ת"פ 27229/04/13 – פרקליטות מחוז מרכז נגד גל סבן,אבירן אלמלך
בית משפט השלום ברחובות |
|
ת"פ 27229-04-13 פרקליטות מחוז מרכז נ' סבן ואח'
|
|
1
בפני |
כבוד הסגנית נשיאה עינת רון
|
|
בעניין: |
פרקליטות מחוז מרכז
|
|
|
|
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
1.גל סבן 2.אבירן אלמלך
|
|
|
|
הנאשמים |
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד שירלי לוגסי
ב"כ הנאשם 1 עו"ד איה שריק
ב"כ הנאשם 2 עו"ד אלי מסטרמן
הנאשמים 1 ו- 2 בעצמם
גזר דין |
פתח דבר
2
הנאשמים 1 ו- 2 הורשעו, על פי הודאתם, בעבירה של החזקת טובין הנושאים סימן מסחר רשום ללא היתר כדין לשם מסחר בהם, לפי סעיף 60(א)(4) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 .
חברת Nike International Ltd. (להלן: "חברת נייקי" או "החברה") הינה בעלת סימן מסחר רשום בפנקס סימני המסחר, בהתאם לפקודת סימני מסחר.
על פי עובדות כתב האישום, ביום 17.12.2012 בשעה 15:45 לערך, בסמוך למסעדת "מאמא מפרומה" במושב בן זכאי, החזיקו הנאשמים, ברכב , 144 פריטי לבוש הנושאים סימן מסחרי של החברה לשם מסחר בהם.
פריטי הלבוש לא יוצרו על ידי החברה, אך נשאו את סימנה המסחרי - ללא רשותה וידיעתה - לצורך מכירתם. הנאשמים ידעו זאת.
הסדר הטיעון
הצדדים הגיעו להסדר טיעון, לפיו, הנאשמים יודו ויורשעו בביצוע העבירה האמורה ודינם יגזר כדלקמן:
בעניינו של הנאשם 1, עתרו הצדדים במשותף, להשתת עונש של מאסר מותנה וקנס. אולם, אין הסכמה על גובהו של הקנס.
בעניינו של הנאשם 2, עתרו הצדדים במשותף להשתת עונש של מאסר מותנה וקנס בסך 3,000 ₪.
יצויין כי בעניינו של נאשם 3 בתיק זה, אשר הודה והורשע בביצוע העבירה האמורה, לא נרקם הסדר כלשהו בין הצדדים ועניינו הופרד מנאשמים 1 ו- 2.
טיעוני המאשימה
ב"כ המאשימה הדגישה כי הנימוקים שהובילו את המאשימה להתקשר בהסדר הטיעון הם קשיים ראייתיים הנוגעים לנאשם 2. לעומת זאת, בכל הנוגע לנאשם 1, ציינה ב"כ המאשימה כי הוא הודה בחקירתו במשטרה במיוחס לו וכי הראיות המצויות בידיהם להוכחות אשמתו הן טובות ומספקות.
עוד ציינה ב"כ המאשימה כי מדובר בעבירה הנושאת אופי כלכלי אשר קל לבצעה וביקשה כי העונש אשר יוטל על הנאשם 1 יאוזן כך שהעונש הכלכלי שיוטל עליו יהא משמעותי ועתרה להשית עליו, בנוסף לרכיב הענישה המוסכם, גם קנס בסך 5,000 ₪.
3
לנאשם 2 עבר פלילי המונה הרשעה אחת בעבירה דומה בתחום הקניין הרוחני והרשעה נוספת שאינה ממין העניין. ב"כ המאשימה ציינה כי בנסיבות אחרות, הי המקום להחמיר עם נאשם זה ואף להשית עליו ענישה שאינה ענישה הצופה פני עתיד. אולם, בעניינו היה קושי ראייתי משמעותי אשר הוביל את הצדדים להקשר בהסדר האמור. עוד טענה ב"כ המאשימה כי היא סבורה כי ההסדר ראוי ומאזן נכונה בין השיקולים הנדרשים, שכן, במסגרתו, ניתן משקל לאחריות שנטל על כתפיו הנאשם, לכמות פריטי הלבוש שאינה גדולה, אופי העבירה - אחזקה ולא מכירה והעובדה שעברו הפלילי אינו מכביד.
טיעוני ההגנה
ב"כ הנאשמים ביקשו לכבד את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים.
ב"כ הנאשם 1 הדגישה כי לא קיים קושי ראייתי נגד הנאשם 1, כפי שציינה ב"כ המאשימה, משום שהוא הודה במיוחס לו ושיתף פעולה עם רשויות אכיפת החוק. על כן, אין ליתן לכך משקל בעת גזירת העונש ועתירתה של המאשימה להשתת קנס בסך 5,000 ₪ אינה עולה בקנה אחד עם תיקון 113 לחוק העונשין. עוד ציינה כי בעת ביצוע העבירה, הנאשם 1 היה נעדר עבר פלילי ועברו הפלילי הינו מאוחר למועד ביצוע העבירה. לכך ולעובדה כי הנאשם 1 צעיר משמעותית מנאשם 2, יש ליתן משקל ניכר ולהשית על הנאשם 1 קנס מתון הנמוך משמעותית מזה שיוטל על הנאשם 2.
ב"כ הנאשם 2 הדגיש כי בנסיבות העניין, ההסדר אליו הגיעו הצדדים הינו ראוי וביקש מבית המשפט לכבדו. הנאשם 2 הינו בחור צעיר, רווק, עובד מזה מספר חודשים במאפיה. אביו נפטר לפני מספר חודשים והוא מסייע בפרנסת המשפחה. עוד ציין ב"כ הנאשם 2 כי יש ליתן משקל לחלוף הזמן מאז מועד ביצוע העבירה ולעובדה כי הרשעתו של נאשם זה באותו תחום הינה הרשעה מאוחרת למועד ביצוע העבירה.
דיון
הנאשמים 1 ו- 2 ביצעו עבירה של החזקת טובין הנושאים סימן מסחר רשום ללא היתר כדין לשם מסחר בהם, בכך שהחזיקו ברכב, 144 פריטי לבוש הנושאים סימן מסחרי של חברת נייקי.
הנאשמים עשו כן ביודעם כי פריטי הלבוש לא יוצרו על ידי החברה, אך נשאו את סימנה המסחרי - ללא רשותה וידיעתה - לצורך מכירתם.
הערך החברתי המוגן בעבירה בה הורשעו הנאשמים הוא הבטחת קיום מסחר תקין ושמירה על זכויות בעלי סימנים רשומים.
לאחר שנתתי דעתי למכלול הנסיבות, אני סבורה כי הסדר הטיעון הנוגע לרכיב המאסר המותנה הינו ראוי ומאזן נכונה בין השיקולים הדרושים לעניין.
בכל הנוגע לקנס הכספי, אכן בתי המשפט אמרו דברם בכל הנוגע לצורך להחמיר עם מבצעי עבירות כלכליות כגון דא. אני סבורה כי במקרה דנן, אכן יש להטיל על הנאשמים קנס כספי אך לטעמי יש להטיל על כל אחד מהם קנס בגובה זהה. ודוק:
4
יש ליתן משקל לעובדה כי הנאשמים ביצעו את העבירה יחדיו (החזקת הטובין) וכן, לעובדה כי בעת ביצוע העבירה, הנאשם 1 היה נעדר עבר פלילי וזאת בניגוד לנאשם 2 שעברו הפלילי מונה כאמור הרשעה אחת בעבירה דומה. הרשעתו של הנאשם 2 בעבירה הדומה היא אמנם מיולי 2014, אך מועד ביצוע העבירה קדם למועד ביצוע העבירה בתיק דנן ולכך, יש ליתן את הדעת. עקרון אחידות הענישה מוביל למסקנה כי, למרות הקושי הראייתי הקיים בכל הנוגע לנאשם 2, על עונשם של הנאשם 1 והנאשם 2 להיות זהים.
לאור האמור לעיל, הריני גוזרת על כל אחד מהנאשמים 1 ו- 2 את העונשים הבאים:
עונש מאסר מותנה בן 6 חודשים. תוקפו למשך שלוש שנים לבל יעברו עבירה בה הורשעו או כל עבירה על פקודת סימני מסחר.
קנס בסך של 3,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 5 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 15.10.15 ובכל 15 לחודש שלאחר מכן. לא ישולם תשלום במועדו, יעמוד כל הסכום לפרעון מיידי.
זכות ערעור כחוק.
ניתן היום, ז' תשרי תשע"ו, 20 ספטמבר 2015, במעמד הצדדים.
