1

ביום 17.3.22 ניתן פסק דין חלקי בתובענה שבפני.

אזכיר כי התובעת הגישה נגד הנתבע תביעה לפינוי מושכר המצוי ברחוב שיבת ציון בחיפה. הנתבע שכר את המושכר מהתובעת לצורך הפעלת מסעדה, לתקופה של 5 שנים. בבסיס התובענה עמדו טענות בדבר ארבע הפרות של הסכם השכירות - אי תשלום דמי שכירות במועד, אי מסירת ביטחונות, אי הפקת רישיון עסק וכן הימנעות מעריכתה של פוליסת ביטוח למושכר.

בפסק הדין מיום 17.3.22 דחיתי את טענות התובעת בדבר קיומן של עילות לפינוי הנכס המושכר בגין אי תשלום דמי השכירות במועד, הימנעות מעריכת פוליסת ביטוח ואי הפקת רישיון עסק.

אשר להתחייבות הנתבע להמציא ביטחונות (סעיף 17 להסכם השכירות), הגעתי לכלל מסקנה כי אכן מדובר בהפרה יסודית של הסכם השכירות. ואולם, נוכח התנהלות התובעת (אשר שילבה את דרישתה לקבל את הביטחונות מידי הנתבע עם דרישה נוספת, חדשה, לקבלת ביטחונות נוספים בדמות ערבות בנקאית) - אפשרתי לנתבע לקיים את הוראת סעיף 17 להסכם השכירות תוך 21 יום, ולהמציא לידי התובעת את מלוא הביטחונות הנזכרים בהסכם.

הנתבע הגיש ביום 24.3.22 הודעת עדכון לפיה המציא לידי התובעת את מלוא הביטחונות. להודעת הנתבע צורף אישור מאת ב"כ התובעת המאשר כי הביטחונות אכן התקבלו בידי התובעת.

משאין כיום למעשה כל עילה המצדיקה את פינוי הנתבע מן המושכר - התביעה נדחית בזה.

אני מחייב את התובעת לשלם את הוצאות הנתבע בהליך זה (לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק) בסכום כולל של 3,500 ₪.

המזכירות תעביר את העתק פסק הדין לצדדים.

2

ניתן היום, כ"ד אדר ב' תשפ"ב, 27 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.