רקע (עיקרי הדברים)

1.      ביום 01.03.2022, הוגש כנגד הנאשמת כתב אישום המייחס לה עבירה של גניבה (7 עבירות) לפי סעיף 384לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

2.      המבקש, שטען כי הינו אביו והאפוטרופוס של בנה הקטין של הנאשמת הגיש בקשה לבית המשפט ביום 11.11.2022, שבה עתר לעיין בכתב האישום ולקבל הרשאה לגישה מלאה לתיק הנייר במערכת 'נט המשפט' בתיק זה, ובכך להתעדכן באופן רציף על התנהלות ההליך ולהכין את עצמו לקראת דיון בהליך אחר הקבוע בין הצדדים בעניינו של הקטין ליום 22.11.2022, בבית המשפט המחוזי בירושלים.

3.      המאשימה, התנגדה לבקשתו של המבקש וטענה כי זיקתו של הלה לחומר המבוקש לעיון והמטרה שלשמה הוא מבקש את העברת החומר לידיו איננה מצדיקה היעתרות לבקשתו. עוד הטעימה המאשימה, כי המבקש איננו נפגע העבירה, איננו המודיע ואין לו כל מעורבות בתיק דנן.

4.      ב"כ הנאשמת, התנגדה אף היא לבקשת המבקש להמצאת החומרים לידיו, תוך שטענה כי מתן היתר שכזה יביא לפגיעה בזכויות הנאשמת ובתקינות ההליך השיפוטי, בפרט כאשר המבקש איננו צד להליך דנן.

דיון והכרעה

5.      נקודת המוצא לבחינת הבקשה הינה כי זכותו של כל אדם לעיין בתיקי בית המשפט. זכות העיון נגזרת מעיקרון פומביות הדיון הקבוע בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה, התשמ"ד -1984,ובסעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984 (וראו לעניין זה גם, רע"א 1026/14 יששכר רובין נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 16.03.2014) להלן: "עניין רובין"). זוהי גם מגמתו של סעיף 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג- 2003 (להלן: "התקנות"), הקובע כך:

(א)       כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן - בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.

(ב)       בקשת עיון תוגש לשופט או רשם שהתיק נדון לפניו, ובאין אפשרות כאמור, לשופט או רשם שיקבע נשיא בית המשפט.

(ד)       בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.

(ו)        החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת.

6.      בשלב הראשון לפי סעיף 4 לתקנות, נדרש בית המשפט לבדוק האם קיים איסור שבדין להמצאת המסמכים המבוקשים על ידי המבקש (וראו לעניין זה, רע"א 943/15 אליין קליין נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 23.06.2015)). במידה ואין איסור על פי דין, הפסיקה קבעה כאמור, כי ככלל יש לאפשר לעיין בתיקי בית המשפט, למעט מקרים שבהם ישנה סיבה המצדיקה למנוע זאת: "בהיעדר הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים, יש לאפשר את העיון, שכן "מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע נובע שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית^-המשפט" (וראו לעניין זה, בג"ץ 9474/00 אליעזר גל נ' ראש-עיריית חיפה, עמרם מצנע, נט(3) 714 (2004)). עם זאת, זכות העיון אינה זכות אבסולוטית, ויש לאזנה למול זכויות ואינטרסים אחרים, כגון הפגיעה הפוטנציאלית בבעלי הדין בתיק, בצדדים שלישיים או באינטרס הציבורי, כמו גם שקילת סבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה. עוד יצוין, כי בית המשפט רשאי אף להתנות את העיון בתנאים, ולהורות על נקיטת אמצעים שיפחיתו את הפגיעה באינטרסים של בעלי הדין ושל צדדים שלישיים (ראו, עניין רובין, לעיל, וכן ראו, עע"מ 3195/18 אורן יצחקיאן נ' המועצה המקומית שהם- רשות הרישוי לעסקים (פורסם בנבו, 10.06.2019) להלן: "עניין יצחקיאן").

7.      מכיוון שהכלל הינו המצאת המסמכים, אזי שעל המתנגד לעיון בהם, רובץ הנטל לשכנע את בית המשפט בקיומו של טעם ממשי, המצדיק את שלילת העיון ואף לספק הסבר קונקרטי ומפורט באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של המסמכים המבוקשים (עניין יצחקיאן, לעיל).

8.      מקום שבו נמצא כי ישנה פגיעה אפשרית שתגרם כתוצאה מחשיפת המסמכים, אזי כאמור, יש לערוך איזון בין הפגיעה האפשרית שתיגרם כתוצאה מהעיון, לבין זכות העיון המתבקשת בנסיבות העניין (ראו לעניין זה, רע"א 943/15 אליין קליין נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 23.06.2015))

9.      ומן התם אל הכא, כאמור זה מכבר סעיף 4(א) לתקנות קובע כי: "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט... ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין". עם זאת, אין מדובר בזכות מוחלטת, ולצד זכות עקרונית זו, הנגזרת מכללי פומביות הדיון, עומדים שיקולים נוגדים ואינטרסים אחרים שגם אותם יש להביא בחשבון במכלול השיקולים.

10.  בעניינינו, ברי כי יש להתחשב בשלב הדיוני הראשוני שבו מצוי ההליך שבכותרת ומשכך, מתן הרשאה ואישור גורף למבקש לעיין בתיק בית המשפט דרך מערכת 'נט המשפט' עוד בטרם ניתן מענה לכתב האישום וטרם החלו להישמע פרשת התביעה וההגנה, יש בו חשש ממשי לשמירה על תקינות ההליך השיפוטי.

11.  יתרה מזאת, לדידי אין זה ראוי לעשות שימוש בחומר שנאסף בחקירה פלילית לצורכי הליך אזרחי אחר המנותק הימנו, וכלל לא נהירה לבית המשפט התועלת הממשית שתצמח למבקש מעיון בתיק שעה שהמבקש איננו צד להליך, נפגע העבירה, מתלונן, עד או מודיע ואף לא הראה כל זיקה לתיק מלבד טענתו, הערטילאית, שלא גובתה בכל מסמך, להיותו אפוטרופוס של בנה של הנאשמת שאותו מעולם לא פגש (ראו והשוו, בש"פ 7623/22 בתיה דיין נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 15.11.2022), שניתן לאחרונה, שם ביטל בית המשפט את ההחלטה לאפשר להורי נפגעי עבירה בפעוטון "לוליקט" בקרית מלאכי הרשאה לגישה למערכת "נט המשפט" לתיקה של הנאשמת ולכלל החומרים המצויים בו, בהיות הבקשה גורפת שהתבקשה באופן לאקוני ולאחר יד, וזאת חרף היותם של המבקשים הורי נפגעי העבירה הקטינים.

12.  הנה כי כן, ומשסברתי כי היעתרות לבקשה לא תשקף נכונה את האיזון בין מארג האינטרסים והזכויות המתנגשים, לא מצאתי כי בעניינינו יש מקום להתיר למבקש לקבל הרשאה לעיון במסמכי 'נט המשפט' בתיק שבכותרת, לרבות בכתב האישום.

אשר על כן ומכל הטעמים שפורטו לעיל, דין הבקשה להידחות.

העתק ההחלטה יישלח לבאי כוח הצדדים ולמבקש.

ניתנה היום, כ"ז חשוון תשפ"ג, 21 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.