1

 

 

באת-כוח המאשימה:            עו"ד שירה נתן (פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי))

בא-כוח הנאשם 2:     עו"ד ליאור כהנא

בא-כוח הנאשם 3:     עו"ד גבי טרונשווילי

 

 

1.         הכרעות הדין: שני הנאשמים הודו בעובדות כתבי האישום המתוקנים בעניינם במסגרת הסדרי טיעון ובהתאם להכרעות הדין מיום 26.1.2023, בעניין כל אחד מהנאשמים, הם הורשעו בעבירות כלהלן:

 

הנאשם 2, אלימלך אלנקר קדוש, יליד 00.00.2003 (כבן 19.5 במועד העבירות) הורשע בעבירת סיוע לשוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) וסעיף 31 בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - החוק), ובעבירת שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) בחוק.

 

הנאשם 3, יואב אברואיימוט, יליד 00.00.2001 (כבן 21 ו-4 חודשים במועד העבירות), הורשע בעבירת סיוע לשוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) וסעיף 31 בחוק.

 

2.         הסדרי הטיעון: במסגרת הסדרי הטיעון הוסכם כי הצדדים יעתרו במשותף להשית על הנאשם 2 עשרים חודשי מאסר בפועל ועל הנאשם 3 אחד-עשר חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרם. כן הוסכם כי הצדדים חופשיים בטיעוניהם בעניין הענישה הנלווית.

 

3.         עובדות כתבי האישום המתוקנים:

 

2

האישום הראשון - בעניין שני הנאשמים: ביום 1.9.2022 סמוך לשעה 23:00 ישב ד"ב, קטין יליד שנת 2005, עם חבריו בחנות 'מלך הצ'יפס' ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים. הנאשמים ניגשו אליו והנאשם 1 ביקש ממנו לסור עמו אל סמטת יעבץ הסמוכה בעודו אומר לו כי לא ידאג, ולכן ד"ב הלך עמם. בהגיעם אל הסמטה הקיפו הנאשמים את ד"ב והנאשם 1 ביקש ממנו למסור לו את הפאוצ' (להלן - התיק) שהיה צמוד אל גופו. לאחר שד"ב סירב לכך, שם הנאשם 1 את ידו על התיק וניסה ליטול אותו בכוח. בתגובה אמר ד"ב לנאשם 1 שלא ייגע בו ושאל לפשר מעשיו. הנאשם 1 השיב לו כי הוא מבקש לבדוק אם ד"ב שוטר. מאחר שד"ב סירב למסור את התיק, איים עליו הנאשם 1 באומרו, "תביא את התיק או שהמצב יסתבך". אותה עת הנאשמים 2 ו-3 עשו תנועות עם ידיהם לכיוון כיסם, בעודם יוצרים מצג כי בכיסם ישנו חפץ לא ידוע. בשל כך נמנע ד"ב מלהתנגד והנאשם 1 הסיר ממנו את התיק ורוקן ממנו את תכולתו, בעודו מוסר חפצים שמצא בו לד"ב ולאחר מכן שם על עצמו את התיק, שבו היו אוזניות מסוג "איירפודס" וכרטיס רב-קו ובו יתרה בשווי 300 ₪. נ', חברתו של ד"ב הבחינה כי הנאשם 1 עם התיק של ד"ב ולכן שאלה אותו מדוע לקח את התיק וכי התיק השייך לה. מששמע זאת הנאשם 1, הוא השיב לה את התיק, אך ללא האוזניות וכרטיס הרב-קו. לאחר שד"ב גילה כי הנאשמים נטלו את האוזניות ואת הרב-קו, הוא ביקש מהנאשם 1 להשיב לו את חפציו, אך הנאשמים סירבו לעשות כן.

 

האישום השני - בעניין הנאשם 2: באותו יום סמוך לשעה 23:40 צעדו הקטין ד"א, יליד שנת 2007, אחיו הקטין א"א, יליד שנת 2005 וחברם מ' סמוך לתחנה המרכזית בירושלים. הנאשמים 1 ו-2 פנו אל ד"א ואמרו לו שהוא גנב להם משהו ודרשו כי יוציא מכיסו את חפציו. הנאשם 1 חסם את דרכו של ד"א והנאשמים 2 ו-3 איימו עליו ואמרו לו, "דיר באלק, אתה קורא למישהו". בשל כך ד"א ציית להם. לאחר שהנאשם 1 קיבל לידיו את חפציו של ד"א, הוא נטל אוזניות מסוג "איררפודס" וגז פלפל השייכים לד"א ושם אותם בכיסו. משהבחין א"א בהתרחשות, הוא ו-מ' התקרבו לעבר הנאשמים וא"א שאל אותם למעשיהם. בתגובה ענה לו הנאשם 1 "שיעוף משם ואם לא, יפוצצו אותו במכות". לאחר שא"א עמד על כך שהוא צריך את ד"א, השיב לו הנאשם 1 שיישאר במקום ואמר לנאשם 2, "אולי זה הוא שלקח". הנאשם 2 ביקש מא"א שאף הוא יוציא את חפציו מהתיק שהיה עמו וא"א אמנם נשמע להם ומסר את ארנקו לידי הנאשם 2. בעוד הנאשם 2 עמד מול א"א, הגיע אל המקום מכר של הנאשמים, לי"א. לאחר שא"א דרש מהנאשמים 1 ו-2 להשיב לו את הארנק, לפת לי"א את א"א בגרונו, הצמיד אותו אל הקיר הסמוך, הכה אותו מכת אגרוף בבטנו ודחף אותו פעם נוספת. במקביל נטל הנאשם 2 את ארנקו של א"א, הוציא ממנו סך 1,400 ₪ והשיב לא"א את הארנק ריק. א"א דרש מהנאשמים 1 ו-2 להשיב לו את כספו, אך הנאשמים אמרו לו, "דיר באלק אם תזמין משטרה" והנאשם 1 היכה את א"א בראשו.

 

4.         נושא אי הגשת תסקירים לעונש מטעם שירות המבחן: בשל גילו של הנאשם 3, לא חלה לגביו חובת הגשת תסקיר לעונש מטעם שירות המבחן ואף לא התבקשה הגשתו.

 

3

לעומת זאת, בשל גילו של הנאשם 2, חלה בעניינו חובת הגשת תסקיר לעונש. למרות זאת, בדיון מיום 9.1.2023 (לאחר מתן הכרעת הדין הראשונה בעניינו, אשר תוקנה בדיון מיום 26.1.2023), הודיע בא-כוחו כי הנאשם 2 עצור עד תום ההליכים לאחר שהסכים למעצרו בהיעדר חלופת מעצר אפשרית עבורו וכי ישנה הסכמה בעניין העונש שיושת עליו. לפיכך, חרף חובת הגשת תסקיר לעונש בעניינו בטרם גזירת עונשו, לא ניתן לחייבו להמתין לקבלתו במשך פרק זמן לא סביר. זאת במיוחד לאחר שקצינת מבחן כבר פגשה אותו בשלב מעצרו ואף התקבל מידע על אודותיו מעובדת סוציאלית מטעם "החוט המשולש". בנסיבות אלו עתר להורות לשירות המבחן להגיש את התסקיר תוך פרק זמן קצר ולכל המאוחר עד הדיון שנקבע ליום 26.1.2023. בהתאם לכך נקבע כי התסקיר יוגש עד מועד זה, אך ביום 25.1.2023 הודיע שירות המבחן כי לא ניתן להגיש את התסקיר קודם לאמצע חודש מרץ. בנסיבות אלו הודיע בא-כוח הנאשם בדיון מיום 26.1.2023 כי אין בכוונת הנאשם לשתף פעולה עם שירות המבחן, כי הם מוותרים על שירותיהם הטובים וכי מבוקש לשמוע את טענות הצדדים לעונש ולגזור את דינו של הנאשם 2 ללא תסקיר. כן הוסיף, כי מאחר שאינם מתכוונים לשתף פעולה עם שירות המבחן, אף אין כל טעם לדחות את הדיון עד קבלת התסקיר.

 

באת-כוח המאשימה טענה כי ישנה חובה לקבל תסקיר לעונש בעניין הנאשם 2 וכי אמנם ישנה הסכמה בעניין העונש שמבוקש להשית עליו. בנסיבות אלו, היא ערוכה לטעון לעונש, אך היא מותירה את ההכרעה בשאלה אם ניתן לוותר על התסקיר לשיקול דעת בית המשפט.

 

לנוכח הנסיבות האמורות, מאחר שדחיית מועד הטיעונים לעונש ממילא לא תניב תסקיר לעונש בעניין הנאשם 2 ומאחר שכאמור, ישנה הסכמה בעניין העונש, לא מצאתי לנכון לדחות את ישיבת הטיעונים לעונש לשם קבלת תסקיר לעונש בעניינו.

 

5.         הראיות לעונש: לא הוגשו ראיות לעונש בעניין הנאשם 3 (אין לחובתו הרשעות קודמות).

 

בעניין הנאשם 2 הגישה המאשימה תדפיס מידע פלילי בעניינו (ת/1), שלפיו הוא נשפט בבית משפט שלום לנוער, אשר קבע (ללא הרשעה) כי עבר שלוש עבירות גניבה ועבירות הסגת גבול פלילית וחזקה ושימוש בסמים שלא לצריכה עצמית. ביום 15.6.2021 נדון ל-80 שעות של"צ, צו מבחן והתחייבות.

 

מטעם הנאשם 2 הוגש מכתב מאת עובדת סוציאלית ב"חוט המשולש" מיום 29.12.2022 (נ/1). מפאת צנעת הפרט, לא נפרט את האמור במכתב, אך בתמצית ייאמר כי מתוארת בו מציאות חיים קשה ומורכבת ובין השאר, כי בשל קשיים של ממש בבית הוריו, הוא נשר מהלימודים בכתה ז' ומאז ועל רקע המורכבות המתוארת, אינו בקשר עם בני משפחתו ועם אחיו הצעירים. הוא שולב בפנימיות ובהוסטל, אך לא הצליח להתמיד בשהותו שם ובפועל, כבר בגיל צעיר הפך לדר רחוב.

 

6.         טענות המאשימה: באת-כוח המאשימה טענה כי הענישה המוסכמת הולמת את הנסיבות הנדונות ובהתאם לכך עתרה לכבד את הסדר הטיעון. בעניין העבירות טענה, כי הן פוגעות בערכים החברתיים שעניינם שלומות גופם ושלמות קניינם של המתלוננים ובביטחון הציבור.

 

4

בעניין עבירת סיוע לשוד בחבורה (האישום הראשון) טענה כי מתחם העונש ההולם הוא בין 10 ל-30 חודשי מאסר (לעניין זה הפנתה אל גזר הדין בת"פ (מחוזי ירושלים) 41615-03-21 מדינת ישראל נ' שבאנה (22.3.2022), שבו נקבע מתחם עונש בין 10 ל-25 חודשי מאסר (שני הנאשמים ערערו, אך ערעוריהם טרם נדונו - ע"פ 5737/22 ו-ע"פ 7636/22)). בעניין עבירת השוד (האישום השני) טענה, כי יש מתחם העונש ההולם הוא בין 18 ל-36 חודשי מאסר ולעניין זה הפנתה אל שני פסקי דין שבהם נקבעו מתחמי ענישה מחמירים יותר, אך בשניהם דובר בעבירות שוד שנעברו באיומי סכין (ת"פ (מחוזי מרכז) 9291-04-20 מדינת ישראל נ' בלטה (5.1.2021)‏‏, שבו נקבע מתחם עונש בין 22 ל-52 חודשי מאסר; ת"פ (מחוזי מרכז) 26039-07-17 מדינת ישראל נ' קוקה (16.4.2018), שבו נקבע מתחם עונש בין 22 ל-54 חודשי מאסר בפועל).

 

בעניין נסיבותיו של הנאשם 2 טענה באת-כוח המאשימה, כי אמנם הוא לא היה הפעיל ביותר מבין שלושת הנאשמים, אך הוא היה פעיל. כן נשקלו גילו הצעיר, עברו הפלילי והודאתו והכרתו באחריות לעבירות. בהתאם לכך טענה כי יש למקם את עונשו בשליש התחתון של מתחם העונש ולהשית עליו 24 חודשי מאסר בפועל, כפי שהוסכם, כן מאסר מותנה, פיצוי משמעותי לנפגעים וקנס.

 

בעניין הנאשם 3 טענה המאשימה, כי נשקלו חלקו באירוע, הודאתו והיעדרן של נסיבות מחמירות מיוחדות לגביו. בהתאם לכך טענה כי יש למקם את עונשו בחלקו התחתון של מתחם העונש ולהשית עליו 11 חודשי מאסר בפועל, כפי שהוסכם, מאסר מותנה, פיצוי למתלונן וקנס.

 

7.         טענותיו של בא-כוח הנאשם 2: בא-כוח הנאשם 2 הצטרף לבקשה לכבד את הסדר הטיעון. לטענתו, בשני האירועים לא נעשה שימוש בנשק קר ולפיכך הדבר מפחית מחומרת העבירות ומהמסוכנות. באירוע הראשון הנאשם 2 היה פסיבי וכי הסיוע שלו התבטא בעיקר בנוכחותו ובהכנסת ידו אל הכיס באופן שנחזה כמאיים. בשל חלקו ומאחר שלא נטל דבר מהמתלונן, אף אין לחייבו בתשלום פיצוי למתלונן. באירוע השני הנאשם 2 לא נקט אלימות וכי אחריותו נובעת מנוכחותו. כמו כן טען, כי האוזניות שנלקחו באירוע זה הוחזרו וכי רק הכסף לא הוחזר, אולם לנוכח חלקו של הנאשם 2 באירוע, נראה כי יש מקום לחייבו רק בפיצוי המתלונן א"א ולהשיב את הכסף שנלקח. כן הוסיף, כי יש לקבוע מתחם עונש אחד לשני האירועים אשר התרחשו בהפרש של שכשעה וכן לשקול את הכרת הנאשם 2 באחריותו לאירוע, בחרטה שהביע ובאמור במכתבה של העובדת הסוציאלית המתאר את מצבו. כן נאמר, כי הוא מבקש לנצל את תקופת מאסרו לשיקום וכי הוא מבקש משב"ס לשלב אותו בבית הסוהר "חרמון".

 

8.         טענותיו של בא-כוח הנאשם 3: אף בא-כוח הנאשם 3 הצטרף לבקשה לכבד את הסדר הטיעון וכן ביקש כי בעת קביעת הקנס והפיצוי תהיה התחשבות במצב הכלכלי המאוד דחוק של הנאשם 3 ושל משפחתו. כן ביקש להתחשב בהוצאות שהוא חויב לשלם בשל ביטול דיון לאחר שלא התייצב בזמן (בסך 400 ₪). עוד הוסיף, כי קודם לאירוע הנדון, היה הנאשם 3 דר רחוב וכי הוסכם שבמועד הדיון (26.1.2023) הוא ייעצר עד תום ההליכים וזאת בין השאר, בשל קשייה של משפחתו להוסיף ולהחזיקו. לטענתו, חלקו של הנאשם 3 בעבירה היה קטן יחסית וכי לאחר האירוע הראשון הוא הבין את הפסול במעשה ולכן לא הצטרף אל החבורה באירוע השני. לבסוף, הפנה לכך שלא הוגשו הצהרות נפגעי העבירות, אשר ויתרו על זכותם להגישן.

 

5

9.         דברי הנאשמים: הנאשם 2 אמר כי הוא מצטער על המעשים שעשה, הוא מכיר באחריותו למעשים וכי בכוונתו לנצל את תקופת המאסר כדי להשתנות ולצאת אדם אחר. הוא הוסיף כי הוא מקווה לשאת בעונש המאסר בכלא "חרמון", כדי ששם יוכל להשתלב בתהליך טיפולי.

 

הנאשם 3 אמר כי הוא מצטער על המעשה שעשה וכי הוא לא ידע כי "זה מה שהולך להיות".

 

10.       נימוקי גזר הדין: בעת שקילת העונש שיושת על כל אחד מהנאשמים, ניתן משקל למתחמי הענישה ההולמים בהתאם לטענת המאשימה; לחלקו של כל אחד משני הנאשמים בכל אחד מהאירועים ובכלל זה העובדה שהנאשם 3 היה מעורב רק באירוע אחד ואילו הנאשם 2 היה מעורב בשניהם; העובדה שיחסית לנטען בעניין הנאשם 1, חלקם של שני הנאשמים הנדונים היה פחות דומיננטי; נזקיהם של המתלוננים כפי שעולה מעובדות כתב האישום; העבירות הקודמות שעבר הנאשם 2 ולעומת זאת העובדה שהנאשם 3 נעדר הרשעות קודמות; נסיבותיו של כל אחד משני הנאשמים, כפי שעלו מטענותיהם של באי-כוחם ובמיוחד ניתן משקל לנסיבותיו הקשות והמורכבות מאד של הנאשם 2, כפי שתוארו במכתבה של העובדת הסוציאלית מ"החוט המשולש"; הודאות שני הנאשמים בעובדות כתבי האישום, הכרתם באחריותם לעבירות וכן החרטה והצער שהביעו לפניי; בקשת הנאשם 2 לשקם את חייו.

 

לנוכח כלל השיקולים האמורים, מצאתי כי העונשים שעליהם הוסכם בעניין כל אחד משני הנאשמים הולמים אל העבירות שעבר כל אחד מהם ועל כן ראיתי לנכון לכבד את הסדרי הטיעון.

 

בהינתן העובדה שכאמור, חלקם של כל אחד מהנאשמים הנדונים פחות דומיננטי מחלקו הנטען של הנאשם 1 בשני האירועים ולנוכח הדוחק הכלכלי המשמעותי מאד של שני הנאשמים, ראיתי לנכון לחייבם בתשלום פיצוי נמוך, כמעט סמלי, ולהימנע מחיובם בתשלום קנס.

 

11.       גזר הדין בעניין הנאשם 2, אלימלך אלנקר קדוש:

 

א.        מאסר בפועל למשך עשרים חודש, החל מיום מעצרו ביום 1.9.2022 (במקרה של סתירה לרישומי שב"ס, יש לפעול לפי רישומיו).

 

ב.         מאסר מותנה למשך שישה חודשים. הנאשם יישא עונש זה אם תוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר יעבור עבירת אלימות או עבירת רכוש מסוג פשע, או ניסיון לעבור עבירה כאמור.

 

ג.         מאסר מותנה למשך שלושה חודשים. הנאשם יישא עונש זה אם תוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר יעבור עבירת אלימות או עבירת רכוש מסוג עוון, או ניסיון לעבור עבירה כאמור.

6

 

ד.         פיצוי בסך 500 ₪ לכל אחד מהמתלוננים ד"ב, ד"א ו-א"א (סך הכול 1,500 ₪). הנאשם 2 רשאי לשלם זאת בעשרה תשלומים שווים, עוקבים ורצופים, החל מיום 1.3.2023.

 

12.       גזר הדין בעניין הנאשם 3, יואב אברואיימוט:

 

א.        מאסר בפועל למשך אחד-עשר חודש, בניכוי ימי מעצרו, מיום 1.9.2022 עד יום 11.11.2022 ומיום 26.1.2023 (אם אמנם נעצר במועד זה) ועד מתן גזר הדין (במקרה של סתירה לרישומי שב"ס, יש לפעול לפי רישומיו).

 

ב.         מאסר מותנה למשך ארבעה חודשים. הנאשם יישא עונש זה אם תוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר יעבור עבירת אלימות או עבירת רכוש מסוג פשע, או ניסיון לעבור עבירה כאמור.

 

ג.         מאסר מותנה למשך חודשיים. הנאשם יישא עונש זה אם תוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר יעבור עבירת אלימות או עבירת רכוש מסוג עוון, או ניסיון לעבור עבירה כאמור.

 

ד.         פיצוי בסך 500 ₪ למתלונן ד"ב. הנאשם 3 רשאי לשלם זאת בחמישה תשלומים שווים, עוקבים ורצופים, החל מיום 1.3.2023.

 

13.       תשומת לב שירות בתי הסוהר מופנית לבקשתם של הנאשם 2 ובא-כוחו לשלבו בבית הסוהר "חרמון" ולמשאלתו להשתלב שם בתהליך טיפולי.

 

 

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך ארבעים וחמישה יום.

 

 

 

ניתן היום, ז' בשבט התשפ"ג, 29 בינואר 2023, במעמד הנאשמים 2 ו-3 ובאי-כוח הצדדים, כמפורט בפרוטוקול הדיון מהיום.