1.      הנאשם הורשע, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות הבאות:

א.    הלבנת הון, עבירה לפי סעיף 3(א) בחוק איסור הלבנת הון תש"ס-2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון") וסעיף 29(א) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

ב.      כריתת חוזה הלוואה אסורה, עבירה לפי סעיף 15ד(א)(1)(א) בחוק אשראי הוגן תשנ"ג -1993 (להלן: "חוק אשראי הוגן").

ג.  עיסוק ללא רישיון למתן אשראי, עבירה לפי סעיף 94(א)(1) בחוק הפיקוח על השירותים הפיננסיים (שירותים פיננסים מוסדרים) התשע"ו-2016 (להלן: "חוק השירותים הפיננסיים").

ד.      מרמה, ערמה ותחבולה בצוותא חדא, עבירה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס

הכנסה [נוסח חדש] תשכ"א-1961 ביחד עם סעיף 29(א) לחוק.

ה.       הלבנת הון - הכשלת דיווח, עבירה לפי סעיף 3(ב)(1) לחוק איסור הלבנת הון.

ו.       החזקת סם לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)ו-(ג) סיפא לפקודת הסמים

המסוכנים התשל"ג-1973.

 

2.      כנטען בעובדות כתב האישום המתוקן, בתקופה שבין שנת 2018 ועד ליום 21.4.2021, עסק הנאשם במתן אשראי ליחידים שכלל מתן הלוואות במזומן בתנאי חוזה שלא תועדו בכתב, ובתוספת ריבית לסכום קרן ההלוואה, בשיעורים שאינם ידועים למאשימה, ומבלי שקיבל רישיון למתן אשראי בהתאם למתחייב בחוק השירותים הפיננסיים. במהלך תקופה זו כרת חוזי הלוואה אסורות עם הלווים, כשנאשם 2 סייע בידו, בכך שהיה מקבל מהלווים במספרה בה עבד, שיקים ושיקים לערובה ובתמורה מעביר להם את סכומי ההלוואה במזומן. עוד היה מנהל עבורו רישומים בכתב הכוללים פרטי ההלוואות והלווים.

 

במסגרת עיסוקו כנותן הלוואות בריבית הפיק הנאשם הכנסות מריביות ועמלות שגבה מהלווים שהן בגדר רכוש אסור שנעברה בו עבירה ורכוש שהושג במישרין או בעקיפין מביצוע עבירה בניגוד לחוק אשראי הוגן, מבלי שדיווח למס הכנסה וללא שמילא אחר חובת הדיווח לרשות להלבנת הון. בתקופה הרלוונטית הסתכמה פעילות הנאשמים ברכוש האסור, אשר חלה עליה חובת דיווח בסך כולל שלא יפחת מסכום של 1.4 מיליון ₪. במעשיו אלו פעל במרמה, ערמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס.

 

עוד הורשע הנאשם, בגדר האישום השני, בכך שהחזיק בביתו סם מסוג קוקאין במשקל 1.5 גר' לצריכה עצמית.

 

3.      הצדדים הגיעו להסדר טיעון, לפיו הורשע הנאשם בעובדות כתב אישום מתוקן. המאשימה הצהירה כי תעתור לעונש ראוי של 10 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וקנס, כשההגנה חופשית בטיעוניה, בהתאם לבקשתה הופנה הנאשם לחוות דעת ממונה ונמצא כשיר. עוד הגיע הצדדים להסכמות בנוגע לרכיבי החילוט, לפיהן יחולטו לטובת קרן החילוט: כסף מזומן בסך של 63,580 ₪, 14 המחאות בסך של 70,156 ₪ שנתפסו במספרה ו-47 המחאות שנתפסו מחוץ למספרה שהועברו להליכי גביה או במשמורת בסך כולל של 469,647 ₪. להשלמת התמונה יצויין, כי נאשם 2 הורשע בסיוע לעבירות של עיסוק ללא רישיון במתן אשראי, סיוע להכשלת דיווח - הלבנת הון ובביצוע בצוותא של עבירת מרמה ותחבולה במס ונדון, במסגרת ההסדר, למאסר בן 3 חודשים בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס בסך 10,000 ₪ וחילוט סך 190,000 ₪ לטובת קרן החילוט (גזר דיני מיום 5.2.23).

 

טיעוני הצדדים לעונש

4.      ב"כ המאשימה, עו"ד טובי הראל, הבהיר בפתח טיעוניו, כי מדובר במקרה ראשון שבו הוגש כתב אישום בנסיבות דומות, עמד על חומרת מעשי הנאשם ועל כך שניצל את מצוקתם של הלווים שלא הצליחו לקבל הלוואות מבנקים כדי להשית עליהם ריביות ועמלות גבוהות. עוד נטען, כי הלוואות בריבית בשוק האפור הן חוליה ראשונה בדרך שמובילה למעשי אלימות וסחיטות באיומים של הלווים כדי לאלצם לשלם את חובותיהם. להשקפת המאשימה, העונש הראוי בגין המעשים הוא 20 חודשי מאסר אך נוכח ראשוניות התיק לא ביקש למצות את הדין עם הנאשם ועותר למאסר בן 10 חודשים. עוד סבור שנוכח נפיצות התופעה וחומרתה יש מקום שבית המשפט יעביר מסר נוקב ומחמיר ביחס לפגיעת מעשי הנאשם בציבור כולו. בנוסף, הדגיש את הפגיעה בציבור ע"י התחמקותו מתשלום מיסים. ב"כ המאשימה הפנה לרציונלים העומדים מאחורי החובות לקבלת רישיון למתן אשראי ולדיווח על כריתת חוזי הלוואה ותשלום ריביות ועמד על הקושי לחשוף ולאכוף מתן הלוואות מסוג זה. עוד הפנה לעברו הפלילי של הנאשם, הרשעתו בהחזקת סם ולהודאתו כי עושה שימוש בסמים להנאתו.

אשר לרכיבים הכלכליים- ביקש להשית על הנאשם קנס שייתן ביטוי לגובה הריבית שנגבתה, הנע בין 210,000-840,000 ₪ ולמקמו בתחתיתו. ב"כ המאשימה סבור שלא ניתן לגזור גזירה שווה מעונשו של נאשם 2 שמעשיו מהווים סיוע ברף נמוך והוטל עליו חילוט בהיקף רב.

 

5.      ב"כ הנאשם, עו"ד ויקי שמואל, ביקש לגזור על הנאשם עונש מתון. לדבריו, הנאשם עסק במתן הלוואות לאנשי עסקים ולא לאנשים קשיי יום, ללא שימוש בכח או באיומים. עוד עמד על נסיבות הנאשם, שאחראי לפרנסת משפחתו וילדיו, פוטר מעבודתו, מתקיים מדמי אבטלה ומתגורר בבית הוריו. לדבריו, ראוי לגזור עליו עונש הקרוב לעונשו של נאשם 2, שחלקו משמעותי וקרוב לחלקו של הנאשם.

הנאשם בדברו האחרון הביע חרטה על מעשיו והצהיר כי יצא לדרך חדשה ומקפיד להתפרנס ביושר.

 

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

6.      על ההליך שבפני חלים עקרונות הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה בהתאם להוראות תיקון 113 לחוק. ע"פ הוראות אלו, העיקרון המנחה בענישה הינו עקרון ההלימה שפירושו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ובמידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בדרכו של עקרון זה, על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה, תוך שהוא מתחשב בערך החברתי המוגן שנפגע ומידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבותיה הקונקרטיות של העבירה. בשלב הבא, לאחר שנקבע מתחם העונש, ובית המשפט לא מצא מקום לחרוג ממנו לקולא או לחומרא, נקבע העונש הראוי תוך התחשבות בנסיבות העושה.

 

7.    הנאשם, בסיוע נאשם 2, ניהל בין השנים 2018-2021, עסק למתן הלוואות בריבית ללווים, בתנאים ובשיעור ריבית שאינם ידועים, וזאת מבלי שקיבל רישיון למתן אשראי בהתאם למתחייב בחוק השירותים הפיננסיים (סעיף 12 לחוק) ומבלי שהיה בידי הגורם המפקח לבחון את עמידתו בתנאי החוק והתאמתו לאמות המידה שנקבעו לבדיקת בקשות לרישיון (סעיף 2 וסעיף 4(א) לחוק).

 

חובת רישיון לעיסוק במתן אשראי

 

8.    חוק השירותים הפיננסיים שנכנס לתוקפו בשנת 2016, מהווה "עליית מדרגה" בתהליך הסדרת העיסוק בתחום של שירותי מטבע (עע"מ 702/20 א.א עומר נכסים והשקעות נ' ד"ר משה ברקת- הממונה על שוק ההון (13.8.2020)). ברקע חקיקתו, ניסיון להלחם בתופעה לא רצויה של כניסת גורמים עברייניים לענפי שירותי המטבע ומתן אשראי, אלו יצרו תשתית להעלמת מסים ולהלבנת הון בהיקף נרחב, ולעיתים משמשים כ'צינור חמצן' הכלכלי של ארגוני הפשע (ראו: דברי ההסבר להצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים), התשע"ו-2015), ה"ח-202).כך אם בעבר, חויבו העוסקים בתחום בחובת רישום בלבד, ההסדר בחוק אינו מסתפק ברישום, אלא הורה על כך שעיסוק במתן אשראי ומתן שירותים בנכס פיננסי (מזומן, שיקים וכל נכס שאינו אשראי) ייעשה על-פי רישיון בלבד. עוד בהתאם לסעיף 15(א)(3) לחוק, בבואו לשקול מתן רישיון בסיסי למבקש, על הגורם המפקח לבחון בין היתר אם מתקיימות במבקש נסיבות "המטילות דופי ביושרו וביושרתו לפי אמות המידה שעליהן הורה לפי סעיף 4(ב)" או שאינו ראוי לעסוק במתן אשראי (סעיף 15(א) לחוק).

 

כריתת חוזה הלוואה אסורה

 

9.      במהלך תקופה זו כרת הנאשם חוזי הלוואה עם הלווים בניגוד לתנאים המפורטים בחוק אשראי הוגן וללא שעיגן את תנאי החוזה בכתב. מעשיו אלו נעשו כדי להסתיר את מקור הכנסותיו, את פעילותו כמלווה בריבית ואת שיעור הריבית וכן כדי להתחמק מתנאי חוק אשראי הוגן.

 

זהו המקום לייחד מספר מילים לרקע לחקיקתו של חוק אשראי הוגן שנחקק במסגרת תיקון מספר 5 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות ולמעשה החליף את החוק במתכונתו הקודמת (הוראות החוק נכנסו לתוקף בשנת 2019, ראו חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות (תיקון מס' 5) (תיקון), התשע"ט-2018, ס"ח 48). תיקוני החוק כללו מספר חידושים מהותיים, כשהרציונל המרכזי העומד בבסיסו הוא הרחבת תחולתו גם על תאגידים בנקאיים, לצד הבטחה של הגנה נאותה על הצרכנים בשוק האשראי, ובין היתר מניעת עושק והעדר תום לב מצד מלווים.

 

על התכלית הכפולה שלשמה נחקק חוק זה מלכתחילה, עמדה השופטת ארבל (כתוארה אז) בפסק דינה בעניין ע"א 9044/04 מיסטר מאני בע"מ נ' צוניאשווילי (24.6.2007) (להלן: עניין צוניאשווילי):

 

ההסדרה המשפטית של שוק ההלוואות החוץ בנקאיות, הידוע גם כ"שוק אפור", טומנת בחובה שני אינטרסים מנוגדים. מן העבר האחד של המתרס עומדת ההכרה בכך שההלוואה החוץ בנקאית נולדת לענות על צורך אמיתי הקיים בשוק, דהיינו, מתן הלוואה לגורמים אשר אינם יכולים לקבלה מהמערכת הבנקאית. הכרה זו, במובלע, מניחה כי תנאי ההלוואה משקפים את הסיכון הגלום בה. מן העבר השני עומדת השאיפה לספק הגנה הולמת ללווה, ולמנוע מן המלווה לנצל לרעה את הבדלי הכוחות והפער ביכולת המיקוח" (שם, פסקה 15).

 

10.  חידוש מהותי נוסף בהוראות החוק, נוגע להחלתן, לראשונה, של סנקציות פליליות על המפרים הוראות שונות בחוק. הוראת העונשין הקבועה בסעיף 15ד. לחוק מפרטת שורה ארוכה של מעשים אסורים המבוצעים בניגוד להוראות החוק ולצדן עונש של שלוש שנות מאסר, עונש הדומה לזה הקבוע לצד עבירת העושק (סעיף 431 לחוק). כך נקבע, בין היתר, איסור הלוואה בלא מסמך בכתב או מסמך החסר את הפרטים המנויים בסעיפים הרלוונטיים בחוק (סעיף 3(ב)(2) עד (9) ו-(11)), מבצע עבירה פלילית (סעיף 15ד(א)(1)-(2) לחוק). התכלית העומדת מאחורי עבירות אלו היא מניעת מצבים שבהם מלווים יימנעו במכוון מכריתת חוזה הלוואה בכתב ומגילוי הפרטים הדרושים לחישוב שיעור העלות הממשית של האשראי בחוזה ההלוואה, לרבות שיעורי הריבית שנקבעו, במטרה להסתיר את קיום החוזה או כדי להתחמק מעמידה בתנאים המנויים בחוק (ר' סעיף 5(א) לחוק).

 

הוראות אלו משמשות עבור רשויות האכיפה, כלי אפקטיבי למלחמה נגד הלוואות בשוק האפור וע"י גורמים עבריניים, כעולה מדברי ההסבר להצעת החוק (הצ"ח ממשלתית- הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות (תיקון מס' 3)- 936, ד' באב התשע"ה, 20.7.15):

"הסיבה להפללת שלב כריתת החוזה..- הלחץ הנפשי המוטל על הלווה בשל כריתת חוזה הלוואה החורג מתקרת הריבית המותרת ופגיעה בקניין כתוצאה מקבלת התשלום בפועל. כך, כבר בשלב כריתת החוזה לווה היודע כי הוא אמור לשלם למלווה, על פי חוזה ההלוואה, ריבית גבוהה מהמותר, חשוף ללחץ נפשי בלתי ראוי לתשלום הסכום החורג. נוסף על כך התברר כי עבריינים בכלל וארגוני פשע בפרט עושים שימוש בהלוואות חוץ בנקאיות במסגרת פעילותם, דבר המגביר את הלחץ הנפשי שבו שרוי הלווה, וזאת כבר בעת כריתת החוזה" (שם, עמ' 821).

 

ומדגישות את חובתו של בית המשפט לעמוד על המשמר ולהבטיח הגנה נאותה על הצרכנים בשוק האשראי:

"אופיה הנשכני, הבוטה, של ההלוואה החוץ-בנקאית, אופיו הבעייתי של השוק האפור..לא רק מצדיקים אלא גם חייבים הקפדה על כל תגיהן ודקדוקיהן של הוראות החוק, וחובתנו עמוד על משמר זה" (עניין צניאשוילי, פסקה ג' לפסק דינו של כב' השופט רובינשטיין).

 

11.  חלקו של הנאשם בביצוע המעשים דומיננטי, הוא בעל העסק והעומד מאחורי ההתקשרויות עם הלווים השונים. חלקו של נאשם 2, שסייע לו ופעל בהתאם להוראותיו, אף הוא אינו שולי, נאשם זה פעל ישירות מול הלווים, העביר להם את סכומי הלוואות במזומן, נטל מהם שיקים לתשלום ההלוואות ושיקים לערובה והיה אמון על רישומים בכתב של ההלוואות.

 

12.  הנאשם גרף הכנסות מהריביות והעמלות שגבה מהלווים, פעילותו ברכוש האסור הסתכמה בסכום נכבד של כ-1.4 מיליון ₪, הנאשם לא דיווח על הכנסותיו מהריביות והעמלות שגבה מהלווים ופעל במרמה וזאת מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס. דומה שאין צורך להכביר מילים ביחס לנזק הרב שמסבות עבירות אלו לכלכלת המדינה, על פגיעתן בערך החברתי של שוויון בנטל המס, הקלות שבביצוען והקושי בגילויין (ראו רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל, 20.2.2013). מדובר במעשים מתוחכמים, שנמשכו זמן ממושך, בהיקף כספי משמעותי ומול לווים רבים. לא עלתה במעשיו של הנאשם אינדיקציה לכך שפעל מול מי מהלווים בדרך פסולה אך כידוע פוטנציאל הנזק והפגיעה ממעשי הנאשם ושכמותו רב, כשלא עולה בידי הלווים להחזיר את הלוואות והריבית בהתאם לתנאי ההלוואה, הופכים הם חיש מהר ליעד לאיומים ולעבירות סחיטה מצד הנושים או מטעמם. מעשים חמורים אלו פוגעים פגיעה קשה בשלום הציבור, בשגרת חייו ובבטחונו.

 

13.  לאחר שבחנתי את מכלול נסיבות מעשי הנאשם, מצאתי לקבוע כי פגיעתו בערכים המוגנים היא ברף בינוני. בהקשר זה נתתי דעתי לחלקו המרכזי, התקופה הממושכת שבה פעל עסקו והיקף העסקאות. מנגד, לא הוצג כל סימוכין לכך שהלווים היו אנשים קשיי יום שהנאשם ניצל את מצוקתם, אקבל טענת הסניגור, כי רובם היו אנשי עסקים שנזקקו להלוואות ולא התקשו בהחזרתן. לכך אוסיף את הרשעתו בהחזקת כמות לא מבוטלת של סם מסוג קוקאין לצריכתו העצמית.

 

14.  מדיניות הענישה הנוהגת- מהו העונש שראוי להטיל על נאשם שחטא בהפעלת עסק להלוואות אסורות בריבית והתחמק מדיווח ותשלום מס על הכנסותיו מרכוש אסור? כעולה מטיעוני המאשימה, מדובר במקרה ראשון, שבו הועמד נאשם לדין בנסיבות דומות ומשכך לא ניתן להציג פסיקה דומה. להשקפתה, השילוב בין העבירות וחומרתן מצדיקים, על דרך הכלל, הטלת ענישה מוחשית הכוללת מאסר בפועל. עוד סבורה שניתן לגזור את רמת הענישה הראויה במקרה שלפנינו מזו המוטלת על נאשמים שהורשעו בעבירות הימורים אסורים ועבירות מס והציגה בעיקר פסיקה שבה הורשעו נאשמים בארגון הימורים בשילוב עבירות מס ונדונו לעונשי מאסר וקנסות גבוהים. לאחר שעיינתי בפסיקה שהוגשה (ת"פ(מח-ב"ש) 6733-04-20 מדינת ישראל נ' ארז אלימלך, ערעור וערעור שכנגד שהוגשו נדחו, ע"פ 3935/22 ות"פ (מח-מרכז) 28056-03-15 מדינת ישראל נ' טוני ברגיג, ערעור שהגיש נדחה ע"פ 4091/20), אינני סבורה כי משקפים את המדיניות הנוהגת והראויה במקרה שבפנינו.

 

15.  עיון בפסיקת הצדדים ובפסיקה נוספת, מעלה כי אכן קיים קושי ממשי לאתר מקרים דומים. אין הדבר נובע מחריגות המקרה, אדרבא, מספר רב של עסקי הלוואות אסורות פועלים בארץ אלא ככל הנראה בשל הקושי בגילויים ומשמדובר בעבירות "צעירות" יחסית שהחלו באכיפתן רק לאחרונה. הדעת נותנת כי מצב כלכלי קשה, יגדיל את מספר הצרכנים, יחידים ועסקים, שיזדקקו להלוואות חוץ בנקאיות ואיתו את הסיכון והחשש כי מצוקתם הכלכלית תנוצל לרעה ע"י מלווים בריבית. משכך חובתו של בית המשפט לעמוד על המשמר ולתרום את תרומתו למיגור תופעות הללו, באמצעות ענישה ממשית ומוחשית, שמאסר בפועל בין מרכיביה.

בכל הקשור לעבירות הנוספות בהן הורשע הנאשם, אי דיווח ועבירת מרמה במס לפי סעיף 220 לפקודה, מתחם הענישה בגין עבירות אלו לבדן, נע בין מספר חודשי עבודות שירות ועד לתקופות מאסר ממושכות, תלוי סכום המס שהושמט (ע"פ 56587-07-13 מדינת ישראל נ' קובי, 27.11.2013); ע"פ 50420-07-12 דוד נ' מדינת ישראל (2.1.2013).

16.בענייננו, לאחר שבחנתי את נסיבות מעשי הנאשם ומידת פגיעתו בערכים המוגנים, תוך מתן משקל לכך שמדובר בתיק תקדימי, מצאתי לקבוע מתחם ענישה שנע בין 8-20 חודשי מאסר. אשר להרשעתו באישום השני אקבע מתחם שנע בין מאסר על תנאי ועד מספר חודשי עבודות שירות.

 

נסיבות הנאשם

17.  הנאשם יליד 1979, בעברו שבע הרשעות בעבירות אלימות ורכוש, האחרונה משנת 2015. כעולה מטיעוני הסניגור, הנאשם נשוי בשנית ואב לארבעה ילדים, אינו עובד ומתקיים מקצבת ביטוח לאומי. הנאשם הורשע בשימוש בסם קוקאין לצריכתו העצמית אך לא הובהר אם קיימת בעייה בתחום זה. נראה כי עסק ההלוואות שימש מקור פרנסתו, כסף קל שהרוויח מניהול עסק לא חוקי, הנאשם לא הסיר את מחדליו ונותר חייב סכום כסף רב לרשויות המס.

 

18.  נתוניו אינם חיוביים, מותירים סיכון לא מבוטל כי יחזור על מעשיו ומצדיקים אימוץ עתירת המאשימה לעונש מאסר בן 10 חודשים. עם זאת, יש ליתן משקל לעקרון אחידות בענישה ובענייננו, לעונשו של נאשם 2, שהורשע בסיוע לנאשם (אך לא בכל עבירות) ונדון, במסגרת הסדר טיעון, ל-3 חודשי עבודות שירות ולרכיבים כספיים משמעותיים לרבות חילוט בסך 190,000 ₪. עוד אתן משקל לשיקולי הרתעת יחיד והרתעת הרבים.

 

קנס

19.  הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו ממניע כלכלי ולא הסיר את מחדליו. המאשימה עותרת ובצדק רב למתחם קנס מחמיר, שתחילתו 220,000 ₪. לאחר שבחנתי את כלל השיקולים, נסיבות הנאשם, רכיבי הקנס והחילוט שנגזרו על נאשם 2 והיקף החילוט המוסכם, מצאתי להתחשב בו, זו הפעם, ולגזור עליו קנס מתון יותר.

 

20.סיכומם של דברים, לאחר שבחנתי את כלל השיקולים, מצאתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    מאסר בן 8 חודשים בדרך של עבודות שירות. הנאשם יבצע את העבודות בבית התבשיל בהרצליה, בימים א' -ה', בטווח השעות שייקבע ע"י הממונה, החל מיום 21.2.23 במועד זה יתייצב עד השעה 08:00 במשרדי הממונה ברמלה.

ב.      הנאשם מוזהר בחובת שיתוף פעולה עם הממונה וכי אם לא יעשה כן, ניתן יהיה להפקיע את העבודות ולגזור עליו מאסר ממש.

ג.       מאסר על תנאי בן 7 חודשים שלא יבצע את אחת העבירות בהן הורשע במסגרת האישום הראשון במשך 3 שנים מהיום.

ד.      מאסר על תנאי בן 4 חודשים שלא יעבור עבירת סם במשך 3 שנים מהיום.

ה.     קנס בסך 90,000 או 100 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-40 תשלומים שווים החל מיום 1.7.23.

ו.       חילוט לטובת קרן החילוט של הרכוש כמפורט בהסכם הסדר הטיעון (במ/2).

 

עותק מהחלטתי יועבר לממונה.

זכות ערעור כדין.

 

 

 

ניתן היום, כ"ב שבט תשפ"ג, 13 פברואר 2023, במעמד הצדדים.