1

1.      א.א. ילידת 1986 בת המגזר הבדואי (להלן: "המתלוננת") עבדה בעיר ראשון לציון. בין הנאשם למתלוננת לא קיימת היכרות מוקדמת.

2.      בין השנים 2014 ועד לשנת 2017 (להלן: "התקופה"), הטריד הנאשם את המתלוננת, נהג לעקוב אחריה, לצלמה ולהציע לה שלל הצעות בעלות אופי מיני. נוכח סירובה של המתלוננת להצעותיו, התקשר הנאשם למתלוננת פעם אחר פעם, איים עליה כי יפגע בשמה הטוב; בפרנסתה וישלח תמונות לבני משפחתה.

3.      הנאשם יצר קשר עם אביה של המתלוננת וטען בפניו בכזב כי המתלוננת מבלה במקומות שונים; כי ברשותו תמונות המציגות את המתלוננת באופן לא מכובד וכי המתלוננת פוטרה ממקום עבודתה בשל אותן תמונות. בעקבות מעשיו של הנאשם, סבלה המתלוננת מחרדה וממצוקה נפשית.

4.      ביום 13.11.2019 הורשע הנאשם על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן בעבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") (ריבוי עבירות); פגיעה בפרטיות עבירות לפי סעיפים 5 ו-2(1) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות") (ריבוי עבירות); הטרדה באמצעות מתקן בזק לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן: "חוק התקשורת") (ריבוי עבירות).

5.      בין הצדדים אין הסכמה עונשית.

תסקיר שירות המבחן

6.      תסקיר שירות המבחן מיום 03.05.20 סקר את נתוניו ונסיבות חייו של הנאשם, מאפייני התנהגותו ויחסו לעבירות.

2

7.      הנאשם, בן 42, נשוי ואב לשני קטינים, עובד כנהג משאית. הנאשם גדל בפזורה הבדואית בסמוך לערד, סיים שירות צבאי מלא, מסר כי בעקבות משבר בזוגיות עם אשתו החל בביצוע העבירות וכי אשתו אינו מודעת להליך המשפטי. לחובתו של הנאשם שתי הרשעות קודמות, בעבירת תגרה ותקיפת בת זוג, בשנים 2014 ו-2015. בגין העבירה משנת 2015 הופנה לתסקיר שירות המבחן אשר לא בא בהמלצה טיפולית או שיקומית.

8.      הנאשם שיתף כי חש חיבה עזה למתלוננת, שלל כל קשר רומנטי בניהם, נטל אחריות והודה במיוחס לו. הוא תיאר את התנהגותו "כהתנהגות רומנטית". הנאשם הדגיש כי לא העריך את מידת הפגיעה במתלוננת לצד זאת ותיאר מחשבות אובססיביות כלפי המתלוננת. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מבין את הפסול שבהתנהגותו והביע נזקקות טיפולית. הנאשם הופנה לאבחון פסיכיאטרי.

9.      מתסקיר שירות המבחן מיום 30.06.20, עולה כי הנאשם ממוקד בעצמו ובהשלכות האפשריות של ההליך המשפטי על חייו. עם זאת, ככל שהתקדם ההליך הטיפולי השכיל הנאשם להבין את עוצמת הפגיעה במתלוננת. האבחון הפסיכיאטרי שנערך (מטעמו של הנאשם) מלמד כי אין מדובר בהפרעה נפשית אלא על קיומה של בעייתיות בקווי אישיותו, ומשכך הופנה הנאשם לטיפול במסגרות הרווחה. שירות המבחן ביקש לשלבו במסגרת "בית נועם".

10.  מתסקיר שירות המבחן מיום 12.10.20, עולה כי הנאשם החל טיפול במסגרת ערב ב"בית נעם" למשך 6 חודשים. מדיווח שהתקבל מ"בית נעם" עולה כי הנאשם הגיע לתובנות ראשוניות והביע מוטיבציה להמשך הליך טיפולי.

11.  מתסקיר שירות המבחן מיום 09.03.21, עולה כי המשיך הנאשם להגיע באופן קבוע למפגשים ב"בית נעם", כאשר הוא עתיד לסיים את ההליך הטיפולי ולהשתלב בקבוצת "הבוגרים". מהגורמים הטיפולים נמסר כי הנאשם מכיר בדפוסיו האלימים אך מתקשה ליישם בחייו את הכלים שרכש. שירות המבחן העריך כי נדרשת עבודה טיפולית מעמיקה והמליץ על הטלת צו מבחן בעניינו של הנאשם למשך כשנה, כמו גם ענישה צופה פני עתיד וצו של"צ בהיקף של 100 שעות.

12.  חוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 1.9.21 מצאה כי הנאשם כשיר לבצע עבודות שירות.

ראיות לעונש וטיעוני הצדדים

13.  ב"כ המאשימה טען לפגיעה בערכים המוגנים: שלמות הגוף והנפש, פגיעה בחירותה של המתלוננת, בשלוותה ובפרטיותה של המתלוננת.

3

14.  בבחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, סקר ב"כ המאשימה את התנהלותו של הנאשם לאורך התקופה כולה, ציין את משך התקופה; העובדה שהנאשם לא בחל באמצעים לרבות פניה לבני משפחתה של המתלוננת; את הנזק הרב שנגרם למתלוננת בעקבות מעשיו אשר הגיע עד לכדי ניסיון אובדני. הוגשה הצהרת נפגעת עבירה (ת/2). ב"כ המאשימה הפנה לפסיקה וביקש לקבוע מתחם ענישה אשר נע בין 12 ל-36 חודשי מאסר בפועל.

15.  בבחינת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, הודגש כי עסקינן בנאשם בן 42 אשר לחובתו שתי הרשעות קודמות, כאשר אחת מהן רלוונטית למעשים בהם הורשע כעת. לדברי ב"כ המאשימה, התסקירים שהוגשו, מלמדים על קשייו של הנאשם לחרוג מתרבות פטריארכלית מסורתית בה גדל. עוד נטען כי הטיפול בשירות המבחן התמקד בקשר של הנאשם עם אשתו אך לא בעבירות הרלוונטיות לכתב האישום.

16.  ב"כ המאשימה טען כי יש מקום להטיל עונש מרתיע נוכח משך התקופה ואינטנסיביות המעשים. לפיכך עתר, לגזור על הנאשם עונש של 18 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה ופיצוי משמעותי למתלוננת.

17.  ב"כ הנאשם לא התעלם מהנזק שנגרם למתלוננת משך תקופה ממושכת, אך ביקש להדגיש את התהליך הטיפולי-שיקומי המשמעותי אותו עבר הנאשם כמו גם חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות.

18.  מדובר בנאשם בן 43, אב לשני ילדים קטנים הסמוכים על שולחנו ואשתו אינה עובדת. עוד נטען כי מדובר בנאשם אשר שמר על רצף עבודה עד למשבר הקורונה. ב"כ הנאשם הפנה לנסיבות חייו של הנאשם אשר פורטו בתסקיר, לעובדה כי שירת שירות צבאי מלא וקרבי (הוגשה תעודת שחרור ותעודה הערכה אשר סומנו -נ/1).

19.  נטען כי מדובר באדם נורמטיבי, אשר לחובתו הרשעה קודמת בתקיפת בת זוג ותיק פלילי שהסתיים ללא הרשעה בעבירה של תגרה. ב"כ הנאשם הדגיש כי עד היום לא נפתחו נגד הנאשם תיקים נוספים וכי ליבת האירועים התרחשו בין השנים 2014 ל-2015. לזכותו של הנאשם כך נטען, יש לזקוף את ההליך הטיפולי הארוך והאינטנסיבי אותו עבר אשר כלל ארבעה מפגשים שבועיים לאורך תקופה של חצי שנה כאשר כל הגופים המטפלים מציינים, שהנאשם התמיד בטיפולים. ב"כ הנאשם הדגיש את המלצת הגורם הטיפולי להטלת ענישה שאינה כוללת עונש מאסר בפועל.

20.  ב"כ הנאשם ביקש לזקוף לזכותו של הנאשם נטילת אחריות מלאה על מעשיו, הודאתו בבית המשפט בהזדמנות הראשונה, חיסכון זמן שיפוטי והדגיש כי לאחר תיקון כתב האישום מרבית העבירות (למעט הפגיעה בפרטיות) הן מסוג עוון.

21.  ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם ממשיך בהליך טיפולי כאשר כיום משולב בטיפול זוגי עם אשתו במסגרת שירות המבחן.

4

22.  הנאשם הביע חרטה על מעשיו, מסר כי מתבייש במעשיו וביקש את רחמי בית המשפט.

דיון והכרעה:

הוראות חיקוק:

23.  סעיף 192 לחוק העונשין קובע:

"המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו - מאסר שלוש שנים".

24.  סעיפים 2(1) ו-5 לחוק הגנת הפרטיות קובעים:

"פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה: (1)        בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת; הפוגע במזיד בפרטיות זולתו, באחת הדרכים האמורות בסעיף 2(1), (3) עד (7) ו-(9) עד (11), דינו - מאסר 5 שנים".

25.  סעיף 30 לחוק התקשורת קבוע:

"המשתמש במיתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים".

מתחם העונש ההולם:

26.  עיקרון ההלימה הוא המנחה את בית המשפט בקביעת את מתחם הענישה ההולם, וזאת בהתאם לסעיף 40ב לחוק העונשין. בקביעת המתחם אתחשב בערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בו, כמו גם מדיניות הענישה הנוהגת והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

27.  הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם הם: הזכות לפרטיות של המתלוננת, הזכות לכבוד ושלוות נפשה של המתלוננת. אין להשלים עם מצב בו נאלצת אישה לחיות את חייה תחת פחד ואווירת טרור.

28.  המתלוננת, סירבה פעם אחר פעם להצעותיו של הנאשם, אשר לא הניח לה לנפשה, והטריד אותה במשך תקופה ממושכת (למעלה משלוש שנים).

29. תירוציו של הנאשם "והסבריו" למעשים כפי העולה מתסקירי שירות מבחן מלמדים על היותו מרוכז בעצמו, ברגשותיו ובצרכיו.

30.  על עבירות האיומים וחומרתן עמד כב' השופט א' גולדברג: "אינטרס החברה להגן על שלוות נפשו של הפרט מפני מעשי הפחדה והקנטה שלא כדין" (ר' ע"פ 103/88 ליטמן נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו: 16.09.89). 

5

מדיניות ענישה

31.  המקרה שלפניי חורג מהמקרים הרגילים והמוכרים בין היתר, בכך כי אין ולא קיימת בין הנאשם למתלוננת היכרות מוקדמת. במקרה זה, יש להידרש לטיב העבירות, חומרתן והיקפן ולהתייחס למאפיינים הייחודים, לדפוסי פעולתו של הנאשם, ובה בעת להליך השיקומי אותו עבר.

32.  אסקור להלן את הפסיקה הנוהגת:

א.    רע"פ 149/19 קובי פפיאשוילי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו: 10.01.19):

המבקש הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של איומים, הטרדה לפי מתקן בזק ופגיעה בפרטיות. המבקש והמתלוננת ניהלו קשר זוגי במשך כשנה. במהלך תקופה של חודשיים התקשר המבקש קרוב ל-400 פעם למתלוננת ושלח הודעות טלפוניות, בהן איים בפגיעה בגופה של המתלוננת. נקבע מתחם ענישה הנע בין מספר חודשים בודד ועד ל-15 חודשי מאסר בפועל. לנאשם עבר פלילי מכביד, תסקיר שירות מבחן שלילי. נידון ל-9 חודשי מאסר בפועל.

ב.     ת"פ (שלום רמ') 16219-05-19 מדינת ישראל נ' ולדימיר בלדנוב (נבו 17.11.2020)‏‏: הנאשם הורשע בעקבות הודאתו בכתב-אישום מתוקן הכולל שישה אישומים בעבירות של איומים, פגיעה בפרטיות והטרדה באמצעות מתקן בזק. בין הנאשם למתלוננת היה קשר זוגי אשר הסתיים, במהלך תקופה של פחות מחודשיים התקשר הנאשם אל המתלוננת למעלה מ-224 פעמים, בהם איים עליה בפגיעה בגופה, עבר פלילי שאינו מן העניין, הוגש בעניינו תסקיר שירות מבחן שלילי, נקבע מתחם ענישה ביחס לכל עבירה של איום או הטרדה באמצעות מתקן בזק הנע בין חודש ל-15 חודשי מאסר בפועל, ביחס לעבירת הפגיעה בפרטיות נקבע מתחם הנע בין מאסר מותנה לבין מספר חודשי מאסר בפועל. הנאשם נידון ל-9 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

ג.       עפ"ג (מרכז) 64299-09-19 מימון נ' מדינת ישראל (13.01.20):

המערער הורשע על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן בביצוע עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק (5 עבירות), הפרת צו שנועד להגן על אדם (4 עבירות), הפרת הוראה חוקית (4 עבירות), פגיעה בפרטיות (2 עבירות), חבלה במזיד ברכב ואיומים, על פי עובדות כתב האישום, המערער והמתלוננת היו בקשר זוגי בעברם, המערער הטריד את המתלוננת מאות פעמים באמצעות מכשירי טלפון שונים וזאת בתקופה של פחות מארבעה חודשים. לנאשם עבר פלילי מכביד, נקבע מתחם ענישה הנע בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל. הנאשם נידון ל-18 חודשי מאסר בפועל כמו כן הופעלו שלושה מאסרים מותנים בחופף ובמצטבר כך שנידון ל-24 חודשי מאסר בפועל.

6

ד.     ת"פ (ת"א) 43125-02-11 מדינת ישראל נ' רבינוביץ (פורסם בנבו: 29.11.12): הנאשם הורשע בביצוע עבירות של פגיעה בפרטיות והטרדה באמצעות מתקן בזק, בין הנאשם למתלוננת היה קשר זוגי, לאחר סיומו החליט הנאשם במשך חמש שנים לבלוש אחר המתלוננת ולהטרידה. הוגש בעניינו תסקיר שירות מבחן חיובי. הנאשם נידון ל-6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.

33.  לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלוונטיים ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40י'), אני קובע כי מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הודה והורשע הנאשם נע בין מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודת שירות ל-18 חודשי מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נוספים.

גזירת העונש המתאים לנאשם:

34.  עסקינן בנאשם בעל עבר פלילי שאינו מכביד. תלוי ועומד נגדו רישום פלילי (ללא הרשעה) בגין עבירת תגרה משנת 2014 והרשעה בעבירה רלוונטית (תקיפה "סתם"- בת זוג משנת 2015). בשנים 2014-2017 הטריד הנאשם המתלוננת פעמים רבות. התחשבתי בעוצמת הפגיעה במתלוננת כפי שתואר בתסקיר נפגעת העבירה (ת/2). נוכח מעשיו החוזרים והנשנים של הנאשם, אני קובע כי מדובר בהתנהגות אובססיבית, מטרידה ומשבשת חיים.

35.  לצד זאת, לא התעלמתי מחלוף הזמן. לקחתי בחשבון את ההליך השיקומי הארוך אותו עבר הנאשם, לרבות שילובו המוצלח "בבית נועם". מדובר בנאשם שהינו אב לשני ילדים קטינים ומפרנס עיקרי.

36.  בית המשפט העליון התייחס להליך שיקומי מוצלח בע"פ 8092/04 ישראל חביב נ' מדינת ישראל (10.9.06) וקבע:

"ראשית, מבחינת האינטרס הציבורי בהגנה על שלום הציבור ובטחונו, שיקומו של עבריין מועד תורם לקיומה של ציפייה כי לא יחזור לעולם הפשע. ציפייה זו מקדמת את טובת הציבור ומתיישבת עם אינטרס חברתי רחב. שנית, מבחינת העבריין, השיקום המוצלח פותח בפניו אופקי-חיים חדשים, ולראשונה עולה תקוה כי יוכל לפנות לדרך חיים בונה, שבה יוכל להשתלב באורח חיים יציב וקונסטרוקטיבי. ושלישית, מבחינת שירותי השיקום והרווחה, חשוב לטעת את התודעה כי יש טעם ותוחלת בהשקעת משאבים חומריים ואנושיים בפעולות שיקום עבריינים, וכי מקום שפעולות אלה מניבות פרי, ישנה התחשבות בכך בתהליך הענישה וננקטים אמצעים המאפשרים ככל הניתן את הותרת תוצאות השיקום על כנן, בלא העמדתן בסכנה".

37.  מצאתי כי האינטרס הציבורי במקרה שלפניי מחייב התחשבות בהליך הטיפולי השיקומי הארוך. התרשמתי כי מדובר בהליך שיקומי חיובי שמלמד על ניסיון אמיתי מצדו של הנאשם לבצע שינוי באורחות חייו.

7

38.  על אף כי ההליך השיקומי טרם הושלם המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם ענישה שאינה כוללת רכיב מאסר מובהק אלא מותנה. נוכח חומרת המעשים וריבויים אין מקום להסתפק בענישה מותנית בלבד או צו של"צ כפי המלצת שירות המבחן.

39.  כידוע, המלצת שירות המבחן כגוף מקצועי אינה מחייבת את בית המשפט, אשר נדרש לאזן בין שיקולים אשר אינם בהכרח חופפים לאלו העומדים לעיני שירות המבחן (ר' למשל ע"פ 4678/18 פבל אנופרייב נ' מדינת ישראל (נבו 23.01.2019)‏‏ פסקה 16, עמ' 8)).

סוף דבר

40.  בשקלול הנתונים, תוך התחשבות בתסקירי שירות המבחן ונוכח כל האמור לעיל, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.      9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות במקום "דואר קריית מלאכי" ברחוב רש"י 3 בקריית מלאכי, בהתאם לחו"ד הממונה מיום 1.9.21. הנאשם יתייצב לריצוי עבודות השירות ביום 26.9.21 עד השעה 09:00. הנאשם מוזהר כי אם לא ימלא אחר הוראות הממונה כלשונם, עלול הממונה להורות על הפסקת ביצוע עבודות שירות וריצוי יתרת ימי המאסר אחרי סורג ובריח.

ב.      מאסר על תנאי בן 9 חודשים למשך שלוש שנים מהיום, לבל יעבור עבירה בה הורשע.

ג.        פיצוי למתלוננת בסך 10,000 ₪, הפיצוי יופקד תוך 90 יום מהיום במזכירות בית המשפט ויועבר לחשבון הבנק של המתלוננת בהתאם לפרטים שיימסרו תוך 14 יום על ידי ב"כ המאשימה.

ד.      קנס כספי בסך 3,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשים שווים ורצופים החל מיום 01.10.21 וכל 1 לחודש העוקב. לא ישולם תשלום מאלו שנקבעו יעמוד כל הסכום לפירעון מידי ויישא הפרשי ריבית והצמדה החל מהיום.

ה.      ניתן בזאת צו מבחן למשך 12 חודשים מהיום, שיבוצע בהתאם לפקודת המבחן (נוסח חדש), תשכ"ט-1969. במסגרת צו המבחן יהיה על הנאשם להיות בקשר רציף עם שירות המבחן ועם הגורמים הטיפוליים, לפי הוראות שירות המבחן.

הנאשם מוזהר כי במידה יפר את הצו, עלול להיגזר דינו מחדש.

8

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז תוך 45 יום.

ניתן היום, ג' תשרי תשפ"ב, 09 ספטמבר 2021, בנוכחות הצדדים.