-שמישות האקדח ממזערת את המסוכנות שיצר המערער בהחזקתו. כפי שציינתי, אף אם נניח כי האקדח היה לא שמיש במועד החזקתו בידי המערער אין ליתן לכך משקל רב".

 

עפ"ג 24796-06-20 חג'אזי (אסיר) נ. מדינת ישראל (9.7.20) הורשע בעבירות החזקת נשק וחלקי תחמושת בנסיבות בהן הוחזק על רגלו אקדח חצי אוטומטי מסוג CZ מודל 75 כשבתוכו מחסנית תואמת טעונה ב-15 כדורים בעלי קוטר 9 מ"מ במצב "הכנס". נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 10-24 חודשי מאסר בפועל. המערער נדון ל15 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. ערעורו נדחה.

 

ת"פ 35119-06-20 מדינת ישראל נ. חסארמה (17.11.20) נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 12-36 חודשי מאסר בפועל בגין החזקת נשק ותחמושת אקדח ומחסנית תואמת בו 6 כדורים, הפרעה לשוטרים ושיבוש מהלכי משפט.

 

רע"פ 1729/19 יוסף עבאהרהה נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, 10.10.19) בגין החזקת נשק מאולתר מסוג "קלרו", שתי מחסניות וכמה כדורי תחמושת הוטלו על המבקש 15 חודשי מאסר. ערעור על חומרת העונש נדחה.

 

ת"פ 25051-05-21 מדינת ישראל נ. בשיר (30.12.21) באותו עניין בגין החזקת שני אקדחים, שתי מחסניות תואמות לכל אחד מן האקדחים אשר שתיים מהן היו מלאות ב-7 ו-8 כדורים ובנוסף החזקת 11 כדורים בשקית שקופה, בנסיבות בהן הנשק והתחמושת הוסלקו בתוך חור בקיר המטבח, כשלצדם הוסלקה שקית ניילון ובה שתי מסכות פנים וזוג כפפות. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 12-36 חודשי מאסר בפועל. הנאשם נדון ל15 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי החמיר בעונשו והעמידו על 20 חודשי מאסר בפועל.

 

ת"פ 26354-01-21 מדינת ישראל נ. פיראס שאהין (16.2.22) בגין החזקת אקדח זמין לירי, טעון במחסנית ובה 11 כדורים חיים 9 מ"מ וכן באקדח נוסף מסוג CZ נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 6-36 חודשי מאסר בפועל. נדון למאסר בפועל בן 15 חודשים.

 

18.         חומרה יתרה יש ליחס לעובדה כי הנאשם הורשע לא רק בהחזקת האקדח אלא בהחזקתה של תחמושת לצדו. התחמושת הופכת את הימצאותו של האקדח למסוכנת פי כמה, כאשר יש בידי אותו מחזיק את כל הנדרש על מנת להפעיל את האקדח, והם מצויים ערוכים לפעולה.

 

19.         ברוח מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות נשק, בהתחשב בסוג הנשק, קיומה של המחסנית טעונה בשני כדורי תחמושת בתוך האקדח, מוצאת אני כי יש להורות על מתחם עונש הולם הנע בין 13 ל-30 חודשי מאסר בפועל.

 

 

נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות

 

20.         הנאשם יליד 28.2.2002. נעדר עבר פלילי.

הנאשם הודה מיד לאחר תיקונו של כתב האישום.

 

21.         מתסקיר ישרות המבחן וטיעוני אביו של הנאשם עולה כי הנאשם היה תלמיד טוב ובעל השיגים טובים, בוגר מגמה ביולוגיה כימיה. הנאשם תיאר בפני שירות המבחן את הפחד שחווה שעה בה ביצע את העבירות כתוצאה מלחץ חברתי ואת הבושה שחש. שירות המבחן התרשם מצעיר שגדל במשפחה בעלת סולם ערכים נורמטיבי המחזיקה בעמדות הנוגדות התנהגות עוברת חוק. שירות המבחן מרחיב בדר התרשמותו מן הנאשם ומציין כי הוא מצוי בשלבים ראשוניים של הכרה בכשלים שבהתנהלותו בזמן העבירה. שירות המבחן התרשם כי רמת הסיכון הישנות עבירות הינה בנונית ברמת חומרה בינונית. נוכח כל האמור ממליץ שירות המבחן על ענישה חיצונית מוחשית בעל גבולו ברורים. כמו כן ממליץ שירות המבחן כי במהלך מאסרו ישולב בהליכים טיפוליים.

 

22.         בדבריו של הנאשם לבית המשפט אמר כי טענה וכי הוא רוצה ללמוד מהטעויות שלו. הוא ציין כי חש בושה כאשר אביו דיבר.

 

23.         מיקומו של הנאשם בתחתית מתחם הענישה.

 

24.         כל האוחז בנשק, כל המסייע לאחיזה בנשק ,צריך לדעת כי דינו מאסר. הרתעה זו היא בין יתר הגורמים היכולים לתת יד למאבק בתופעת השימוש באמצעי לחימה. יש לקוות כי תקופת המאסר תנוצל על ידי הנאשם לצורך טיפול, למידה וכאשר יצא חזרה לעולם החופשי ימשיך בדרך בה הלך טרם חבירתו לגורמי הפשיעה. יש לקוות ולעודד את הנאשם כי ינצל את תקופת מאסרו בדרך זו ולא על מנת להעמיק את קשריו בעולם הפשע. אולי, לא רק המאסר אלא גם סבלה של משפחתו, יעמדו לנגד עיניו עת יעשה כאדם צעיר את בחירותיו להמשך חייו.

 

25.         לא אשית על הנאשם קנס, על אף שלטעמי בעבירות נשק יש להשית קנסות, שכן לנשק לא חוקי קיים ערך כלכלי משמעותי בשוק השחור. הקנס לא יושת שכן משפחתו כבר שילמה רבות בגין מעשיו.

 

26.         לאור כל האמור הנני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלהלן:

 

א.        מאסר לתקופה של 13 חודשים החל מיום מעצרו 28.6.22.

 

ב.         מאסר על תנאי לתקופה של 9 חודשים, למשך 3 שנים מיום שחרורו, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו עבירת נשק חלקי נשק או תחמושת, ויורשע עליה בדין.

 

ד.         הנאשם יצהיר בדבר התחייבות כספית בסך של 10,000 ₪, להימנע מלעבור עבירת נשק, חלקי נשק או תחמושת בתוך 3 שנים מיום שחרורו.

אם לא יצהיר היום על ההתחייבות, יש לאסור אותו למשך 30 ימים אשר יתווספו לכל תקופת מאסר אותה הוא מרצה.

 

צו להשמדת או חילוט הנשק והתחמושת על פי החלטת קצין חילוט.

5129371

 

 

ניתן היום, ב' שבט תשפ"ג, 24 ינואר 2023, בנוכחות הצדדים.