1

1.     לפני תביעה להורות סילוק ידם ועל פינויים של הנתבעים מדירת מגורים בגדרה, אותה שכרו מהתובעים. על פי הנטען בכתב התביעה לא שילמו הנתבעים את דמי השכירות כסדרם (תשלום ראשון שולם באיחור של מספר שבועות, תשלום שני לא שולם כלל וכעבור זמן מה שולם תשלום חלקי בלבד, ומאז לא שולמו תשלומים נוספים).

2.     בדיון נטען כי חובם של הנתבעים, בגין דמי השכירות נכון למועד הדיון, עומד על סך 4,800 ₪.

3.     כן נטען כי הנתבעים הוציאו ציוד של התובעים ממחסן שנמצא בנכס, ואשר לא הושכר במסגרת הסכם השכירות (ניתן רשות להשתמש במכונת הכביסה שבמחסן).

2

4.     הנתבעים טענו, בכתב ההגנה, כי בדירה ליקויים שלא תוקנו על ידי התובעים, וכי לאור הליקויים אין הדירה מתאימה לצרכיהם של הנתבעים ושל משפחתם - ועל כן, כבר בחודש ספטמבר 2021 הציעו לסיים את ההתקשרות ביניהם.

5.     ברוח הדברים שלעיל הגיעו הצדדים בדיון, בהמלצת בית המשפט, להסכמה ולפיה יפנו הנתבעים את הדירה עד ליום 31.1.22, שעה 13:00, ובכפוף לכך שעד לסוף החודש הנכחי ישלמו את הסך של 4,800 ₪ ועד ליום 12.1.22 ישלמו את דמי השכירות לחודש ינואר.

6.     אני נותן תוקף של פסק דין להסכמות אלו, ומובהר כי אם לא ישולמו הסכומים הנקובים לעיל במועדים שהוסכמו - יהיה על הנתבעים לפנות את הדירה לאלתר.

7.     באשר למחסן - על הנתבעים להשיב למחסן את הציוד של התובעים שהוציאו ממנו (ושמעתי את הטענה כי מדובר באשפה, אולם לא לנתבעים לקבוע מה יעשו התובעים ברכושם; מובן מאליו כי התובעים יוכלו להודיע לנתבעים כי חלק מהרכוש אכן מיועד להשלכה וכי יאשרו לנתבעים להשליכו). רשמתי לפני את ההסכמה כי הנתבעים יחזיקו במחסן את מכונת הכביסה שלהם (ואף שהדבר לא נאמר במפורש - מהסכמה זו נובעת גם ההסכמה כי ייעשה שימוש במכונה זו) והאמור לעיל מהווה חלק מפסק הדין.

8.     הנתבעים יישאו בשכר טרחת התובעים ובהוצאות המשפט בסך כולל של 3,000 ₪ אשר ישולמו עד, ולא יאוחר, מיום הפינוי בפועל של הדירה.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ"ד טבת תשפ"ב, 28 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.