5. תסקיר שירות המבחן (מיום 28.10.2025) מפרט את נסיבותיו האישיות של הנאשם - יליד שנת 1960, בן 65 שנים כיום - נשוי ואב לשלושה ילדים בגירים. הנאשם הקים את העסק עוד בשנת 1983 וניהל אותו מאז. הנאשם העסיק בעסק עובדים ובתקופות מסוימות גם בני משפחה, בהם שניים מאחיו (נאשמים 1 ו-2).

6. הנאשם שיתף כי לפני כעשרים שנים נחשף לשני פיגועים, שאירעו בקרבת העסק, אשר בעקבותיהם אובחן כבעל הפרעה פוסט טראומטית ונזקק לטיפול בהתאם. בהתייחסותו לביצוע העבירה סיפר הנאשם כי השב"ח היה בן של עובד, חרוץ ואמין, שהועסק אצלו קרוב לעשרים שנה כמנהל עבודה ובעצמו היה בעל אישור העסקה בישראל. הנאשם תיאר גם את הנזקים הכלכליים והאחרים, שנגרמו לו בעקבות פתיחת התיק. בית העסק נסגר לתקופה בת 45 יום וכן ספג פרסום שלילי, שגרם לתחושות בושה לנאשם.

7. הנאשם מסר לשירות המבחן כי מאז המקרה התחדדה אצלו הבנת הסיכון בהעסקת עובדים, שאינם ישראלים, והקושי לעקוב ברציפות אחר אמינותם של אישורי עבודה וניירת המוצגים בפניו. עוד תיאר הנאשם הפקת לקחים והרתעה, וכן השגחה אקטיבית יותר על העסק. שירות המבחן התרשם מהנאשם כגבר מבוגר, נבון, בעל תפקוד תקין לאורך שנותיו, ללא קווים אנטי סוציאליים באישיותו, ללא עבר פלילי וללא תיקים פתוחים. עוד התרשם שירות המבחן כי הנאשם הורתע מניהול ההליך המשפטי ומשכך הסיכון לביצוע עבירה חוזרת מאוד נמוך.

8. בנסיבות אלה המליץ שירות המבחן - על אף שלא התבקש לכך, ועל אף שלא הוצג לפניו כל נזק קונקרטי כתולדה מן ההרשעה - לסיים את ההליך ללא הרשעה. לצד זאת המליץ שירות המבחן להסתפק בענישה מקלה, שתכלול של"צ בהיקף של 200 שעות.

ג. עיקר הטיעונים לקביעת העונש:

9. בפתח טיעוניו עמד ב"כ המאשימה על העובדה שהנאשם ביצע את העבירה - כאמור, של העסקת השב"ח - בתקופת מלחמת חרבות ברזל ולאחר כניסתו לתוקף של חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 38), תשפ"ד-2024 (להלן - תיקון 38), שהחמיר את הענישה בעבירות לפי חוק הכניסה לישראל. עוד הטעים התובע, כי מדובר בהעסקת שב"ח בעסק המוכר אוכל, כלומר בעסק שאליו מגיעים אנשים רבים, כך שפוטנציאל הנזק במקרה זה היה משמעותי; מה גם שמדובר במקום שחווה אירועי טרור בעבר.

10. לעניין הערכים החברתיים, שנפגעו כתולדה מביצוע העבירה, הדגיש התובע במיוחד את הפגיעה בהגנה על ביטחון הציבור. אשר למדיניות הענישה הנהוגה הפנה התובע לפסיקה, הגם שבמקרים החמורים בנסיבותיהם מענייננו, לרבות ת"פ (שלום קריות) 45761-05-24 מדינת ישראל נ' יוספין (14.01.2025) ות"פ (שלום ב"ש) 43617-05-24 מדינת ישראל נ' קימרי (01.10.2024). התובע ציין, כי כיוון שמדובר במקרים חמורים יותר מענייננו, בענייננו הוא עותר למתחם עונש הולם נמוך יותר, שבין 4 חודשי מאסר בפועל לבין 12 חודשי מאסר בפועל.

11. אשר לגזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם ציין התובע את היעדר העבר הפלילי של הנאשם, את נטילת האחריות ואת תסקיר שירות המבחן החיובי. בנסיבות אלה עתר ב"כ המאשימה לגזירת העונש בתחתית המתחם לו הוא טען, ובאופן קונקרטי להשתת 4 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס כספי בסך של 5,000 ₪ (שהוא הקנס המינימלי בעבירה זו) והתחייבות. עוד עתר התובע להתליית רישיון העסק, וזאת במסגרת סמכויות בית המשפט לפי הוראות סעיף 12ב10(א) לחוק הכניסה לישראל.

12. הסניגור, מצידו, ביקש בטיעוניו להימנע מהתליית רישיון העסק. הסניגור הדגיש, כפי שגם צוין בתסקיר שירות המבחן, כי בהקשר זה הנאשם למעשה כבר נשא את עונשו. ההד התקשורתי בעקבות האירוע הסב לעסק נזק רב, והעסק אף נסגר בצו משטרתי למשך 42 ימים. בהליך המנהלי, שהתקיים בעקבות הצו המשטרתי, הוסכם עם המשטרה על פתיחת העסק מחדש בכפוף לקיום תנאים מגבילים שונים. תנאים אלה כוללים בין השאר התקנת מצלמות בעסק והפקדת ערבות בנקאית על סך של 90,000 ₪, כאשר הסכמות הצדדים אף קיבלו תוקף של החלטה שיפוטית. בנסיבות אלה עתר הסניגור להימנע מסגירה נוספת של העסק.

13. אשר למדיניות הענישה הנהוגה הפנה הסניגור לפסיקה רבה - גם לגבי ביצוע עבירת ההעסקה בנסיבות מחמירות - בה נקבעו מתחמי עונש הולמים שתחילתם בתקופות מאסר לנשיאה בדרך של עבודות שירות בלבד. הסניגור הוסיף וטען כי קיימת בישראל תופעה נרחבת של שב"ח, של תושבי הרשות הפלסטינית, שלגישתו אינה מטופלת כראוי, כך שבעצם העמדתו לדין של הנאשם יש משום אכיפה בררנית. עוד הרחיב הסניגור בתיאור נסיבותיו האישיות של הנאשם והקשיים השונים עמם הוא מתמודד, לרבות במישור הנפשי.

14. הסניגור הפנה לתסקיר שירות המבחן החיובי, שהתקבל כאמור בעניינו של הנאשם, וביקש לאמץ את המלצותיו תוך השתת ענישה הצופה פני עתיד, בלבד. יוער כי הסניגור לא עתר לביטול ההרשעה, וטוב שכך, שכן אפשרות לביטול ההרשעה לא היתה חלק מהסדר הטיעון שבין הצדדים ומכל מקום, על פני הדברים, המקרה דנא אינו עומד בתנאים שנקבעו בהלכה הפסוקה לביטולה של הרשעה בדין.

15. לבסוף הנאשם, בדברו האחרון לעונש, אמר בין השאר: "אני מודה בהכל ולוקח אחריות. מעולם לא הייתי בבית משפט בעבר" (בפרוטוקול, עמ' 9 שורה 16).

ד. קביעת מתחם העונש ההולם:

16. בעת גזירת עונשו של נאשם על בית המשפט לקבוע, תחילה, את מתחם העונש ההולם לאירוע שבגינו הורשע הנאשם, וזאת בהתאם לעיקרון ההלימה. בהקשר זה יתחשב בית המשפט, בין השאר, בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה ובמידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

17. אשר לערכים החברתיים, שנפגעו כתולדה מביצוע העבירה, מקובל עליי טיעון ב"כ המאשימה; לרבות בכל הקשור להחמרה במדיניות הענישה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובמיוחד לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 38. כידוע, חומרתן של העבירות לפי הוראות חוק הכניסה לישראל נגזרת מהמצב הביטחוני, וממילא מובנת ההחמרה בענישה בהתאם לכך (ר' למשל ת"פ (שלום ת"א) 43797-12-23 מדינת ישראל נ' שרון (08.05.2025), שם נדונה עבירה דומה שבוצעה לפני כניסתו לתוקף של תיקון 38).

18. עם זאת, מתחם העונש ההולם נגזר לא רק מחומרת העבירה כשלעצמה אלא גם מחומרתה בנסיבות הספציפיות והקונקרטיות שבהן היא בוצעה הלכה למעשה. והנה, במקרה שלפנינו מתקיימות מספר נסיבות מקלות. ראשית, על פי עובדות כתב האישום המתוקן מדובר בהעסקת שב"ח בודד, באופן נקודתי, במועד האחד הנקוב בכתב האישום המתוקן. שנית, וזו אולי הנקודה המשמעותית יותר, מדובר בהעסקת שב"ח שהוא בנו של תושב שטחים, אותו העסיק הנאשם ברישיון במשך שנים רבות וסמך עליו. מכאן, שבמקרה ספציפי זה מידת הפגיעה בערכים החברתיים אינה מצויה ברף חומרה גבוה.

19. במכלול הנסיבות אני קובע אפוא את מתחם העונש ההולם, במקרה זה, בין מאסר בפועל של מספר חודשים, לנשיאה בדרך של עבודות שירות, לבין 12 חודשי מאסר בפועל.

ד. גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם:

20. לאחר קביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט לגזור את העונש בתוך מתחם זה, תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.

21. במקרה זה מדובר בנאשם בן 65 שנים, שאין לו רישומים פליליים נוספים כלשהם, קודמים או מאוחרים למועד ביצוע העבירה מושא כתב האישום המתוקן. הנאשם הוא, כאמור בתסקיר שירות המבחן, אדם נורמטיבי, העובד לפרנסתו ולפרנסת משפחתו, ואף נסיבותיו האישיות-בריאותיות הן מורכבות. לבסוף, הנאשם נטל אחריות על מעשיו והביע חרטה, והתקבל בעניינו תסקיר שירות מבחן חיובי, הכולל בין השאר התרשמות שלפיה הנאשם מורתע מההליך ושהסיכון להישנות העבירה נמוך מאוד. המסקנה המתבקשת היא, אם כן, כי יש לגזור את דינו של הנאשם בתחתית מתחם העונש ההולם, וכאמור אף ב"כ המאשימה טען כך.

22. לבסוף יש להתייחס לעתירת ב"כ המאשימה להתלות את רישיון העסק לתקופה של שישה חודשים, כפי שבית המשפט רשאי להורות בהתאם לסמכויותיו לפי הוראות סעיף 12ב10(א) לחוק הכניסה לישראל. עם זאת, במקרה ספציפי זה, כאשר העסק כבר נסגר לתקופה לא מבוטלת לפי צו משטרתי ונפתח מחדש במסגרת הסכמות עם המשטרה, בכפוף לקיומם של תנאים שונים, אין מקום להוסיף ולהורות כיום על סגירה נוספת של העסק.

ה. סוף דבר:

23. אשר על כן - ובהתחשב בשיקולים לכף חומרה ולכף קולה, אשר פורטו לעיל - אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

(א) 3 חודשי מאסר בפועל.

הנאשם יישא את עונש המאסר בדרך של עבודות שירות, כאמור בחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות בשירות בתי הסוהר. על הנאשם להתייצב לנשיאת עונשו במשרדי הממונה על עבודות השירות, ביום 12.04.2026 עד השעה 08:00.

מובהר בזה לנאשם, כי בכל הקשור לעבודות השירות עליו לציית להוראות הממונה על עבודות השירות, או למי שהוסמך לכך מטעמו. עוד מובהר לנאשם, כי במידה ולא יציית להוראות כאמור הוא עשוי לשאת את מאסרו, או את יתרת מאסרו, במאסר מאחורי סורג ובריח בבית סוהר.

(ב) מאסר על תנאי למשך 5 חודשים, אותו לא יישא הנאשם אלא אם כן יעבור, תוך שלוש שנים מיום סיום נשיאת המאסר בדרך של עבודות שירות, עבירה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל מסוג פשע.

(ג) קנס בסך של 5,000 ₪, או 30 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 01.04.2026 ובכל אחד בחודש שלאחריו. היה והנאשם לא ישלם את אחד התשלומים במועד תועמד כל יתרת הקנס לפירעון מידי.

ניתן בזה צו כללי, לעניין מוצגים, לשיקול דעתו של קצין משטרה.

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

המזכירות תשלח העתק גזר דין זה לשירות המבחן.

ניתן היום, כ"ג שבט תשפ"ו, 10 פברואר 2026, במעמד הצדדים.