ת"פ 16223/11/13 – מדינת ישראל נגד ענאד אבו אל חסן – בעניינו,עבדאללה אבריץ (עציר) – עניינו הסתיים
בית משפט השלום בפתח תקווה |
|
ת"פ 16223-11-13 מדינת ישראל נ' אבו אל חסן ואח'
|
|
1
בפני |
כב' השופט ד"ר עמי קובו
|
|||
|
מדינת ישראל |
|
|
|
|
|
המאשימה |
|
|
|
נגד |
|
||
|
1. ענאד אבו אל חסן - בעניינו 2. עבדאללה אבריץ (עציר) - עניינו הסתיים |
|
|
|
|
|
הנאשמים |
|
|
ב"כ המאשימה: עו"ד נגה שגב מזור
ב"כ הנאשם: עו"ד שאדי נטור
גזר דין |
רקע
1. הנאשם 1 (להלן: "הנאשם") הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות הבאות:
א. מסייע לאחר מעשה עבירה, לפי סעיף 260 + 261(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק").
ב. קבלת נכס שהושג בפשע, לפי סעיף 411 לחוק.
ג. הסעת תושב זר השוהה שלא כדין, לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל").
ד. החזקת רכוש חשוד כגנוב, לפי סעיף 413 לחוק.
2
2. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 30.12.12 בסמוך לשעה 20:45, התפרצו הנאשם 2 ואחר למקום המשמש למגורים בכוונה לבצע גניבה או פשע. הנאשם 2 והאחר שברו את מנעול הסורג, עיקמו את הסורג ונכנסו אל הבית דרך דלת המרפסת, הוציאו מהבית טלוויזיה ואת מתקן התלייה שלה. בהמשך דברו הנאשמים באמצעות טלפונים סלולאריים, ונקבע כי הנאשם יאסוף את הנאשם 2, האחר והטלוויזיה.
3. לאחר זמן מה, הגיע הנאשם עם הרכב למקום המפגש באזור נחשונים, והסיע את הנאשם 2 ואת האחר עם הטלוויזיה. הנאשם החזיק בביתו שבכפר קאסם את הטלוויזיה הגנובה ממועד הגניבה ועד ליום 29.10.13 שבו נעשה חיפוש בביתו. בנסיבות אלו, החזיק הנאשם בביתו נכסים כגון טלוויזיית סמסונג, שני מכשירי DVD, שני רמקולים לבנים, מצלמת פוג'י, 4 מכשירי טלפון סלולארי, מכשיר GPS, נרתיק של אקדח ושני מסורים חשמליים, שיש עליהם חשד סביר שהם גנובים.
4. הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן. הוסכם כי הנאשם ישלח לקבלת תסקיר שירות מבחן והצדדים יטענו לעונש באופן חופשי.
תסקיר שירות המבחן
5. לפי תסקיר שירות המבחן מיום 27.3.14, הנאשם כבן 38, נשוי ואב לשלושה ילדים קטינים, תושב כפר קאסם ועובד כנהג משאית. סיים 12 שנות לימוד. הוריו של הנאשם נפטרו, אביו זכה למעמד מכובד בקרב האוכלוסייה בכפר קאסם, ולכן נדרש למלא את מקומו לאחר מותו, ולעמוד בדרישות ובמחויבויות החברתיות הנגזרות מהמעמד, ואף נבחר לחבר מועצת העיר. לאור תפקידו זה, התקשה להתמודד עם מעצרו, בגין ההשלכות על תדמיתו החברתית. לנאשם שני מכתבי המלצה האחד ממעסיקו והשני מראש עיריית כפר קאסם, המורים על נאמנות, מסירות ואחריות.
לדברי הנאשם ברקע לביצוע העבירות קשרים חברתיים, לצד ערכים וקודים חברתיים על פיהם גדל. לפיכך, היכרות קודמת עם נאשם 2 וקושי לסרב לדרישותיו, עמדו בבסיס ביצוע העבירות.
6. הנאשם לקח אחריות על ביצוע העבירות, הבין את חומרת התנהגותו והביע חרטה. חש בושה ואכזבה, נוכח מעורבותו בעבירות, על רקע העובדה כי זכה למעמד מכובד כחבר מועצה. לפי שירות המבחן, הנאשם ביצע את העבירה על רקע קושי בנפרדות ובניהול תקשורת ישירה וברורה, לצד קושי בהצבת גבולות ואסרטיביות. קשיים שניתנים להבנה על רקע התפקידים שהוטלו עליו מגיל צעיר כגון, נישואין בגיל 16, הדרישה למלא את תפקיד אביו ועמידה בדרישות החברתיות.
3
7. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי בדרך כלל, במשפחה ובעבודה. ההליך המשפטי נגדו, הבושה והפגיעה בתדמיתו כאיש ציבור, מפחיתים משמעותית את הסיכון להישנות התנהגות בעייתית, ומגבירים את סיכויי השיקום והמשך ניהול אורח חיים נורמטיבי. בנוסף לכך, הנאשם נושא באחריות ובמחויבות לטפל באחותו הנכה, אשר מתגוררת בביתו. להערכת שירות המבחן, ביצוע העבירות הינו חריג לאורח חייו. לפיכך, הטלת עונש חינוכי קונקרטי, כשירות לתועלת הציבור בהיקף משמעותי, עונש המחבר בין מעשיו לבין אחריותו לתוצאותיהם, לצד עונש מרתיע של מאסר על תנאי, הולם את המקרה.
טיעוני הצדדים
8. לטענת ב"כ המאשימה, המתמחה יוסי קטש, הנאשם יליד 1976, הורשע בעובדות כתב האישום המתוקן. מדובר במי שחבר לאחרים שפרצו לדירת מגורים, כאשר קודם לכן, הבין כי מבצעים את הפשע וכן קיבל לידי את פירות האירוע הפלילי. בנוסף על כך, נתפס בביתו רכוש נוסף החשוד כגנוב. יש צורך בהרתעת עברייני רכוש, אשר מלאכתם קלה וסיכויי התפיסה על פי רוב קלושים. הנאשם הסיע שוהה בלתי חוקי, ובכך סיכן את בטחון הציבור ואף עודד את השוהה הבלתי חוקי לבצע את העבירות היות שסייע לו להימלט והקל מאד על ביצוע הפשע. שיתוף פעולה זה מהווה התנהגות פסולה, שיש להרתיע את הפרט והרבים מביצועה. לחובת הנאשם הרשעה ישנה אחת שעניינה הסעת תושב זר.
מתחם העונש ההולם הינו בין 18-6 חודשי מאסר בפועל. המאשימה עתרה להטלת עונש מאסר בפועל משמעותי, ברף העליון של המתחם, לצד מאסר על תנאי, התחייבות להימנע מעבירה, קנס, פסילה בפועל, פסילה על תנאי ופיצוי למתלונן.
9. לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד שאדי נאטור, הנאשם לא היה שותף אקטיבי באירוע הפריצה, לא תכנן ולא היה מעורה בפרטים. הוא היה בגדר מסייע לאחר מעשה וקיבל נכס שהושג בפשע. הנאשם חסך בזמן שיפוטי, דבר אשר צריך להיזקף לזכותו, בעיקר לאור קיומו של קושי ראייתי תיק. האירוע התרחש בדצמבר 12', כאשר הנאשם נעצר ביום 29.10.13. עבר זמן רב מיום האירוע ועד למעצרו שבמסגרתו הנאשם לא הסתבך באירועים נוספים. התקבל תסקיר חיובי. פרט לעבירה משנת 98', הנאשם ניהל אורח חיים נורמטיבי. הוא הביע חרטה כנה ואמיתית ונטל אחריות למעשיו. הוא נבחר לחבר מועצה (נ/1), ואף הוגש בעניינו מכתב מטעם ראש עריית כפר קאסם (נ/2). עד להסתבכות הנאשם, הוא היה דמות משמעותית ומכובדת בכפר קאסם. לפי התסקיר רמת המסוכנות והישנות התנהגות פסולה הן פחותות.
4
שתי העבירות המרכזיות במקרה זה הן סיוע לאחר מעשה עבירה וקבלת נכס שהושג בפשע. מתחם העונש ההולם הינו החל ממאסר על תנאי ועד למאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. ב"כ הנאשם עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן.
10. הנאשם הביע חרטה על מעשיו.
דיון
11. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל, לריצוי בדרך של עבודות שירות, לצד עונשים נלווים. יש לראות את כתב האישום המתוקן שבו הורשע הנאשם כמתייחס לאירוע אחד, ובשל כך לקבוע מתחם אחד של עונש הולם.
קביעת מתחם העונש ההולם
12. קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשית בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
13. במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע בעבירות הרכוש הינו הגנה על קניינו של אדם. בנוסף לכך, ישנה פגיעה בסדר הציבורי, וכן פגיעה בזכותה של מדינה ריבונית לקבוע את זהות הבאים בשעריה.
14. בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי ישנה פגיעה משמעותית בערך המוגן בכל הנוגע לעבירה של הסעת תושב זר השוהה שלא כדין, וזאת הואיל וההסעה היתה קשורה בביצוע פשע. מקרה זה חמור יותר ממקרים המקובלים של הסעת שוהה בלתי חוקי, אשר נכנס לישראל לצורכי פרנסה בלבד. כמו כן, מידת הפגיעה בזכות הקניין הינה ברף נמוך באופן יחסי, היות שהנאשם לא ביצע את ההתפרצות והגניבה, אלא רק סייע לאחר מעשה, קיבל נכס שהושג בפשע (טלוויזיה 46 אינץ') והחזיק נכסים שהושגו בעוון (יתר הנכסים שבכתב האישום). יחד עם זאת, אין להמעיט בחומרת המעשים, ובפגיעה שנובעת מקבלת רכוש גנוב, ובפרט לגבי רכוש אשר בפשע הושג.
15. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב, כמפורט להלן:
א. ברע"פ 2210/11 באזין נ' מדינת ישראל (24.3.11), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, שהורשע על פי הודאתו בביצוע שתי עבירות שעניינן, הסעת שוהים הסעה שלא כדין. הוא נדון ל- 6 חודשי מאסר בפועל, יחד עם הפעלת מאסר מותנה, סה"כ 9 חודשים.
5
ב. ברע"פ 7726/13 נסאסרה נ' מדינת ישראל (8.1.14), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בעבירה של הסעה שלא כדין. הנאשם הסיע ארבעה תושבי אזור פלסטינים, שאינם רשאים להיכנס או לשהות בישראל. הוא נידון ל- 7 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.
ג. ברע"פ 6141/09 סלהב נ' מדינת ישראל (30.7.09), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, שהורשע בביצוע עבירה של הסעה שלא כדין. בית משפט השלום הטיל עליו עונש מאסר על תנאי. בית משפט המחוזי החמיר את עונשו ל- 45 ימי מאסר בפועל. בית משפט העליון הותיר את העונש על כנו.
ד. בעפ"ג (מח' מרכז-לוד) 1671-09-13 סלאח נ' מדינת ישראל (1.12.13), התקבל ערעורו של נאשם, אשר הורשע על פי הודאתו בהסעת ארבעה שוהים בלתי חוקיים מתחומי הרשות לתחומי מדינת ישראל. בית משפט השלום גזר עליו עונש מאסר בפועל של 15 חודשים, לצד עונשים נלווים. בית משפט המחוזי הקל את עונשו, והוא נידון לשנת מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו, לצד עונשים נלווים.
ה. בת"פ (מח' ב"ש) 8037-04 מדינת ישראל נ' מזרחי (27.10.05), הורשע נאשם 2 על פי הודאתו, בעבירות של קבלת נכסים שהושגו בפשע ובסיוע לאחר מעשה פשע. הוא נידון למאסר בפועל בן 3 חודשים, לריצוי בדרך של עבודות שירות.
ו. בת"פ (מח' חי') 5169/06 מדינת ישראל נ' בושארי (1.7.07), הורשעה הנאשמת בעבירות של סיוע לאחר מעשה וקבלת נכסים שהושגו בפשע. הנאשמת הסיעה את נאשם 1, אשר ירד מרכב ושדד קשישה. לאחר מכן, היא הסיעה אותו אל הבנק, שם משך כסף מזומן באמצעות הבנקט של המתלוננת. בתיק זה, הוחלט לבטל את הרשעת הנאשמת בנוסף להטלת של"צ והעמדתה למבחן. זאת בשל נסיבות חייה ולאור העדר עבר פלילי.
ז. בת"פ (י-ם) 91-10-13 מדינת ישראל נ' קטינה (11.12.13), הורשע נאשם על פי הודאתו בעבירה של הסעת תושב זר השוהה בארץ שלא כדין. הוא נידון לעונש מאסר בפועל למשך שישה חודשים, לצד עונשים נלווים.
ח. בת"פ (פ"ת) 10175-03-13 מדינת ישראל נ' עיסא (6.1.14), הורשע נאשם בהתאם להודאתו בעבירה של הסעה שלא כדין, לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, ובעבירות נוספות. הנאשם הסיע ארבעה שוהים בלתי חוקיים. הוא נידון ל- 6 חודשי מאסר, לריצוי בדרך של עבודות שירות.
6
ט. בת"פ (ת"א) 26279-07-11 מדינת ישראל נ' יחאייס (1.1.14), הורשע נאשם 2 לפי הודאתו בעבירה של קבלת נכסים שהושגו בפשע. הוא נידון למאסר על תנאי ועונשים נלווים.
16. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים:
א. התכנון שקדם לביצוע העבירה; אין ספק כי היתה למבצעים העיקריים (נאשם 2 והאחר) היערכות מוקדמת ותיאום מראש עם הנאשמים. יחד עם זאת, בכתב האישום לא עולה מעורבות של הנאשם בשלב תכנון ההתפרצות ע"י נאשם 2 והאחר.
ב. חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה ומידת ההשפעה של אחר על הנאשם בביצוע העבירה; הנאשם סייע לנאשם 2 ולאדם נוסף לאחר ביצוע ההתפרצות, והסיעם מאזור ביצוע העבירה אל מקום מבטחים. כמו כן, הוא קיבל תמורה עבור חלקו, והנאשמים מסרו לידיו את הטלוויזיה שאותה גנבו מהבית שאליו הם פרצו. כמו כן, נמצאו בביתו של הנאשם פריטים לא מעטים אחרים החשודים כגנובים, ולגבי פריטים אלה מדובר באחריות בלעדית של הנאשם.
ג. הנזק שנגרם מביצוע העבירה; הנאשם סייע לנאשם 2 ולאחר להימלט מאזור הפריצה עם הטלוויזיה אותה שנגנבו.
ד. הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה; מן התסקיר עולה כי הנאשם ביצע את העבירות על רקע קושי בנפרדות ובניהול תקשורת ישירה וברורה, לצד קושי בהצבת גבולות ואסרטיביות. הוא מנהל אורח חייו נורמטיבי ומכובד, וניכר כי עבירה זו מהווה מעידה חד פעמית. מנגד מדובר במעשים אשר אף רווח כלכלי בצידם.
17. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם לכל האירוע, הינו החל ממאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות ועד ל- 15 חודשי מאסר בפועל.
סוגיית הסטייה מן מהמתחם
18. במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא. שיקול ההגנה על שלום הציבור אינו ממין העניין. השיקול השיקומי מצדיק התייחסות, ואולם לא עד כדי חריגה מן המתחם. בהקשר זה יש לציין כי על פי תסקיר שירות המבחן, הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי בדרך כלל. הסיכויים להישנות התנהגות בעייתית מצדו הינם נמוכים, וישנו סיכוי ניכר לשיקומו ולהשבתו למוטב. כל זאת בתוך גבולות מתחם הענישה.
7
גזירת העונש המתאים לנאשם
19. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:
א. הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו; הנאשם הינו איש ציבור מכובד בקהילתו, ומנהל אורח חיים נורמטיבי בדרך כלל. אין ספק כי העבירה מהווה מעידה בהתנהלותו השוטפת. מובן כי הטלת עונש מאסר, ולו בדרך של עבודות שירות, תפגע בנאשם.
ב. הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם; הנאשם ומשפחתו מוכרים בקהילתם, והנאשם אף אחראי על אחותו הנכה אשר מתגוררת בביתו. מובן כי הטלת עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, תפגע אף במשפחתו של הנאשם.
ג. הנזקים שנגרמו לנאשם מביצוע העבירה ומהרשעתו; הנאשם חש בושה וחרטה כנה בגין מעשיו, ואין ספק כי נגרם לו נזק חברתי ואישי לנוכח התנהגותו.
ד. נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב; הנאשם נטל אחריות מלאה על מעשיו, הבין את הפסול בהתנהגותו והביע צער, בושה וחרטה.
ה. חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות; האירוע התבצע בחודש דצמבר 2012, שנה לפני מעצרו של הנאשם, ומאז הוא לא מעד פעם נוספת.
ו. עברו הפלילי של הנאשם או העדרו; עברו הפלילי של הנאשם קל, ולחובתו הרשעה אחת משנת 98', בעבירה של הסעת והעסקת שוהה בלתי חוקי, אשר התיישנה זה מכבר.
20. עוד יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם. כן יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת הרבים בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לשכיחותן של עבירות הרכוש ולחומרתן.
21. באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות לתקופה המרבית, לצד עונשים נלווים. לא שוכנעתי כי מן הראוי לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהסתפק בעונש של שירות לתועלת הציבור.
אחידות בענישה
8
22. העונש המוטל על הנאשם 1 ראוי שיהיה קל מזה שנגזר על הנאשם 2, וזאת בהתחשב בהבדלים בין השניים. חלקו של הנאשם 2 היה דומיננטי יותר בעת ביצוע העבירות, ומיוחסות לו עבירות חמורות יותר, כגון פריצה וגניבה. כמו כן, הוא לא נטל אחריות על מעשיו ולחובתו הרשעות קודמות בגין עבירות דומות. בגין תיק זה נאשם 2 נידון לעונש מאסר בפועל של 20 חודשים, לצד עונשים נלווים. לעומתו, הנאשם 1 הודה במסגרת הסדר דיוני, לקח אחריות על מעשיו, הביע חרטה כנה, ומקרה זה מהווה מעידה חד פעמית. נתקבל בעניינו תסקיר חיובי מאת שירות המבחן, ולחובתו הרשעה אחת שהתיישנה זה מכבר. ראוי שעונשו של הנאשם יהיה קל באופן משמעותי מזה של נאשם 2.
הרכיבים הכספיים
23. עסקינן בעבירה אשר רווח כספי בצידה. במקרה של עבירה אשר מבוצעת מתוך מניע כלכלי, מן הראוי שאף העונש יכלול רכיב של קנס משמעותי. כמו כן, נגרם נזק למתלונן אשר נאשם 2 ואחר פרצו לדירתו וגנבו ממנה טלוויזיה. על כך יש לפצותו. מצבו הכלכלי של הנאשם אינו מצדיק הימנעות מהטלת קנס או פיצוי.
סוף דבר
24. אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 6 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות. מתקופה זו ינוכו ימי מעצרו מיום 29.10.13 ועד ליום 12.11.13. עבודות השירות תבוצענה בהתאם להמלצת הממונה בבית חולים "שניידר" בפתח תקווה, תחילת עבודות השירות ביום 1.9.14.
ב. 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מהיום כל עבירת רכוש, למעט עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין.
ג. 4 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מהיום כל עבירת לפי סעיף 413 לחוק העונשין, או כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.
ד. קנס כספי בסך של 12,000 ₪ או 120 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.9.14 לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.
ה. 6 חודשי פסילה על תנאי מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מהיום עבירה של הסעת שוהה בלתי חוקי.
9
ו. פיצוי כספי למתלונן, עד תביעה 1, בסך של 3,000 ₪. הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט עד ליום 1.7.14, ויועבר למתלונן בהתאם לפרטים שתמסור המאשימה.
זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.
ניתן היום, י"ג אייר תשע"ד, 13 מאי 2014, במעמד הצדדים.
