1

 

בעניין:            מדינת ישראל - פרקליטות מחוז מרכז                     המאשימה

                        ע"י ב"כ עו"ד רועי רייס

 

                        נ ג ד

 

                        דיא תאייה                                                      הנאשם

                        ע"י ב"כ עו"ד ענת יערי

 

גזר דין

 

כתב האישום המתוקן; הודאת הנאשם; הסדר הטיעון

1.         הנאשם, יליד 1996, הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן המייחס לו ריבוי עבירות של הסתה לטרור, בניגוד לסעיף 24(ב) לחוק המאבק בטרור, תשע"ו-2016; ו-3 עבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טרור, בניגוד לסעיף 24(א) לחוק המאבק בטרור.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם, אזרח ותושב ישראל מלידה, החזיק וניהל בעת הרלוונטית חשבון ברשת החברתית "פייסבוק" תחת השם "דיא תאייה" בשפה הערבית.

ארגון החמאס, ובכלל זה זרועו הצבאית ארגון גדודי עז א-דין אל קסאם וארגון גדודי חללי אלאקצא, מוכרים בציבור הרחב מזה שנים ארוכות ומוכרזים באופן רשמי בישראל כארגוני טרור.

כתב האישום המתוקן מפרט באריכות כלל פרסומי הנאשם בפייסבוק שהוזנו באופן ישיר ועקבי בחשבונותיהם המקבילים של 5,000 חבריו בפייסבוק, ובנוסף היו פתוחים ונגישים באינטרנט לעיני כל.

במהלך תקופה של כשנה וחצי החל מחודש דצמבר 2017 ועד לחודש מרץ 2019, באופן חוזר ונשנה לעיתים על רקע אוירה ציבורית נפיצה ורגישה, פרסם הנאשם בפייסבוק בתפוצה נרחבת בשפה הערבית קריאות לעשיית מעשי טרור, דברי שבח, אהדה, עידוד תמיכה והזדהות כלפי מעשי טרור וכלפי ארגוני הטרור, ובכלל זה - לאחר שבחודש יוני 2018 נחקר הנאשם באזהרה בגין פרסומים עובר למועד זה. הנאשם העלה תכנים מסוג זה שהיוו במה גם לאחרים להביע תמיכתם בתכנים אלה באופן סמלי גלוי באמצעות "סימן חיבוב" (like), באופן מילולי גלוי באמצעות "תגובה" (comment) או באופן שיתופי גלוי באמצעות "שיתוף" (share).

2

כמחזיק וכמנהל של עמוד הפייסבוק שלו, שלט הנאשם באופן בלעדי בכלל תכניו, היה יכול למחוק תכנים ותגובות ולחסום חברים, אך לא עשה כן.

סך הכל פרסם הנאשם 7 פרסומים מיוזמתו ושיתף 5 שיתופים של פוסטים שהועברו אליו ממקורות אחרים, בגינם זכה לכ-600 סימני חיבוב, לצד שיתופים של אחרים הלאה ותגובות אוהדות.

ביום 12.12.17 שיתף הנאשם פרסום של סרטון אהדה במפקד של ארגון הטרור חללי אלאקצא בג'נין, אשר עמד מאחורי פיגועי טרור שונים ונהרג בהיתקלות עם כוחות הבטחון בשנת 2002. בסרטון מוצג המחבל כ"שהיד" וכמי שהקדיש את חייו ללחימה "באויב הציוני". אמו של המחבל תוארה כמי שנשאה את ארון המתים של בנה כדי ליצור "דוגמה לגאווה ולעמידה איתנה, גיבורים לא מתים אבל ההיסטוריה תנציח אותם".

ביום 18.12.17 פרסם הנאשם סטאטוס שכלל את הקריאה "תתקדם כי אתה סמל לעמידה איתנה, בהווייתך בעולם הזה אתה מטיל פחד בקרב היהודים במכות ושחיטה, ביבשה ובים. זמן ההשפלה עבר ולא יחזור. #פלסטין מאחדת אותנו".

ביום 18.5.18 פרסם הנאשם סטאטוס המכוון לאנשים שמלשינים עליו למשטרה והצהיר - "כן, אני רוצה אינתיפאדה, כן, הסתתי לאינתיפאדה, כן, אמשיך להסית לאינתיפאדה, כן, אני שונא ציונים, כן, אני מקווה ללכת לישון ולהתעורר ולא לראות אף ציוני על כדור הארץ... #אני מקווה להיות להבת/לפיד האינתיפאדה".

ביום 13.12.18 פרסם הנאשם סטאטוס המתייחס למפגע פלסטיני (אשרף נעאלוה) אשר ביצע פיגוע ירי באזור התעשיה ברקן במסגרתו נרצחו שני ישראלים וישראלית נוספת נפצעה באורח קשה. המפגע אותר על ידי כוחות הביטחון וחוסל; וכן המתייחס למפגעים פלסטינים (האחים עאצם וצאלח ברגותי) אשר ביצעו פיגוע ירי ביישוב עפרה במסגרתו נרצח תינוק ישראלי ונפצעו ישראלים נוספים. המפגע צאלח ברגותי אותר וחוסל על ידי כוחות הביטחון. במסגרת הפוסט כינה הנאשם את המפגעים "שאהידים", כתב שמתו מות קדושים, ייחל שייכנסו לגן עדן וקרא "ההתנגדות היא הפתרון".

ביום 15.12.18 שיתף הנאשם פרסום בו נראים המפגעים שביצעו את פיגועי הירי בברקן ובעפרה ובו הכיתוב "ההתנגדות היא רעיון והרעיון לא ימות" וכינה את המפגעים "שאהידים".

ביום 5.1.19, לרגל יום השנה למותו של יחיא עייאש, הידוע בכינויו "המהנדס", אשר היה ממקימי ארגון הטרור גדודי עז א-דין אל-קסאם של ארגון הטרור חמאס, ואחד האחראים להכנסת שיטת פיגועי ההתאבדות הקטלניים כחלק מהטרור הפלסטיני בישראל, פרסם הנאשם סטאטוס בו כינה אותו "שאהיד, גיבור, זכרך יישאר לנצח בלבנו".

3

ביום 11.3.19, לרגל יום השנה למותה של דלאל מוגרבי, מפגעת פלסטינית שהנהיגה חוליה שביצעה פיגוע בכביש החוף בשנת 1978, במסגרתו נרצחו 35 ישראלים ורבים נוספים נפצעו, שיתף הנאשם סרטון לזכרה ולצדו פרסום את הסטאטוס הבא - "תנועת המאבק - בזיכרון 41 למות הקדושים... #כלת_פלסטין, צוואתה של השאהידה דלאל אלמוגרבי: ... צוואתי לכם, כל האחים הנושאים רובים היא שתתחילו להשהות את הקונפליקטים המשניים ולהגביר את הקונפליקט הראשי נגד האויב הציוני; שתכוונו את הרובים, את כל הרובים, לעבר האויב הציוני; שהרובים של כל המורדים ישמרו על ההחלטה העצמאית הפלסטינית...".

ביום 18.3.19 פרסם הנאשם סטאטוס שכלל את הכיתוב "ההתנגדות היא הפתרון. או שנתנגד ונילחם כמו גברים, או שאלוהים ישרוף אותנו. עם שלא מפחד מאלוהים, מפחד מישראל... במקום שהנשק יופנה לפנים של האויב האמיתי, האויב הכובש, הוא מופנה כלפי בתים ומכוניות אחד של השני".

ביום 18.3.19 שיתף הנאשם תמונה בה נראים מפגעים אשר ביצעו פיגועי ירי בחוות גלעד, באזור התעשיה ברקן, בישוב עפרה, בגבעת אסף ובצומת אריאל וצומת גיתי אבישר, פיגועים במסגרתם נרצחו ונפצעו ישראלים, ולצידה הכיתוב "#פיגוע_סלפית האמיץ; הוא ירה עליהם כמו באסל אלאערג', הוא בזז את נשקם כמו עאצם ברגותי, הוא הרג אותם מטווח אפס כמו אחמד ג'ראר, הוא נכנס לקרב כמו אשרף נעאלוה".

ביום 20.3.19 פרסם הנאשם תמונה של המפגע עומר אבו לילא, אשר רצח ופצע ישראלים בצומת אריאל וצומת גיתי אבישר וחוסל על ידי כוחות הבטחון ביום 19.3.19. לצד התמונה כתב הנאשם: "עמר אבו לילא, הנשמה שלי גדולה יא שאהיד, ברכות לך על השהאדה למען אללה והמולדת... עמר זעזע את בטחונה של ישראל. את מה שהוא עשה להם לא רואים בסרטים. זכרונך לברכה, יא גיבור, שזכרך יישאר בליבנו".

באותו יום שיתף הנאשם פרסום ובו דברי שבח למפגע הנ"ל וציטוט מדברי משורר פלסטיני לאומני.

 

2.         ביום 21.4.21 הציגו הצדדים הסדר טיעון, במסגרתו הודה הנאשם והורשע בכתב האישום המתוקן והוסכם כי יישלח לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר בעניינו. כן הוסכם כי תוגש בעניינו חוות דעת מאת הממונה על עבודות השירות. לעניין העונש - הוסכם כי במידה והתסקיר יהיה חיובי, על פי הפרמטרים המצוינים בטופס הסדר הטיעון (במ/2) תעתור המאשימה ל-9 חודשי מאסר לריצוי בפועל, לצד מאסר על תנאי וקנס כספי לשיקול דעת בית המשפט וההגנה תעתור ל-9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, לצד מאסר על תנאי וקנס כספי לשיקול דעת בית המשפט. ככל שהתסקיר לא יהיה חיובי, הצדדים יטענו לעונש באופן חופשי.

 

תסקיר שרות המבחן; חוות הדעת מאת הממונה על עבודות השרות

4

3.         מתסקיר שירות המבחן מיום 3.3.22 עולה כי הנאשם בן 25, רווק, מתגורר בקלנסואה עם משפחת מוצאו. אמו מוצאה מהרשות הפלסטינית, אך היא מחזיקה באזרחות ישראלית. היא אשתו השניה של אבי הנאשם, תוארה כחלשה ודלה מבחינה תפקודית ותעסוקתית. מתמודדת עם מצב בריאותי מורכב כשהנאשם הוא המטפל העיקרי במצבה, היא מתקיימת מסיוע של הנאשם לצד קצבת ביטוח לאומי. מאז היותו בן 17 הנאשם משמש כמורה פרטי לתלמידי תיכון, אם כי בשנתיים האחרונות היה מובטל על רקע משבר נפשי והתמודדות עם עומס רגשי בשל מעורבות בתיק דנן, וחזר לעבודתו לפני כחודשיים. מגיל צעיר עבד בעבודות מזדמנות במקביל ללימודיו על מנת לעזור בפרנסת המשפחה. משפחתו מתמודדת עם מצב סוציו-אקונומי נמוך, מצב שהחמיר לאור הפסקת עבודתו בשנתיים האחרונות במהלכן צבר חובות כבדים בשל אי עמידתו בתשלומים להשלמת בניית בית אותו החל לבנות טרם מעצרו.

בגיל 14 חבר הנאשם לחברה שולית, השתמש בקנאביס, נעדר משיעורים וגילה התנהגות מרדנית כלפי דמויות סמכותיות. לאחר סיום לימודיו נרשם ללימודים אקדמאיים בתחום ההנדסה באוניברסיטת אריאל, אך בשל קושי כלכלי לא הצליח לסיים את הסמסטר הראשון והפסיק את לימודיו. הנאשם סבל מאלימות מילולית ונפשית מצד אחיו למחצה עד הגיעו לגיל 16, ולאחר מכן אזר כוחות להגן על עצמו מפניהם ולהפסיק את האלימות נגדו. לגבי אחותו הצעירה ממנו, הוטל עליו תפקיד הורי מגיל צעיר, מקום בו נדרש לפרנס אותה ולממן את לימודיה אקדמאיים שאף הם הופסקו בשל קושי כלכלי.

הנאשם נעדר הרשעות קודמות, אולם תלויים ועומדים נגדו 3 תיקי מב"ד כשבאחד מהם הוגש כתב אישום בגין איומים (ראה להלן). הנאשם מגלה תחושות אשמה וחרטה עמוקים, לוקח אחריות על ביצוע העבירות דנן, מביע הבנה להשלכותיהן ולחומרתן לצד תחושות בושה, צער ותסכול בגין מעורבותו בהן. תאר מעורבותו על רקע גילו הצעיר אותה עת, העדר מודעות להשלכות מעשיו והתמודדות עם תחושות תסכול ובדידות. בדיקות שתן שמסר בעת הנוכחית העידו על ניקיונו מסמים.

שרות המבחן העריך כי התנהגותו המתוארת באה על רקע דימוי עצמי נמוך, אישיות לא מגובשת, צורך בשייכות חברתית ונטייה לרציה חברתית לצד קשיים רגשיים ונפשיים. ההתרשמות היא כי רמת הסיכון במצבו נמוכה, והגם שזו פחתה בעיתוי הנוכחי עדיין נדרשת התערבות טיפולית על מנת להפחיתה עוד יותר.

לאור האמור, המליץ שרות המבחן על הטלת עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, לצד מאסר מותנה, הואיל וההערכה היא כי הטלת מאסר בפועל וחשיפתו לאוכלוסייה עבריינית יביאו להשפעה על התפתחותו של הנאשם ותפיסתו העצמית. כמו כן, הומלץ על העמדתו בצו מבחן למשך 18 חודשים במהלכם ישולב בהליך טיפולי התואם את צרכיו.

 

4.         מחוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 24.3.22 נמצא כי הנאשם אינו מתאים לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות, זאת נוכח הערכת גורמי שב"כ לפיה קיים יסוד סביר לחשש לפגיעה בגופו או בחייו של אדם, לרבות בנאשם. בשל מידע שהתקבל התנגדו גורמי הבטחון לשילובו של הנאשם בעבודות שירות, זאת לאור מעורבותו בהפרות סדר במהלך מרץ-אפריל 2021 במסגרתן אף התעמת עם שוטרים.

מחוות דעת משלימה מיום 10.4.22 עלה כי הנאשם נמצא מתאים לריצוי מאסר בעבודות שירות, זאת לאחר שינוי בעמדת גורמי הביטחון לפיה לא קיימת מניעה להעסקתו בעבודות שירות.

 

טיעוני ב"כ הצדדים

5

5.         ב"כ המאשימה הפנה לכך שהנאשם הורשע בריבוי עבירות של הסתה לטרור, עבירת פשע שהעונש הקבוע לצדה הוא 5 שנות מאסר, וכן ב-3 עבירות של הזדהות עם ארגון טרור, עבירת עוון שהעונש הקבוע לצדה הוא 3 שנות מאסר. נטען שנוכח התסקיר החיובי שהתקבל בעניינו של הנאשם תטען המאשימה לעונש ראוי של 9 חודשי מאסר בפועל, במתחם עונש הולם הנע בין 8 ל-24 חודשי מאסר, לצד רכיבי ענישה נלווים.

התובע הפנה לערכים החברתיים המוגנים שעניינם שלום הציבור ובטחונו, הסדר הציבורי, הסדר החברתי, הגנה על חיי אדם ומניעת מעשי טרור. נטען שלערכים אלה חשיבות יתרה כאשר מדובר בהסתה לטרור בין יהודים לבין ערבים במדינת ישראל, שכן הסתה לטרור בנסיבות אלה פוגעת באופן קשה במרקם החיים העדין שקיים בין שתי האוכלוסיות. התקופה הנוכחית מהווה דוגמא מובהקת לעדינות של מרקם החיים המשותף ולסכנה הרבה שיש בהפרת איזון עדין זה. לגבי עבירה של הזדהות עם ארגוני טרור, מדובר בערכים מוגנים נוספים של מניעת רוח גבית ותמיכה בארגוני טרור. נטען שמידת הפגיעה בערכים החברתיים בתיק זה משמעותית ועוצמתית.

בין הנסיבות המחמירות, נמנו אלה - המניע לביצוע העבירות הוא מניע אידיאולוגי של איבה כלפי הציבור היהודי בכללותו ותמיכה באידיאולוגיה של טרור; תוכן הפרסומים חמור, שעה שמדובר בקריאות למעשי טרור ותמיכה במעשי טרור כגון שחיטת יהודים, אינתיפאדה כלפי יהודים, נקמה ביהודים, התנגדות אלימה כלפי יהודים, דברי שבח והלל כלפי מבצעי פיגועי טרור אכזריים ורצחניים בהם נרצחו בדם קר יהודים, והנאשם באופן חוזר ונשנה שיבח והילל את אותם פיגועים; הנאשם הציג מסרים אלה בפומבי כמקורות השראה לציבור, הציג מנהיגים מוכרים ורצחניים בארגוני טרור שונים כ"שאהידים", "קדושים", "אהובים", "אמיצים", "מבורכים", "לוחמים"; כמות הפרסומים והעבירות - מדובר בכ-15 עבירות, מהן 12 פרסומים שגיבשו 12 עבירות של הסתה לטרור ו-3 עבירות של הזדהות עם ארגון טרור; תקופת הפרסומים - הנאשם פרסם את הפרסומים המסיתים תקופה ממושכת, של כשנה וחצי, כך שלא מדובר בהתנהגות נקודתית, אלא במסר מסית יציב, קבוע ושיטתי לאורך זמן ממושך החל מדצמבר 2017 עד מרץ 2019; הנאשם נחקר על ידי כוחות הבטחון, ולמרות זאת, לא הסיר את אותם פרסומים או מחק אותם, אלא המשיך בביצוע העבירות; היקף הפרסום - לנאשם היו 5,000 חברים בחשבון הפייסבוק והחשבון היה פתוח לכלל גולשי האינטרנט; הפרסומים נעשו בתקופה של אווירה ציבורית רגישה ונפיצה במיוחד, על רקע פיגועים קשים ואכזריים שבוצעו נגד יהודים; תוצאות הפרסום - כל פרסומי הנאשם זכו לתמיכה ואהבה, לעיתים אף מעל למאה תומכים, עובדה המלמדת כי הנאשם גרם בפרסומיו להתססה ולהשפעה בכל הנוגע לאווירת הטרור לה הוא קרא; הנאשם חזר על הפרסומים הפליליים אף לאחר פתיחת התיק הקודם נגדו, ביוני 2018, באופן המלמד על היעדר מורא ורסן, על עיקשות ודבקות בהסתה העבריינית שבה נקט; הנזק הפוטנציאלי של סיכון ואפשרות ממשית שהדברים יובילו למעשי טרור, הינו מובנה בתוך העבירה של הסתה לטרור. אמנם מעמד הנאשם איננו מעמד ציבורי, ולא ניתן לומר שהפרסומים לוו בתכנון מעמיק, אך בנוף האכיפה הפלילית בשנים האחרונות, השיקולים האמורים הם שיקולים מחמירים.

ב"כ המאשימה הגיש טבלת פסיקה, הן לענין מתחם העונש ההולם, והן לענין מדיניות הענישה הנוהגת.

6

בכל הנוגע לקביעת העונש המתאים בתוך המתחם, כאן לקחה בחשבון המאשימה את שיתוף הפעולה עם הרשויות, ההודאה, לקיחת האחריות והחסכון בזמן שיפוטי. גם התסקיר שהתקבל אודות הנאשם הוא חיובי בעיקרו, אם כי הנאשם טרם החל בטיפול אף שחלפה מעל לשנה מאז הצגת ההסדר. עוד נלקח בחשבון חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות.

כנסיבה לחומרא, ציין התובע כי אמנם בעת הצגת הסדר הטיעון היה הנאשם נעדר עבר פלילי, ואולם מאז הוא הורשע על פי הודאתו בעבירה של איומים, במסגרת ת"פ (כ"ס) 10651-11-20, אשר בוצעה לאחר הגשת התיק דנן, כך שניתן לומר שחלה החמרה מסוימת בנתון זה מבחינת הנאשם.

יצוין, שבמהלך הדיון הוצג לפניי כתב האישום המתוקן בו הודה והורשע הנאשם, כאשר מדובר בעבירה שבוצעה כלפי אחותו, והא איים עליה באמצעות משלוח מסרונים באמצעות הטלפון, נוכח ויכוח שהתפתח ביניהם אודות רצונה להוריד את כיסוי הראש. בין יתר המסרונים, כתב לה הנאשם: "אין לנו להתגאות חוץ מבדת שלנו. אני העדפתי למות מיליון פעם כשהיד בגלל הדת שלי לפני שמישהו ילכלך אותו. את והיהודים אחד בעיניי אלוהים עד לזה. מה שאני שם להם זדון בלבי אשים לך כמוהו".

התובע ביקש להביא בחשבון שיקולים של הרתעת הרבים והרתעת היחיד, זאת לאור העובדה כי בשנים האחרונות קיימת תופעה של ביצוע עבירות אלה באופן זמין ונפוץ ועל בית המשפט להעביר מסר ברור ומרתיע כנגד תופעה מסוכנת זו. מסר שכזה, טען, יעבור רק באמצעות ענישה הכוללת מאסר של ממש ולא בעבודות שרות. לפיכך, עתר התובע לגזור על הנאשם 9 חודשי מאסר לריצוי בפועל, לצד רכיבי ענישה נלווים.

 

6.         ב"כ הנאשם טענה שאין מחלוקת אמיתית בין הצדדים אודות מתחם העונש ההולם, אלא שלגישתה יש לגזור את עונשו של הנאשם בתוך המתחם על ידי הטלת עונש מאסר לריצוי בעבודות שרות. לדבריה, האינטרס הציבורי לא ייפגע אם יוטל על הנאשם עונש מאסר לריצוי בעבודות שרות לצד צו מבחן לתקופה של 18 חודשים, כמומלץ על ידי שרות המבחן, כשהצו ניתן להפקעה ככל שהנאשם לא ישתף פעולה. אדרבא, האינטרס הציבורי מכתיב שהנאשם, אזרח ישראלי, ישתקם בהיותו בחור צעיר בן 23 , ללא עבר פלילי, שכל עתידו לפניו. נטען שבבסיס התיק עומד חופש הביטוי שהוא זכות יסוד במדינה דמוקרטית. הנאשם אינו איש ציבור, עיתונאי או איש דת, הוא השתמש בפלטפורמה של הרשתות החברתיות כדי "להוציא קיטור", ואין לו עדת מעריצים או אנשים שמתדפקים על דלתו ומחכים למוצא פיו. גם מהתסקיר עולה שמדובר במשפחה מהמעמד החברתי הנמוך בחברה הערבית, מרבית חייו חווה הנאשם דחיה והדרה חברתית, כך שאין מדובר על אדם בעל מעמד בחברה שהשפעתו על אחרים היא דרמטית, אלא בבחור כבן 21 אשר כלל אינו מוכר.

7

נטען שמדובר ב-12 פוסטים בלבד, חלקם נכתבו על ידי הנאשם, חלקם נכתבו על ידי אחרים והוא רק עשה שיתוף, לאורך תקופה של כשנתיים, ועל כן מדובר בכמות מועטה ואין מדובר במי ששם לעצמו כמטרה לסחוף אחרים אחר משנותיו האידיאולוגיות. אומנם נאמר לא אחת שהפייסבוק היא "כיכר העיר" החדשה, אך לא כל העובר ב"כיכר" יתכנס ויקשיב. פוסטים הוצגו לעיני חבריו של הנאשם בלבד, אף אחד מהם לא נחקר אם הושפע מהדברים, ועצם סימון "לייק" לא הוביל להגשת כתב אישום כנגד מי מהם. במבחן התוצאה איש לא הושפע מהפוסטים. נטען שאת הפוסטים פירסם הנאשם כשהיה כבן 23-21. לאחר חקירתו השניה במשטרה, הנאשם סגר את חשבון הפייסבוק שלו ועצם ההליך הפלילי מהווה עבורו מסר מרתיע דיו. הנאשם ביקש לסיים את התיק באופן שמעיד, כמו שעולה מהתסקיר, על ההשפעה שהיתה לתיק עליו ועל לקיחת האחריות מצדו. הסניגורית הפנתה לנסיבות חייו הקשות כעולה מהתסקיר, ללקיחת האחריות המלאה מצדו, הבעת החרטה העמוקה, וההבנה של חומרת המעשים. נטען ששרות המבחן המליץ להטיל על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, לצד צו מבחן לתקופה של 18 חודשים, כאשר השרות גם מציין את ההשפעה השלילית שיכולה להיות לעונש מאסר בפועל על הנאשם. ב"כ הנאשם הפנתה לדו"ח ועדת דורנר אשר ממליץ להימנע מהטלת עונשי מאסר קצרים וציינה כי תיוגו של הנאשם כאסיר בטחוני תביא לחשיפתו לחברה עבריינית ולאסירים בטחוניים, בעוד שהטלת עונש מאסר לריצוי בעבודות שרות תביא לתרומה לחברה ולכך שהנאשם יישאר בסביבתו המשפחתית.

לאור האמור, עתרה ב"כ הנאשם להטיל עליו 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות לצד צו מבחן.

ב"כ הנאשם הפנתה לפסיקה.

 

7.         הנאשם בדברו האחרון הוסיף כי ביצע את העבירות כשהיה צעיר וכיום מבין את חומרת מעשיו, הביע צער וטען כי לא ישוב לבצען. כיום מבקש לעזור בפרנסת משפחתו.

 

דיון והכרעה

8.         עקרון חופש הביטוי הוא נדבך מרכזי במשטר דמוקרטי והוא ערך מוגן וחשוב בשיטת המשפט הישראלית, ודאי לאחר חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. יחד עם זאת, לא כל ביטוי חוסה בגדרי זכות יסוד זו והיא אינה מוחלטת. לא בכדי החוק אוסר על ניצול לרעה של חופש הביטוי לצורך העברת מסרים של הסתה לגזענות, לאלימות או לטרור, או של תמיכה במעשי אלימות וטרור, אשר עלולים להוביל לביצוע מעשי אלימות או טרור.

ביטויים המסיתים לאלימות או לטרור וכן ביטויים התומכים בארגון טרור, נסוגים מפני ערכים ואינטרסים אחרים שעניינם הגנה על שלום הציבור ובטחונו, שמירה על הסדר החברתי והסובלנות החברתית, וכן על עקרונות של שלטון החוק והגנה על הדמוקרטיה מפני כאלה המנצלים אותה לצורך פגיעה באזרחי המדינה. הגנה זו נדרשת בכל חברה מתוקנת, והיא בוודאי מתחייבת במחוזותינו, שעה שהחברה בה אנו חיים ניצבת בפני סיטואציות מורכבות, רגישות ונפיצות. חופש הביטוי יוגבל, איפוא, אל מול קריאות בוטות ומכלילות למעשי אלימות וטרור, תמיכה בהם, הזדהות עמם ועידודם.

בסוגיה זו נקבע במסגרת רע"פ 7669/15 ראאד סלאח נ' מדינת ישראל (18.4.16) -

8

"המגמה בפסיקה, לנוכח גילויי השנאה והאלימות על רקע אידאולוגי שפושטים והולכים היא החמרה, למען "יראו וייראו", וכביטוי לשאט הנפש ולסלידה העמוקה מהתבטאויות ומעשים כגון דא".

 

9.         מידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים במקרה שלפניי ממשית וחמורה הואיל ומדובר בפרסום של 12 פוסטים ושיתופים, במהלך כשנה וחצי, כל זאת על רקע אווירה ציבורית נפיצה ורגישה במיוחד בארץ, בשל חיכוכים חוזרים ונשנים בין יהודים לערבים, כמו גם גלי פיגועים ומעשי איבה.

בנוסף, פרסומים אלה כוללים עידוד וקריאה לרצח יהודים, לצד דברי שבח ותמיכה בארגוני טרור ובמחבלים, באופן שפורסם לאלפי עוקביו של הנאשם בפייסבוק, ואף הופץ הלאה על ידי עוקבים אלה לקהל נוסף. בהתייחס למעשי העבירה שביצע הנאשם נקבע בפסיקה:

"ריבוי הפיגועים ומעשי האלימות האחרים על רקע לאומני שהתרחשו בתקופה הרלוונטית, וההכרה כי תמיכה של ציבורים רלוונטים במפגעים תורמת למוטיבציה של נוספים לחקות את קודמיהם, הם המחייבים התייחסות מחמירה לפרסומים שיש בהם דברי שבח, תמיכה עידוד והסתה לעבירות אלימות. במציאות הקיימת אין מנוס מלהכביד את היד, לא רק על מבצעי עבירות אלימות, אלא גם על אלה התורמים בהתבטאויותיהם ליצירת אווירה התומכת במעשים והמקנה יוקרה למבצעיהם. צעירים לא מעטים מוכנים ליטול את חייהם של אחרים ואף להקריב את חייהם שלהם, בין היתר בהשפעתה של היוקרה שלה זוכים מפגעים לאחר מותם. ענישה מכבידה הכוללת מרכיב של מאסר לריצוי בפועל, הולמת את חומרתם של פרסומים שכאלה ובנוסף יש בה כדי להרתיע אחרים מלהפיץ פרסומים דומים בעתיד" (עפ"ג (י-ם) 5007-06-17 מדינת ישראל נ' זידאני (13.7.17)).

 

10.       בחינת נסיבות הקשורות בביצוע העבירות מעלה כי הנאשם פעל כשחקן מרכזי בזירה, כשדף הפייסבוק נפתח ביוזמתו, התוכן המצוי בו ואופן ניהולו נמצא בשליטתו המוחלטת והבלעדית, הוא פעל באופן אקטיבי לצורך פרסום דברי הבלע, והגם שאין יכולת לאמוד את מידת הנזק לה גרמו התכנים אותם פרסם בדף זה, הרי שאין חולק כי הנזק הפוטנציאלי במעשיו הינו עצום. לא אחת, בעיקר צעירים, ניזונים מדברי ההסתה ברשת, המהווים עבורם תמריץ לקום ולבצע מעשי טרור כלפי הציבור היהודי במדינה, בין אם באמצעות נשק בלתי חוקי אותו למרבה הצער קל מאוד להשיג, ובין אם באמצעות סכינים וגרזנים הזמינים לכל דורש.

בנסיבות אלה, פעל הנאשם ממניע אידיאולוגי-לאומני חמור של שנאה ואיבה כלפי הציבור היהודי, פרסם תוכן קשה הקורא למעשי טרור, תמיכה במעשי טרור וכלל דברי שבח והלל כלפי מבצעי פיגועי טרור רצחניים - כל זאת בנסיבות בהן יש אפשרות ממשית וסבירה שהדבר יביא להוצאה לפועל של מעשה טרור, יחיד או מאורגן. הנאשם פרסם את דברי ההסתה משך תקופה ארוכה - כשנה וחצי. כמו כן, הוא המשיך בביצוע העבירות אף לאחר שנחקר באזהרה בגינן והוזהר לבל ימשיך.

 

9

אכן, הנאשם אינו בעל תפקיד ציבורי או ייצוגי - הוא אינו ראש תנועה או מנהיג ציבורי; הוא אינו איש דת, שייח' או אימאם במסגד; הוא אינו משורר, סופר או הוגה דעות - אך יחד עם זאת ידוע שבעידן הרשתות החברתיות, הזמינות ונגישות בכל מחשב או טלפון נייד, המסרים נקלטים באופן מיידי, ישיר ובלתי אמצעי וכאמור, עלולים לעודד אחרים לקום ולבצע מעשה. קל וחומר מקום בו מדובר בריבוי פרסומים, במהלך תקופה ממושכת של כשנה וחצי, החוזרים וקוראים למעשי אלימות וטרור כלפי יהודים באשר הם. ולראיה, הנאשם היה בעל 5,000 חברים בחשבון הפייסבוק ואף "זכה" לעשרות תגובות, סימני חיבוב ושיתופים לתוכן אותו פרסם, אף מבלי שהיווה דמות ציבורית או מוביל דעת קהל.

במובן זה, האבחנה שביקשה ב"כ הנאשם לעשות בין פוסטים אותם פרסם הנאשם מיוזמתו לבין שיתופים שביצע לפוסטים שהועברו אליו ממקורות אחרים, אינה במקומה. בשני המקרים מדובר במידע שיש בו כדי להסית קהל רב למעשי אלימות וטרור, כלפי קבוצה מסוימת באוכלוסיה (יהודים), לשלהב את היצרים ולעודד הזדהות עם אידיאולוגיה קיצונית רצחנית, ועל כן אין נפקא מינה אם מדובר ב"פוסט" מקורי או ב"שיתוף". גם במקרה של שיתוף מעיד הנאשם במעשיו כמי שמסכים עם המוצג בו ותומך בו, ובאמצעות העברתו הלאה לקהל נוסף הוא מבקש להפיץ את האידאולוגיה האלימה המובאת בו.

 

11.       כעולה מפסקי הדין הדנים בעבירות של הסתה לאלימות או לטרור, תמיכה בארגון טרור והזדהות עם ארגון טרוריסטי, מדיניות הענישה קוראת להטלת מאסרים לריצוי מאחורי סורג ובריח:

א.    ת"פ (שלום י-ם) 62835-01-17 מדינת ישראל נ' מאלק מחיסן (25.9.17) - הנאשם הורשע ב-34 עבירות של תמיכה בארגון טרור; 21 עבירות של הסתה לאלימות או לטרור; 3 עבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טרור; ועבירה של הסתה לטרור - זאת בתקופה של 9 חודשים. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין 10 ל-30 חודשי מאסר. על הנאשם, בעל עבר פלילי, נגזרו 16 חודשי מאסר.

ב.      ת"פ (שלום חיפה) 40084-09-16 מדינת ישראל נ' חאלד מואסי (6.3.17) - הנאשם הורשע ב-14 עבירות של הסתה לאלימות או לטרור; 8 עבירות של תמיכה בארגון טרור; והסתה לגזענות - זאת בתקופה של 10 חודשים. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין 10 ל-24 חודשי מאסר. על הנאשם, נעדר עבר פלילי, נגזרו 12 חודשי מאסר.

ג.       ת"פ (שלום י-ם) 44790-12-14 מדינת ישראל נ' עודי ביומי (22.6.15) - הנאשם הורשע ב-33 עבירות של הסתה לאלימות ולטרור והזדהות עם ארגון טרור - זאת בתקופה 6 חודשים. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין 9 ל-25 חודשי מאסר. על הנאשם, בעל עבר פלילי, נגזרו 17 חודשי מאסר (כולל הפעלת עונש מאסר על תנאי בן 8 חודשים).

10

ד.      ת"פ (שלום י-ם) 44920-12-14 מדינת ישראל נ' אברהים עאבדין (9.6.15) - הנאשם הורשע ב-40 עבירות של הסתה לאלימות ולטרור והזדהות עם ארגון טרור - זאת בתקופה של 5 חודשים. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין 9 ל-25 חודשי מאסר. על הנאשם, נעדר עבר פלילי, נגזרו 10 חודשי מאסר.

ה.     ת"פ (שלום י-ם) 34275-12-16 מדינת ישראל נ' מחמד סלאח (14.2.17) - הנאשם הורשע ב-7 עבירות של תמיכה בארגון טרור ו-12 עבירות של הסתה לאלימות או טרור - זאת בתקופה של 3 חודשים. בית המשפט קבע מתחם עונש ראוי הנע בין 10 ל-24 חודשי מאסר. על הנאשם, בעל עבר פלילי, נגזרו 17 חודשי מאסר (כולל הפעלת עונש מאסר על תנאי בן 8 חודשים).

ו.       ת"פ (שלום י-ם) 62214-02-16 מדינת ישראל נ' מוחמד געבה (27.10.16) - הנאשם הורשע ב-12 עבירות של הסתה לאלימות או טרור; ו-15 עבירות של תמיכה בארגון טרור - זאת בתקופה של שנתיים. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין 8 ל-24 חודשי מאסר. על הנאשם, בעל עבר פלילי, נגזרו 15 חודשי מאסר.

ז.       ת"פ (שלום י-ם) 46392-10-15 מדינת ישראל נ' מחמוד עבד אל לטיף (27.1.16) - הנאשם הורשע ב-3 עבירות של הסתה לאלימות או לטרור ו-7 עבירות של תמיכה בארגון טרור - זאת בתקופה של 7 חודשים. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין 7 ל-24 חודשי מאסר. על הנאשם, בעל עבר פלילי, נגזרו 12 חודשי מאסר.

ח.     ת"פ (שלום י-ם) 44725-12-14 מדינת ישראל נ' עומר שלבי (12.5.15) - הנאשם הורשע ב-7 עבירות של הסתה לאלימות או טרור; ו-3 עבירות של הזדהות עם ארגון טרור. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין 7 ל-24 חודשי מאסר. על הנאשם, נעדר עבר פלילי, נגזרו 9 חודשי מאסר.

[עוד ראה: רע"פ 4419/19 דארין טאטור נ' מדינת ישראל (25.9.19); רע"פ 8670/19 דוד עובד נ' מדינת ישראל (27.2.20); עפ"ג (י-ם) 16030-01-17 סחר נטשה נ' מדינת ישראל (20.7.17)].

 

12.       יחד עם זאת, קיימים מספר פסקי דין במסגרתם הוטלו על נאשמים עונשי מאסר לריצוי בעבודות שרות:

א.    ת"פ (שלום י-ם) 40754-06-19 מדינת ישראל נ' מוחמד אבו קווידר (15.11.20) - הנאשם הורשע ב-2 עבירות של הזדהות עם ארגון טרור; 6 עבירות של הסתה לאלימות או לטרור; ועבירה של תמיכה בארגון טרוריסטי - בתקופה של כשנה. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין מספר חודשי מאסר ל-18 חודשי מאסר. נקבע כי "ייתכנו מקרים בהם המאסר ירוצה בעבודות שרות" וכן נקבע שמקרהו של הנאשם, צעיר נעדר עבר פלילי, הוא מקרה "יוצא מן הכלל". על הנאשם נגזרו 5 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות.

11

ב.      ת"פ (שלום פ"ת) 3053-02-14 מדינת ישראל נ' אברהם יצחק בנימין ואח' (5.12.17) - הנאשמים הורשעו בריבוי עבירות (100 פרסומים) של הסתה לאלימות בצוותא; הסתה לגזענות בצוותא (נאשם 1), כאשר נאשם 2 הורשע בסיוע לעבור את אותן עבירות. בעניינו של נאשם 1 הוצג הסדר טיעון לפיו עתרו הצדדים, במשותף, להטיל עליו 6 חודשי מאסר בעבודות שרות. לענין נאשם 2 הטיעון לעונש היה חופשי. לאור הסדר הטיעון נמנע בית המשפט מלקבוע מתחם עונש הולם, אך ציין כי בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי נאשמים אשר הורשעו בביצוע עבירות דומות נדונים למאסרים של ממש. עוד ציין כי אלמלא הנסיבות לקולא והסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, שמקורו בקשיים ראייתיים, היה מקום להשית על הנאשמים מאסר ממש.

ג.       ת"פ (שלום י-ם) 62472-07-17 מדינת ישראל נ' מוחמד שמאסנה (3.7.19) - הנאשם הורשע ב-14 עבירות של תמיכה בארגון טרור; ו-3 עבירות של הסתה לאלימות או לטרור - בתקופה של כשנה. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין 5 ל-25 חודשי מאסר. על הנאשם, נעדר עבר פלילי, נגזרו 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות, תוך שבית המשפט מציין כי מדובר "באופן חריג שלא יהווה תקדים למקרים אחרים".

ד.      ת"פ (שלום פ"ת) 13705-04-18 מדינת ישראל נ' זהר זוארץ (21.10.21) - הנאשם הורשע בהפצת 18 פרסומים לעשיית מעשה אלימות; 22 פרסומים להסית; ומעשה אקטיבי של גרימת נזק לרכוש. בית המשפט קבע מתחם עונש כולל הנע בין 9 ל-26 חודשי מאסר. נוכח הסכמה לכך שהיתה למצבו הנפשי של הנאשם השפעה ישירה על מעשיו, חרג בית המשפט ממתחם העונש ההולם וגזר על הנאשם 7 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות. ערעור שהגישה המדינה על קולת העונש התקבל (עפ"ג (מרכז) 7739-12-21 מיום 6.2.22), "לפנים משורת הדין ועל אף החומרה הרבה במעשיו של המשיב, לנוכח מצבו הרפואי של המשיב אשר לא יפורט מטעמי צנעת הפרט, ומבלי שהדבר יהווה תקדים במקרים דומים". עונשו של הנאשם הוחמר ל-9 חודשי מאסר בעבודות שרות.

 

13.       נוכח נסיבות ביצוע העבירות, מידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים ומדיניות הענישה, כמפורט לעיל, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין 7 ל-24 חודשי מאסר, לצד רכיבי ענישה נלווים.

 

14.       באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות לקחתי בחשבון את אלה:

א.        הנאשם צעיר, כבן 26, בעת ביצוע העבירות היה בן 23-21.

ב.         לנאשם נסיבות חיים מורכבות, הוא גדל במשפחה במצב סוציו-אקונומי נמוך לאורך שנים, חווה עזובה רגשית, נאלץ לעבוד ולפרנס את משפחתו מגיל צעיר במקביל ללימודיו בתיכון, ונאלץ להקריב את לימודיו והתפתחותו האישית בעטיים של קשיים כלכליים אלה. את העבירות ביצע על רקע דימוי עצמי נמוך ואישיות בלתי מגובשת, תוך שהוא מוצא ביטוי של שייכות ורציה חברתית בעצם ביצוע העבירות.

ג.         כיום הנאשם עובד כמורה פרטי ומסייע בפרנסת המשפחה. הוא סובל מבעיות בריאות כמפורט בתסקיר שרות המבחן.

12

ד.         הנאשם הודה בביצוע העבירות, נטל אחריות וחסך מזמנו של בית המשפט.

ה.        תסקיר שרות המבחן שהוגש בעניינו חיובי בעיקרו ומצביע על לקיחת אחריות והבנה להשלכות המעשים ולחומרתם, וההערכה היא כי קיים סיכון נמוך במצבו.

ו.         חלוף הזמן - מאז המעשים חלפו כ-3 שנים.

ז.         יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה לפיה הנאשם נחקר תחת אזהרה על רקע ביצוע העבירות דנן בחודש יוני 2018, אך לא היה בכך כדי להרתיעו ולגרום לו לחדול ממעשיו. אדרבא, חלקם הארי של הפרסומים והשיתופים מצד הנאשם נעשו לאחר המועד האמור.

במצב דברים זה נראה כי מורא הדין לא חל עליו ועל רקע העובדה שמדובר בעבירות בעלות גוון אידאולוגי, קיים ספק אם אכן הבין הנאשם את השלכות מעשיו וחומרתם וזנח את משנתו האלימה. זאת לציין כאשר הנאשם לא השתלב בכל טיפול, פרטני או קבוצתי, במסגרת שרות המבחן.

ח.        זאת ועוד, לא ניתן להתעלם מהעובדה שלאחר הגשת כתב האישום בתיק זה, הורשע הנאשם בתיק האחר בעבירת איומים כלפי אחותו. אכן, במהלך הטיעונים לעונש סברתי שעל פניו אין לכתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם רלוונטיות לענייננו (עמ' 14, ש' 26), ואולם עיון מדוקדק בכתב האישום המתוקן בו הודה והורשע הנאשם מעלה כי מתוכן האיום ששלח הנאשם לאחותו באמצעות הטלפון, עולים שוב רמזים ליחסו העוין לציבור היהודי במדינה - אותה מדינה שהוא אזרח שלה, חב לה אמונים, ושבזכותה החל לימודים לתואר ראשון באוניברסיטת אריאל - ושם כתב "אין לנו להתגאות חוץ מבדת שלנו. אני העדפתי למות מיליון פעם כשהיד בגלל הדת שלי לפני שמישהו ילכלך אותו. את והיהודים אחד בעיניי אלוהים עד לזה. מה שאני שם להם זדון בלבי אשים לך כמוהו".

 

15.       בנסיבות אלה, אני סבור שיש למקם את עונשו של הנאשם מעל לתחתית מתחם העונש ההולם אותו קבעתי לעיל.

 

16.       כאמור, המדינה טוענת שיש לגזור על הנאשם עונש מאסר למשך 9 חודשים בכליאה ממשית ואילו ההגנה טוענת שיש לגזור על הנאשם 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שרות. דהיינו, שני הצדדים מסכימים שיש לגזור על הנאשם 9 חודשי מאסר והמחלוקת נוגעת לאופן ריצויו.

דעתי כדעת המדינה. כפי שקבעה הפסיקה, אני סבור שהרשעה בעבירות מן הסוג הזה מחייבות הטלת עונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח - זאת כאמירה נורמטיבית, ערכית, כדרך להוקיע את המעשים ולצורך הרתעת היחיד והרתעת הרבים, כאשר לא יכול לקום חולק שאפקט ההרתעה מושג באופן מיטבי יותר שעה שמוטלים על העבריינים עונשי מאסר לריצוי בפועל, ולא בעבודות שרות.

 

17.       לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

13

א.        9 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו. ב"כ הצדדים יגישו הודעה מוסכמת, בתוך 7 ימים, לענין מספר ימי המעצר.

            הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו ביום 26.6.22 בשעה 10:00 בבית סוהר "הדרים" כשבידו תעודת זהות. להבטחת התייצבותו למאסר, יחתום הנאשם על התחייבות עצמית בסך 5,000 ₪ וכן ימציא ערב צד ג' שיחתום על ערבות באותו הסכום. ניתנת ארכה עד ליום 15.5.22 להמצאת ערב צד ג'. כמו כן, מוצא נגד הנאשם צו עיכוב יציאה מן הארץ אשר יבוטל עם התייצבות הנאשם למאסר.

ב.         7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, שלא יעבור אחת העבירות בהן הורשע.

 

נוכח מצבו הכלכלי של הנאשם ותקופת המאסר שהוטלה עליו, אמנע מהטלת קנס כספי.

 

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 יום.

 

ניתן היום, י"א אייר תשפ"ב, 12 מאי 2022, במעמד ב"כ המאשימה, הנאשם ובאת-כוחו.