1

הנאשם 2 מבקש כי תקופת הפסילה תחשב לו מיום 21.6.12.

הנימוקים מפורטים בבקשה.

הטענה העיקרית היא כי הנאשם נמנע מלהפקיד את הרישיון, משום שסבר בטעות כי מרוץ הפסילה מתחיל, אף ללא הפקדה. לדבריו, נמנע מנהיגה במשך כל התקופה בכל זאת.

תגובת המדינה התבקשה בשתי החלטות, אך לא נתקבלה תגובה.

לגופו של עניין, הבקשה נדחית.

פסק הדין ברור, ואם הנאשם לא הבין, היה עליו לשאול.

נקבע כי פסילת הרישיון תהיה לשנתיים מיום שחרורו מן המאסר. נאמר במפורש כי עליו למסור הרישיון או להצהיר על העדרו על מנת להתחיל את מרוץ התקופה. הנאשם לא עשה זאת. אמנם נאמר גם כי הפסילה חלה גם ללא הפקדה, אך אין בכך כדי לגרוע מהמשפט הראשון הקובע חובה ברורה להפקיד במועד.

אין לנאשם אלא להלין על עצמו כי החליט לקרוא את המשפט השני תוך התעלמות מהמשפט הראשון ונמנע מהפקדה.

2

ב"כ הנאשם לא הצביע על מקור בדין המאפשר לפטור נאשם מעונש שהוטל עליו, אך משום שלא הבין את חובתו. זאת, אף אם בפועל קיים העונש מטעם אחר, לטענתו.

לפיכך, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ו שבט תשע"ה, 04 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.