רקע

 

1.      הנאשמים הורשעו על פי הודאתם במיוחס להם בכתב האישום המתוקן בעבירות של הסגת גבול פלילית, לפי סעיף 447(א) רישא לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") ופריצה לרכב, לפי סעיף 413ו רישא לחוק העונשין. נאשם 1 אף הורשע בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה - מעולם לא הוציא, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א - 1961.

 

2.      על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 18.6.19 בשעות הצהרים הגיעו הנאשמים יחד עם אחר למגרש לאחסון רכבים נטושים , אשר הובאו למקום על ידי גרירה, בבעלות עיריית באר שבע. הנאשמים הסתייעו ברכב, בבעלותו ובשימושו של נאשם 1, ונאשם 1 נהג בו. במעמד זה הסיגו הנאשמים גבול, נכנסו למקום, שהיה מגודר בכוונה לבצע עבירה. כמו כן, נאשם 1 נהג ברכב מבלי שיש לו רישיון נהיגה, שכן מעולם לא הוציא. עת הבחינו הנאשמים והאחר כי למקום נכנס גרר, ברחו השלושה מהמקום. לאחר שהגרר החל לעזוב את המקום נכנסו הנאשמים והאחר בשנית. נאשם 1 נכנס לרכב מסוג אופל שהיה במקום, בכך שפתח את הדלת שהיתה סגורה אך לא נעולה. כאשר הגיעו שוטרים למקום הבחינו בנאשם 1 יושב במושב הנהג ברכב זה. עוד הבחינו השוטרים בנאשם 2 אשר הכניס את פלג גופו העליון לרכב נוסף שהיה במקום ולא נמצאו עליו פרטי זיהוי.

 

3.      בפתח ישיבת ההוכחות, הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו הנאשמים יחזרו בהם מכפירתם, כתב האישום יתוקן, הנאשמים יודו ויורשעו. לבקשת ההגנה, נשלחו הנאשמים לקבלת תסקיר שירות מבחן. לא גובשו הסכמות לענין העונש.

 

תסקירי שירות המבחן

 

4.      מתסקיר שירות המבחן בעניינו של נאשם 1 עולה כי הנאשם , בן 24, נשוי ואב לשלושה ילדים בגילאי שנה עד שלוש. נאשם 1 מתגורר בפזורה ועוסק ברעיית צאן עם משפחתו. נאשם 1 סיים 4 שנות לימוד בלבד, ואביו נטש את המשפחה לפני 15 שנים לאחר שנישא בשנית. נאשם 1 מסר כי לא הנפיק רישיון נהיגה עקב פסילת רישיונו לתקופות ממושכות על רקע ביצוע עבירות תעבורה.

לנאשם 1 הרשעה אחת בעבירה של היזק לרכוש במזיד, ובעברו התעבורתי 8 הרשעות קודמות בגין עבירות שונות, בין היתר 4 עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה.

מהתסקיר עולה כי נאשם 1 לקח אחריות חלקית על המיוחס לו. לדבריו, נכנס למגרש המכוניות לאחר שהבחין בגור כלבים שנכנס למקום וזאת על מנת לתפוס את הגור. נאשם 1 מסר כי לא נכנס למגרש בכוונה לגנוב ואף לא נכנס לאף אחד מן הרכבים במגרש. כמו כן שלל נוכחות של מעורב נוסף במקום.

שירות המבחן התרשם כי נאשם 1 מכחיש חלקים משמעותיים מהעבירות, התקשה להתייחס לבעייתיות שבמעשיו ונטה להשליך את האחריות על גורמים חיצוניים. נאשם 1 אף שלל נזקקות טיפולית. שירות המבחן התרשם כי בעקבות נסיבות חייו התקשה נאשם 1 לפתח כישורי חיים מיטביים, ובשל קשייו לגלות הבנה ואחריות על מעשיו, לא בא בהמלצה שיקומית בעניינו והמליץ על ענישה הרתעתית מציבת גבולות בדמות עבודות שירות.

 

5.      מתסקיר שירות המבחן בעניינו של נאשם 2 עולה כי הנאשם בן 33, נעדר עבר פלילי, נשוי ואב ל-5 ילדים בגילאי 2-13. נאשם 2 אינו עובד ומקבל קצבת נכות מביטוח לאומי עקב תאונת עבודה. נאשם 2 סיים 6 שנות לימוד ושיתף בבעיות הכלכליות במשפחתו.

נאשם 2 הכחיש את מעורבותו בעבירה באופן מוחלט ושלל נזקקות טיפולית. בהעדר לקיחת אחריות שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו והמליץ על ענישה מוחשית והרתעתית בדמות מאסר לריצוי בעבודות שירות.

 

 

 

 

תמצית טיעוני הצדדים

 

6.      המאשימה בטיעוניה עמדה על הערכים המוגנים אשר נפגעו ממעשי הנאשמים. נטען כי עבירות הרכוש הפכו למכת מדינה והן פוגעות בביטחונו, רכושו ופרטיותו של הציבור והפרט. נאשם 1, בביצוע עבירת התעבורה, פגע אף בערך המוגן של הגנה על שלום הציבור, שכן במעשיו העמיד בסיכון לא רק את עצמו אלא אף את כלל משתמשי הדרך. עוד עמדה המאשימה על נסיבות ביצוע העבירה, לפיהן העבירות בוצעו בצוותא, לאור יום, ואף הגעתו של גרר למקום לא הביאה את הנאשמים לחדול מביצוע העבירות. הנאשמים המתינו בסבלנות עד שהגרר יסיים את תפקידו במקום, והשניים שבו להשלים את ביצוע העבירה. לשיטת המאשימה, מידת הפגיעה של הנאשמים בערכים המוגנים בינונית ובהתייחס לעבירת התעבורה שביצע נאשם 1, מדובר בפגיעה משמעותית. בטיעוניה ציינה המאשימה את עפ"ג 20738-08-14 מדינת ישראל נ' אבו חאטום, שם התקבל ערעור המדינה ונקבע כי המתחם בפריצה לרכב בכוונה לגנוב עומד על 6-12 חודשים. לא למותר לציין כי הנאשמים דנן הורשעו בעבירה של פריצה לרכב שלא בכוונה לבצע גניבה לפי סעיף 413ו רישא לחוק העונשין.

 

בעניינו של נאשם 1, עתרה המאשימה לקביעת מתחם הנע בין 7 ל- 14 חודשי מאסר בפועל, בצירוף ענישה נלווית הכוללת פסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי. נוכח קיומו של עבר פלילי ועבר תעבורתי רלוונטי, המלצות שירות המבחן וכן חשיבותם של שיקולי הרתעה, עתרה המאשימה להשית על נאשם 1 מאסר בפועל ברף הבינוני של מתחם הענישה שהוצע, בצירוף ענישה נלווית.

 

בעניינו של נאשם 2, עתרה המאשימה לקביעת מתחם הנע בין 6 ל- 13 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. בהעדר עבר פלילי מחד גיסא, אי לקיחת אחריות מאידך גיסא, וכן חשיבותם של שיקולי הרתעה, עתרה לגזור על נאשם 2 מאסר בפועל ברף הנמוך של המתחם המוצע שיכול וירוצה בעבודות שירות, בצירוף ענישה נלווית.

 

7.      ב"כ הנאשמים עמד על חלוף הזמן ועל נסיבות ביצוע העבירות בהן הורשעו הנאשמים בהתאם לכתב האישום המתוקן. הנאשמים נכנסו למגרש לאחסון רכבים נטושים, כאשר מדובר ברכבים שאינם שמישים ואינם משמשים לנהיגה. עוד הודגש כי הרכב אליו נכנס נאשם 1 לא ה/יה נעול. נטען כי נסיבות ביצוע העבירות קלות במיוחד ולא נגרם כל נזק לרכבים, על כן אין להקיש מגזרי דין אחרים בהם נפרצו רכבים השייכים לאנשים פרטיים. לשיטת ב"כ הנאשמים, מתחם הענישה בנסיבות התיק דנן מתחיל ממאסר מותנה. אציין כי ב"כ הנאשמים לא הציג כל פסיקה לתמיכה בטיעוניו. עוד עמד ב"כ הנאשמים על נסיבות חייו הקשות של נאשם 2 , ועל הנכות ממנה סובל בידו ועתר בעניינו לענישה צופת פני עתיד בלבד. בנוגע לנאשם 1, הובהר כי הנאשם מחזיק היום ברישיון נהיגה כדין, ואף נטען כי רישיון הנהיגה הוא כלי שיקומי לאדם שאין לו השכלה ומשלח יד, ועל כן עתר להסתפק בעניינו במאסר מותנה, פסילת רישיון נהיגה על תנאי וקנס כספי.

 

דברי הנאשמים

 

8.      בדבריו לבית המשפט אמר הנאשם 1 כי הוא מצטער, רוצה ללמוד, לגדל את ילדיו ולפרנסם.

 

9.      נאשם 2 מסר כי הוא מצטער על העבירה, ומטפל באימו החולה. עוד סיפר על תאונת העבודה שעבר ועל הפציעה בידו.

 

קביעת מתחם העונש ההולם

 

10.  מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נקבע בהתאם לעיקרון ההלימה ולפיו נדרש יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. ביישום עיקרון ההלימה וקביעת מתחם העונש במקרה קונקרטי, בית המשפט יתחשב בשלושת אלה: הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו; מדיניות הענישה הנוהגת; ונסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

11.  כתב האישום מתאר אירוע אחד ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

 

12.  הערכים המוגנים בעבירות הסגת הגבול והפריצה לרכב הינם ערכים של השמירה על הרכוש והקניין וזכותו של כל אדם כי לא יפגעו בו וברכושו. כידוע, בית המשפט העליון עמד על החומרה שבפגיעה ברכושו של אדם, כאשר במרום הפגיעה ניצב ביתו של אדם - ביתו הוא מבצרו. ההגנה הנוספת היא למעשה על רכבו של האדם, שכן למעשה בחיים המודרניים אדם מתנייד לכל עיסוקיו עם כלי רכבו ומכאן נגזרת הגנה על הרכב בחשיבות רבה גם כן. (ראו בין היתר בש"פ 45/10 פאדי מסארווה נ' מדינת ישראל).

 

13.  אשר לעבירת הנהיגה ללא רישיון נהיגה, מדובר בעבירה בעלת דרגות חומרת משתנות ובהתאם לכך, רמת הענישה משתנה. הערכים המוגנים מתרכזים בערך שמירת החיים ושלמות הגוף, ההגנה על שלומם וביטחונם של ציבור משתמשי הדרך ובתוך כך הגנה על סדרי השלטון והמשפט. כשמדובר במי שמעולם לא הוציא רישיון, דרגת החומרה גבוהה מאוד, שכן נהג שלא עבר הכשרה מתאימה לנהיגה, מסכן את עצמו ואת כלל משתמשי הדרך.

 

 

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה

 

14.  בבחינת נסיבות ביצוע העבירה נתתי דעתי לכך שהעבירה בוצעה בצוותא, לאור יום, תוך כדי הסגת גבול למגרש מכוניות מגודר, השייך לעיריית באר שבע. הנאשמים הסתייעו ברכב, בבעלותו ובשימושו של נאשם 1, אשר נהג בו על אף שמעולם לא הוציא רישיון נהיגה.

 

15.  עוד נתתי דעתי לנחישותם של הנאשמים להשלים את מעשה העבירה. בתחילה פרצו הנאשמים למגרש. לאחר שהבחינו בגרר שנכנס למקום ברחו מהזירה. עם עזיבת הגרר את המקום, שבו ונכנסו למגרש בשנית על מנת להשלים את מלאכתם.

 

16.  מכתב האישום המתוקן אכן עולה כי הרכבים אליהם פרצו הנאשמים אינם שייכים לאנשים פרטיים, אלא נמצאו במגרש לרכבים נטושים בבעלות עיריית באר שבע, ועל כן הנזק שנגרם מביצוע העבירות אינו דומה לפגיעה ברכושו ובפרטיותו של אדם שרכבו נפרץ. עם זאת, ברי, ובכך הודו אף הנאשמים, שכן הודו ביסודות עבירת הסגת הגבול, שמטרת הכניסה למגרש ואף הפריצה לרכבים היתה לשם ביצוע עבירה, ככל הנראה על מנת להפיק טובת הנאה כלכלית כזו או אחרת. עוד אציין כי מטיעוני ההגנה אף לא עלה כל הסבר אחר, מניח את הדעת, לנוכחות הנאשמים במקום ולמטרה לשמה פרצו לרכבים החונים במקום.

 

17.  כמו כן אתן דעתי לכך שביצוע העבירה לא היה כרוך בגרימת נזק לרכוש ומהרכבים לא נגנב דבר. נוכח כל האמור לעיל, הפגיעה בערכים המוגנים אינה מן החמורות.

 

מדיניות הענישה הנהוגה

 

18.  הפסיקה מגוונת מאד בעבירות של התפרצות לרכב. אינו דומה אירוע ללא שימוש באלימות, וללא שימוש באמצעים מתוחכמים כגון שלט אוניברסלי וכדומה, ומבלי שנגרם כל נזק לרכב, לאירועים אחרים בהם מתקיימות נסיבות מחמירות אלה. אינו דומה פריצה לרכב חונה ללא נוכחות נוסעים לפריצה לרכב בנוכחות נוסעיו. כמו כן אינו דומה התפרצות לרכב בבעלות פרטית להתפרצות לרכב במגרש לרכבים נטושים. ברי כי במקרה דנן אין המדובר בעבירה הקלאסית של פריצה לרכב, ומשכך יש להסיק ממדיניות הענישה הנהוגה במקרים דומים. להלן פסיקה שיש בה כדי להצביע על הענישה הנוהגת:

 

א.    עפ"ג (ב"ש) 13395-04-20 אבו כף נ' מדינת ישראל (27.4.20) שם אישר בית המשפט המחוזי מתחם עונש הולם שנע בין 4 ל- 12 חודשי מאסר בגין עבירה בודדת של התפרצות לרכב וגניבת מסמכים ממנו, ללא גרימת נזק משמעותי ושלא במסגרת חבורה או קשר פלילי.

 

ב.      ת"פ (ירושלים) 37740-06-22 מדינת ישראל נ׳ פוואז אבו סביח (14.11.22) - הנאשם הורשע על פי הודעתו בשתי עבירות של הסגת גבול ושתי עבירות גניבה. על פי המתואר באישום הראשון, נכנס הנאשם לאתר חפירה ארכיאולוגי דרך עמדת הכניסה מבלי שרכש כרטיס, וגנב מכשיר ריתוך. באישום השני, בתאריך אחר, נכנס הנאשם לאתר הארכיאולוגי באותה הדרך וגנב מכשיר שטיפה בלחץ מים. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין מאסר קצר שירוצה בעבודות שירות לבין 10 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית והשית על הנאשם, בעל רישום פלילי בעבירות דומות, 8 חודשי מאסר בפועל בנוסף ל-5 חודשי מאסר שמהווים הפעלת מאסר מותנה שקיבל בעבר, מאסר מותנה נוסף לצד רכיבי ענישה נוספים.

 

ג.       ת"פ 33192-04-21 מדינת ישראל נ' טורג'מן (20.7.21)- נקבע מתחם עונש של 3 עד 10 חודשי מאסר בפועל בגין הסגת גבול ללא גרימת נזק נוסף לדוכן בקניון וגניבת שעון יד בשווי כמה מאות שקלים מתוכו.

 

 

ד.      ת"פ (ב"ש) 43183-03-20 מדינת ישראל נ' בודובסקי (29.7.20) שם הורשע הנאשם במקרה בודד של התפרצות לרכב וניסיון גניבה מתוכו תוך גרימת נזק לרכב ונקבע מתחם עונש הולם שבין 4 ל- 12 חודשי מאסר בפועל.

 

 

ה.     ת"פ (ת"א)28021-05-16 מדינת ישראל נ' דכה (עציר) (17.9.18) - הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות ניסיון גניבה והסגת גבול פלילית בכך שהסיג גבול לחצר בניין, פירק שני בלוני גז ועסק בפירוק בלון שלישי בכוונה לגנבם, אך נתפס בכף על ידי עובר אורח. בית המשפט קבע את מתחם העונש ההולם בין תקופת מאסר קצרה אשר יכול ותרוצה בדרך של עבודות שירות ועד ל-9 חודשי מאסר בפועל, והוטלו עליו עונש של מאסר למשך 4 חודשים לצד הפעלת המאסר המותנה חלקו בחופף וחלקו במצטבר, כך שסך הכל ירצה 6 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 1,000 ₪.

 

ו.       ת"פ 22913-03-12 (ת"א-יפו) מדינת ישראל נ' רומן חרפל (28.11.13) - בעבירה של פריצה לרכב וניסיון לגניבה ממנו, בנסיבות בהן הותקף הפורץ על ידי בעל הרכב, קבע ביהמ"ש מתחם ענישה לעבירה זו הנע בין 4 ל- 10 חודשי מאסר.

 

ז.       ת"פ (תל-אביב) 31862-06-12 מדינת ישראל נ' הדיף (15.10.12)- הנאשם הורשע בעבירה של פריצה לרכב לאחר שפתח דלת של רכב וחיטט בתוכו. בית המשפט קבע כי לאור כך שבמקרה זה מדובר בעבירת פריצה ללא חבלה לרכב, תחכום, כלי פריצה או שימוש בכוח (שכן הדלת הייתה פתוחה) וגניבה, מתחם העונש ההולם נע בין חודשיים לשמונה חודשים. בית המשפט גזר על הנאשם, בעל עבר פלילי מכביד, 5 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

 

19.  הענישה בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה משתרעת על פי קשת רחבה של עונשים, החל ממאסר מותנה ופסילה קצרה בת מספר חודשים ועד מאסר בפועל משמעותי ופסילה למשך מספר שנים, הכול על פי נסיבות המקרה.

 

20.  בעפ"ת 22585-11-12 (מחוזי ב"ש) מדינת ישראל נ' אשורוב הורשע המערער בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה (בלתי מורשה) ונגזרו עליו בין היתר 15 ימי מאסר בפועל ושמונה חודשי פסילה ועונשים נוספים. במסגרת הערעור בוטל רכיב הפסילה בפועל. נקבע כי מתחם הענישה בגין עבירות של נהיגה ללא רישיון אינו מתחיל במאסר בפועל אלא במאסר מותנה ומגיע עד מאסר בפועל למשך מספר חודשים ואף שנה, והכל תלוי בנסיבות המקרה.

 

 

21.  בהינתן כל המפורט לעיל אני קובעת, כי מתחם העונש ההולם את מעשיו של נאשם 1 נע בין 4 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל-10 חודשי מאסר, בצירוף ענישה נלווית הכוללת אף פסילת רישיון נהיגה לתקופה הנעה מפסילת המינימום הקבועה בחוק, ועד לפסילה בת מספר שנים.

 

מתחם העונש ההולם את מעשיו של נאשם 2 נע בין חודשיים מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ל-8 חודשי מאסר בצירוף ענישה נלווית.

 

קביעת העונש המתאים בגדרי המתחם

 

22.  במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם לחומרא או לקולא בעניינם של מי מהנאשמים.

 

אשר לנאשם 1 -

 

23.  נאשם 1 בן 24, נשוי ואב לשלושה ילדים בגילאי שנה עד שלוש. שקלתי לקולא את הודייתו במיוחס לו והחיסכון בזמן השיפוטי היקר. יחד עם זאת, מתסקיר שירות המבחן עולה, כי מדובר בלקיחת אחריות מוגבלת. נאשם 1 הכחיש בפני שירות המבחן חלקים משמעותיים מהעבירות, התקשה להתייחס לבעייתיות שבמעשיו ונטה להשליך את האחריות על גורמים חיצוניים. יש לציין כי במעמד הטיעונים לעונש בפני בית המשפט, הביע נאשם 1 חרטה על מעשיו והצטער עליהם.

 

24.  נתתי דעתי אף להמלצת שירות המבחן. בשל קשייו של נאשם 1 לגלות הבנה ואחריות על מעשיו, ושלילת נזקקות טיפולית, המליץ שירות המבחן על ענישה מוחשית בדמות עבודות שירות.

 

25.  עוד נתתי דעתי לפגיעה של העונש בנאשם ובמשפחתו, ולנזק שעלול להיגרם לפרנסת המשפחה. כמו כן, מאז ביצוע העבירה חלפו למעלה מארבע שנים, ויש לתת את הדעת לחלוף הזמן.

 

26.  לחומרא שקלתי את עברו הפלילי והתעבורתי של נאשם 1. לנאשם 1 הרשעה משנת 2022 בגין היזק לרכוש במזיד וזאת בגין אירוע ממאי 2019. ההרשעה אמנם מאוחרת לאירוע מושא כתב האישום אך העבירה שבוצעה קדמה לו. אף עברו התעבורתי של נאשם 1 עומד לו לרועץ. בשנת 2021 הורשע בשתי עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, אשר ביצע בתקופה המאוחרת לאירוע מושא כתב האישום. בגין הרשעה זו הוטלו עליו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וכן נפסל רישיונו לשנתיים. כמו כן, לנאשם 1 שתי הרשעות נוספות מהשנים 2018-2019 בגין נהיגה ללא רישיון. ענייננו אם כן בנאשם שנוהג זו הפעם החמישית בהיותו בלתי מורשה לנהיגה.

 

27.  אציין כי כיום מחזיק נאשם 1 ברישיון נהיגה כדין. לבית המשפט הוצג רישיון נהיגה מיום 19.04.2023 בתוקף עד יום 19.10.2023.

 

28.  עוד יש ליתן את הדעת לשיקולי הרתעת היחיד והרתעת הרבים. מסקירת רישומו הפלילי והתעבורתי של נאשם 1 עולה כי ישנה חשיבות רבה לשיקולי הרתעה בעניינו. כמו כן, עבירות הפריצה לרכבים הוגדרו בפסיקה כ"מכת מדינה" והפכו ל"חזון נפרץ" במחוזותינו. מדובר בעבירות הטומנות בחובן פיתוי כלכלי משמעותי תוך שהסיכון הגלום בהן אינו גבוה, ועל כן יש צורך בענישה מרתיעה אשר תאיין את הכדאיות הכלכלית בביצוען.

 

אשר לנאשם 2 -

 

29.  נאשם 2 בן 33, נעדר עבר פלילי, נשוי ואב ל-5 ילדים בגילאי 2-13. בשל תאונת עבודה משנת 2007, נאשם 2 סובל מ-31% נכות, אינו עובד ומתקיים מקצבת נכות מביטוח לאומי ויש לתת משקל למצבו הרפואי.

 

30.  עוד שקלתי לקולא את הודייתו במיוחס לו והחיסכון בזמן השיפוטי היקר. יחד עם זאת, מתסקיר שירות המבחן עולה, כי נאשם 2 הכחיש את מעורבותו בעבירה ושלל אף הוא נזקקות טיפולית. יש לציין כי במעמד הטיעונים לעונש בפני בית המשפט, הביע גם נאשם 2 חרטה על מעשיו והצטער עליהם.

 

31.  נתתי דעתי אף להמלצת שירות המבחן. בהעדר לקיחת אחריות שירות המבחן, לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו של נאשם 2 והמליץ על ענישה מוחשית בדמות מאסר לריצוי בעבודות שירות.

 

32.  עוד נתתי דעתי לפגיעה של העונש בנאשם ובמשפחתו, כמו כן, מאז ביצוע העבירה חלפו למעלה מארבע שנים, ויש לתת את הדעת לחלוף הזמן.

 

33.  נאשם 2 נעדר עבר פלילי וזו לו הסתבכות ראשונה עם רשויות החוק, אך גם בעניינו יש ליתן משקל לשיקולי הרתעת הרבים.

 

34.  לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כמפורט לעיל מצאתי לגזור את עונשו של נאשם 1 באמצעו של המתחם שנקבע בעניינו, ואת עונשו של נאשם 2 בחלקו התחתון של המתחם.

 

35.  בתחילה סברתי כי ניתן לשקול ריצוי עונש המאסר בדרך של עבודות שירות ועל כן הוריתי לממונה על עבודות השירות להגיש חוות דעתו בעניינם של שני הנאשמים. נאשם 2 אכן נמצא מתאים לביצוע עבודות שירות, אך משנאשם 1 עצור כיום עד תום ההליכים בתיק אחר, הודיע הממונה על עבודות השירות כי לא ניתן לבחון את השמתו.

 

סוף דבר

 

36.  אני גוזרת על נאשם 1 את העונשים הבאים:

 

א.    6 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה.

 

ב.      מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים. המאסר המותנה יופעל אם תוך תקופה של שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר יעבור נאשם 1 את העבירות בהן הורשע, וכן כל עבירת רכוש מסוג עוון.

 

ג.       מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים. המאסר המותנה יופעל אם תוך תקופה של שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר יעבור נאשם 1 עבירת רכוש מסוג פשע.

 

ד.      קנס בסך 2,000   ₪  או 20  ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.6.24.

 

את הקנס ניתן לשלם כעבור 3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il 

·        מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת בשוברי תשלום).

 

ה.   אני גוזרת על הנאשם 24 חודשי פסילה. הפסילה תחל עם שחרורו של הנאשם ממאסר ותימנה במצטבר לכל פסילה אחרת שטרם סיים לרצות.

הנאשם יפקיד רישיונו במשטרה בתוך 24 שעות ממועד שחרורו ממאסר . מוסבר לנאשם שהוא חייב להפקיד את רישיונו במזכירות בית המשפט. לא יופקד הרישיון, תחל הפסילה במועד שנקבע לעיל, אך הפסילה לא תימנה כל עוד לא יופקד הרישיון ולכן לא תסתיים.

 

ו.       אני פוסלת את הנאשם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של  12 חודשים על תנאי למשך  3 שנים.

 

37.  על נאשם 2 אני גוזרת את העונשים הבאים:

 

א.    חודשיים מאסר שירוצו בעבודות שירות.

בהתאם לחוות דעת הממונה, הנאשם יבצע את עבודות השירות בעמותת יחדיו באר שבע, או בכל מקום אחר שיורה הממונה, בימים א'-ה' על פי טווח השעות המתאפשר בחוק העונשין.

הנאשם יתייצב לריצוי המאסר ביום 14.1.24 עד השעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות במפקדת מחוז דרום של שב"ס ליד כלא באר-שבע, אלא אם הממונה על עבודות השירות יודיע לו על מועד תחילה אחר.

 

מוסבר לנאשם כי עליו לעמוד בתנאי העבודה, וכי כל הפרה של תנאי עבודות השירות עלולה להביא להפסקה מנהלית של העבודות ולריצוי יתרת התקופה במאסר ממש.

 

ב.      מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים.

המאסר המותנה יופעל אם תוך תקופה של שלוש שנים מהיום יעבור נאשם 2 את העבירות בהן הורשע, וכן כל עבירת רכוש מסוג עוון.

 

ג.       מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים.

המאסר המותנה יופעל אם תוך תקופה של שלוש שנים מהיום יעבור נאשם 2 עבירת רכוש מסוג פשע.

 

ד.      קנס בסך 2,000   ₪  או 20  ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.3.24.

 

את הקנס ניתן לשלם כעבור 3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il 

·        מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת בשוברי תשלום).

 

המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לממונה על עבודות השירות.

 

זכות ערעור כחוק.

 

 

 

ניתן היום, ה' טבת תשפ"ד, 17 דצמבר 2023, במעמד הצדדים.