רקע

1.       ביום 8.5.22 הורשע הנאשם במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב אישום מתוקן, בעבירה של תגרה לפי סעיף 191 לחוק העונשין, תשל"ז -1977 (להלן: "חוק העונשין")

2.       בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 8.9.20 בעקבות ויכוח, השתתפו הנאשם והמתלונן בתגרה במקום ציבורי בכך שתקפו אחד את השני באמצעות "מכות". בתוך כך הנאשם חבט בעורפו של המתלונן באמצעות מקל עץ קטן ואילו המתלונן דקר באמצעות סכין את הנאשם וגרם לו לחתך בכתף שמאל שנסגר בסיכות.

תמצית תסקיר שירות המבחן

3.       בתסקירו מיום 1.12.22 סקר שירות המבחן את אורחות חיי הנאשם, מצבו התעסוקתי והמשפחתי. הנאשם בן 34, נשוי ואב לשני ילדים עובד מזה 4 שנים בקטיף וגידול ירקות בישוב שדה צבי. בבדיקות שתן שביצע הנאשם לא נמצאו שרידי סם. הנאשם תיאר כי כיום יש בינו ובין המתלונן קשר טוב. שירות המבחן התרשם ממחויבותו של הנאשם לפרנס את משפחתו אך מנגד התרשם שירות המבחן כי הנאשם מתקשה לזהות בעייתיות בהתנהגותו. לאור כך שמדובר בתושב זר שתלוי לחלוטין במעסיקו ואינו מתנייד באופן עצמאי, שירות המבחן מסר כי אינו יכול לבוא בהמלצה שיקומית. שירות המבחן ציין כי עבודה בדמות עבודות שירות תפגע ביכולת הפרנסה שלו, לפיכך המליץ שירות המבחן על הטלת עונש מאסר על תנאי.

טיעוני הצדדים:

4.       ב"כ המאשימה, תיאר את העבירות שבוצעו על ידי הנאשם, עתר למתחם ענישה ראוי, הנע בין חודש מאסר מותנה לבין 6 חודשי מאסר בפועל ועתר להשית עליו עונש ברף התחתון של המתחם.

5.       ב"כ הנאשם, הפנה לכך שמדובר בתגרה בנסיבות ברף הנמוך. הפנה לכך שהנאשם נדקר במהלך הקטטה בסכין והתביעה העמידה לדין רק את הנאשם ולא את המתלונן שגם הוא היה שותף לתגרה. טען כי מדובר במעידה חד פעמית, וכי הנאשם יציב תעסוקתית מזה 4 שנים בהן הוא נמצא בארץ. ביקש לקבל את המלצת שירות המבחן ולהסתפק במאסר על תנאי.

6.       הנאשם הביע צער על מעשיו ומסר שעדיין מצוי בקשר עם המתלונן ויחסיהם טובים.

7.       המעסיק של הנאשם העיד כי הנאשם הינו עובד חיוני וחיובי, אשר משמש כאחראי על שאר העובדים התאילנדים במשק.

קביעת מתחם העונש ההולם

8.       תיקון מספר 113, סעיף 40ג(א) לחוק העונשין מורה כי בקביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט להתחשב בערכים המוגנים, במידת הפגיעה בהם, בענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

הערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם:

9.       הערכים המוגנים שנפגעו ממעשי הנאשם במקרה זה הינם שמירה על שלמות הגוף והנפש, שמירה על סדר הציבורי ומהלך החיים התקין. בע"פ 7144/11 מוחמד מחאמיד נ' מדינת ישראל, עמד בית המשפט העליון על חומרתה של עבירת התגרה ובין דבריו כינה את המעשים הללו כ"קרבות רחוב" וציין כי אלה יכולים להסתיים באסון מפציעות המשתתפים ועד מותו של אחד מהם. בעניינו מידת הפגיעה בערכים אלו הינה ברף הנמוך משום שהמתלונן לא נחבל.

מדיניות הענישה הנוהגת

10.   נקודת המוצא בקביעת העונש הראוי למעשיי הנאשם היא העונש שקבע המחוקק בעבירת התגרה - שנת מאסר אחת, היינו מדובר בעבירת עוון.

11.   מדיניות הענישה הנהוגה מלמדת, כי בעבירת התגרה העונשים נעים בין מאסר על תנאי למספר חודשי מאסר בעבודות שירות.

      א.        בע"פ (מחוזי חיפה) 62816-12-17 ג'מיל קעדאן נ' מדינת ישראל, דחה בית המשפט את עתירתו של נאשם ללא עבר פלילי לאי הרשעה לאחר שהורשע בעבירת תקיפה סתם ובעבירת תגרה והוטלו עליו 3 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 200 ₪.

      ב.         בת"פ (שלום פ"ת) 10151-10-16 מדינת ישראל נ' גל שמע, הורשע נאשם ללא עבר פלילי, בעבירת של תגרה שהצדדים לה השתמשו בסכינים ושניהם נותרו פצועים ובתיק מצורף נוסף בעבירת הסגת גבול פלילית ועבירת הגניבה. בית המשפט קבע מתחם ענישה אשר מתחיל במאסר בעבודות שירות עד לשנת מאסר בפועל.

       ג.          בת"פ (שלום ראשל"צ) 34154-11-14 מדינת ישראל נ' יניב אב שלום, הורשע נאשם במסגרת הסדר טיעון בעבירת תגרה לאחר שהתקוטט עם אביו החורג והוטל עליו עונש מאסר על תנאי של שלושה חודשים.

בחינת הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה:

12.   בבחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה לקחתי בחשבון כי המעשים לא בוצעו לאחר תכנון אלא באופן ספונטני מכיוון שהתגרה אירעה לאחר ויכוח של מה בכך בין הנאשם למתלונן.

13.   הנאשם לא הסב חבלות למתלונן. כמו כן, הגם שהנאשם עשה שימוש ב"מקל קטן", במהלך התגרה, יש לזכור כי עשה כן בו בזמן שהמתלונן אוחז בידו סכין. ובכל הנוגע לשימוש המתלונן בסכין, הרי שניתן במובנו של סעיף 40ט(א)(9) לחוק העונשין, לראות בכך משום נסיבה המעידה על קרבה לסייג לאחריות פלילית.

14.   אם כן, בעוד מעורבותו של המתלונן בתגרה הינה ברף הגבוה של עבירת התגרה, מעורבותו של הנאשם בתגרה הינה ברף הנמוך של עבירת התגרה.

15.   לאחר שבחנתי את הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירה על ידי הנאשם, מידת הפגיעה בערכים אלו, ואת נסיבות ביצוע העבירה, אני קובע כי מתחם העונש הראוי במקרה זה, נע בין מאסר על תנאי לבין שישה חודשי מאסר שירוצו מאחורי סורג ובריח, זאת לצד רכיבי ענישה אחרים.

16.   יודגש כי ככל ובמהלך התגרה היה מסב הנאשם חבלה למתלונן או עושה שימוש בסכין במהלך התגרה, היה אכן מקום לקבוע מתחם עונש שתחתיתו עונש מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות, כעמדת התביעה. אך אלו אינם פני הדברים בענייננו.

קביעת העונש ההולם בתוך המתחם

17.   לשם קביעת העונש ההולם, בגדרי מתחם העונש, על בית המשפט להידרש לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה: 

א.  הנאשם נעדר עבר פלילי, מנהל חיים נורמטיביים ויציב תעסוקתית.

ב.    כתוצאה מהעבירה נגרם נזק לנאשם, בדמות חתך בכתף.

ג.     הנאשם הודה במיוחס לו, הביע חרטה ואף מצוי בקשר טוב עם המתלונן.

ד.    שירות המבחן המליץ על עונש צופה עתיד בעניינו, נוכח מכלול נתוניו.

ה.   הנאשם אינו צעיר או מבוגר במיוחד ואף לא בעל מצב רפואי המצדיק התחשבות מיוחדת.

ו.     בכל הנוגע להתנהגות הרשויות, אותה מחויב בית המשפט לבחון בהתאם לסעיף 40יא(9) לחוק העונשין, הרי שבאי העמדה לדין של המתלונן יש משום נסיבה המצדיקה הקלה משמעותית עם הנאשם.

18.   לאור האמור מצאתי כי יש לקבוע את העונש הראוי ברף התחתון של המתחם.

גזירת העונש

19.   לאחר ששקלתי את כלל השיקולים, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

      א.        4 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מהיום. מאסר זה יופעל במידה שהנאשם יעבור במשך כל תקופת התנאי עבירת אלימות מסוג עוון לחוק העונשין.

      ב.         6 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש מהיום. מאסר זה יופעל במידה שהנאשם יעבור במשך כל תקופת התנאי עבירת אלימות מסוג פשע לחוק העונשין.

       ג.          קנס בסך קנס בסך 2,500 ₪, או 12 ימי מאסר שירוצו תחתם. הקנס ישולם בחמישה תשלומים חודשיים שווים החל מיום 1.2.23 ובכל ראשון לחודש שלאחריו.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום, כ"ג טבת תשפ"ג, 16 ינואר 2023, במעמד הצדדים.