1

1.         זוהי בקשה לעיון חוזר, בהחלטת בית המשפט מיום 31/3/15, אשר נתנה תוקף להסכמות

הצדדים, כפי שאלו הוכתבו לפרוטוקול הדיון.

2.         להלן עיקרי העובדות הצריכות לעניין:

א.        כנגד הנאשמים, הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של ציד חיית בר מוגנת, באזור אסור לציד, ללא רישיון ציד וללא היתר. על פי כתב האישום, ביום 20/11/14, הגיעו הנאשמים למאגר כפר ברוך, אזור אסור בציד, בין השעות 7:00-8:00, או בסמוך לכך, וירו באמצעות רובים, לכיוון המאגר ומעליו, במטרה להרחיק מתחומו עופות וגרמו להתעופפותם של שקנאים, אווז לבן מצח, אווז קטן, מגלמנים ופלמנקו.

2

ב.         ביום 31/3/15, הגיעו הצדדים להסכמות, לעניין בקשה לקבלת חומרי חקירה, בין היתר, הסכימו הצדדים, "המאשימה תמציא לב"כ הנאשמים העתק כל ההיתרים המיוחדים שניתנו לציידים, או לבעלי הרשאות ממפעל ראוי, לבצע פעולות ציד (חיסול או גירוש) באזור כפר ברוך, אגם ברוך ובסיס חיל האוויר ברמת דוד, בין השנים 2011-2015, וזאת עד ליום 16/4/15". (להלן: חומר החקירה").

ג.         המאשימה ביקשה וקיבלה מספר אורכות להמצאת חומר החקירה, חרף זאת ועל אף הערות בית המשפט מיום 2/6/15 ומיום 16/7/15, לא הומצא חומר החקירה לידי ב"כ הנאשמים, עד עתה.

ד.         במסגרת החלטת בית המשפט מיום 19/10/15, מפי כבוד השופט ניר מישורי, בבקשת הנאשמים לביטול כתב האישום בשל טענת הגנה מן הצדק ובשל אי סבירות שיקול הדעת והתנהלות המאשימה, הורה בית המשפט למאשימה להעביר לידי ב"כ הנאשמים את חומר החקירה עד ליום 1/11/15, וככל שהמאשימה חולקת על המצאת חומר חקירה זה, תגיש עד ליום 30/10/15 בקשה בהתאם בפני המותב המתאים.

ה.        ביום 25/10/15, הגישה המאשימה "בקשה לעיון מחדש בהחלטה לעניין המצאת חומר חקירה מיום 31/3/15". זו הבקשה שלפני.

3.         לטענת המאשימה, הסכמת הצדדים מיום 31/3/15, לעניין חומר החקירה, נוסחה בצורה כוללנית וגורפת מדי, שיש בה להכביד על פעולתה התקינה של המאשימה ולפגוע בפרטיות של בעלי היתרים אלה. לטענתה, אין רלוונטיות לאזורים אחרים לגביהם נדרש חומר חקירה ויש לתחום אותו לאגם ברוך בלבד, כמו כן, יש להורות על צמצום ההיתרים לפעולות גירוש של עופות בלבד. עוד נטען בבקשה, כי למיטב זיכרונה של ב"כ המאשימה, שייצגה את המאשימה בדיון שהתקיים ביום 31/3/15, סוכם כי יומצאו היתרים לשנים 2012-2015 ולא 2011-2015.

3

4.         מנגד, מתנגדים הנאשמים לבקשה. בפי הנאשמים, טענה מקדמית, לפיה אין בהוראות הדין, הוראה המאפשרת עיון חוזר על החלטות לפי סעיף 74 לחסד"פ. לטענת הנאשמים, הבקשה נגועה בחוסר תום לב ובשיהוי רב, משטענותיה בבקשה, לא נטענו בעבר במסגרת הבקשות לאורכה ובדיונים שהתקיימו בפני בית המשפט, לא לעניין השנים, לא לעניין האזור הגאוגרפי ולא לעניין סוג ההיתרים. לגישת הנאשמים, כבוד השופט מישורי כיוון בהחלטתו, לבחינת עמידת המאשימה בהחלטת בית המשפט מיום 31/3/15, ולא לביטולה. לטענת הנאשמים, אין בחומר החקירה כדי לפגוע בפרטיות אדם ואין בה כדי להכביד על פעולת המאשימה.

5.         לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, שמעתי את טענות ב"כ בעלי הדין, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

6.         ראשית אדרש לטענת הנאשמים לעניין חוקיות הבקשה. אכן, אין הסדרה סטטוטורית בסעיף 74 לחסד"פ, לקיומו של עיון חוזר בהחלטה. עם זאת, הלכה פסוקה היא, שבית המשפט רשאי לשוב ולעיין, בהחלטת ביניים, בשל שינוי נסיבות משמעותי, במקרים חריגים ויוצאי דופן. כבר עתה אומר, המקרה דנן אינו נופל בגדרם של אלה. המאשימה לא הציגה תשתית ראויה ולו קלושה, המבססת הצדקה לעיון מחדש בהחלטה ולא הביאה בפני ראיה לשינוי נסיבות כלשהן. כל הנטען בבקשה, היה ידוע למאשימה, עת נתנה את הסכמתה לחומר החקירה, כפי שנקבע בהחלטה מיום 31/3/15.

אי לכך, דין הבקשה להידחות בהסתמך על כך, שהמאשימה לא הציגה נתונים או עובדות חדשות המצדיקות עיון חוזר ובהעדר שינוי נסיבות משמעותי, אין מקום לחזור ולהידרש לבקשה לעיון חוזר.

7.         אף לעיצומם של דברים, לא מצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשה, ואנמק בקצרה. לגישתי, אין בטענות המאשימה ממש והסכמת הצדדים לקבלת חומר החקירה, נוסחה כדבעי על ידם.

4

ראשית, לטענה בדבר אזורים אחרים, לגביהם על המאשימה למסור את חומר החקירה. אלו הם האזורים שנכללו בהחלטה, אזור כפר ברוך, מאגר כפר ברוך ובסיס חיל האוויר ברמת דוד. נמצא מהחומר שלפני, שלגבי ההיתרים שניתנו בבסיס חיל האוויר ברמת דוד, אלו ניתנו ברמה ארצית ובמסגרת סיכומים ארציים עם חיל האוויר, וניתנו היתרים בכתב (ראה מכתבו של מר עמי דורפמן, סגן מנהל מחוז צפון מיום 30/7/15 לב"כ המאשימה וראה עמוד 2 שורות 11-12 לפרוטוקול הדיון מיום 3/12/15), על כן, אני לא סבורה שצריכה להיות מניעה כלשהי למסור לידי הנאשמים את אותם סיכומים וההיתרים שניתנו. באשר לאזור כפר ברוך, הכוונה היא לאזור הישוב כפר ברוך, הסמוך למאגר כפר ברוך שעליו המאשימה אינה חולקת, מרחק שלא עולה על כ- 500 מ"ר. מדובר על שני אזורים שניתן לראותם כתא שטח אחד שאינם מרוחקים ונפרדים זה מזה באופן מובהק, אלא נהפוך הוא. בשל הקרבה הפיזית בין אזור כפר ברוך למאגר כפר ברוך, ניתנה הסכמת הצדדים בדיון דאז. גם סגן מנהל המחוז, במכתבו לעיל, מציין את אזור אגם ברוך, כ"אזור אגם ברוך רבתי" ולא מתייחס למאגר בלבד.

שנית, לעניין הטענה שיש למסור חומר חקירה, הנוגע להיתרים ביחס לפעולות גירוש של עופות בלבד, ולא לכלל ההיתרים לפגיעה בערך טבע מוגן. במכתבו של מר דורפמן לעיל נאמר כי באזור אגם כפר ברוך רבתי, כמעט ולא ניתנו היתרים לפגיעה בערך טבע מוגן. על כן, לא ברור מדוע מבקשת המאשימה לחזור בה מההסכמה שניתנה ביום 31/3/15, הסכמה שקיבלה תוקף של החלטה, ולהציג בפני הנאשמים היתרים לציד עופות בלבד ולא את כלל ההיתרים, של כל מי שהורשה לצוד באזור אגם ברוך רבתי.

עוד יש לומר, כי אין כל ממש בטענת המאשימה, לעניין הכבדה על פעילות המאשימה ופגיעה בפרטיות של אדם. עסקינן בהיתרים שמנפיקה רשות ציבורית לפגיעה בערך טבע מוגן לציידים ובעלי "מפעל ראוי", ככלל, אני סבורה שמידע זה, הוא מידע שחוק החופש המידע חולש עליו, ומסירתו, אינו מהווה פגיעה על פי חוק הגנת הפרטיות. נמצא, כי המידע לגבי ההיתרים מצוי בידי המאשימה באופן ממוחשב, זאת בהסתמך על הדיסק שהועבר על ידי המאשימה הכולל את כל ההיתרים שניתנו על ידה. בפי המאשימה, אין כל הסבר מה מונע "עיבוד" החומר הממוחשב ופילוחו. בנסיבות אלו, לא מצאתי כי הפקת חומר החקירה מצריך הקצאת משאבים רבים וכרוך בהכבדה בלתי סבירה ופגיעה בפעולת המאשימה.

8.         בהינתן האמור, אני דוחה את הבקשה לעיון חוזר.

9.         אני מורה למאשימה למסור לידי ב"כ הנאשמים את חומר החקירה, לא יאוחר מיום 5/1/16.

10.       המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, א' טבת תשע"ו, 13 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.

5