1

 

 

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

 

החלטה

 

כתב האישום המתוקן הוגש וסומן במ/1.

 

ניתנה והודעה היום, ג' בטבת התשע"ו, 15/12/2015, במעמד הנוכחים.

2

 

באי-כוח הנאשמים:

זהו אכן ההסדר אליו הגענו. הסברנו אותו לנאשמים והם הבינו את תכנו.

 

הנאשם 1:

אני מבין את ההסדר, יודע שביהמ"ש אינו צד להסדר, ומודה בעובדות כתב האישום המתוקן.

 

הנאשם 2:

אני מבין את ההסדר, יודע שביהמ"ש אינו צד להסדר, ומודה בעובדות כתב האישום המתוקן.

 

הנאשם 3:

אני מבין את ההסדר, יודע שביהמ"ש אינו צד להסדר, ומודה בעובדות כתב האישום המתוקן.

 

הנאשם 4:

אני מבין את ההסדר, יודע שביהמ"ש אינו צד להסדר, ומודה בעובדות כתב האישום המתוקן.

 

הנאשם 5:

אני מבין את ההסדר, יודע שביהמ"ש אינו צד להסדר, ומודה בעובדות כתב האישום המתוקן.

 

הנאשם 6:

אני מבין את ההסדר, יודע שביהמ"ש אינו צד להסדר, ומודה בעובדות כתב האישום המתוקן.

 

הנאשם 7:

אני מבין את ההסדר, יודע שביהמ"ש אינו צד להסדר, ומודה בעובדות כתב האישום המתוקן.

 

 

הכרעת-דין

 

על יסוד הודאת הנאשמים הנני מרשיע כל אחד מהם בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין, בהתאם להוראת סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל.

 

3

ניתנה והודעה היום, ג' בטבת התשע"ו, 15/12/2015, במעמד הנוכחים.

בא-כוח המאשימה טוען לעונש:

נבקש מביהמ"ש לכבד את ההסדר, לאור העובדה כי מזה פרק זמן החל צה"ל להחזיר את המסתננים שנתפסים בגבול בחזרה לרצועה. הדבר לא חל על אלו שבאים לביצוע פיגוע או עבירות אחרות. בנסיבות אלה טרם התקבלה החלטה סופית בכל התיקים. המדינה הפסיקה לנקוט הליכים משפטיים נגד המבצעים עבירה זו. למרות שאנו סבורים שהסיכון הבטחוני לא השתנה. דרך הטיפול היעילה יותר היא להשיבם. ייתכן שהמדינה תחזור בה ותשוב להעמיד לדין.

סעיף 6 מתייחס לעבירות שהזמן גרמן, וקובע שלגביהן לא צריך לחול בנוגע לתיקים שמתנהלים לפני שבוטל החיקוק, והדברים נכונים מקל וחומר לעבירות שרק מדיניות האכיפה השתנתה לגביהן, והוראות החיקוק לא בוטלו, ואף השינוי עשוי להיות זמני בפירוש. למרות כל זאת, יכולה להיות השפעה מסוימת על רמת הענישה, ולכן הגענו למסקנה שאפשר להגיע להסדר שעיקרו שינוי הוראות החיקוק להוראת חיקוק מקלה יותר, ולעונש המתאים להוראת החיקוק המקלה יותר.

 

בא-כוח הנאשם 1:

אני סבור שלאור השינוי במדיניות המאשימה היה מקום שכתבי אישום מסוג זה יימחקו. יחד עם זאת אני סבור, שלאור ההסדר ולאור רצונם של הנאשמים לסיים את עניינם היום יש לכבד את ההסדר. מדובר בהסדר סביר והגון. הנאשם אותו אני מייצג, בדומה לכל הנאשמים, נכנס מתוך מצוקה כלכלית קשה. לא היתה לו כל כוונה לבצע כל עבירה מכל סוג שהוא.

 

באי-כוח הנאשמים 2-7:

אנו מצטרפים לדברי חברינו.

 

הנאשם 1:

אין לי מה להוסיף.

 

הנאשם 2:

אין לי מה להוסיף.

 

הנאשם 3:

4

אני מצטער. אני לא אכנס שוב.

 

הנאשם 4:

אני מצטער.

הנאשם 5:

אני מודה לביהמ"ש.

 

הנאשם 6:

אני מצטער על הכול.

 

הנאשם 7:

אני מצטער.

 

 

גזר-דין

 

הנאשמים הורשעו על-פי הודאתם בעבירה של שהייה בלתי חוקית, וזאת לאחר תיקונו של כתב האישום, כאשר בתחילה יוחסה להם עבירת הסתננות. הסדר זה שהוצג בפני בית המשפט הינו תולדה של מספר דיונים שנערכו בעניינם של מספר נאשמים, כאשר כל צד פרש את טיעוניו ונימוקיו לחיזוק עמדתו, לרבות התייצבות נציגים בכירים הן מהפרקליטות והן מהסניגוריה הציבורית.

 

בקליפת האגוז, עיקר המחלוקת נסובה ביחס לעונשם של נאשמים שהועמדו לדין אולם טרם ניתן בעניינם גזר-דין חלוט. לאחר ששמעתי את נימוקי הצדדים להסדר סבורני כי מדובר בהסדר סביר, ועל-כן אאמצו. לא מצאתי להידרש למלוא הסוגיות הרבות הצריכות לעניין, אולם נדמה כי הצדדים הלכו במתווה שהוצג ונדון ברע"פ 4562/11 בעניין איברהים מוחתסב. מחד, ניתן משקל לכך שמדובר בעיקרון בעבירות שתלויות בזמן ובנסיבות, כאמור בסעיף 6 לחוק העונשין. בהקשר לכך עבירת השב"ח כבר הוכרה ככזו, וביחס לעבירה שמלכתחילה הועמדו לדין, לא מצאתי לצורך גזר-הדין לקבוע מסמרות האם סעיף 6 חל אם לאו.

 

5

מנגד, אין מחלוקת כי המדיניות החדשה יש בה כדי להשליך על עונשם של אלה שטרם ניתן בעניינם גזר-דין, וגם זאת כאשר ברקע הדברים עומדת הוראת סעיף 5 לחוק העונשין, ור' בעניין זה הערת בית המשפט בעניין מוחתסב בפסקה 13, שם בית המשפט ציין כי הגם שמדובר בהנחיה אל מול הוראת חיקוק: "אטען אפוא כי הרציונאלים לתחולה למפרע של חיקוק מקל חלים גם בעניין שלפנינו מכוח היקש".

 

על דרך הכלל מותב זה היה גוזר בנסיבותיהם של נאשמים כדוגמת הנאשמים שבפניי 11 חודשים מאסר בפועל יחד עם קנס ועונש צופה פני עתיד. הענישה המוצעת כיום, כך נדמה, עורכת את האיזון המתבקש בשים לב לנתונים שפורטו לעיל. לכל אלה יש להוסיף את מאפייניהם האישיים של כל הנאשמים שלפניי, שהינם צעירים בגיל, ללא הרשעות קודמות, כאשר כניסתם היתה שלא בדרך מתוחכמת וללא עבירות נלוות.

 

לא בלי קשר, וגם כן בהיקש מעניין מוחתסב, שבו בית המשפט העליון פירט את אופן קבלת ההחלטות לרבות קיומו של נוהל ברור, מן הראוי שמדיניות חדשה, בין אם לגבי העמדה לדין ובין אם לגבי ענישה, תהיה מוצהרת, מנקודת זמן ברורה, לרבות התייחסות לנאשמים כדוגמת הנאשמים שבפניי שטרם ניתן גזר-דין בעניינם ונמצאים "בין השמשות".

 

מכל מקום, בית המשפט מודה לצדדים על טיעוניהם הסדורים שהוצגו בדיונים השונים. כך טוב עשו שהשכילו להגיע בנסיבות אלו להסדר המוצע.

 

מכל המקובץ לעיל, הנני לגזור על כל אחד מן הנאשמים את העונשים הבאים:

א.        שישה חודשים מאסר בפועל שיימנו מיום מעצרם, 2.10.15;

ב.         שישה חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעברו עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

 

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

 

ניתן והודע היום, ג' בטבת התשע"ו, 15/12/2015, במעמד הנוכחים.