1

 

 

1.         הנאשם הודה בהתאם להסדר טיעון דיוני בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע בתקיפה סתם - בת זוג, עבירה לפי סעיפים 379+ 382(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). בהתאם להסכמות הצדדים התבקש שירות המבחן להגיש תסקיר בעניינו של הנאשם שיבחן, בין היתר, את אפשרות סיום ההליך ללא הרשעה.

2.         בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן בתמצית, הנאשם שהיה בגילופין תקף את אשתו בכך שתפס את ידיה באומרו לה: "מי את בכלל, את הגזמת היום, אני אהרוג אותך, אני ארצח אותך" וזאת על רקע בקשתה שלא יקלל את הוריה. בהמשך תקף הנאשם את המתלוננת בכך שתפס את ידה, המתלוננת נשכה אותו בידו ונמלטה, הנאשם רדף אחריה, חנק אותה בצווארה ונשך את לחיה השמאלית. בהמשך, נטל צעיף ואמר לה: "אני אחנוק אותך בזה".

תסקירי שירות המבחן

3.         שירות המבחן ערך שני תסקירים ובהם סקר את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם, ההיסטוריה העבריינית והתייחסות הנאשם לעבירה בה הורשע, הערכת גורמי הסיכון להישנות עבירות לצד הסיכוי לשיקום, התרשמות והמלצה. בנוסף, בחן אפשרות סיום ההליך ללא הרשעה. אקדים במעט את המאוחר ואומר כי בסיכומו של דבר לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית שיקומית בעניינו של הנאשם, ואף לא המליץ להימנע מהרשעתו בדין.

2

תסקיר שירות המבחן מיום 22.4.2021 (להלן: התסקיר הראשון)

4.          הנאשם בן 41 נשוי בשנית למתלוננת להם שתי פעוטות בגיל שנתיים ובגיל שלוש. מנישואיו הקודמים לנאשם בת בגיל 15 עמה הוא אינו בקשר אך לדבריו מקפיד לשלם עבורה מזונות. הנאשם מתגורר בעיר רחובות יחד עם משפחתו ואמו הסובלת מבעיות בריאותיות. הנאשם עובד כמחסנאי מזה 12 שנים בחברת "X". הנאשם גדל באזור כפרי ב....., שם לא למד בבית ספר, אלא בעיקר סייע למשפחתו בחקלאות. אביו עלה ארצה במהלך שנות השמונים וסייע לעולים נוספים במעבר ארצה מ...... בשנת 1991 עלה הנאשם יחד עם אמו לארץ, השתלב בלימודי עברית באולפן, למד בישיבה דתית, בגיל 15 עבר ללמוד בפנימייה 12 שנות לימוד ללא תעודת בגרות. הנאשם התגייס בגיל 18 לתפקיד קרבי, שירת שירות מלא ואף חצי שנה שירות קבע. הנאשם תיאר כי סבל מקשיי הסתגלות, קשיי שפה וקשיים חברתיים שונים בנעוריו. הוריו התגרשו בהיותו נער.

הנאשם הכיר את המתלוננת בשנת 2017 בטיול שערך ב....., שם נישאו ולאחר מכן הנאשם סייע בעלייתה של המתלוננת ארצה. המתלוננת עובדת במשרה מלאה כמטפלת בוגרים בעלי צרכים מיוחדים. בנם בן השלוש משולב במסגרת חינוך מיוחד וביתם בת השנתיים אינה נמצאת במסגרת ואמו של הנאשם מסייעת בהשגחה עליה.

הנאשם מסר כי ברקע לביצוע העבירה צרך אלכוהול בכמות מופרזת, כאשר הגיע לביתו המשיך לשתות, אך את נסיבות הוויכוח שהתגלע בינו לבין המתלוננת התקשה לפרט. לתפיסתו של הנאשם המתלוננת הגיבה בתוקפנות, בהתאם תאר כי התנהלותו הייתה חריגה וכי לא קיימים לו דפוסי קנאה או רכושנות. כמו כן, את מעצרו תפס כחוויה מטלטלת והבין בדיעבד את הפגיעה במתלוננת, תוך שהביע חרטה על כך. כן התייחס לתגובות בני משפחתו למעצרו, ובתוך כך את התנגדותם להתנהלותו וכן את תמיכתם בו ובמתלוננת.

3

באשר לדפוסי השימוש באלכוהול - מסר הנאשם כי התנסה לראשונה בשתיית אלכוהול בגיל 22, מאז צרך אלכוהול באופן מזדמן, ובעיקר באירועים חברתיים, ותיאר שתייה מבוקרת בעיקר בסופי שבוע ללא אירועים חריגים סביב זאת. הנאשם שלל נזקקות טיפולית בתחום זה ובכלל, תיאר כי ממוקד הוא בעבודה, בדאגה למשפחתו ובמעורבותו במטלות הבית השוטפות. בפגישה שערך שירות המבחן עם המתלוננת, מסרה האחרונה פרטים דומים לאלו שמסר הנאשם, על כך ששותף הוא בטיפול בילדיהם המשותפים ועובד באופן קבוע ויציב. כן צמצמה בהתנהגותו כלפיה כי היא הייתה חריגה, ומסרה כי מעוניינת להמשיך ולקיים חיים משותפים עמו וכי אינה חוששת מפניו. שירות המבחן התרשם מדינאמיקה זוגית המאופיינת ביחסי תלות בעיקר מצד המתלוננת שאינה נתמכת באחר מלבד הנאשם ותלויה בו מבחינה כלכלית ומבחינת קידום קבלת אזרחות ישראלית ולכן ניכר כי מתאמצת לגונן על הנאשם.

שירות המבחן העריך כי הנאשם בעל תפקוד יציב במישור התעסוקתי, וכי לצד דיווחיו על תפקוד זוגי ותפקוד הורי יציב, סובל הוא מעומס רגשי, ועל רקע זאת עושה שימוש לרעה באלכוהול ככלי לטשטוש תחושותיו. להערכת שירות המבחן הנאשם עסוק בהישרדות, עורך מאמץ לפרנסת משפחתו, טיפול בילדיו וסיוע לאמו, וכן מתקשה לעמוד מול דרישות סביבתו. להתרשמות שירות המבחן במצבי תסכול ולחץ עלול הנאשם להתנהל באלימות כאשר שתיית אלכוהול מחריפה את תוקפנותו.

לנוכח דפוסי שימושו של הנאשם באלכוהול, קשייו להתמודד עם מצבי דחק כמו גם הקושי בפנייה לגורמי טיפול וסיוע ובבקשת עזרה, ובהעדר טיפול תואם לצרכיו, קיים סיכון להישנות התנהגות אלימה. ואולם לאור עמדותיו של הנאשם השוללות נזקקות טיפולית כלשהיא, לא המליץ שירות המבחן על ביטול ההרשעה, אלא המליץ על ענישה קונקרטית שתחדד את חומרת העבירה.

תסקיר שירות המבחן מיום 4.7.2021 (להלן: התסקיר השני)

4

5.          שירות המבחן עדכן כי נפגש בשנית עם הנאשם, ובפגישה התמקד הנאשם במעמדה המשפטי של המתלוננת במדינה, הציג מסמכים לפיהם אשרת השהייה שלה עתידה לפוג. עוד עלה כי על רקע מעורבותו הפלילית כלפיה עולה השאלה באשר למתן אישור שהייה. בנוסף תיאר את דאגתו לבנו אשר אובחן כבעל צרכים מיוחדים (מפאת צנעת הפרט לא אפרט), ואת המאמץ הכרוך במתן טיפול תואם. לצד זאת, שירות המבחן התרשם כי הנאשם התקשה להתייחס לקשייו הרגשיים העולים מההתמודדויות השונות שתיאר. כמו כן מסר הנאשם כי ממוקד בפרנסת משפחתו, נמנע לחלוטין משתיית אלכוהול, שלל שימוש באלימות כלפי המתלוננת וביטא חשש מפני תוצאות ההליך המשפטי המתנהל כנגדו ולהשלכותיהן הישירות על מצבה ומעמדה החוקי של המתלוננת. הנאשם שב ושלל נזקקות לטיפול בכל תחום שהוא.

שירות המבחן ערך שיחת טלפון עם המתלוננת וזו מסרה פרטים הדומים לאלו אשר מסר הנאשם. בהתאם סיפרה כי חוששת באשר למעמדה החוקי בארץ, דואגת לעתיד ילדיה, כן מסרה כי הנאשם שותף מלא בניהול משק הבית, מסור לילדיהם, שומר על תפקוד תעסוקתי תקין, אינו צורך אלכוהול ואינו נוהג באלימות כלפיה. כמו כן המתלוננת ביטאה מול שירות המבחן את רצונה לסגור את התיק ללא הרשעת הנאשם, על מנת לקדם מעמדה ולקבל אזרחות בישראל.

לנוכח האמור, התחזקה התרשמות שירות המבחן כי לצד תפקוד יציב במישור התעסוקתי ובמישור היחסים שבינו ולבין הוריו והמתלוננת, נראה כי הנאשם סובל מעומס רגשי ועל רקע קשייו, ללא טיפול בהם, עלול הוא לחזור לדפוסי צריכת אלכוהול כאמצעי לקוי להתמודדות. כן התרשם שירות המבחן מהנאשם כבעל נוקשות חשיבתית שנמצא בזוגיות המאופיינת ביחסי תלות. להערכת שירות המבחן, הנאשם לא פנוי ובשל לטפל בקשייו, מתקשה לעמוד מול דרישות סביבתו ועלול להתנהל באלימות במצבי תסכול ולחץ, כאשר שתיית אלכוהול, חרף אמירותיו כי חדל בצריכת אלכוהול, עשויות בעתיד להחריף התנהלותו במיוחד לנוכח גורמי הלחץ שהתגברו בחייו. שירות המבחן העריך כי בהעדר טיפול תואם, קיים סיכון להתנהלות אלימה. לנוכח העדר פניות מצדו של הנאשם לטיפול לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית בעניינו. שירות המבחן שב ובחן שאלת ההרשעה, ומסר כי על אף נימוקים קונקרטיים הנוגעים להסדרת מעמדה החוקי של המתלוננת, ומכיוון שהנאשם לא הציג פגיעה קונקרטית בתחום עיסוקו, אין הוא יכול להמליץ על הימנעות מהרשעה.

חוות דעת מיום 18.8.2021

טיעוני הצדדים לעונש

5

6.         המאשימה בטיעוניה הפנתה לערכים המוגנים שנפגעו כפועל יוצא ממעשיו של הנאשם, ובהם זכותה של המתלוננת לשלמות גופה, בריאותה ושלוות נפשה, וזאת במיוחד כאשר המדובר בתקיפה שבוצעה בין כותלי ביתה ומצד בן זוגה. חומרה יתרה ביקשה המאשימה לראות במעשיו של הנאשם שהיה בגילופין ותקף אותה ועל רקע עניין פעוט, בקשתה של המתלוננת שלא יקלל את הוריה. המאשימה עתרה לקביעת מתחם עונש הולם כנע בין מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד לשנת מאסר וענישה נלווית. עתירה זו תמכה בפסיקה.

המאשימה סקרה את עיקרי תסקירי שירות המבחן והפנתה לכך שהנאשם מצמצם את חלקו באירוע האלים, עושה שימוש לרעה באלכוהול כדרך להתמודד עם קשייו, התרשמות שירות המבחן מסיכון להישנות עבירה, הצורך בטיפול וכן עמדתו של הנאשם אשר שולל נזקקות טיפולית.

מכאן, סבורה המאשימה כי לא מתקיימים התנאים שנקבעו בפסיקה המצדיקים הימנעות מהרשעה, ועל כן ביקשה להותיר ההרשעה על כנה. באשר לעונש שיוטל על הנאשם, לנוכח גילו של הנאשם, העדר עבר פלילי, החיסכון בזמן שיפוטי, ביקשה המאשימה למקם את עונשו ברף התחתון של מתחם העונש ולהשית עליו מספר חודשים לריצוי בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס.

7.         בא כוח הנאשם בטיעוניו הארוכים והמפורטים ביקש לבטל את הרשעתו של הנאשם בדין וזאת על אף ששירות המבחן לא המליץ על כך. בטיעוניו עמד על נסיבות ביצוע העבירה, מדובר באירוע חריג ונקודתי שהתרחש לפני כ-3 שנים, על רקע שימוש באלכוהול; רף האלימות אינו גבוה, מדובר בתקיפה "סתם"; המתלוננת אף היא נחקרה באזהרה בחשד כי סטרה לנאשם, אך לא הוגש כנגדה כתב אישום. כמו כן, לטעמו בעת קביעת מתחם העונש ההולם יש לתת ביטוי לעובדה כי בנסיבות דומות נמנעת המאשימה מהגשת כתבי אישום וההליך עובר לטיפול יחידת ההסדרים המותנים, או לכל הפחות יש לתת לכך ביטוי בגזירת עונשו של הנאשם. עתירתו תמך בפסיקה.

עוד בטיעוניו עמד בא כוח הנאשם על נסיבותיו האישיות של הנאשם המצדיקות לטעמו התחשבות ובהן מנה את גילו של הנאשם, נשוי בשנית למתלוננת אב לשלושה ילדים, שנים מהם קטינים, היותו נעדר עבר פלילי, שירותו הצבאי, עובד מזה כ-12 שנה בחברת תנובה. מסייע ומטפל באמו אשר סובלת מבעיות רפואיות (נ/3). הודגש כי הנאשם והמתלוננת מתמודדים עם קשיים בגידול ובטיפול בבנם בן הקטין בעל צרכים מיוחדים (נ/2). בא כוח הנאשם הוסיף כי התקשה לקבל את התרשמות שירות המבחן בכל הנוגע לדינמיקה בין בני הזוג באופן המשליך על הערכת הסיכון, בפרט כאשר מדובר באירוע אחד ויחיד באורחות חייהם.

6

במוקד הטיעון עמד הנזק שעלול להיגרם למתלוננת כתוצאה מהרשעתו של הנאשם בדין, שכן לדבריו, ההליך המשפטי כנגד הנאשם מונע את הסדרת מעמדה החוקי של המתלוננת אשר אשרת השהייה שלה פגה זה מכבר (נ/6). לטעמו מדובר בנזק קונקרטי וחמור שייגרם לא רק למתלוננת אלא לנאשם ולמשפחתו המורחבת, באופן המצדיק הימנעות מהרשעה.

לנוכח האמור, עתר בא כוח הנאשם להימנע מהרשעתו של הנאשם בדין, ולמצער עתר להסתפק בעונש התרעתי צופה פני עתיד.

הנאשם בדברו האחרון אמר את הדברים הבאים: "בגלל התיק הזה, אישתי סובלת. אין לה אישור שהייה בארץ. אין לה רישיון. משרד הפנים לא רוצה לחדש לה את הרישיון. היא לוקחת את הילדים. לעניין מה שהיה אני מצטער".

דיון והכרעה:

קביעת מתחם העונש ההולם:

8.       מתחם העונש ההולם ייקבע בהתאם לעיקרון ההלימה תוך מתן משקל לערכים שנפגעו מביצוע העבירות, למידת הפגיעה בהם, למדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

9.       הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו ממעשיו של הנאשם הם זכותה של המתלוננת לכבוד, להגנה על חייה ושלמות גופה וזכותה לשלוות נפש ותחושת ביטחון, בפרט כאשר עבירות אלו מבוצעות בין כותלי ביתה והתא המשפחתי. לא לחינם המחוקק קבע כפל עונש בגין עבירות תקיפה המופנות כלפי בנות זוג. עבירות האלימות ככלל, וכנגד בנות זוג בפרט, הפכו זה מכבר לרעה חולה, תופעה נפסדת שאינה חולפת ועל בית המשפט מוטלת החובה להוקיע מעשי אלימות אלו בענישה משמעותית ומוחשית.

ראו רע"פ340/21 מסרי נ' מדינת ישראל (28.01.2021), שם נקבע:

7

"כפי שהודגש לא אחת, יש לנקוט במדיניות ענישה מחמירה ומרתיעה כלפי עבירות אלימות במשפחה - ואלימות בין בני זוג בפרט - על מנת למגר תופעה נפסדת זו. זאת, בין היתר לנוכח הקושי הקיים לעיתים בחשיפת עבירות אלו, המבוצעות בהסתר מאחורי מפתן הדלת; הפגיעה הקשה שהן מסבות לתחושת הביטחון של בני המשפחה - וקורבנות המעשים בפרט; והחשש מהסלמת המעשים באופן העלול אף לסכן את חיי בני המשפחה, ובהם בת זוגו של התוקף (ראו והשוו רע"פ 1884/19 פלוני נ' מדינת ישראל (14.3.2019))".

 

ראו ע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל (11.10.2007), שם נקבע (סעיף 7):

"מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית הינה כי בתוך משפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה, וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי. יתר על כן, במסגרת המשפחה, מופעלת האלימות על פי רוב בידי החזק כלפי החלש. פערי הכוחות הם גדולים כשמדובר באלימות כלפי קטינים או כלפי בת זוג; באלימות במשפחה, נגישותם של קרבנות העבירה למערכת המשטרתית או למערכות הסיוע האחרות היא ענין מרוכב וקשה, הטעון רגשות חזקים, פחדים ואימה. הבושה, והרצון לשמור על שלמות המשפחה הופך לא אחת את התלונה על אלימות במשפחה למהלך קשה וטעון. לא אחת, קיימת תלות כלכלית ורגשית של בן הזוג המוכה בבן הזוג המכה, ותלות זו גם היא מקשה על חשיפת הפגיעה. גורמים אלה ואחרים בשילובם, משווים מימד מחמיר לעבירות אלימות במשפחה. נפוצותן של עבירות אלה, והצורך להגן על קרבנות האלימות שהם על פי רוב חסרי ישע, תורמים אף הם להחמרה הנדרשת בענישה בעבירות אלה."

8

כן ראו ע"פ 669/12 עמיאל נ' מדינת ישראל (19.4.2012), שם נקבע (סעיף 3):

"קשה להלום כי בישראל של המאה העשרים ואחת, עדיין רווחת התופעה של אלימות במשפחה, ובמיוחד אלימות נגד בת זוג, משל הייתה רכושו וקניינו של הבעל. כל זאת, תוך ניצול פערי כוחות פיזיים, לעתים תוך ניצול תלות כלכלית ורגשית של בת הזוג, ותוך ניצול העובדה שהדברים מתרחשים בין כתלי הבית כשהם סמויים מן העין. התופעה מעוררת שאט נפש וסלידה, והענישה בעבירות אלה צריכה לשקף את המימד המחמיר של עבירות אלימות במשפחה, תוך הכרה בעוול ובנזק הנפשי או הפיזי שנגרם לבת הזוג ובפגיעה בכבודה (ע"פ 4875/11מדינת ישראל נ' פלוני(26.1.2012);ע"פ 322/12 מדינת ישראל נ' פלוני (18.4.2012))."

10.       בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות אלימות במשפחה מלמדת על מנעד רחב של עונשים המוטלים על נאשמים בעבירות אלו, החל ממאסרים מותנים ועד מאסרים בפועל. מטבע הדברים בעבירות מסוג זה אפשר למצוא דרגות חומרה שונות. בסופו של דבר העונש שנגזר תלוי במגוון שיקולים וביניהם חומרת המעשים; האלימות שננקטה; התוצאות והנזק שנגרם; הישנות העבירות; עבר פלילי; נסיבותיו של הנאשם וכיוצ"ב. עוד ייאמר כי אפשר להבחין בפסיקה במגמת החמרה בעבירות אלו בפרט במקרים בהם לא נראה אופק שיקומי, ולא בכדי.

11.       להלן סקירה של גזרי דין בעבירות אלימות רלבנטיים לענייננו:

            רע"פ 7660/19 פלוני נ' מדינת ישראל (21.11.2019) - המבקש הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות איומים ותקיפה סתם. עבירת האיומים בוצעה כלפי גרושתו וחברותיה, ועבירת התקיפה סתם בוצעה כלפי בן הזוג של אחת מהחברות, לאחר שהנאשם לא הצליח ליצור קשר עם גרושתו על מנת לתאם החזרת בתו הקטנה לרשותה. המבקש נעדר הרשעות קודמות, נדון לשלושה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות ועונשים נלווים. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה וכך גם בקשת הרשות לערער;

9

רע"פ 3077/16 פלוני נ' מדינת ישראל (2.5.2016) - המבקש הודה והורשע בתקיפת בת זוג, "דחף את המתלוננת לעבר המיטה, משך בשערה, סובב את גופה, וכופף את גופה לעבר הרצפה בעודו אוחז בצווארה". בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם שנע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו על דרך של עבודות שירות ועד לארבעה עשר חודשי מאסר לצד ענישה נלווית. נשקלו נסיבות לקולה, הנתק שבין הנאשם למתלוננת והעדר הרשעות קודמות, ולחומרה היעדר הבעת חרטה מצד המבקש. על המבקש נגזר עונש מאסר בן שישה חודשים לצד רכיבי ענישה נוספים. ערעור לבית המשפט המחוזי על חומרת העונש נדחה. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה והודגש הצורך בגינוי חריף של מעשי המבקש ועל ענישה שתהלום את חומרתם (הוצג על ידי המאשימה);

רע"פ 303/16 טלקר נ' מדינת ישראל (13.1.2016) - המבקש הורשע בהתאם להודאתו בתקיפת בת זוג בכך שדחף את רעייתו, אשר כתוצאה מכך מעדה ונפלה על הרצפה. מיד לאחר מכן בעט בה הנאשם בעודה מוטלת על הרצפה. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם שנע בין מאסר על תנאי ועד שנת מאסר בפועל. שירות המבחן המליץ על עונש מוחשי ומציב גבולות. על הנאשם הושתו חמישה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, לצד רכיבי ענישה נוספים. ערעור לבית המשפט המחוזי נדחה, וכך גם בקשת רשות לערער, תוך שנקבע כי עונשו של המבקש נמצא על הצד המקל ביחס לחומרת מעשיו;

רע"פ 6037/15 צדקה נ' מדינת ישראל (7.9.2015) - המבקש הורשע לאחר שמיעת ראיות באיומים ובתקיפה סתם בן זוג בכך שסטר לאשתו והוא נידון לחמישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות לצד רכיבי ענישה נוספים. ערעור לבית המשפט המחוזי נדחה, כך גם בקשת רשות לערער;

ע"פ 1616-12-20 (מחוזי מרכז) פיקדו נ' מדינת ישראל (15.2.2021) - המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בביצוע עבירות איומים ותקיפה סתם - בן זוג, בכך שתפס בשערה של המתלוננת, משך אותה ובעט בה. שכנה שחזתה באירוע צעקה למערער להפסיק, ובתגובה הנאשם איים עליה. בהמשך זרק המערער טלפון לעברה של המתלוננת, תפס בידה ומשכהּ. נקבע מתחם עונש בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות, לבין עשרה חודשי מאסר. הושתו על המערער שישה חודשי מאסר, עליהם הופעלו במצטבר 2 מאסרים מותנים (5 חודשים, 3 חודשים), כך שנדון לעונש מאסר בן ארבע עשר חודשים. ערעורו התקבל באופן חלקי - המאסרים המותנים הופעלו בחופף זה לזה ובמצטבר לעונש המאסר שנגזר עליו, כך שיישא עונש מאסר בפועל למשך אחד עשר חודשים;

10

עפ"ג (מרכז) 40581-08-20 אלולו נ' מדינת ישראל (17.11.2020) - הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעבירה של תקיפת בת זוגו. הוא סטר על פניה, וכשהתרחקה ממנו - תפס בידה ומשכהּ לכיוונו, הפילהּ ארצה והכה אותה בכל חלקי גופה. בהמשך, אחז בראשה ומשכהּ לכיוונו. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה בין מספר חודשי מאסר ועד שמונה עשרה חודשי מאסר בפועל והתחשב בגזירת העונש בעברו הפלילי של הנאשם (מעולם לא ריצה עונש מאסר), בהמלצה שלילית של שירות המבחן והוא נידון לארבעה עשר חודשי מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נוספים. ערעור לבית המשפט המחוזי נדחה;

עפ"ג (מרכז) 22674-12-19 אבו סלימאן נ' מדינת ישראל (25.2.2020) - המערער הורשע בהתאם להודאתו בתקיפה סתם - בן זוג, בכך שתקף את רעייתו בטבורה של עיר במספר מכות אגרוף לראשה לנגד עיניהם של עוברי אורח ושניים מילדיהם הקטינים. לאחר שהורחק על ידי עובר אורח שב ותקף את המתלוננת תפס בכתפה וידיה וחדל ממעשיו רק לאחר התערבות שוטר שהיה במקום. בית המשפט השלום עמד על עברו הפלילי המכביד והרלוונטי של הנאשם, העדר אופק שיקומי ומנגד על כך שהודה וחסך זמן שיפוטי ניכר. המערער נידון למאסר בן אחד עשר חודשים לצד רכיבי ענישה נוספים. ערעור לבית המשפט המחוזי נדחה;

עפ"ג 3328-05-15 (מרכז) פלוני נ' מדינת ישראל (6.9.2015) - המערער הורשע בהתאם להודאתו באיומים ובתקיפה סתם - בן זוג בכך שסטר לאשתו ואיים עליה בשתי הזדמנויות. בית המשפט דחה את עתירת ההגנה להימנע מהרשעתו של המערער. לנוכח הודאתו ונטילת האחריות, העדר עבר פלילי והליך טיפולי, הושת על המערער עונש מאסר בן שלושה חודשים לריצוי בעבודות שירות, לצד רכיבי ענישה נוספים. ערעור לבית המשפט המחוזי נדחה;

ת.פ (רחובות) 11561-05-20 מדינת ישראל נגד עסיס (13.9.2021)- נאשם ללא עבר פלילי, הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של תקיפה סתם בת זוג והיזק לרכוש במזיד. כאשר על רקע ויכוח עם אשתו תקף אותה הנאשם, משך בשיערה ודחף אותה לכיוון קיר החדר. כתוצאה ממעשיו נפלה המתלוננת. לאחר מכן, דחף אותה משך ברגליה, הצמידה לקיר וחנק אותה. נקבע על ידי מתחם עונש הולם כנע בין מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד לשנת מאסר וגזרתי על הנאשם עונש של 5 חודשי מאסר ורכיבי ענישה נוספים.

11

ת"פ (ראשל"צ) 18575-07-19 מדינת ישראל נ' פלוני (26.01.2020) - הנאשם (נעדר הרשעות קודמות) הורשע על פי הודאתו בתקיפת בת זוגו ובהפרת הוראה חוקית בכך שסטר על לחיה של המתלוננת, היכה אותה במכות על ראשה ותפסהּ בשערה ובצווארה. בהמשך, בעודו תחת תנאים מגבילים שכללו הרחקה מהמתלוננת ואיסור יצירת קשר, הגיע הנאשם לביתו (שם שהתה המתלוננת) וסירב לעזוב את המקום. נקבע מתחם ענישה בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצותם בדרך של עבודות שירות לבין עשרה חודשי מאסר בפועל, ונגזר על הנאשם עונש מאסר בן חמישה חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות לצד רכבי ענישה נוספים;

ת.פ (ראשל"צ) 15864-11-16 מדינת ישראל נ' חלפון (22.1.2019) - הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בשלושה אישומים שבכל אחד מהם יוחסה לו עבירת תקיפת בת זוג. בית המשפט השלום קבע מתחם עונש הולם שנע בין מאסר מותנה למספר חודשי מאסר בפועל והשית על הנאשם עונש מאסר בן ארבעה חודשים לצד רכיבי ענישה נוספים;

ת.פ (ראשל"צ) 35469-02-19 מדינת ישראל נ' ממן (30.5.2021) - הנאשם נעדר עבר פלילי הורשע בהתאם להודאתו בתקיפת בת זוג ואיומים בכל שאיים על אשתו במהלך נסיעה באומרו "אם לא תסתמי את הפה אני אכניס לך את המפתח בעין", לאחר מכן, אחז בחוזקה בצווארה והטיח את ראשה ברכב וכן איים "אני ארצח אותך". לנוכח הליך טיפולי בית המשפט חורג ממתחם העונש ההולם ומשית על הנאשם עונש מאסר בן חודשיים לריצוי בעבודות שירות לצד רכיבי ענישה נוספים;

ת.פ (רחובות) 69862-09-16 מדינת ישראל נ' פלוני (19.2.2018) - הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות באיומים ובתקיפת בת זוג בכך שאיים על אשתו באומרו "אם תלכי למשטרה זה הסוף שלך" וכן אחז בצווארה של המתלוננת בשתי ידיו וחנק אותה כשלושה חודשים קודם לכן. נלקח בחשבון עברו הפלילי, הבעת חרטה בשלב מאוחר ולאחר הכרעת הדין, השתלבותו בהליך טיפולי הנאשם נידון לעונש מאסר בן ארבע חודשיים לריצוי בעבודות שירות לצד רכיבי ענישה נוספים.

12.       ועתה לבחינת המקרה כאן.

12

הנאשם תקף את אשתו, על רקע של מה בכך, לאחר שזו ביקשה ממנו שלא לקלל את הוריה. חומרה ייתרה יש לראות במעשיו של הנאשם אשר בוצעו בהיותו בגילופין. מדובר בהתפרצות כעס רגעית ללא תכנון מוקדם, ללא תחכום או אכזריות, ללא שימוש בנשק חם או קר. לא מדובר באירוע קצר, אלא מתמשך ובו מספר שלבים, בשלב הראשוני תקף הנאשם את המתלוננת בכך שתפס בידה ואמר לה "מי את בכלל, את הגזמת היום, אני אהרוג אותך, אני ארצח אותך". לאחר מכן שוב תפס הנאשם את ידה והיא ביקשה להימלט מפניו ולכן נשכה אותו בידו. אמנם, יש לתת משקל למעשיה של המתלוננת בגינם לא הוגש כנגדה כתב אישום, ואולם אינני סבורה בכך כדי להצדיק את האלימות שננקטה על ידי הנאשם בהמשך. לנאשם הייתה האפשרות לחדול ממעשיו בכל שלב ולהימנע מהם, אך הוא בחר לנקוט בדרך אלימה, רדף אחרי המתלוננת, חנק אותה בצווארה ונשך את לחיה השמאלית. בהמשך נטל צעיף ואמר למתלוננת "אני אחנוק אותך בזה". למרבה המזל המתלוננת לא נפגעה פיזית באירוע. אך הפגיעה במתלוננת אינה פיזית בלבד, אלא פגיעה נפשית- מנטלית, שהרי מדובר במי שהותקפה בתוך ביתה, מבצרה במקום בו היא אמורה לחוש ביטחון ומוגנות ועוד מצד בעלה בו שמה את אמונה ומבטחה. אירוע אשר מתחיל בבקשה פשוטה מצידה של מתלוננת שלא לקלל את הוריה, מסתיים בחניקתה ובנשיכה בלחייה, אינו ראוי להתייחסות של סתם תקיפה, אלא ראוי לגינוי וענישה שתהלום את חומרת המעשים.

14.       לאור כל האמור, בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנהוגה, מצאתי לקבוע מתחם העונש ההולם כעתירתה הראויה וההגונה של המאשימה כנע בין מאסר קצר שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות ועד לשנת מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נוספים.

גזירת העונש המתאים לנאשם

13

15.       אקדים ואומר כי לא מצאתי נסיבות לחומרה או לקולה המצדיקות חריגה ממתחם העונש ההולם. ואף לא מצאתי כי עניינו של הנאשם נופל לגדר החריגים שבחריגים המצדיקים הימנעות בהרשעה בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה. אומר בקצרה, ראשית, על דרך הכלל אני סבורה כי עבירות אלימות במשפחה אינן מתאימות, לביטולה של הרשעה, ובפרט כאשר מדובר באלימות שאינה ברף נמוך (ראו, רע"פ 1454/21 פלוני נ' מדינת ישראל (4.3.2021); רע"פ 2323/17 מדינת ישראל נ' פלוני (12.6.17); רע"פ 5431-15 פלוני נ' מדינת ישראל (24.8.2015); רע"פ 9118/12 פריגין נ' מדינת ישראל (1.1.2013); רע"פ 7720/12 פלוני נ' מדינת ישראל (12.11.2012). שנית, לא הוכח בפני כי ייגרם לנאשם נזק קונקרטי כתוצאה מהרשעתו בדין, ובצדק רב לא המליץ שירות המבחן להימנע מהרשעה. הטענה הכללית לפיה ישנו קשר בין הרשעת הנאשם לבין הסדרת מעמדה החוקי של אשתו בארץ אינה מבוססת. לא הוכח בפני כי קיומו של תיק זה הוא בבחינת "סוף פסוק" לעניין המשך שהייתה של המתלוננת בארץ. עוד ביום 26.5.2021 הודיעה רשות האוכלוסין לנאשם כי היא שוקלת לסרב לבקשה להאריך את אשרת השהייה של המתלוננת וביכולתם להעלות טענות בנוגע לכך (נ/6). על אף שהיה על הנאשם והמתלוננת לפעול בהתאם להודעת רשות האוכלוסין, מטעמים השמורים עימם הדבר לא נעשה במהלך חודשים רבים.

 

עוד בהקשר לסוגיית ההרשעה אומר כי אכן, אפשר למצוא מקרים בהם בתי המשפט נמנעו מהרשעת נאשמים בעבירות אלימות במשפחה מסיבות שונות ואף מבלי ששירות המבחן המליץ על כך, חלקם הוצגו על ידי בא כוח הנאשם (3025-03-17 מדינת ישראל נ' פלוני (24.10.2021); ת.פ 42755-06-19 מדינת ישראל נ' נטליה סנדלר (26.4.2021)), ואולם אין המדובר במקרים המעידים על הכלל ולא מצאתי כי אפשר להקיש מהם לעניינו של הנאשם. כידוע, הענישה היא לעולם אינדיבידואלית וכל מקרה נבחן לגופו תוך עריכת האיזונים המתאימים.

 

בא כוח הנאשם הוסיף וטען כי במקרים אחרים דומים לעניינו של הנאשם, הועברו ההליכים לבחינת יחידת ההסדרים המותנים, באופן המקים לנאשם הגנה מן הצדק ומשליך על התוצאה העונשית כאן לרבות האפשרות להימנע מהרשעה. טענה זו לא אוכל לקבל. עיינתי ברשימת התיקים שהועברו לבחינת היחידה להסדרים מותנים (נ/5) כולם עוסקים במקרים שרף החומרה נמוך במיוחד, לא יוחסה שם עבירה של אלימות במשפחה אלא עבירות קלות בהרבה ואי אפשר לגזור מאלו גזירה שווה לענייננו. כפי שפורט לעיל, נסיבות ביצוע העבירה אינן פשוטות כלל ועיקר, בין היתר לנוכח העובדה כי העבירה בוצעה כאשר הנאשם היה בגילופין, סבורני כי אין לברר נסיבות אלו, אלא בבית המשפט.

 

14

בבחינת למעלה מן הצורך אומר כי אף לו הייתי מקבלת את טענת בא כוח הנאשם כי במקרים דומים אכן מצאה המאשימה לסיים ההליך מחוץ לכותלי בית המשפט בכפוף לתנאי הסדר מותנה, אין משמעות הדבר כי הנאשם קונה הזכות להימנע מהרשעה ועליו לעמוד במבחנים שהתוותה הפסיקה. אחזור ואומר, עניינו של הנאשם אינו עומד בגדר החריגים שבחריגים המצדיקים הימנעות מהרשעה.

16.       לפיכך, יש לקבוע עונשו של הנאשם בתוך המתחם תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא' לחוק העונשין).

הנאשם יליד 1980, נעדר עבר פלילי. עומד לדין לראשונה בחייו. כמו כן יש לתת את הדעת לכך שמדובר בעבירה משנת 2018 חלפו כ-3 שנים בקירוב ובתקופה זו אין טענה כנגד הנאשם. אפשר להסיק מכך כי ההליך המשפטי מהווה גורם מרתיע.

הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה באופן המלמד על הבעת חרטה. יש בהודיה זו לחסוך זמן שיפוטי ניכר אך חשוב מכך היה בכך לחסוך את עדות המתלוננת על כל המשתמע מכך.

גם נסיבותיו האישיות המורכבות של הנאשם, כפי שבאו לידי ביטוי בתסקירי שירות המבחן ובטיעוני בא כוח הנאשם, עומדות לזכותו. אפרט מקצתן, הנאשם נשוי למתלוננת ואב ל- 3 ילדים. שירת שירות צבאי מלא וכחצי שנה בקבע וממלא חובתו גם כעת, ממלא תפקיד בשירות מילואים. הנאשם אדם חרוץ שומר על יציבות תעסוקתית ועובד מזה כ- 12 שנה בחברת תנובה. הנאשם והמתלוננת מנהלים משק בית משותף. בני הזוג מתמודדים עם קשיים רבים, בין היתר בכל הנוגע לבנם שאובחן כבעל צרכים מיוחדים (נ/2). מפאת צנעת הפרט לא אפרט, אומר בקצרה כי הטיפול היומיומי, מורכב, קשה, מלחיץ ודורש תעצומות נפש, על כך אין חולק. מכאן שהטלת עונש מאסר גם אם בדרך של עבודות שירות יהא בה כדי לפגוע לא רק בנאשם, אלא במשפחתו המורחבת.

לצד זאת ולמרבה הצער, על אף התרשמותו של שירות המבחן מהצורך בשילובו של הנאשם בתהליך טיפולי, שיכול והיה בו לסייע לו בהתמודדות בתחומים שונים בחייו, הנאשם שלל נזקקות טיפולית. על כך אין לי אלא להצר. בהקשר לכך אבהיר כי ככל שאפשר היה להצביע על צעדים משמעותיים בהיבט השיקומי היה בכך כדי להצדיק גזירת דין בתחתית מתחם העונש ההולם, אם לא למטה מכך. אך כאמור, הנאשם לא השכיל לנצל את ההזדמנויות שניתנו לו, ואין לו אלא להלין על עצמו.

15

מעשיו של הנאשם ראויים לענישה ממשית שיהא בה כדי להלום את חומרתם, להמחיש לנאשם את משמעותם והפסול במעשיו ולהרתיעו מפני חזרה על מעשיו, ואולם לנוכח העובדה כי הנאשם מעולם לא עמד לדין וכן לנוכח הפגיעה הקשה במשפחתו, לא אמצה עמו את הדין.

תוצאה

לאור כל האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.          5 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 18.8.2021. הנאשם יתייצב ביום 19.12.2021 בשעה 8:00 במשרדי הממונה במפקדת מחוז מרכז של שב"ס.

הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי ההעסקה ובדרישות הממונה, לרבות בדבר איסור צריכת אלכוהול או שימוש בסמים, וכי כל חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השירות וריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.

ב.          6 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים עבירות אלימות למעט איומים.

ג.           3 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים עבירות איומים.

מאחר שאין במעשי הנאשם היבטים כלכליים, וכאשר בני הזוג מנהלים כיום משק בית משותף, לא מצאתי להשית עליו קנס.

 

המזכירות תעביר העתק גזר הדין לממונה על עבודות השירות.

ניתן בזאת צו כללי למוצגים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי כחוק .

 

ניתן היום, כ"ז חשוון תשפ"ב, 02 נובמבר 2021, במעמד הצדדים.