ת"פ 27519/03/21 – מדינת ישראל – תביעות נגב ע"י נגד פלוני ע"י
לפני |
כב' השופט רון סולקין
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל - תביעות נגב ע"י ב"כ עו"ד אינרה פרז |
|
נגד
|
||
הנאשם |
פלוני ע"י ב"כ עו"ד עאמר אבו עסא |
|
גזר דין |
כתב האישום והסדר הטיעון
הנאשם שלפני נותן את הדין בגין העבירות כדלקמן:
· תקיפה סתם של בת-זוג, בניגוד לסעיף 382(א) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977;
· תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, בניגוד לסעיף 382(ג) לאותו החוק.
בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן מיום 09.06.21 (לא סומן) היו הנאשם ור"א (להלן: "המתלוננת") נשואים זה לזו מזה 6 שנים.
בתאריך 27.02.2023 בשעה 23:00 או בסמוך לכך, בביתם של בני הזוג בעיר כסייפה מכחול (להלן: "הבית"), במהלך ויכוח שהתגלע בין הצדדים, תקף הנאשם שלא כדין את המתלוננת בכך שבעט בה בגבה וכן הפילה לרצפה וגרר אותה באמצעות ידיו עד לחצר הבית.
כתוצאה מכך, נגרמו למתלוננת חבלות של ממש בדמות המטומה בשוק רגל שמאל וסימני שפשוף ברגל ימין.
בתאריך 10/12/20 בשעה 14:00 או בסמוך לכך, בבית, במהלך ויכוח שהתגלע בין הצדדים, הכה הנאשם את המתלוננת.
כתוצאה מהמתואר לעיל, נגרמה למתלוננת חבלה של ממש בדמות פצע בקוטר 1 ס"מ מעל אזור ראש מסרק 5 של כף יד ימין, רגישות מעל ראשי מסרקים 4-5 והגבלה בתנועות אצבעותיה והיא נזקקה לטיפול רפואי.
בנוסף, במועד אשר אינו ידוע למאשימה במדויק אך לערך בחודש אוקטובר 2020, בבית המתלוננת והנאשם, במהלך ויכוח שהתגלע בין הצדדים, תקף הנאשם את המתלוננת שלא כדין בכך שחבט את ראשה בקיר והכה אותה באמצעות צינור מתכת ואז הכניס את הצינור לפיה בכוח.
בין הצדדים נערך הסדר טיעון, על דעתה של המתלוננת, אשר לא כלל הסכמה לענין העונש.
במסגרת ההסדר, תוקן כתב האישום, והנאשם הודה והורשע בעבירות שבכתב האישום המתוקן.
בהסכמת ב"כ הצדדים, נשלח הנאשם להערכת שירות המבחן למבוגרים, תוך שהבהירה המאשימה, כי עמדתה הינה למאסר בפועל ואילו ההגנה תטען באופן חופשי.
לאחר קבלת התסקירים, נשמעה פרשת העונש, ומכאן - גזר דין זה.
ראיות לעונש
מי מהצדדים לא הגיש ראיות לעונש.
הערכת שירות המבחן למבוגרים
בענינו של הנאשם הוגשו מספר תסקירים.
הנאשם כבן 30, נשוי ואב לשתי קטינות.
הנאשם סיים 12 שנות לימוד, ותיאר את עצמו כתלמיד ממוצע, ללא קשיים או בעיות התנהגות.
הנאשם השלים הליך טיפולי במסגרת "בית נועם", ולאחר מכן, השתלב בהוסטל להמשך טיפול.
במהלך שהותו של הנאשם במסגרת ההוסטל, החל הנאשם לעבוד ברשת מזון בפתח תקווה.
הנאשם מסר, כי הוא והמתלוננת נשואים כארבע שנים. בשנתיים האחרונות של נישואיהם, החלו להיווצר ביניהם קונפליקטים רבים ואווירה של מתח בבית, זאת על רקע תחושתו, כי אינה פנויה מספיק לטיפול בבית ובילדיהם, ומסר, כי המתלוננת נוהגת לצעוק, מצב שיוצר אצלו תחושת לחץ.
הנאשם הוא המפרנס היחיד של התא המשפחתי.
לדברי הנאשם, ברגעי כעס ומתח, נהג כלפי המתלוננת בעיקר באלימות מילולית, אך לעתים ספורות נהג גם באלימות פיזית, ועל כך חש בושה וחרטה גדולה.
הנאשם נעדר הרשעות קודמות ושלל שימוש בחומרים משני תודעה כגון סמים ואלכוהול.
הנאשם הודה בעבירות שבכתב האישום המתוקן, למעט שהכה את אשתו עם צינור. לדבריו, שיחק עם בתו במשחק במהלכו הרחיקה אותו עם שיפוד ברזל, והמתלוננת נפצעה מהשיפוד, ללא כוונה תחילה.
שירות המבחן שוחח עם המתלוננת, בת 24, סטודנטית לתואר ראשון.
המתלוננת מסרה, כי חזרה להתגורר בבית הוריה בישוב תל שבע לאחר מעצרו של הנאשם.
המתלוננת תיארה את הנאשם כבן זוג ואב חיובי, אשר דאג לכל צרכיהם הפיזיים והרגשיים, וסייע לה רבות במטלות הבית והטיפול בילדים.
לדבריה, בתקופה האחרונה, החלו ויכוחים בינה לבין הנאשם על רקע חוסר פניותה לטפל בבית ובילדים, מתוך רצון שלה להצליח ולהתקדם בלימודיה.
המתלוננת שיתפה, כי עיקר הקונפליקטים בינה לבין הנאשם היו על רקע תפיסה שונה של מעמד האשה, ואירועי אלימות פיזית כלפיה היו מועטים.
לדברי המתלוננת, פנייתה למשטרה נעשתה בניסיון להזהיר את הנאשם אך היא לא חשבה שיורחקו זה מזו לתקופה ממושכת.
המתלוננת מסרה, כי היא שמחה שהנאשם עבר הליך טיפולי וגם היא עברה טיפול בעצמה.
המתלוננת מסרה, כי אינה חוששת מהנאשם ואף מעוניינת בשלום בית וחזרה לחיים משותפים עמו.
שירות המבחן למבוגרים ציין, כי ההליך הטיפולי שעבר הנאשם במסגרת "בית נועם" וכן בהוסטל, סייע בצמצום משמעותי של רמת סיכון להישנות התנהגות אלימה.
שירות המבחן המליץ לאפשר לנאשם להמשיך בהליך הטיפולי.
במהלך תקופת הדחיה, ולאחר שסיים טיפול במסגרת "בית נועם", השתלב הנאשם בקבוצה טיפולית בשירות המבחן למבוגרים, המיועדת לטיפול בתחום האלימות הזוגית.
הנאשם הגיע לכל המפגשים, ושיתף את האחרים בקורותיו.
מנחת הקבוצה התרשמה, כי הנאשם מביע מוטיבציה כנה להמשיך לרכוש כלים ולחזק את הטיפול שעבר במסגרת "בית נועם".
הנאשם הביע שביעות רצון מההליך הטיפולי ומרגיש, כי הקבוצה מחזקת עבורו את הכלים הטיפוליים.
באשר ליחסיו עם המתלוננת, מסר הנאשם, כי נערכה ביניהם "סולחה", במסגרתה הוסכם, כי המתלוננת וילדיהם יתגוררו בביתם המשותף, ואילו הנאשם יתגורר בבית הוריו.
הנאשם מסייע בטיפול בילדים ומבלה איתם שעות רבות במהלך היום, וכן, מתאר, כי הוא והמתלוננת יצאו מספר פעמים לטיולים חד יומיים עם ילדיהם בליווי המפקח שלו.
הנאשם מסר, כי כשאשתו תסיים את תקופת המבחנים בלימודיה, הם יתחילו בטיפול זוגי.
שירות המבחן למבוגרים יצר קשר עם המתלוננת, אשר מסרה, כי ניכר השינוי שעבר הנאשם.
המתלוננת סיפרה, כי היא חווה את הנאשם כבן זוג ואב רגוע, פחות נוקשה בתפיסותיו, פחות כעוס, וחווה תחושת רוגע ושלווה לצדו.
המתלוננת שיתפה, כי הנאשם מסייע לה רבות בתקופות המבחנים ותומך בה כלכלית.
עוד מסרה, כי הנאשם גילה מסירות בנוגע להליך הטיפולי ולטיפול הזוגי שלהם, ולאחר תקופת המבחנים שלה, תתפנה יותר להליך הטיפול הזוגי עם הנאשם.
המתלוננת מסרה, כי ברצונה לשוב למגורים משותפים עם הנאשם ולתת סיכוי נוסף לזוגיות שלהם ומסרה, כי אינה חשה מאוימת ממנו ואינה חווה ממנו תחושת לחץ.
שירות המבחן למבוגרים התרשם מהנאשם כמי שעורך מאמצים משמעותיים ליצירת שינוי בחייו ודפוסי התנהגותו ואף נמצא בהליך משמעותי של שיקום יחסיו עם אשתו, המתלוננת.
שירות המבחן התרשם ממוטיבציה כנה ומשמעותית, אשר מונעת מתוך הבנה מעמיקה של הנאשם, כי נהג באופן כוחני ואלים, וכיום נמצא בתהליך מתמיד של שינוי חיובי.
לאור כברת הדרך הטיפולית שעבר הנאשם, ולאור השינוי שחל בו בעקבות הטיפול, המליץ שירות המבחן למבוגרים על העמדתו תחת מבחן למשך שנה, תוך שילוב בני הזוג בהליך טיפול זוגי במחלקה לשירותים חברתיים.
בנוסף, המליץ שירות המבחן למבוגרים על ענישה בדמות צו של"צ בהיקף 220 שעות ועל מאסר מותנה אשר יהווה גורם מרתיע.
חוות דעת הממונה על עבודות השירות בשב"ס
הנאשם נמצא מתאים לריצוי עונש בדרך של עבודות שירות.
טענות הצדדים
התביעה הגישה טיעוניה לעונש בכתב (ת/1) והשלימה אותן על פה.
התביעה טענה, כי מעשיו של הנאשם פגעו בערכים המוגנים של שמירה על גופה של המתלוננת; כבודה; בטחונה; חירותה; שלוות נפשה; ופגע בשלמות התא המשפחתי, תוך שהטיל אימה על המתלוננת.
התביעה טענה, כי אין מדובר באירוע נקודתי, אלא, בכל פעם שמתעורר ויכוח בין הנאשם למתלוננת, הוא תקף אותה.
התביעה הדגישה הנזקים הפיזיים והחבלות שנגרמו למתלוננת בעקבות מעשי הנאשם.
התביעה עתרה למתחם ענישה הנע בין 14 ועד 24 חודשי מאסר בפועל.
התביעה הפנתה לתסקיר שירות המבחן, ממנו עולה, כי הנאשם התמיד וסיים בהצלחה הליך טיפולי ממושך, ואף עמדת המתלוננת הינה, כי הנאשם עבר הליך טיפולי ארוך והיא מעוניינת לתת הזדמנות נוספת ליחסיהם.
התביעה הסכימה, כי לאור האמור, יש מקום לחרוג ממתחם הענישה מטעמי שיקום הנאשם, אך לא כפי שהמליץ שירות המבחן למבוגרים.
התביעה ביקשה להטיל על הנאשם עונש מאסר בן 9 חודשים, לריצוי בדרך של עבודות שירות.
התביעה ביקשה להטיל על הנאשם מאסר מותנה מרתיע; קנס; והתחייבות להימנע מעבירה.
ההגנה ביקשה לקחת בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם, כבן 31, נשוי, ואב ל-2 קטינים.
ההגנה ביקשה לקחת בחשבון את הודאתו של הנאשם ונטילת האחריות מצדו.
ההגנה הפנתה לתסקירי שירות המבחן, מהם עולה, כי הנאשם עבר הליך טיפולי ממושך, שיתף פעולה עם גורמי הטיפול, והחל לעבוד במקביל.
בנוסף, הנאשם והמתלוננת שבו להתגורר ביחד, הקשר ביניהם טוב, ופניהם לשיקום הזוגיות והליך טיפול זוגי.
ההגנה טענה, כי הנאשם נתרם מההליך הטיפולי ומביע מוטיבציה להמשיך בו, כפי שהתרשמו גם גורמי הטיפול.
ההגנה ביקשה שלא לפגוע בהליך השיקום שעבר הנאשם, ולאמץ את המלצות שירות המבחן למבוגרים.
המתלוננת ביקשה למסור את עמדתה. לדבריה, הנאשם עבר הליך טיפולי ממושך והיא מבחינה בשינוי שעבר. המתלוננת מסרה, כי קשה לה ללא הנאשם, והוא אינו אלים כלפיה מאז אירועי כתב האישום, אלא מתמודד עם מצבים בצורה בריאה והם מנהלים מערכת יחסים בריאה.
בדברו האחרון של הנאשם מסר, כי הוא עבר שיקום ולמד איך להתמודד עם מצבים, שלא באלימות. הנאשם מסר, כי כל רצונו הוא לחיות לצד אשתו והילדים.
דיון והכרעה
אלימות במשפחה היא תופעה מכוערת וחמורה. יש בה משום פגיעה בשלמות התא המשפחתי, שהוא המקום בו אמור אדם להרגיש הבטוח ביותר. כמו כן, יש בה ניצול של פערי כח בין הצדדים.
ראו לענין זה פסיקת בית המשפט העליון בע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים)[פורסם בנבו]:
מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפיה האנושית הטבעית הינה כי בתוך משפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי. יתר על כן, במסגרת המשפחה, מופעלת האלימות על פי רוב בידי החזק כלפי החלש. פערי הכוחות הם גדולים כשמדובר באלימות כלפי קטינים או כלפי בת זוג. באלימות במשפחה, נגישותם של קורבנות העבירה למערכת המשטרתית או למערכות הסיוע האחרות היא עניין מורכב וקשה, הטעון רגשות חזקים, חדים ואימה. הבושה, והרצון לשמור על שלמות המשפחה הופך לא אחת את התלונה על אלימות במשפחה למהלך קשה וטעון. לא אחת קיימת תלות כלכלית ורגשית של בן הזוג המוכה ובן הזוג המכה ותלות זו גם היא מקשה על חשיפת הפגיעה. גורמים אלה ואחרים בשילובם משווים מימד מחמיר לעבירות אלימות במשפחה. נפיצותן של עבירות אלה והצורך להגן על קורבנות האלימות שהם על פי רוב חסרי ישע, תורמים אף הם להחמרה הנדרשת בענישה בעבירות אלה.
(ההדגשות אינן במקור).
עוד ראו רע"פ 8279/08 חג'אזי נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים) [פורסם בנבו]:
תופעת האלימות בתוך המשפחה היא תופעה חמורה, ובמיוחד כאשר מדובר בגברים המכים את בנות זוגן, החשופות לאלימות נפשעת בביתן הן, דווקא מצד אלו הקרובים להם ביותר.
להלן, תובא סקירה של מדיניות הענישה הנוהגת:
· עפ"ג 33615-05-13 ג' נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים) - המערער הורשע בעבירות של תקיפת סתם בת זוג, ניסיון תקיפת בת זוג ואיומים. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 8 ועד 20 חודשי מאסר בפועל. מתחם זה אושר בבית המשפט המחוזי, בשבתו כערכאת ערעור פלילי.
· ת"פ 33499-12-19 מדינת ישראל נ' אוחיון - הנאשם הורשע בעבירה של תקיפה סתם של בת זוג ואיומים. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין 8 חודשי מאסר, אשר יכול שירוצו בעבודות שירות, ועד 18 חודשי מאסר בפועל.
· ת"פ 37554-07-21 מדינת ישראל נ' פלוני (פורסם במאגרים) - הנאשם הורשע בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוג. מותב זה קבע מתחם ענישה הנע בין 6 ועד 18 חודשי מאסר בפועל.
· ת"פ 55234-12-21 מדינת ישראל נ' פלוני - הנאשם הורשע בעבירות של תקיפת בת זוג ואיומים. מותב זה קבע מתחם ענישה הנע בין 12 ועד 24 חודשי מאסר בפועל.
בעת קביעת מתחם הענישה, יקח בחשבון בית המשפט את נסיבות ביצוע העבירה, משך ההתנהגות העבריינית, מידת הפגיעה בערכים המוגנים, מדיניות הענישה הנוהגת, וכן, שיקולים נוספים.
בהתאם לעובדות כתב האישום מתוקן, במהלך ויכוחים שהתגלעו בין הנאשם לבין אשתו, המתלוננת, נקט הנאשם באלימות פיזית כלפיה, אשר בחלק מהמקרים, אף גרמה לחבלות בגופה של המתלוננת.
הנאשם ניצל פערי הכוחות בינו לבין המתלוננת, אשתו, פגע בשלמות גופה, תחושת הבטחון שלה והכבוד שלה.
בנסיבות האמורות, מוצא בית המשפט לקבוע מתחם ענישה הנע בין 12 ועד 24 חודשי מאסר בפועל.
קביעת הענישה הספציפית
מעשי הנאשם מלמדים, כי לנאשם בעייתיות בתחום ויסות רגשותיו, שליטה בכעסיו והצבת גבולות פנימיים, המתבטאים באלימות.
עם זאת, השתלב הנאשם בהליך טיפולי אינטנסיבי וממושך, כאשר השתלב במסגרת "בית נועם", משם המשיך להוסטל, אותם סיים בהצלחה, ולבסוף, המשיך לקבוצה טיפולית בשירות המבחן למבוגרים, לטיפול בתחום האלימות הזוגית.
גורמי הטיפול מסרו, כי הנאשם ערך שינוי חיובי, התמיד בהליך הטיפולי, ומגלה מוטיבציה כנה להמשיך בטיפול.
שירות המבחן למבוגרים שוחח עם המתלוננת, אשר תיארה באריכות את השינוי החיובי שחל בנאשם, את התנהגותו החיובית כלפיה, השינוי בדפוסי החשיבה שלו, ובכך שהיא רוצה לתת הזדמנות נוספת למערכת היחסים שלהם ולהיות חלק מההליך שעובר הנאשם.
המתלוננת מסרה לקצינת המבחן, כי אינה חוששת מהנאשם, ולמעשה, תיארה חיים שלווים וטובים לצדו, שעה שהוא מכלכל את התא המשפחתי ומטפל בבית ובילדים, על מנת לאפשר למתלוננת להגשים את שאיפותיה האקדמיות.
המתלוננת הגיעה לדיון פרשת העונש ומסרה אף לבית המשפט, כי הנאשם עבר הליך טיפולי ממושך, ערך שינוי חיובי בהתנהגותו, סיגל לעצמו כלים להתמודדות עם מצבים, אינו נוהג באלימות, ומסרה, כי רצונה הוא להמשיך בנישואיהם זה לזו.
לאלו, יש להוסיף, כי הנאשם נעדר הרשעות קודמות, ובחלוף הזמן, לא נפתחו נגדו הליכים נוספים.
הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, נטל אחריות מלאה על מעשיו ובית המשפט התרשם, כי הביע חרטה כנה, הפיק לקח לעתיד וערך שינוי אמיתי בהתהגותו.
בנסיבות האמורות, מוצא בית המשפט (כפי שהסכימה גם התביעה), כי יש מקום להושיט יד לנאשם ולעודד המשך השינוי החיובי בהתנהגותו, תוך חריגה לקולה ממתחם העונש ההולם.
עם זאת, לאור חומרת המעשים, והפגיעה הנלווית להם בכבודה ובשלמות גופה של המתלוננת - אין מקום לחריגה כזו, כפי שהומלצה על ידי שירות המבחן למבוגרים, אלא, ההקלה תתבטא בקיצור משך המאסר והמרתו לריצוי בדרך של עבודות שירות.
בית המשפט מוצא להטיל על הנאשם מאסר מותנה, אשר יהיה בו להרתיע את הנאשם, לבל ישוב לנהוג באלימות.
על מנת לאפשר לנאשם לסיים את ההליך הטיפולי בשירות המבחן, מוצא בית המשפט להעמידו תחת מבחן, אשר יהווה בפני עצמו גורם מרתיע, שכן הפרת תנאי המבחן עלולה להביא לדיון מחדש בשאלת העונש בתיק זה.
בית המשפט אינו מוצא לחייב את הנאשם בפיצוי, כאשר, בהתאם לעולה מהערכת שירות המבחן והגורמים הטיפוליים - פניהם של הצדדים לשקם את יחסי המשפחה, והמדובר במשק משפחתי אחד.
סיכום
לאחר שבית המשפט שמע טענות הצדדים על פה; עיין בטיעוני המאשימה בכתב; עיין בתסקירי שירות המבחן למבוגרים; שמע את דברי המתלוננת; שמע דברו האחרון של הנאשם; גוזר על הנאשם את העונשים כדלקמן:
א. 3 חדשי מאסר בפועל. בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות בשב"ס, ירצה הנאשם המאסר בדרך של עבודות שירות, במט"ב - עמותה לשירותי טיפול ורווחה, בכתובת אשד 1, ערד, 5 ימים בשבוע, שעות העבודה - בהתאם לממונים עליו במקום. על הנאשם להתייצב, ביום 31.05.23, שעה 08:00, במשרד הממונה על עבודות השירות במחוז דרום בשב"ס, ומשם ימשיך לריצוי העבודות בהתאם להנחיות שיקבל. הנאשם מוזהר, כי אי התייצבות לריצוי עבודות השירות; אי שמיעה להוראות הממונים עליו במשרד הממונה על עבודות השירות או במקום ריצוי עבודות השירות; אי שיתוף פעולה עם משרד הממונה על עבודות השירות בכל ענין שהוא, לרבות מסירת בדיקות - עלול להביא להפקעה מנהלית של צו ריצוי המאסר בדרך של עבודות שירות, על כל המשתמע מכך;
ב. 12 חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מהיום, והתנאי - שהנאשם לא יעבור עבירה בניגוד לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, פרק י', סימנים א', ד', ח', כנגד מי שהוא בן משפחה, כהגדרתו בסעיף 1 (2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה - 1995;
ג. 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מהיום, והתנאי - שהנאשם לא יעבור עבירה בניגוד לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, פרק י', סימנים א', ד', ח', כנגד מי שאינו בן משפחה, כהגדרתו בסעיף 1 (2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה - 1995;
ד. הנאשם יעמוד במבחן למשך שנה מהיום. במסגרת צו המבחן, יהיה עליו להשתתף בכל הליך טיפולי או מעקבי כפי שיומלץ ע"י שירות המבחן. על הנאשם להתייצב, בתוך 7 ימים מהיום, בשירות המבחן לקבלת הוראות מתאימות. הנאשם מוזהר, כי אי שיתוף פעולה במסגרת צו המבחן עלול להביא להפקעתו ולדיון מחדש בשאלת העונש בתיק זה, על כל המשתמע מכך.
עותק גזר הדין יועבר לשירות המבחן למבוגרים ולממונה על עבודות השירות בשב"ס.
צו מבחן יוגש לחתימה בתוך 30 יום מהיום.
הודעה זכות הערעור.
ניתנה היום, י"ב אייר תשפ"ג, 03 מאי 2023, במעמד הצדדים.
