1

לפניי בקשה לחתימה על פקודת מאסר חלף קנס.

ביום 16.11.2015 נגזר דינו של הנאשם בתיק שבכותרת, מר טאלב נוגיידאת (להלן: החייב), והוטל עליו עונש אשר כלל מאסר מותנה, התחייבות, קנס בסך 1,500 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתו ופיצוי למתלונן בסך 8,200 ₪.

על פי המפורט בבקשת המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (להלן: המרכז לגביית קנסות) החייב לא שילם את הקנס ועל כן מתבקשת הוצאת פקודת מאסר חלף קנס.

עיון בפרוטוקול הדיון מיום 16.11.2015 מלמד כי סכום הפיצוי הופקד בקופת בית המשפט טרם גזירת הדין, ובגזר הדין נקבע כי הסכום ישולם כפיצוי למתלונן, וניתנו הוראות אופרטיביות לשם כך.

מצאתי לדחות את הבקשה לחתימה על פקודת מאסר חלף קנס, מאחר והסכום אשר הופקד בתיק זה עולה על סכום הקנס אשר הוטל על החייב, אף אם בפועל סכום זה נזקף לטובת תשלום הפיצוי.

סוגיה זו, הנוגעת להפעלת פקודת מאסר חלף קנס במקרה שבו שולם מלוא סכום הקנס אולם הסכום נזקף לטובת תשלום הפיצוי, נדונה בבית המשפט העליון ברע"פ 7621/15 מוסרי נ' מדינת ישראל ורע"פ 5097/17 ערג'י נ' מדינת ישראל (להלן: עניין מוסרי וערג'י).

בפסק הדין מיום 01.07.2021, אשר ניתן בהרכב מורחב, נקבע בדעת רוב כי לא ניתן לאסור אדם שהפקיד את סכום הקנס שהושת עליו, וזאת אף אם הסכום נזקף, בהתאם להוראות הדין, לטובת תשלום פיצוי לנפגעי העבירה (ר' פיסקה 64 לפסק דינו של המשנה לנשיאה (בדימ') השופט ח' מלצר אליו הצטרפו השופטים ע' פוגלמן וי' עמית).

על יסוד הלכה זו, ומאחר וכאמור סכום הפיצוי אשר הופקד עולה על סכום הקנס שנגזר, ואף שהסכום נזקף לטובת תשלום הפיצוי - אין מקום להפעיל בעניינו של החייב מאסר חלף קנס.

2

העובדה כי הסכום הופקד בפועל עובר לגזירת הדין ולא לאחריו, אין בה כדי לשנות מהחלטתי זו. מדובר בעובדה אשר היתה רלוונטית להסדר הדיוני שגובש בין הצדדים במסגרת גזר הדין ואין בה כדי לפגום ברציונל שנקבע בעניין מוסרי וערג'י לפיו יש לנקוט בחלופת הכליאה רק מקום שבו לא שולם כל סכום בגובה הקנס (שם, פסקה 36).

על כן, הבקשה לחתימה על פקודת מאסר חלף קנס נדחית.

לאור קביעתי זו, איני רואה צורך לדון בשאלה האם נתמלאו שאר התנאים הנדרשים בטרם הפעלת מאסר חלף קנס, כפי שהם קבועים בחקיקה (סעיפים 129 ו-129א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995), ובפסיקת בית המשפט העליון (רע"פ 837/12 מדינת ישראל נ' גוסקוב (20.11.2012); וע"פ 4919/14 אזולאינ' מדינת ישראל (06.03.2017).

מובהר כי אין באמור כדי לגרוע מסמכותו של המרכז לגביית קנסות לפעול באמצעים אחרים, בהתאם להוראות הדין, על מנת להביא לפרעון תשלום הקנס.

המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו אדר א' תשפ"ב, 27 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.