עובדות כתב האישום

1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו, בעובדות כתב אישום מתוקן, בביצוע עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית - עבירה לפי סעיפים 7(א)+7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים").

 

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 2.4.19 בשעה 13:35 או בסמוך לכך, שהה הנאשם בביתו בעיר ראשון לציון. בנסיבות המתוארות, החזיק הנאשם בביתו סמים מסוכנים מסוג קנבוס במשקל כולל של 183.64 גרם נטו, בתוך תיק שחור בארון.

 

רישום בפלילים

2.      אין לחובת הנאשם הרשעות קודמות בפלילים.

 

הסכמות הצדדים

3.      הצדדים הסכימו להפנות את הנאשם לשירות המבחן שיערוך תסקיר בעניינו. לא גובשו הסכמות עונשיות.

בהמשך, ולבקשת המאשימה, הופנה הנאשם לממונה על עבודות השירות על מנת שתיבחן כשירותו לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות.

הממונה על עבודות השירות

4.      בחוות הדעת מיום 15.1.24 נמצא הנאשם כשיר לבצע עבודות שירות.

 

שירות המבחן

בעניינו של הנאשם הוגשו 4 תסקירים מפורטים:

5.      במסגרת התסקיר הראשון, מיום 3.7.22 צוין כי הנאשם יליד רוסיה, כבן 30, רווק, המתגורר עם אביו וסבתו בעיר ראשון לציון, כאשר לדבריו מזה כשלושה חודשים עובד בחברת התקנת מכונות. הנאשם תיאר כי בהיותו כבן 7 עלה לישראל אך כאשר אמו ואביו נפרדו, שב עם אמו לרוסיה, בעוד אביו נותר בארץ. כאשר הגיע לישראל לחופשה בגיל 13 החליט להישאר ולהתגורר עם אביו, השתלב באולפן ובמסגרות חינוך, כאשר מגיל 14 החל לעבודות בעבודות מזדמנות. הנאשם הסביר כי סיים 12 שנות לימוד, אך לאור הליך פלילי שניהל בגין עבירת אלימות, לא גויס לצה"ל.

הנאשם תיאר קשר מרוחק עם הוריו, כאשר לדבריו השינויים והמעברים בין המדינות הקשו בהשתלבותו התקינה וכן העמיקו את הכעס שחווה כלפי הוריו אשר גרמו לו לתפיסתו לשינויים מטלטלים בחייו.

שירות המבחן ביקש לדחות את הדיון על מנת שיתאפשר לו להעמיק את ההתייחסות של הנאשם לביצוע העבירות במסגרת תסקיר משלים.

 

6.      בתסקיר השני, מיום 29.8.22 תואר כי הנאשם עודנו גר עם אביו וסבתו ואולם מזה כחודש עובד במפעל אלומיניום.

בהתייחסותו לעבירה בה הורשע, הודה הנאשם בביצועה וציין כי מדובר בתקופה מורכבת בחייו, בה חווה קשיים רבים ביניהם מערכת ביחסים המורכבת עם אביו וכאבים פיזיים נוכח תאונת דרכים בה נפגע. על כן צרך סם מסוג קנבוס, באופן אינטנסיבי, שהביא להקלה במצבו.

לדבריו, ביום העבירה, מצא בשכונת מגוריו תיק שחור שהכיל את הסמים, אותו החליט לאמץ לשימושו העצמי. הנאשם ציין כי היה מודע לכך שמעשיו פליליים, אך היה מרוכז וממוקד בצרכיו האישיים ובקשייו אותה עת.

 

הנאשם מסר לשירות המבחן כי החל לצרוך אלכוהול בגיל 18 ועד גיל 24 תדירות הצריכה הייתה גבוהה ואינטנסיבית. בגיל 26 החל לצרוך סמים מסוג קנבוס, כאשר בשלוש השנים האחרונות הפסיק את השימוש בסמים והשתתף בקביעות בקבוצות N.A, אך לאחרונה חזר לצרוך אלכוהול בתדירות גבוהה.

הנאשם מסר כי הוא מעוניין להשתלב בטיפול ייעודי בתחום הסמים, על מנת להעמיק מודעותו לקשייו ולדפוסי צריכתו.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם נרתע מההליך הפלילי, סבר כי שילובו בטיפול עשוי לסייע לו, אך הנאשם לא התייצב לבדיקת התאמה. לאחר שנקבעה לנאשם פגישה נוספת עתידית, המליץ שירות המבחן על העמדת הנאשם בצו מבחן, נוכח המוטיבציה שביטא, וצו של"צ בהיקף 300 שעות כענישה קונקרטית.

 

7.      בתסקיר השלישי, מיום 22.2.23 עדכן שירות המבחן כי במהלך תקופת הדחייה הופנה הנאשם לבדיקת התאמה לטיפול ביחידה להתמכרויות ונמצא מתאים לטיפול. במהלך חודשים נובמבר-דצמבר 2022 ערך שירות המבחן ניסיונות רבים ליצור קשר עם הנאשם אך זה לא ענה לשיחות וניתק קשר. במהלך חודש ינואר 2023 דווח לשירות המבחן, על ידי גורמי הטיפול, כי הנאשם לא השתלב ביחידה כאשר זמן קצר לאחר בדיקת התאמתו מסר שאינו מעוניין להשתלב בטיפול. במהלך חודש ינואר 2023 שב שירות המבחן וניסה ליצור קשר עם הנאשם אך ללא הצלחה.

לאחר כחודש, יצר הנאשם קשר עם שירות המבחן, וביקש הזדמנות נוספת לאפשר לו להשתלב ביחידה לטיפול בהתמכרויות.

במהלך תקופת הדחייה זומן הנאשם לשתי בדיקות שתן אשר נמצאו נקיות משרידי סם, ושירות המבחן ביקש דחייה על מנת לבחון שילובו של הנאשם בהליך הטיפולי ואת התמדתו.

 

8.      מהתסקיר הרביעי מיום 28.5.23 עלה כי במהלך תקופת הדחייה הנאשם חזר לצרוך אלכוהול אך אינו מוכן להשתלב במסגרת אישפוזית לצורך גמילה, מחשש לפגיעה בעבודתו. מחודש אפריל 2023 הנאשם ניתק את הקשר עם שירות המבחן.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה להתמיד במסגרות שונות ולהסתייע בגורמי הטיפול. על אף המוטיבציה שביטא לשיקום, ניכר הקושי בהתחייבות ובלקיחת אחריות. כמו כן, שירות המבחן הביע דאגה באשר לשימוש הנאשם בחומרים ממכרים, ובכלל זה אלכוהול.

מאחר והנאשם ניתק את הקשר עם שירות המבחן, לא נוצר בסיס למעורבות שיקומית, ושירות המבחן חזר בו מהמלצתו הטיפולית.

 

טיעוני הצדדים לעונש

תמצית טיעוני המאשימה

9.      בראשית טיעוניה עמדה המאשימה על הערכים המוגנים והנזקים הישירים והעקיפים הנגרמים מעבירת הסמים. המאשימה עתרה להעמיד את מתחם העונש ההולם בין 3 חודשי מאסר לבין 12 חודשים, לצד ענישה נלווית.

בהתייחס לנסיבות הנאשם עצמו, ציינה המאשימה כי ניתנו לנאשם הזדמנויות רבות לפני שירות המבחן, אך בסופו של דבר על אף הבנתו כי הוא נזקק לטיפול, הוא לא השתלב בו. מדובר במי שצורך אלכוהול בתדירות גבוהה ומנהל אורח חיים התמכרותי. מנגד, נוכח חלוף הזמן ועברו הפלילי הנקי של הנאשם, עתרה המאשימה לגזור על הנאשם 4 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס.

 

תמצית טיעוני ההגנה

10.  במסגרת טיעוניה הדגישה ההגנה את העובדה כי הנאשם הודה בביצוע העבירה, היותו נעדר עבר פלילי ואת חלוף הזמן, חמש שנים, בהם לא ביצע עבירות נוספות. הסנגורית הפנתה לתסקירי שירות המבחן מהם עלה כי הנאשם בעל רקע התמכרותי, ומגיל קטן התקשה להשתלב במסגרות שונות. ב"כ הנאשם הדגישה את בדיקות השתן הנקיות שמסר הנאשם, פגישות ה- N.A בהן השתתף והמוטיבציה שהביע להשתלב בהליך טיפולי. הסנגורית ציינה כי הנאשם חווה תקופה של התדרדרות, אך מזה כשמונה חודשים הוא עובד באופן יציב בנגרות ולא צורך אלכוהול או סמים.

הסנגורית הוסיפה כי מדובר בכמות סמים של כ-185 גרם שאינה גבוהה במיוחד, ואין אינדיקציה כי נתפס שלא לצריכתו העצמית משלא נתפסו שקיות חלוקה, כסף או משקל.

על כן, ולאחר שהפנתה ההגנה לפסיקה מטעמה, עתרה לענישה בדרך של מאסר על תנאי והתחייבות.

 

דיון והכרעה

11.  המעשים המיוחסים לנאשם מעשים חמורים ופוגעים בבריאות הציבור, בסדר הציבורי וביכולת הסדרת השימוש בקנבוס רפואי ברישיון. החזקת הסמים, עשויה להוות פתח ליצירת סביבה עבריינית ומגוון בעיות חברתיות כגון התמכרות לסמים וירידה בתפקודה הפיזי והמנטלי של החברה. יפים לעניין זה דברי כב' השופט הנדל בע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יניב יונה:

"את נגע הסמים יש לעקור מן השורש. ייצור, הפצה, סחר וכמובן גם שימוש בסמים - כל אלו מסבים נזק עצום. הנזק נגרם לא רק למעגל הסגור של המעורבים הישירים בביצוע העבירות, אלא גם לחברה בכללותה. יתכן ועבירות הסמים הקשים הן כה נפוצות עד שהתרגלנו אליהן, ואולי אף אבדה לנו הרגישות למחיר שלא רק החברה משלמת אלא גם המשתמש עצמו".

 

12.  עוד יש להזכיר את דברי בית המשפט העליון ברע"פ 1267/23  בלקר נ' מ"י (6.3.23):

"בית משפט זה עמד פעמים רבות על החומרה הגלומה בעבירות סמים, אשר יסודה בפגיעה הישירה בצרכני הסמים ובסכנה העקיפה הנגרמת לציבור בכללותו.. בפרט ביחס לסם הקנבוס קבעתי במקרה קודם: "[...] כפי שמוגדר בפקודה, סם הקנבוס הוא סם מסוכן, והוראת המחוקק לעניין זה היא הדין הנוהג והמחייב. כל עוד לא נקבע אחרת, התפיסה לפיה קנבוס הוא בגדר" סם קל" ודינו שונה מדינם של סמים אחרים נעדרת אחיזה בדין, ואין בה כדי לבטל את החזקה הקבועה בפקודה".

 

13.  אין מדובר בפגיעה ברף גבוה בערכים המוגנים.

הנאשם החזיק סם מסוכן, שאינו מחולק למנות וללא שנתפסו לצדו שקיות חלוקה או משקל. כמות הסמים שנתפסה עמדה על 183.64 גרם נטו, וזאת בתוך תיק שחור שהוחזק בארון, כמות זו עולה על פי 12 מהכמות המוחזקת בפקודה ככמות לשימוש עצמי- 15 גרם. יובהר כי מדובר בהחזקת כמות גדולה של סם מסוכן מסוג קנבוס.

 

14.  עיינתי בפסיקה שהוצגה לעיוני מטעם הצדדים ובפסיקה נוספת. מדיניות הענישה הנהוגה בעבירה בה הורשע הנאשם רחבה ונסמכת על חומרת המעשים וכלל הנסיבות. ראו למשל:

א.    ברע"פ 1267/23 בלקר נ' מ"י (6.3.23) הורשע הנאשם בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית ובהחזקת כלים להכנת סם, בכך שנתפסו סמים השייכים למבקש במקומות שונים בבית ובחצר. בתוך קסדת אופנוע, נתפס סם מסוג קנבוס במשקל של 100 גרם נטו; מתחת לשולחן בחצר הבית נתפס סם מסוג קנבוס במשקל של 553.10 גרם נטו; וכן נתפסו שני משקלים דיגיטליים, שהיו על מדף במטבח. בית משפט השלום גזר על הנאשם עונש מאסר על תנאי, אך בערעור המדינה על קולת העונש החמיר בית המשפט המחוזי וגזר על הנאשם חודשיים מאסר בעבודות שירות. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, נדחתה.

 

ב.      ברע"פ 4214/22 ‏יצחק נ' מ"י (7.7.22) הורשע המבקש בביצוע עבירה של החזקה או שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית, בגין כך שהחזיק בתא הכפפות ברכב 9 יחידות של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 12.12 גרם נטו, שלא לצריכתו העצמית ובמשקל אלקטרוני. עוד החזיק המבקש בתוך תא מטען של רכב אחר שבחזקתו, 60 יחידות של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 140 גרם נטו. בית משפט השלום קבע את מתחם העונש ההולם בין מאסר על תנאי לבין 10 חודשי מאסר, ובשים לב להיעדר הרשעות קודמות בפלילים ושיתוף הפעולה עם שירות המבחן, גזר על המבקש מאסר על תנאי לצד צו מבחן וצו של"צ. ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו.

 

ג.       רע"פ 8759/21 קסלר נ' מ"י (23.12.21) המבקש הורשע בביצוע עבירה של החזקת סם מסוג קנבוס, שלא לצריכה עצמית, בכמות של 229.35 גרם בביתו, וכן בעובדות כתב אישום נוסף, בביצוע עבירה של החזקת אגרופן.

בית משפט השלום קבע מתחמי ענישה נפרדים לשני כתבי האישום, כאשר בגין עבירת החזקת הסמים קבע מתחם הנע בין מאסר על תנאי לצד צו של"צ לבין 8 חודשי מאסר בפועל. על המבקש נגזר עונש כולל של 30 ימי מאסר בדרך של עבודות שירות, בשים לב להיות המבקש נעדר עבר פלילי וזאת על אף קיומם של קשיים במישור הטיפולי ובכלל זה סירובו של המבקש למסור בדיקות שתן לשירות המבחן. ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי, נדחה וכך גם בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון.

 

ד.      בת"פ (ב"ש) 61989-05-19 מ"י נ' צהיבאן (27.3.23) הורשע הנאשם בביצוע עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, בכך שהחזיק ב- 267.90 גרם סם קנבוס. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין מאסר על תנאי ועד לעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות. מאחר ודובר בבחור צעיר, הנעדר עבר פלילי, מזה כ-4 שנים לא ביצע עבירות אחרות ושירות המבחן המליץ על אי הרשעתו, בית המשפט ביטל את ההרשעה והעמיד את הנאשם בצווי מבחן ושל"צ.

 

15.  מכל המפורט, תוך אבחנה לענייננו, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נילווית.

 

עונשו של הנאשם

16.  לא מצאתי כי בנסיבות המקרה שלפניי, מתקיימים שיקולים המאפשרים סטייה ממתחם הענישה ההולם, לקולה או לחומרה.

 

17.  בתוך מתחם הענישה ההולם, על בית המשפט לגזור את עונש הנאשם בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.

 

18.  ראשית אזקוף לזכות הנאשם את הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, ללא צורך בשמיעת הראיות תוך חיסכון בזמנם של העדים. עוד אציין כי הנאשם הכיר בכך שהוא זקוק לסיוע בהפסקת צריכת חומרים ממכרים, אך התקשה בגיוס הכוחות הדרושים לכך. כאן המקום לציין כי בדיקות השתן שמסר הנאשם נמצאו נקיות משרידי סם. עם זאת, באחת מהבדיקות לאיתור אלכוהול שביצע בחודשים פברואר - מרץ 2023 נמצאו שרידי אלכוהול והנאשם התקשה לתאר את נסיבות צריכת האלכוהול. זאת ועוד, מאז חודש אפריל 2023 הנאשם ניתק את הקשר עם שירות המבחן ולא יצר קשר ביוזמתו.

נוכח ניתוק הקשר עם שירות המבחן לא נוצר בסיס למעורבות שיקומית, לא היה בידי שירות המבחן כדי להמליץ על אפיק טיפולי ושירות המבחן חזר בו מהמלצתו הראשונית להעמיד את הנאשם תחת צו מבחן וצו של"צ.

 

19.  לצד זאת אדגיש כי על אף המורכבות העולה מתסקירי שירות המבחן, הנאשם נעדר עבר פלילי ומאז ביצוע העבירות לפני כחמש שנים, לא ביצע עבירות נוספות. כמו כן, כעולה מטיעוני ההגנה הנאשם שומר על יציבות תעסוקתית מזה כשמונה חודשים.

 

20.  נוכח כל האמור לעיל, מצאתי כי יש להעמיד את עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם. יחד עם זאת, לצורך הרתעת הנאשם מלשוב ולבצע עבירות בעתיד, ייגזרו על הנאשם עונשי מאסר מותנים מרתיעים ומציבי גבול.

סוף דבר

21.  לאור האמור לעיל הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

         א.         מאסר למשך 8 חודשים והנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מהיום כל עבירה כל עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים מסוג פשע.

 

         ב.         מאסר למשך 4 חודשים והנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מהיום כל עבירה כל עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים מסוג עוון.

 

          ג.         קנס בסך 3,500 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 1.3.24 וב-1 לחודש שלאחריו.

באם תשלום אחד מן התשלומים לא יפרע במועדו, יעמוד כל הקנס לפירעון מידי ויועבר לגבייה באמצעות המרכז לגביית קנסות. הנאשם מתבקש לגשת למזכירות בית המשפט לקבלת הוראות בעניין התשלום.

 

צו להשמדת הסמים והמוצגים.

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

 

ניתן היום, ט' אדר א' תשפ"ד, 18 פברואר 2024, בנוכחות הנאשם וב"כ הצדדים.