1

נוכחים:          ב"כ המאשימה עו"ד נופר פשרל-סלע

                        הנאשם 1 ובא-כוחו עו"ד אלכס גפני

                        הנאשם 2 ובא-כוחו עו"ד עופר אשכנזי

                        הנאשם 3 ובא-כוחו עו"ד ארז בר צבי

החלטה

כמוסכם וכמבוקש.

ניתנה והודעה היום י' טבת תשע"ה, 01/01/2015 במעמד הנוכחים.

הכרעת דין

לגבי נאשמים 1 ו-3

על יסוד הודאת הנאשמים בעובדות כתב האישום, במסגרת הסדר הטיעון שהוצג לבית המשפט, אני מרשיע כל אחד מהם בעבירות הבאות:

1.         תקיפה בנסיבות מחמירות ממניע גזעני, עבירה לפי סעיף 382(א), בצירוף סעיף 144ו לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

2.         חבלה במזיד ברכב ממניע גזעני, עבירה לפי סעיף 413ה בצירוף סעיף 144ו לחוק.

ניתנה והודעה היום, י' בטבת תשע"ה, 01/01/2015, במעמד הנוכחים.

2

הכרעת דין בעניין נאשם 2

על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום במסגרת הסדר הטיעון אני מרשיעו בעבירות כדלהלן:

1.         תקיפה בנסיבות מחמירות ממניע גזעני, עבירה לפי סעיף 382(א), בצירוף סעיף 144ו לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

2.         חבלה במזיד ברכב ממניע גזעני, עבירה לפי סעיף 413ה בצירוף סעיף 144ו לחוק.

ניתנה והודעה היום י' טבת תשע"ה, 01/01/2015 במעמד הנוכחים.

גזר דין

הנאשמים הורשעו על יסוד הודאתם במסגרת הסדר טיעון בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות בשל חבלה במזיד ברכב, שתיהן ממניע גזעני. במוקד הדברים תקיפתו של נהג מונית ערבי שבמוניתו נסעו הנאשמים תוך כדי הנסיעה ועל רקע ויכוח בנושאים אחרים, החלו הנאשמים בקריאות גזעניות שהמשכן בתקיפתו הפיזית של המתלונן. בעקבות התקיפה עצר המתלונן את מוניתו בתחנת אוטובוס ונמלט ממנה. נאשם 3 רדף אחרי המתלונן והרחיקו מהמקום. הנאשמים בעטו במונית ונאשם 1 נעמד על מכסה המנוע שלה, בעט בשמשה הקדמית וגרם לניפוצה.

כתוצאה ממעשה הנאשמים נגרמו למתלונן מכות יבשות בראשו ונפיחות באצבע יד ימין, וכן נגרם למונית נזק בשווי 1,300 ₪.

אין צורך להכביר מילים על חומרתם של המעשים ועל כיעורם. אין צורך גם לומר שמעשים מסוג זה מחייבים ענישה משמעותית ומרתיעה, הן כלפי העושים והן כלפי הכלל, זאת בשל נפיצותה המצערת של התופעה ההולכת וגוברת במקומותינו.

יחד עם זאת, מדובר בענישה מוסכמת במסגרת הסדר טיעון וזאת על רקע קשיים ראייתים.

3

בנסיבות אלה, קיימת ועומדת הלכת פלוני ע"פ 1958/98 פ"ד נז(1) 577 (2002), המורה את בית המשפט כלל לקיים הסדרי טיעון בשל הפערים הקשורים בחשיבותם ובמעמדם. וכן לרקע המגמה העקרונית לעודדם. סטייה מן ההסדר תעשה במקרים חריגים ונדירים בלבד, ועל בית המשפט לשקול בין היתר את האינטרס הציבורי שבהשגת הודית הנאשם וקבלת אחריותו למעשיו.

בנוסף, הואיל ואציין כי ההסדר הושג במסגרת גישור שנערך בין כותלי בית המשפט, מוסד שראוי לעודדו וגם טעם זה מצטרף לטעמים התומכים באישור ההסדר.

בכל הנוגע ליחס שבין תיקון 113 לבין הלכת פלוני, נאמר בע"פ 512/13 פלוני נ' מדינת ישראל (30.9.13), כי אותה הלכה אינה עומדת בסתירה לתיקון 113. וכי גם אם העונש שעליו הוסכם בהסדר הטיעון איננו ראוי לפי מבחן ההלימה, עדיין יש לכבד את ההסדר אם התביעה ערכה איזון מתאים בין ההקלה שניתנה לנאשם לבין התועלת הציבורית שהייתה כרוכה בהסדר.

לנוכח ההסברים שניתנו סבורני כי במקרה דנן נערך אותו איזון על ידי התביעה, ויש מקום לכבד את ההסדר.

לאור האמור, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

נאשם 1: 11 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו (הודעה מוסכמת תימסר לבית המשפט עד ליום 5.1.15).

8 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר, שלא יעבור עבירה מן העבירות בהן הורשע או כל עבירת אלימות מסוג פשע.

פיצוי למתלונן בסך 1,000 ₪ שישולם בשני תשלומים שווים ורצופים, הראשון ביום 1.2.15 והשני ביום 1.3.15.

נאשם 2: 12 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו (הודעה מוסכמת תימסר לבית המשפט עד ליום 5.1.15).

8 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר, שלא יעבור עבירה מן העבירות בהן הורשע או כל עבירת אלימות מסוג פשע.

פיצוי למתלונן בסך 1,000 ₪ שישולם בשני תשלומים שווים ורצופים, הראשון ביום 1.2.15 והשני ביום 1.3.15.

נאשם 3: 13 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו (הודעה מוסכמת תימסר לבית המשפט עד ליום 5.1.15). באשר להפעלת המאסר על תנאי התלוי ועומד כנגד הנאשם, שקלתי מחד את העובדה שמדובר במאסר שקיימת חובה להפעילו, ומאידך, את השיקולים שמנה הסנגור.

באיזונם של דברים אני מורה, על הפעלת המאסר על תנאי בת"פ 44264-02-14, כך שחודשיים מתוכו יהיו במצטבר לעונש הנגזר בתיק זה וחודש בחופף לו, כך שבסך הכל ירצה הנאשם 15 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו.

4

8 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר, שלא יעבור עבירה מן העבירות בהן הורשע או כל עבירת אלימות מסוג פשע.

פיצוי למתלונן בסך 1,000 ₪ שישולם בשני תשלומים שווים ורצופים, הראשון ביום 1.2.15 והשני ביום 1.3.15.

יש לקוות כי הנאשמים, שהם אנשים צעירים שעתידם לפניהם, אכן ילמדו את לקחם ולא יזידון עוד.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום י' טבת תשע"ה, 01/01/2015 במעמד הנוכחים.