5. לאחר שהערתי לתובע על כך שגזרי הדין שאליהם הפנה עוסקים במקרים של תקיפה שגרמה לחבלה בעוד בתיק שבפניי לא נגרמה חבלה, הפנה התובע לשני גזרי דין נוספים. בת"פ (תל אביב) 36274-11-21 מדינת ישראל נ' מוחמד אבו אביש (7.12.2022) נדון עניינו של מי שעל רקע ויכוח בדרך היכה נהג אחר באגרופים בפלג גופו העליון, בעט בו והצמידו לרכב, ובהמשך - לאחר שהמתלונן הוציא שוקר מהמכונית ואחרים הפרידו ביניהם - המשיך לבעוט ברגליו של המתלונן. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר שניתן לרצות בעבודות שירות ל-10 חודשים מאסר בפועל. מעבר לכך שהאלימות באותו מקרה הייתה חמורה יותר מאשר במקרה שבפניי, עיון בגזר הדין מלמד כי בית המשפט נסמך בקביעת המתחם על שורת פסקי דין שעסקו כולם בתקיפה שגרמה חבלה ולא בתקיפה "סתם" כמו במקרה שבפניי או בת"פ אבו אביש עצמו. בת"פ (רמלה) 69051-07-18 מדינת ישראל נ' אברהים אלעוברה (16.12.2021) נדון עניינו של נהג משאית שזרק לכיוונו של נהג משאית אחר בקבוק שתייה במהלך הנסיעה, וכאשר עצרו השניים את המשאיות בצד הדרך, היכה הנאשם את הנהג האחר באגרוף בראשו. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע "בין מאסר קצר ביותר לריצוי בעבודות שירות" ועד 9 חודשים מאסר בפועל. מן הראוי לציין כי גם בפסק דין זה נסמך בית המשפט בעת קביעת מתחם העונש ההולם על תיק שבו נגרמה חבלה ועל תיק נוסף שבו הורשע אדם לא רק בתקיפה אלא גם באיומים.

6. הסניגור טען כי מתחם העונש ההולם מתחיל ממאסר על תנאי והגיש אסופת גזרי דין בתיקי תקיפה שבהם הופיע. הרלוונטיות של גזרי הדין באסופה זו היא נמוכה ביותר - חלק מן העונשים בתיקים אלה נקבעו כאימוץ הסדרי טיעון. מרבית גזרי הדין באסופה עניינם במקרים שבהם נגרמה חבלה (במרביתם לבנות זוג), ונקבעו בהם מתחמים שתחילתם במאסר בפועל (מספר חודשים או חצי שנה), שבית המשפט סטה מהם לקולא מטעמי שיקום. המקרה היחיד באסופת הפסיקה שהגיש הסניגור שבו נקבע מתחם עונש הולם שתחילתו במאסר על תנאי, אף הוא במקרה של תקיפת בת זוג שגרמה חבלה, הוא ת"פ (כפר סבא) 57864-05-21 מדינת ישראל נ' אמיר פדילה (18.1.2023).

7. על גזרי הדין שאליהם הפנו הצדדים והוזכרו לעיל ניתן להוסיף גזרי דין אחרים. כך למשל בת"פ (רמלה) 64414-05-18 מדינת ישראל נ' יהודה דרעי (31.3.2022) נדון עניינו של מי שבעקבות ריב עם נהג אחר נתן לו מכה בפניו וגרם לנפילת משקפיו והתעקמותם. בית המשפט קבע שמתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ל-5 חודשי מאסר בפועל. בת"פ (ירושלים) 37928-01-18 מדינת ישראל נ' אליה מנצור (11.11.2021) נדון עניינו של נהג שעלה לאוטובוס הניף מקל, והיכה את נהג האוטובוס באמצעות מכשיר הטלפון שלו. זאת, אחרי שקודם לכן התעמתו בדרך. בית המשפט קבע שמתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה לצד ענישה נלווית למאסר קצר, למשך מספר חודשים, שיכול שירוצה בעבודות השירות. בת"פ (רמלה) 12618-12-16 מדינת ישראל נ' יוסף מזרחי (19.6.2019) נדון עניינו של מי שעל רקע סכסוך בדרך תקף נהג אחר בין היתר בחבטת אגרוף באזור הצוואר. בית המשפט קבע שמתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ל-8 חודשים מאסר בפועל. בת"פ (תל אביב) 33698-10-16 מדינת ישראל נ' סולומון מסלה (14.2.2019) נדון עניינו של מי שבעקבות סכסוך בדרך עם נהג אחר דחף אותו והיכה אותו בחזהו. בית המשפט קבע שמתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ל-7 חודשים מאסר בפועל. בת"פ (תל אביב) 35997-04-17 מדינת ישראל נ' אליאס סאבא (27.3.2018) נדון עניינו של מי שעקב סכסוך בדרך היכה באמצעות אגרופו בפניו של נהג מונית וזאת דרך חלון נהג המונית. בית המשפט קבע שמתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי שלצדו של"ץ ל-8 חודשים מאסר בפועל. בת"פ (תל אביב) 59447-05-16 מדינת ישראל נ' דן פור (4.4.2017) נדון עניינו של מי שבעקבות סכסוך דרך עם נהג אחר חבט בו בחוזקה במכת אגרוף בראשו. בית המשפט קבע שמתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ל-6 חודשים מאסר בפועל.

8. אכן, אלימות על רקע סכסוך בדרך מגלמת חומרה מיוחדת, שכן מדובר באלימות בין זרים שאין ביניהם משקעי עבר, ומכאן שיש בה ללמד על כך שהתוקף הוא מהיר חֵימה ומסוכנותו היא כללית. בצד זאת, מעבר לכך שבמקרה שבפניי למרבה המזל לנפגע העבירה לא נגרמה חבלה, יש לציין שנפגע העבירה היה הראשון לגדף, כך שבמידה מסוימת הייתה התנהגותו של הנאשם (שהיא חמורה ובלתי מוצדקת) תוצאה של התגרות.

9. לנוכח האמור לעיל אודות מידת הפגיעה בערכים החברתיים, נסיבות ביצוע העבירה, ומדיניות הענישה הנוהגת, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי שלצדו ענישה נלווית (שיכולה במקרים המתאימים להיות גם שירות לתועלת הציבור) ועד 8 חודשים מאסר בפועל.

10. הנאשם בן 45. לדברי סניגורו, במהלך השנה האחרונה היה מעורב בתאונת דרכים קשה שבה נהרג חברו שנסע איתו במכונית. עוד ציין הסניגור את העובדה שמאז ביצוע העבירה חלפו שלוש שנים.

11. עיון בגיליון הרישום הפלילי של הנאשם מלמד כי לחובתו 8 הרשעות קודמות, בהן הרשעות בהחזקת סמים לצריכה עצמית, בהסעה שלא כדין של "תושב זר" ובעבירות רכוש שונות. בחודש אוקטובר האחרון הורשע הנאשם בעבירות של הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם, תקיפה ואיומים. זאת, על כך שהגיע לבית אמו, אף על פי שהדבר נאסר עליו בצו שהוציא בית המשפט למשפחה ארבעה חודשים קודם לכן, ודחף את אמו בניסיון להיכנס לדירה (מגזר הדין עולה לכאורה כי לא הושמעו איומים מילוליים, אלא שהנאשם השליך חפצים בצורה מאיימת). בגין מעשיו אלה נגזרו על הנאשם עונשים של מאסר על תנאי ו-180 שעות של"ץ, וכן הוצא צו מבחן למשך שנה.

12. מתסקיר שירות המבחן עולה כי במסגרת צו מבחן שהוצא בעניינו בשנת 2024 השתלב הנאשם בקבוצה טיפולית שלפי קצינת המבחן עוסקת ב"הגברת מודעות ויכולת הפרט לקיים תקשורת בינאישית ישירה ובונה תוך הפחתת השימוש בתקשורת פוגענית כלפי הסביבה ועצמו, זיהוי והכרה בקשיים האישיים תוך התייחסות לתפיסות ודפוסים עברייניים ופיתוח דרכי התמודדות והבניה של התנהגויות נורמטיביות, ביחוד במצבי לחץ ומצוקה". קצינת המבחן דיווחה שהנאשם שיתף פעולה עם הטיפול, שיתף בקשייו ובעולמו האישי, וגילה מוטיבציה מסוימת לשנות את אורחותיו. לדברי קצינת המבחן, הנאשם מגלה כיום יותר ויסות רגשי אך נדרש להמשך טיפול. קצינת המבחן העריכה כי קיים סיכון להישנות אלימות מצדו של הנאשם ואף סיכון מסוים שתהיה זו אלימות קשה וחמורה. קצינת המבחן העריכה כי יש צורך בהמשך מעורבות של השירות כדי להפחית את הסיכון להישנות התנהגות עבריינית מצדו של הנאשם. קצינת המבחן המליצה שלא להטיל עונש שיגרום לנסיגה במצבו של הנאשם (הכוונה לעונש מאסר בפועל), אלא לגזור עליו מאסר על תנאי בעל אפקט מרתיע ומציב גבול בצירוף 120 שעות שירות לתועלת הציבור - עונש חינוכי שיקומי שיקטין את הסיכון להישנות ביצוע עבירות. בהמלצתה זו התחשבה קצינת המבחן גם בכך שהנאשם השלים את ביצוע השירות לתועלת הציבור שהיה עליו לבצע מכוח גזר הדין בתיק האחר.

13. הסניגור ביקש שאאמץ את המלצת שירות המבחן בעוד התובע התנגד לכך. את התנגדותו נימק התובע בכך שהנאשם לא נטל אחריות למעשיו גם בפני קצינת המבחן, בכך שקצינת המבחן ציינה שנשקפת מן הנאשם מסוכנות, ובכך שקצינת המבחן לא המליצה על הוצאת צו מבחן (נראה גם שהתובע סבר בטעות שהנאשם טרם שולב בטיפול כלשהו).

14. לנוכח הרשעותיו הקודמות של הנאשם, אי נטילת אחריות והערכת הסיכון של שירות המבחן, שכאשר הן עומדות לבדן מצדיקות הטלת עונש שאינו בחלק התחתון של מתחם העונש ההולם, שקלתי לגזור על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות. החלטתי שלא לעשות כן, לנוכח מספר נסיבות אחרות: א. שילובו של הנאשם בטיפול על ידי שירות המבחן; ב. הערכת קצינת המבחן שהמשך הקשר עם שירות המבחן צפוי להביא להפחתת המסוכנות הנשקפת מן הנאשם ושעונש שמעבר לשירות לתועלת הציבור עלול להביא לנסיגה במצבו של הנאשם; ג. העובדה שחלפו שלוש שנים מאז ביצע הנאשם את העבירה שבגינה הִרשעתיו, ושעבר את העבירה בתיק שבפניי לפני שהורשע ונגזר דינו בתיק האלימות האחר. עם זאת, לנוכח הנסיבות המחמירות מצאתי שיש לחייב את הנאשם בביצוע מספר גדול יותר של שעות של"ץ מזה שעליו המליצה קצינה המבחן, ושיהיה אף גדול יותר מזה שנפסק בהרשעתו הקודמת בעבירת אלימות, וזאת בניסיון להעביר מסר מרתיע לנאשם. כמו כן החלטתי לגזור על הנאשם גם עונש של קנס בנוסף על מאסר מותנה. עוד החלטתי להוציא צו מבחן בעניינו של הנאשם שיחייב אותו להמשיך בקשר עם שירות המבחן, ושאם יופר חלילה יוכל בית המשפט לגזור על הנאשם עונש נוסף.

15. לנוכח האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 6 חודשים מאסר על תנאי לשלוש שנים שלא ישוב ויעבור עבירת אלימות.

ב. 220 שעות שירות לתועלת הציבור לפי התוכנית שהכין שירות המבחן.

ג. קנס בסך 1,000 ₪ שישולם עד 15.10.2025.

16. מוצא בזאת צו מבחן בעניינו של הנאשם למשך שנה.

17. מובהר בזאת לנאשם שאם יפר את צו השל"ץ או את צו המבחן, רשאי יהיה בית המשפט להטיל עליו עונש נוסף תחת הצו שהופר.

18. אני מחייב את הנאשם לפצות את נפגע העבירה, עד תביעה 1 ברשימת עדי התביעה, בסכום של 2,000 ₪. הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט עד 1.10.2025. התביעה תעדכן את נפגע העבירה על פסיקת הפיצוי.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

המזכירות תשלח גזר דין זה לשירות המבחן.

ניתן היום, 16 ביולי 2025, במעמד הצדדים.