1

נוכחים:

ב"כ המאשימה -עו"ד נהלה ג'אני

הנאשם 1 - נוכח

הסניגור -עו"ד כמיל עודה

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

לאור הודאת הנאשם, הנני מרשיעה את הנאשם בעבירות המיוחסות לנאשם בכתב האישום המתוקן (במ/2).

ניתנה והודעה היום כ"ב תמוז תשע"ה, 09/07/2015 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

2

גזר דין

אני מקבלת את הסדר הטיעון.

באשר למרכיב הקנס לו טוענת המאשימה, אינני מוצאת לנכון להשיטו במקרה זה. הכבשים והתרנגולות הוחזרו לבעליהן. אין בכך כדי לבטל את קיומו של סבל מצד נפגעי העבירות כדמות עוגמת נפש. במקרה זה התרשמתי באופן מוגבר מסבלו של המתלונן באישום הראשון אשר כאב כאב אמיתי את אשר אירע לכבשותיו. יחד עם זאת, עסקינן בענישה ואינני מוצאת כי יש מקום להוסיף מרכיב של קנס או פיצוי, שכן הנאשם הולך לרצות תקופת מאסר לא מבוטלת. מסכימה אני עם טענת הסניגור כי השתת מרכיב נוסף, של פיצוי או קנס על מי שידו אינה משגת, תחמיר את הענישה בצורה משמעותית ותבטל את האופק והתקווה אצל הנאשם אשר הביע בפניי רצונו לשוב למותב.

באשר לשאלת חפיפת עונש המאסר בתיק זה, למאסר אשר מרצה הנאשם במסגרת בתיק פל' 8328-01-15, מאסר בן 3 חודשים אשר הושת עליו ביום 24/6/2015, מוצאת אני כי במקרה זה ירוצו העונשים בחופף ולא במצטבר. סעיף 45ב לחוק העונשין קובע כי ריצוי בחופף הינו ברירת המחדל. אין זה אומר כי על ביהמ"ש להורות כך בכל מקרה ומקרה. הפסיקה מורה כי על ביהמ"ש לשקול נסיבותיו הספציפיות של כל עניין ועניין בשים לב לשיקולי גמול והרתעה והאם שיקולים אלה מחייבים נסיעה במצטבר. במקרה זה, אינני מוצאת כי הגמול וההרתעה לא יושגו, גם אם ירצה העונשים במצטבר.

בהתחשב בהודאת הנאשם, עברו, עמדת ב"כ המאשימה, נסיבות העבירה ונסיבותיו האישיות של הנאשם, ומבלי להתעלם מחומרת העבירות, אני מחליטה להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        מאסר לתקופה של 12 חודשים.

ב.         הנני מורה על הפעלת המאסר המותנה בן 12 חודשים אשר הושת על הנאשם במסגרת ת.פ. 8374-07-08 (ת/27).

ג.         המאסרים המנויים בסעיפים א ו - ב לעיל, ירוצו כך ששישה חודשים ירוצו בחופף והיתר במצטבר. סה"כ ירצה הנאשם 18 חודשי מאסר וזאת החל מיום מעצרו, 27/1/2015.

3

            כאמור לעיל, מאסר זה ירוצה בחופף למאסר אשר נגזר עליו במסגרת תיק פל' 8328-01-15.

ד.         מאסר על תנאי לתקופה של 15 חודשים, למשך 3 שנים מיום שחרורו, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו עבירת רכוש מסוג פשע ויורשע עליה בדין.

ה.        מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים, למשך 3 שנים מיום שחרורו, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו עבירת רכוש מסוג עוון ויורשע עליה בדין.

צו להשמדת המוצגים.

שירות בתי הסוהר מתבקש לשים לבו לבקשת הנאשם לנצל את תקופת מאסרו לצורך שיקומו ולצורך קבלת כלים להתמודדות עם חיי היום יום מחוץ לכותלי בית הסוהר.

אבקש להביא לתשומת לב ביהמ"ש כי ניהלתי שיחות ארוכות עם הנאשם בדיונים בלתי פורמליים והתרשמתי מכנות רצונו וכן מהצורך לסייע לו לעבור את תקופת מאסרו באופן שיבנה לו כוחות להתמודדות לאחר שחרורו ולא באופן שידרדרו לאחור. נוכח האמור לעיל, מוצאת אני לנכון לאחל לנאשם, גם בכתובים, הצלחה בהמשך דרכו ושיצליח ברצונו לשיקום.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום כ"ב תמוז תשע"ה, 09/07/2015 במעמד הנוכחים.