· ביום 12.03.2024 בשעה 21:00 או בסמוך לכך, נסע הנאשם בקורקינט השייך למתלונן בתיק זה, בדרך יפו בתל אביב. בהגיעו לצומת עם רחוב אלנבי חצה הנאשם את הצומת תוך שהוא מפריע לתנועה ומסכן את משתמשי הדרך.

· במעשיו אלה החזיק הנאשם ברכוש החשוד כגנוב, ללא הסבר המניח את הדעת כי רכש את החזקה בו כדין.

הוראות החיקוק:

החזקת נכס חשוד כגנוב, עבירה לפי הוראות סעיף 413 לחוק העונשין.

בתיק המצורף ת"פ 31465-01-25:

אישום 1:

העובדות:

· ביום 09.01.2025 בשעה 02:39 או בסמוך לכך, הסיג הנאשם את גבולו של עסק ברחוב שינקין בתל אביב, השייך למתלוננת באישום זה, בכך שפתח בכוח את דלת הכניסה הנעולה ונכנס לעסק.

· הנאשם נטל מהעסק טלפון נייד, וכן כסף מזומן בסכום של 6,095 ₪, ועזב את העסק כשהרכוש הגנוב ברשותו.

· את כל מעשיו האמורים עשה הנאשם תוך הפרת תנאי השחרור שנקבעו בעניינו בשני הליכים משפטיים שונים.

הוראות החיקוק:

הפרת הוראה חוקית, שתי עבירות לפי הוראות סעיף 287(א) לחוק העונשין; גניבה, עבירה לפי הוראות סעיף 384 לחוק העונשין; הסגת גבול, עבירה לפי הוראות סעיף 447(א) לחוק העונשין.

אישום 2:

העובדות:

· ביום 08.01.2025 בשעה 04:47 או בסמוך לכך, התפרץ הנאשם לעסק ברחוב אברבנאל בתל אביב, שבניהול המתלוננת באישום זה, בכך שהחדיר חפץ לעבר מנעול נעילה תחתון של דלת ההזזה של העסק, פתח את הדלת ונכנס לעסק.

· הנאשם נטל מהעסק שני אייפדים וטלפון נייד ועזב את העסק כשהרכוש הגנוב ברשותו.

· את כל מעשיו האמורים עשה הנאשם תוך הפרת תנאי השחרור שנקבעו בעניינו בשני הליכים משפטיים שונים.

הוראות החיקוק:

הפרת הוראה חוקית, שתי עבירות לפי הוראות סעיף 287(א) לחוק העונשין; גניבה, עבירה לפי הוראות סעיף 384 לחוק העונשין; פריצה לבניין שאינו דירה, עבירה לפי הוראות סעיף 407(א) לחוק העונשין.

בתיק המצורף ת"פ 28129-08-24:

העובדות:

· ביום 08.08.2024 בשעה 03:02 או בסמוך לכך, הסיג הנאשם את גבולו של עסק ברחוב דוד רזיאל בתל אביב, השייך למתלונן בתיק זה, בכך שהכניס מברג לתוך צילינדר דלת הויטרינה, פתח את הדלת ונכנס לעסק. הנאשם נטל מהעסק מוצרים שונים, בעיקרם מוצרי מזון, והכניסם לשקית, אך נתפס בכף על ידי שוטרים.

· ביום 13.07.2024 בשעה 08:37 או בסמוך לכך, הסיג הנאשם את גבול העסק בכך שנכנס לעסק בכוונה לבצע גניבה. הנאשם ניגש לקופה נוטל ממנה סך של 2,500 ₪ במזומן, וכן נטל אייפדים ורמקול נייד.

הוראות החיקוק:

הסגת גבול, עבירה לפי הוראות סעיף 447(א) לחוק העונשין.

בתיק המצורף ת"פ 54169-05-23:

העובדות:

· ביום 21.05.2023 בשעה 11:15 או בסמוך לכך, החנה המתלונן בתיק זה, נהג בחברת שיווק מזון, משאית שהכילה סחורה, בדרך יפו בתל אביב. המתלונן השאיר את ארגז המשאית פתוח, כשהרמפה כלפי מטה, וניגש לחנות סמוכה כדי לספק סחורה.

· הנאשם הגיח במקום, כשהוא רוכב על אופניים חשמליים, נעצר ליד המשאית, טיפס על הרמפה וגנב מתוך המשאית קרטון ובו סחורה בשווי 351 ₪. הנאשם החל לנסוע מהמקום, אך בהמשך נעצר על ידי שוטרים.

הוראות החיקוק:

גניבה, עבירה לפי הוראות סעיף 384 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

בתיק המצורף ת"פ 47886-06-23:

העובדות:

· ביום 18.06.2022 בשעה 07:00 או בסמוך לכך, הסיג הנאשם את גבולו של עסק ברחוב הרצל בתל אביב, השייך למתלוננת בתיק זה, בכך שפתח את דלת הכניסה לעסק באמצעות החדרת מכשיר כלשהו. הנאשם נשא מהעסק מחשב נייד.

הוראות החיקוק:

הסגת גבול, עבירה לפי הוראות סעיף 447(א) לחוק העונשין.

3. ההליכים המקדמיים לפניי התמשכו, הן בשל אי התייצבויות של הנאשם והן בשל הליכי הצירוף. נוכח מצבו המשפטי המורכב של הנאשם, לאחר שניתנה הכרעת הדין בתיק העיקרי עתרה הסניגורית לבחינת התאמת עניינו של הנאשם לבית המשפט הקהילתי. ואולם, בבדיקת ההתאמה שנערכה לא נמצא הנאשם מתאים להליך שכזה.

4. כעולה מבדיקת ההתאמה (מיום 27.05.2025) הנאשם - יליד שנת 1974, בן 51 שנים כיום - גדל בתנאים משפחתיים וסביבתיים מורכבים וניהל במשך השנים אורח חיים שולי והתמכרותי, אשר התאפיין בחוסר יציבות במישורי חייו השונים. הנאשם נחשף, עוד בילדותו, לשימוש בסמים מסוכנים ובהדרגה העמיק את התמכרותו. בעבר ערך הנאשם נסיונות להשתלב בטיפול בהתמכרות במסגרת קהילות שונות, אך הטיפול בו הופסק לאחר זמן קצר בשל בעיות התנהגות.

5. הנאשם עצמו שלל נזקקות טיפולית בתחום הסמים וההתמכרויות, כאשר לפי טענתו הוא הפסיק בעצמו את השימוש בסמים הקשים. שירות המבחן התרשם כי הנאשם אינו בשל לטיפול, משום שאינו מכיר בבעייתיות שבמצבו ואף נעדר את הכוחות הנדרשים לצורך השתלבות בהליך טיפולי. בנסיבות אלה הנאשם לא נמצא מתאים, כאמור, להליך בבית המשפט הקהילתי.

6. לפניי הגיעו הצדדים להסדר טיעון דיוני, ללא הסכמות לעניין הטיעונים לעונש, תוך צירוף כל התיקים הנ"ל והגשת כתבי אישום מתוקנים בהם. במסגרת התיקונים הושמטו עובדות מחמירות נטענות נוספות, מרביתן מהותיות, ובעקבות כך גם תוקנו ואף הושמטו הוראות חיקוק נוספות. הנאשם הודה בעובדות כתבי האישום המתוקנים והורשע - על יסוד הודאה זו - בכל העבירות בהן הואשם, כמפורט בפסקה 2 דלעיל.

ב. עיקר הראיות והטיעונים לקביעת העונש:

7. ב"כ המאשימה הגיש, כראיה לקביעת העונש, את תדפיס המידע הפלילי של הנאשם וכן הגיש את גזר הדין בת"פ (שלום ת"א) 43799-07-22 מדינת ישראל נ' אבו חסירה (05.12.2022), שבמסגרתו נגזר על הנאשם עונש מאסר מותנה בן 6 חודשים, שהוא בר הפעלה לפניי.

8. כעולה מתדפיס המידע הפלילי, לנאשם - כאמור בן 51 שנים כיום - 19 רישומים פליליים קודמים, החל מבית המשפט לנוער, במגוון של עבירות אך בעיקר בעבירות רכוש. על הנאשם נגזרו במהלך השנים גם עונשי מאסר בפועל, חלקם משמעותיים. הרשעתו הקודמת האחרונה של הנאשם היא בתיק הנ"ל, בו כאמור הוטל עליו מאסר מותנה שהוא בר הפעלה לפניי.

9. בטיעוניו הפנה ב"כ המאשימה לעובדות כתבי האישום המתוקנים, בתיק העיקרי ובתיקים המצורפים. ב"כ המאשימה הדגיש כי מדובר בהתנהלות עבריינית שנמשכה על פני תקופה של כארבע שנים, וכן עמד על היבטי החומרה של חלק מהעבירות, שהיו כרוכות בתכנון מוקדם, ובגניבת רכוש בשווי אלפי ₪. לעניין התכנון המוקדם הפנה התובע במיוחד לעובדות כתב האישום המתוקן בתיק העיקרי, המתארות כיצד הסתובב הנאשם באיזור המשאית, הלך וחזר עד שמצא הזדמנות לגנוב סחורה מהמשאית, וזאת בשווי ניכר של 2,047 ₪.

10. ב"כ המאשימה הוסיף והדגיש את החומרה הנוספת, הנובעת מהעובדה שהנאשם ביצע חלק מהעבירות כשמתנהלים נגדו הליכים פליליים נוספים, תוך הפרת תנאי שחרור שנקבעו בעניינו ואף כשתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי משמעותי. כטיעון ב"כ המאשימה, במעשיו העברייניים פגע הנאשם בערכים החברתיים הכוללים את ההגנה על זכות הקניין, ההגנה על שלום הציבור ועל רכושו וכן ההגנה על שלטון החוק.

11. נוכח העובדה שביצוע העבירות התפרס על פני תקופה ממושכת של כארבע שנים, בנסיבות ביצוע שונות, עתר ב"כ המאשימה לקביעת מתחמי עונש נפרדים בכל אחד מהתיקים. בתיק העיקרי טען כי מתחם העונש ההולם הוא בין מאסר מותנה לבין 6 חודשי מאסר בפועל, לנשיאה בדרך של עבודות שירות; בעבירות של הפרת הוראה חוקית, בין מאסר מותנה לבין מספר חודשי מאסר בפועל, לנשיאה בדרך של עבודות שירות; בעבירות של הסגת גבול, בין מאסר קצר לבין 12 חודשי מאסר בפועל; בתיק המצורף ת"פ 31465-01-25 (שעניינו בהתפרצות לעסק, הסגת גבול לעסק נוסף ועבירות נלוות), בין 12 חודשי מאסר בפועל לבין 24 חודשי מאסר בפועל.

12. אשר למדיניות הענישה הנהוגה הפנה התובע לפסיקה רבה, הגם שנוכח מורכבות עניינו של הנאשם מבחינת ריבוי המקרים ונסיבותיהם, ברי כי לא ניתן למצוא מקרה הזהה לעניינו. בין השאר הפנה התובע לפסיקה המחמירה ברע"פ 4830/20 סויסה נ' מדינת ישראל (28.07.2020), שם דובר בשני מקרי התפרצות וגניבה (לעסק ולדירת מגורים). עוד ניתן לציין את הפניית התובע לעפ"ג (מחוזי ב"ש) 50604-05-18 אלמקייס נ' מדינת ישראל (18.07.2018) ולעפ"ג (מחוזי ת"א) 13266-02-21 אבידן נ' מדינת ישראל (05.04.2021).

13. לעניין גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחמי העונש ההולמים להם טען הפנה ב"כ המאשימה לעברו הפלילי המכביד של הנאשם, הכולל כאמור 19 רישומים פליליים קודמים, שרובם רלוואנטיים לענייננו. עוד הפנה ב"כ המאשימה לאמור בבדיקת ההתאמה לבית המשפט הקהילתי והסיף כי אף אין לזקוף את חלוף הזמן לזכותו של הנאשם, שכן התמשכות ההליכים במקרה זה נגרמה בעטיו. בשורה התחתונה עתר ב"כ המאשימה לענישה כוללת של 25 חודשי מאסר בפועל (כולל הפעלת המאסר המותנה), מאסר על תנאי, קנס כספי, התחייבות ופיצויים למתלוננים.

14. הסניגורית, בטיעוניה, ביקשה למצוא נקודות קולה ונקודות זכות בנסיבות ביצוע בהן הורשע הנאשם, בפרט נוכח התיקונים המהותיים שנערכו בכל כתבי האישום. לטענתה מדובר בנאשם שהתמכר לשימוש בסמים וביצע את העבירות על רקע זה; כאשר לשיטתה אין בביצוע העבירות כל תחכום, שיטתיות או מקצועיות. להיפך, הנאשם ביצע את העבירות לבדו ומבלי שפגע פיזית באדם כלשהו, שכן באופיו אינו אדם אלים. בנוסף, בחלק מהמקרים גנב הנאשם מוצרי מזון, כדי לאכול.

15. הסניגורית הוסיפה וטענה כי אף אחד מכתבי האישום - למעט בת"פ 31465-01-25 - לא הוגש עם בקשת מעצר, וכולם היו יכולים להסתיים בענישה שאינה כוללת מאסר מאחורי סורג ובריח אלמלא הצטברותם ומעצרו של הנאשם. כך, למשל, בתיק המצורף ת"פ 47886-06-23, שהוא התיק הראשון בזמן מבחינה כרונולוגית, מדובר בהסגת גבול שבוצעה בחודש יוני 2022, שלשיטת הסניגורית הענישה בגינה עשויה אף להסתכם באי הרשעה.

16. הסניגורית הדגישה את נטילת האחריות של הנאשם ובמיוחד את צירוף התיקים המקיף, כשבכך חסך הנאשם זמן שיפוטי יקר של מספר מותבים. עוד ציינה את נסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם, שלמעשה נעדר גב משפחתי. כיום הנאשם מצוי בכלא באגף חינוך, נקי מסמים, ובתקופה מסוימת גם עבד. בנסיבות אלה עתרה הסניגורית להקלה מירבית בעונשו של הנאשם ובכל מקרה להשתת ענישה שלא תעלה על 15 חודשי מאסר בפועל.

17. לבסוף הנאשם, בדברו האחרון לעונש, הביע התנצלות על מעשיו והצטרף לדברי הסניגורית (בפרוטוקול, עמ' 25 שורה 7).

ג. קביעת מתחם העונש ההולם:

18. בעת גזירת עונשו של נאשם על בית המשפט לקבוע, תחילה, את מתחם העונש ההולם לכל "אירוע עברייני" שבגינו הורשע הנאשם. בענייננו מדובר בשישה כתבי אישום שונים, שעניינם בעבירות שנעברו במקומות שונים ובזמנים שונים, ועל כן לכאורה יש ממש בעתירת ב"כ המאשימה לקביעת מתחמי עונש הולמים נפרדים, בכל אחד מהתיקים. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שמדובר במסכת של עבירות רכוש - שונות אמנם, אך כאלה שבוצעו באופן חוזר ונשנה, על רקע התמכרות לסמים מסוכנים. בנסיבות אלה, ולו מתוך אימוץ גישה מקלה, ניתן לראות בביצוע העבירות מסכת עבריינית אחת - וממילא תכנית עבריינית אחת - ולהסתפק בקביעת מתחם עונש הולם כולל אחד.

19. אשר למתחם עונש אחד זה, בהתאם להוראות חוק העונשין קביעתו תיעשה בהתאם לעיקרון ההלימה; כאשר בהקשר זה יתחשב בית המשפט בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות ובמידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות. ייאמר מיד כי לעניין הערכים החברתיים, שנפגעו כתולדה מביצוע העבירות, מקובל עליי טיעון ב"כ המאשימה, המשקף את קביעות הפסיקה. גם הפסיקה אליה הפנה ב"כ המאשימה היא רלוואנטית, הגם שכאמור בפרשה זו עסקינן בהצטברות ייחודית של מקרים וממילא לא ניתן למצוא פסיקה במקרה שהוא זהה בנסיבותיו או קרוב לכך.

20. מכל מקום, קביעת מתחם העונש ההולם נגזרת כאמור לא רק מחומרת העבירות כשלעצמן, אלא גם מחומרתן בנסיבות הקונקרטיות והספציפיות שבהן הן בוצעו, ובענייננו מתקיימות כמה וכמה נסיבות חומרה. ראשית לכל, החומרה בפרשה זו נעוצה בחזרתיות, במרווחי זמן קצרים יחסית, של ביצוע העבירות. הסניגורית ביקשה אמנם לשוות למעשי הנאשם חזות של "עבירות עוני" לרקע התמכרות, אך עובדות רוב רובם של כתבי האישום - גם לאחר תיקונן - אינן מתיישבות עם תיאור שכזה. יש להעיר, כי מעבר לכך שהתמכרות לסמים מסוכנים היא עניין שבשליטת המשתמש, לכל הפחות המשתמש יכול להיעזר בגורמי טיפול - כאשר בענייננו הנאשם דחה את ידו המושטת של שירות המבחן. זאת ועוד: במעשיו נכנס הנאשם לבתי עסק שונים וגנב מהם רכוש יקר, שכלל בין השאר טלפונים ניידים וכסף מזומן.

21. חומרה משמעותית נוספת טמונה בביצוע העבירות מושא ת"פ 31465-01-25, שעניינן בפריצה לבית עסק אחד ובהסגת גבול של עסק נוסף, וגניבה מהם, יום אחרי יום. החומרה במקרה זה נובעת לא רק מחומרת העבירות כשלעצמן, שבוודאי אינן קלות, אלא גם מהעובדה שהנאשם ביצע את העבירות בעודו מצוי במעצר בית בגין שני הליכים משפטיים נוספים - כאשר על אף זאת הוא יצא באישון ליל לביצוע העבירות, שני לילות רצופים. ביצוע העבירות בנסיבות אלה מלמד, לכל הפחות, על היעדר כל מורא מפני שלטון החוק, אם לא על תעוזה עבריינית של ממש.

22. כפי שצוין כבר לעיל, נוכח הצטברות העבירות הייחודית בפרשה זו, לא ניתן למצוא מקרה זהה שנדון בפסיקה (לרבות הפסיקה אליה הפנו ב"כ הצדדים). עם זאת, מדיניות הענישה הנהוגה מתייחסת בחומרה לעבירות ההתפרצות - גם כאשר מדובר בהתפרצות לבתי עסק, להבדיל ממקומות מגורים - וקובעת מתחמי עונש הולמים שתחילתם במאסר בפועל, ולו לנשיאה בדרך של עבודות שירות. בנוסף, ומעבר לחומרה שבביצוע ההתפרצות במקרה דנא תוך הפרת תנאי מעצר בית בשני תיקים, יש גם משקל לחומרה לחזרתיות ולשיטתיות שבביצוע העבירות.

23. במכלול נסיבות אלה אני קובע אפוא את מתחם העונש ההולם, בפרשה זו, בין 16 חודשי מאסר בפועל לבין 32 חודשי מאסר בפועל.

ד. גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם:

24. לאחר קביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם זה - למעט במקרים יוצאי דופן, בהם הוא רשאי לחרוג מכך, שאין עניינם לכאן - תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות.

25. אשר לנאשם שלפניי, השיקולים הרלוואנטיים לגזירת עונשו הם כלהלן:

עברו הפלילי של הנאשם - לנאשם עבר פלילי מכביד, הכולל 19 רישומים קודמים, עוד מימי נערותו, כאשר כיום הוא בן 51 שנים. נתון זה הוא בעל משמעות מהותית, שכן ניתן ללמוד ממנו כי עסקינן בנאשם החוזר ומבצע עבירות, הפוגעות בציבור, וכי העונשים שהושתו עליו בעבר - לרבות מאסרים מאחורי סורג ובריח ומאסר מותנה - לא הרתיעו אותו מלחזור ולשוב לסורו, ולבצע עבירות נוספות.

הודאה ונטילת אחריות - הנאשם הודה בעובדות כתבי האישום המתוקנים, בתיק העיקרי ובתיקים המצורפים. בכך חסך הנאשם מזמנם של העדים, הצדדים ובית המשפט. נסיבות אלה יש כמובן לזקוף לזכותו של הנאשם. עוד יש לזקוף לזכותו של הנאשם את צירוף התיקים המשמעותי שאותו ערך.

נתוניו האישיים של הנאשם ונסיבות חייו - הנאשם גדל בנסיבות מורכבות ולמעשה גם כיום הוא חסר גב משפחתי. מגיל צעיר התמכר הנאשם לשימוש בסמים מסוכנים, התמכרות שכנראה מצויה ברקע ביצוען של חלק מהעבירות. עם זאת, הנאשם לא השכיל לעשות שימוש בעזרה שהוצעה לו לטיפול בבעיית ההתמכרות, לרבות על ידי שירות המבחן, כאשר להערכת השירות הוא אינו מכיר בבעייתיות שבמצבו.

חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה - מאז ביצוע העבירות בתיק הראשון (מבחינה כרונולוגית) כבר חלפו למעלה משלוש שנים. עם זאת, בכך אין בפרשה זו משום נסיבה מקלה, שכן הנאשם המשיך בביצוע העבירות באופן חוזר ונשנה עד למעצרו בתחילתה של שנה זו.

26. המסקנה המתבקשת ממכלול הנסיבות והשיקולים שפורטו לעיל, ותוך מתן משקל ניכר להודאה ובמיוחד לצירוף התיקים המשמעותי, היא כי בפרשה זו נסיבות הקולה עולות במשקלן, במידה מסוימת, על נסיבות החומרה. ניתן אפוא להסתפק בפרשה זו בגזירת העונש במחצית התחתונה של מתחם העונש ההולם, הגם שלא ברף התחתון ממש.

27. אשר למאסר המותנה בן 6 חודשים, התלוי ועומד נגד הנאשם ובר הפעלה לפניי, כלל הדין - שנקבע בהוראות סעיף 58 לחוק העונשין - הוא הפעלה במצטבר. עם זאת, במכלול נסיבות העניין ובהתחשב בחלוף הזמן מאז שהוטל המאסר המותנה, ניתן להסתפק בהפעלה שהיא רק חציה במצטבר (ועל כן חציה בחופף).

28. לבסוף יש להתייחס לענישה הכלכלית לה עתר ב"כ המאשימה, שהיא כמובן נדרשת ומתחייבת כאשר מדובר בביצוע חוזר ונשנה של עבירות רכוש, תוך פגיעה מצד הנאשם ברכושו של הזולת. עם זאת, בהקשר זה יש להתחשב גם במצבו הכלכלי של הנאשם - בהתאם לאמור בהוראות סעיף 40ח לחוק העונשין - בפרט כאשר נוכח גזירת עונש של מאסר בפועל לא תהא בידיו האפשרות לעבוד לפרנסתו. את הקנס יש אפוא לקבוע ברף הנמוך ואת הפיצויים יש לקבוע במקרים שבהם נגרם נזק קונקרטי למתלוננים ידועים.

ה. סוף דבר:

29. אשר על כן - ובהתחשב בשיקולים לכף חומרה ולכף קולה, אשר פורטו לעיל - אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

(א) 19 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו (בתיק העיקרי ובכל התיקים המצורפים) בהתאם לרישומי שירות בתי הסוהר.

(ב) המאסר המותנה, בן 6 חודשים, אשר נגזר על הנאשם בת"פ (שלום ת"א) 43799-07-22 ביום 05.12.2022, מופעל בזה במצטבר ובחופף לעונש המאסר אשר הוטל בסעיף-קטן (א) דלעיל.

בסך הכל יישא אפוא הנאשם עונש של 22 חודשי מאסר, בניכוי ימי מעצרו (בתיק העיקרי ובכל התיקים המצורפים) בהתאם לרישומי שירות בתי הסוהר.

(ג) מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, אותו לא יישא הנאשם אלא אם כן יעבור, תוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר, עבירה של גניבה, התפרצות מכל סוג או הסגת גבול.

(ד) קנס בסך של 1,000 ₪, או 5 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם בשני תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 01.10.2025 ובכל אחד בחודש שלאחריו. היה והנאשם לא ישלם את אחד התשלומים במועד תועמד כל יתרת הקנס לפירעון מידי.

(ה) פיצויים למתלוננות בת"פ 31465-01-25 (ע"ת 1 ו-12) בסך של 1,500 ₪ לכל אחת מהן; פיצויים למתלונן בת"פ 28129-08-24 (ע"ת 9) בסך של 1,500 ₪; פיצויים למתלוננת בת"פ 47886-06-23 (ע"ת 2) בסך של 1,000 ₪.

הפיצויים, בסך כולל של 5,500 ₪, ישולמו ב-10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 01.11.2025 ובכל אחד בחודש שלאחריו. היה והנאשם לא ישלם את אחד התשלומים במועד תועמד כל יתרת הפיצויים לפירעון מידי.

באחריות ב"כ המאשימה להגיש הודעה למזכירות בית המשפט בדבר פרטי המתלוננים, לצורך העברת הפיצויים.

ככל שנותר בתיק בית המשפט - או בתיקים קשורים - פיקדון שהופקד מטעם הנאשם, בהסכמת ההגנה יקוזז הפיקדון לתשלום הפיצויים.

ניתן בזה צו כללי, לעניין מוצגים, לשיקול דעתו של קצין משטרה.

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

המזכירות תמציא גזר דין זה לשירות המבחן.

ניתן היום, ט"ז אב תשפ"ה, 10 אוגוסט 2025, במעמד הצדדים.