1

רקע

נאשם מס' 1 (להלן: הנאשם) הורשע בעבירות של הסעת שוהה בלתי חוקי, החזקת כלי פריצה, התפרצות לדירת מגורים, היזק בזדון, גניבה ונהיגה ללא ביטוח חובה. ואלו עובדות הכרעת הדין:

2

ביום 7.1.14 בסמוך לשעה 12:00 חבר הנאשם ליחיא מנצור (נאשם מס' 2 בתיק זה) ולחמזה בדואן (להלן: מנצור ו- בדואן) על מנת להתפרץ לדירת מגורים בעיר ירושלים. הנאשם הסיע את מנצור ובדואן במכוניתו לרחוב מאיר גרוסמן ושם השניים ירדו והתפרצו לדירת מגורים, זרעו בה הרס וגנבו ממנה תכשיטים, שעונים וכסף מזומן. הנאשם המתין למנצור ובדואן במכוניתו מחוץ לדירה ואסף אותם לאחר סיום ההתפרצות. בשל כך הורשע בעבירות של התפרצות, היזק בזדון וגניבה.

במכוניתו של הנאשם נמצאו כלי פריצה שונים, ובהם מוט פריצה ("לום"), מברגים, אזמל, כפפות ומכשירי טלפון ששימשו את המתפרצים. בשל כך הורשע בעבירה של החזקת כלי פריצה.

מנצור שהה בישראל ללא היתר בעת ביצוע העבירות והנאשם הסיעו במכוניתו. בשל כך הורשע בעבירה של הסעת שוהה בלתי חוקי.

לנאשם לא היה ביטוח חובה בעת ביצוע העבירות. בשל כך הורשע בעבירה של נהיגה ללא ביטוח.

להשלמת התמונה אוסיף, כי מנצור הודה במיוחס לו בסמוך להגשת כתב האישום ומשפטו הסתיים (אתייחס לכך בהמשך). בדואן ברח מן הזירה ונעצר לאחר מספר חודשים, בעצם ניהול ההליכים בתיק שלפני. כיום משפטו מתנהל.

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה שם דגש על חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, עברו הפלילי המכביד והעדר קבלת אחריות. בשל אלה ביקש להשית על הנאשם עונש מאסר מכביד ולהורות על חילוט מכוניתו, אשר שימשה אותו בביצוע העבירות בהן הורשע.

ב"כ הנאשם שם דגש על כך שהנאשם לא נכנס בעצמו לדירה, אלא הסיע את מנצור ובדואן. לאור זאת טען, כי מנצור הוא הרוח החיה מאחורי העבירות וכי חלקו של הנאשם קרוב יותר לסיוע מאשר לביצוע עיקרי ועל כן ענשו צריך להיות נמוך יותר מאשר ענשו של מנצור. עוד הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם ובהן היותו הורה יחיד לבנו בשל גירושיו מאשתו וכן מצבם הרפואי של הוריו. לאור אלה ביקש ב"כ הנאשם להשית על הנאשם עונש של מספר חודשי מאסר לכל היותר ולהמנע מחילוט מכוניתו.

מתחם העונש ההולם - התפרצות לדירה ועבירות נלוות

רבות נאמר על רעתה של עבירת ההתפרצות לדירת מגורים ונזקיה, ואין בידי להוסיף על כך. תחושתו הקשה של אדם אשר ביתו נפרץ ורכושו נגזל ברורה וידועה. מעבר לפגיעה הכלכלית, העבירה פוגעת בשלוות נפשו של קרבן העבירה ובתחושת הבטחון האישי שלו בביתו. מעבר לכך, לא אחת עבירות אלו גררו בעקבותיהן אלימות, כאשר המתפרץ הופתע על ידי בעל הדירה, והיו אף מקרים אשר הסתיימו בתוצאה טרגית.

חומרתה של התפרצות לדירת מגורים והפגיעה הקשה בערכים המוגנים בעקבות ביצועה, מחייבת השתת עונשים מרתיעים, על מנת להבהיר לנאשם ולדומיו, כי מדובר בתחום עברייני אשר דינו של העוסק בו למאסר משמעותי. לא ניתן לגלות סובלנות או סלחנות ביחס למבצעי עבירות אלו.

3

במקרה שלפני, מדובר בהתפרצות אשר הנאשם חבר לשניים אחרים על מנת לבצעה, והשלושה הצטיידו בכלי פריצה שונים לשם ביצועה. הדבר מלמד על תכנון מוקדם ותחכום.

לא ראיתי בעובדה שהנאשם עצמו לא נכנס לדירה אלא הסיע את מנצור ובדואן והמתין להם מחוץ לדירה נסיבה המצדיקה הקלה עמו, ביחס לשותפיו. מהכרעת הדין עולה, כי הנאשם, מנצור ובדואן פעלו כגוף עברייני אחד, אשר לכל אחד מחבריו תפקיד מוגדר, אשר בלעדיו לא תבוצע העבירה. לא מצאתי בעובדות הכרעת הדין או בראיות כל אחיזה לטענת ב"כ הנאשם, כי דוקא מנצור היה הרוח החיה מאחורי העבירות.

לא ראיתי בעובדה ששלל העבירה נתפס והוחזר לבעליו נתון המצדיק הקלה עם הנאשם. מן הראיות עולה, כי בהתפרצות נגנב שלל רב, אשר נתפס במהלך מעצרם של הנאשם וחבריו. החזרת הרכוש היא תוצאתה של פעילות משטרתית יעילה ואין הנאשם אמור להנות ממנה.

לאור זאת, מתחם העונש ההולם את עבירות ההתפרצות, ההיזק לרכוש, הגניבה והחזקת כלי הפריצה הוא מאסר לתקופה שבין שנה לשלוש שנים. ר' למשל עפ"ג 1369-02-14, חושיה נ' מדינת ישראל מיום 19.5.14, עפ"ג 40839-04-14, אסרף נ' מדינת ישראל, מיום 19.6.14 ועפ"ג 61965-12-14, פכר נ' מדינת ישראל, מיום 15.2.15, שם אושרו מתחמים דומים.

מתחם העונש - הסעת שב"ח

גם על רעתה של עבירת הסעת שוהים בלתי חוקיים נאמר רבות. מדובר בעבירה אשר יוצרת סיכון בטחוני ברור לתושבי הארץ והפסיקה הנוהגת קובעת כי יש להחמיר עם מבצעיה (ר' למשל ע"פ 617/15, מונתסר ורע"פ 7726/13, נסאסרה). במקרה שלפני, הנאשם הסיע את מנצור לצורך ביצוע עבירה חמורה - והדבר מלמד כי אין מדובר בסיכון תיאורטי, אלא בסיכון ממשי מאוד לביצוע עבירות פליליות הפוגעות בבטחונם הרכושי של תושבי המדינה.

מתחם העונש ההולם עבירה זו הוא מאסר בפועל, לתקופה שבין חודשים ספורים ועד שנה.

מתחם העונש - נהיגה ללא ביטוח

הנאשם נהג ללא ביטוח חובה. חומרתה של עבירה זו, היא בכך שלוּ היה מעורב בתאונה עם נפגעי גוף, היתה החובה לפצות את הנפגעים נופלת על קרנית - קרי על כתפי הציבור. הנאשם ביקש לחסוך את כספו ולא לשלם פוליסת ביטוח, ולהשית על הציבור את העלות הכרוכה בכך.

המדובר בעבירה נפוצה אשר הפיתוי לעבור אותה גבוה והסיכוי לגילויה נמוך. לאור זאת, יש להשית בגינה עונש מרתיע.

מתחם העונש ההולם את העבירה נע בין קנס כספי גבוה, העולה במידה ניכרת על דמי הביטוח אותם מבקש העבריין לחסוך, ועד מאסר קצר וכן שלילת רשיון.

4

נסיבות אשר אינן קשורות לעבירה

הנאשם יליד 1980. לחובתו מספר הרשעות קודמות:

בשנת 2006 הורשע בעבירות של שוד מזוין והדחה בחקירה ונדון ל- 22 חודשי מאסר.

בשנת 2007 הורשע בעבירה של החזקת סכין ונדון לחודשיים מאסר.

בשנת 2009 הורשע בעבירת אלימות במשפחה ונדון לששה חודשי מאסר.

מטיעוני ב"כ הנאשם עלה, כי הנאשם מגדל את בנו, לאחר גירושיו מאשתו. כן עלה, כי אמו סובלת מנכות של 100%.

המשיב היה עצור כחודש וחצי, מיום ביצוע העבירה, 7.1.14 ועד ליום 19.2.15. לאחר מכן היה במעצר בית מלא עד ליום 13.1.15.

דיון והכרעה

מרבית השיקולים בתיק פועלים לחובת הנאשם:

לחובת הנאשם שלוש הרשעות קודמות, בגינן ריצה מאסרים בפועל, לתקופה המצטברת לשלוש שנים.

הנאשם לא קיבל אחריות למעשיו, אלא כפר וניהל הוכחות. אך מובן הוא, כי אינני מחמיר בשל כך, אך מנגד לא יזכה להקלה לה זוכה נאשם אשר מודה במיוחס לו, כפי שהקלה כב' הש' לומפ עם מנצור.

הנאשם כבן 35. אין מדובר באדם צעיר, אלא באדם בוגר, אשר מודע למעשיו ואחראי להם.

התקשיתי לתת משקל רב לנסיבותיו האישיות של הנאשם. אין בנתונים אשר הציג ב"כ הנאשם כדי להצדיק הקלה עמו. מעבר לכך, המדובר בנתונים אשר התקיימו כאשר בחר הנאשם לעבור את העבירות בהן הורשע. ככל שהנאשם לא ראה כי נסיבותיו האישיות מחייבות אותו להשמר מפני ביצוע עבירות על מנת שלא לרצות מאסר נוסף, אין סיבה שבית המשפט ימנע בשל אותן נסיבות להשית עליו את העונש הראוי למעשיו.

חרף כל אלה, לא ראיתי למצות את הדין עם הנאשם ולהשית עליו את הרף העליון של המתחם, בשל העובדה שהרשעתו בעבירת שוד מזוין היא מלפני כעשור והרשעתו בעבירת האלימות היא מלפני כשש שנים. ענין זה מותיר את התקווה כי הנאשם לא הפך את הפשיעה לדרך חיים וניתן עדיין להסיטו מדרכו הרעה.

כמו כן נתתי משקל גם לתקופה בה היה הנאשם במעצר בית מלא. אמנם לא ניתן לנכות תקופה זו מעונש המאסר, אך יש להתחשב בה בגזירת הדין.

5

ענשו של מנצור

נאשם מס' 2, מנצור, הודה במיוחס לו בשלביו הראשונים של ההליך, במסגרת הדיונים בבקשה למעצרו עד תום ההליכים. בעניינו של מנצור קבעה כב' הש' לומפ מתחם עונש שבין 14 ל- 30 חודשי מאסר ובסופו של יום גזרה עליו 20 חודשי מאסר, הכולל הפעלה של מאסר מותנה (ר' גזר הדין בתיק זה מיום 13.11.14. מנצור ערער על חומרת ענשו אך במהלך הדיון חזר בו (ר' עפ"ג 58087-12-14).

בהשוואה שבין מנצור לנאשם עולה, כי הנתונים השונים מצדיקים החמרה עם הנאשם ביחס למנצור:

מנצור הודה במיוחס לו בתחילת משפטו, עוד בשלב הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, ואילו הנאשם לא קיבל אחריות למעשיו אלא כפר וניהל הוכחות. אדגיש פעם נוספת, כי אינני מחמיר עם הנאשם בשל הכפירה, שהרי מדובר בזכותו של נאשם. עם זאת, כב' הש' לומפ שקלה לזכותו של מנצור את הודאתו (ר' סע' 13 לגזר הדין) ולא ניתן לזקוף ענין זה לזכותו של הנאשם.

מבלי להקל ראש בעברו הפלילי של מנצור, לחובתו שתי הרשעות בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין, בגינן נדון למאסרים קצרים והרשעה אחת במספר עבירות ובהן כניסה לישראל שלא כדין, קשר לפשע והחזקת כלי פריצה, בגינה נדון לעשרה חודשי מאסר. עברו של הנאשם מכביד יותר.

הנאשם הורשע בהסעת שוהה בלתי חוקי ומנצור הורשע בשהיה בלתי חוקית - ופסיקה עקבית קובעת כי יש להחמיר עם המסיע יותר מאשר עם השוהה.

חילוט הרכב

הנאשם השתמש במכוניתו לשם ביצוע כל העבירות בהן הורשע: הנאשם הסיע במכוניתו שוהה בלתי חוקי, העמיס עליה כלי פריצה, הסיע בה את שותפיו אל הדירה אליה פרצו ובתוכה נמצא שלל הפריצה. כמו כן הנאשם לא ביטח את מכוניתו בביטוח חובה.

הפיכתה של המכונית מכלי תחבורה למכשיר לביצוע עבירות חמורות מצדיק את חילוטה. אחת מתכליות הוראת החילוט היא להרתיע עבריין מלעשות שימוש פלילי ברכושו, ולהעביר את המסר כי דינו של מכשיר עבירה להלקח מבעליו.

לאור זאת מורה על חילוט רכבו של הנאשם, מכונית מסוג סיטרואן, מ"ר 25-475-14.

לפיכך גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.         עשרים ושישה חודשי מאסר בפועל. תחילת ריצוי העונש ביום 23.8.15.

ב.         עשרה חודשי מאסר, אותו לא ירצה אלא אם יעבור עבירת רכוש שהיא פשע תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר.

6

ג.          חמישה חודשי מאסר, אותו לא ירצה אלא אם יעבור עבירת רכוש שהיא עוון, או עבירה על חוק הכניסה לישראל, תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר.

ד.         חודשיים מאסר, אותו לא ירצה אלא אם יעבור עבירת של נהיגה ללא ביטוח תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר.

ה.         ארבעה חודשי פסילה מלנהוג ברכב שמניינם מהיום. הנאשם יפקיד רשיונו לאלתר. תקופת המאסר לא תובא במנין ימי הפסילה.

ו.          פיצוי למתלוננים בסך 2,500 ש"ח. הסכום ישולם עד ליום 1.9.15. המאשימה תעביר פרטי המתלונן למזכירות עד ליום 1.8.15.

הנאשםיתאם כניסתולמאסר עםענףאבחוןומיוןשלשירותבתי הסוהר בטלפונים 08-9787377 או 08-9787336. ככל שלא יקבל הנאשם הנחיה אחרת, עליו להתייצב עד השעה 9:00 במתקן המעצר במגרש הרוסים בירושלים עם תעודה מזהה והעתק גזר הדין.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"א תמוז תשע"ה, 08 יולי 2015, במעמד הצדדים.