­­לפני: כבוד השופטת, סגנית הנשיא דורית סבן נוי

 

המאשימה:  מדינת ישראל

  באמצעות

 

  נ ג ד

 

הנאשם: נאדר ג'אבר

 

בשם המאשימה: עו"ד אור הדאיה

בשם הנאשם:  עו"ד יצחק בורובסקי

 

 

גזר דין

 

רקע וכתב האישום

 

1. הנאשם הורשע על-פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן האוחז בשני אישומים, במסגרת הסדר טיעון, בריבוי עבירות של מי שפעל במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו, עבירה לפי סעיף 117(ב1) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975.

 

2. על-פי החלק הכללי לכתב האישום המתוקן, בתקופההרלוונטיתלכתבהאישום ,שלמהיעקובסון(להלן: יעקובסון) היהבעלהמניות, הדירקטורומנהלןהפעילשלחברתאלגרנטי - טרנטוישראלבע"מ (להלן: חברת אלגרנטי) וחברתקלירתחבורה בע"מ (להלן: חברת קליר בע"מ) (להלן: החברות).

 

זאב שמיין (להלן: שמיין) היה רשום כשכיר בחברת אלגרנטי בחלק מהתקופה הרלוונטית לאישום הראשוןוכשכירבחברתקלירתחבורהבכלהתקופההרלוונטיתלאישוםהשני. בפועל שמיין שימשכידימינושליעקובסון ,מנהלןהפעילשל החברותיחדעםיעקובסוןוהגורםהעיקרישעמדבקשרעםהנאשם.

 

בין השנים 2014 עד 2018 (להלן: התקופה הרלוונטית), לקח הנאשם חלק פעיל בתוכנית עבריינית רחבת היקף בהובלת יעקובסון ושמיין ויחד עם אינאס שוויכי- מנהלת חשבונות במקצועה ( להלן: אינאס) ובעלה ראאד שעאר (להלן: ראאד).

במסגרת התוכנית העבריינית, סיפק הנאשם לשמיין ודרכו גם ליעקובסון ולחברות, במשך שנים, תשתית להוצאת חשבוניות פיקטיביות שקיבל מאינאס וראאד, הכוללת: שמות של חברות שונות (להלן: הספקים הפיקטיביים), פרטים על החברות הנ"ל ומסמכים שונים הנוגעים להן- ביניהם; מסמכי התאגדות, אישורי ניכוי מס במקור, מסמכים מזויפים הנוגעים למורשי חתימה, בהן תעודות זהות מזויפות של בעליהן, דוחות מע"מ מזויפים שהוגשו לכאורה על שמן וכרטסות הנהלת חשבונות כוזבות (להלן: המסמכים הפיקטיביים)- כל זאת ללא ידיעת הבעלים האמתיים של החברות.

 

על בסיס הנתונים שסיפק הנאשם אודות הספקים הפיקטיביים לשמיין ודרכו גם ליעקובסון, הוציאו האחרונים לחברות 3,406 חשבוניות פיקטיביות על שם 11 ספקים פיקטיביים שונים בסכום כולל של 1,062,500,979 ₪ מבלי שעשו או התחייבו לעשות את העסקאות (להלן: החשבוניות הפיקטיביות); הכניסו את החשבוניות לספרי הנהלת החשבונות של החברות וניכו את מס התשומות הגלום בהן בסך של 156,463,710 ₪ בדיווחים התקופתיים של החברות למנהל מס ערך מוסף (להלן: מנהל המע"מ).

 

שמות הספקים הפיקטיביים ומסמכיהם סופקו לנאשם על-ידי אינאס וראאד, הנאשם העבירם לשמיין ודרכו גם ליעקובסון - והכל במטרה לסייע לחברות, ליעקובסון ולשמיין בפועלם במסגרת החברות, להוציא ולנכות חשבוניות פיקטיביות, ליצור מצג שווא של התנהלות מול ספקים לגיטימיים לכאורה ולהתחמק או להשתמט מתשלום מס בהיקף של מיליוני שקלים.

 

הנאשם באמצעות ראאד ואינאס מילא את דרישתו של שמיין להחליף, מעת לעת, את שם החברה עליה הוציאו את החשבוניות הפיקטיביות.

 

באמצעות מסמכי הספקים הפיקטיביים וכחלק מיצירת מצג השווא, נחתמו חוזי התקשרות כוזבים בין החברות לבין רוב הספקים הפיקטיביים, כאשר למעמד החתימה על החוזים בפני עורך-דין, שלחו אינאס וראאד יחד עם הנאשם, אנשים שהציגו עצמם בכזב כבעלים של הספקים הפיקטיביים או כמורשי חתימה מטעמם ואף ציידו אותם בתעודות זהות מזויפות. באותו המעמד, הנאשם הציג עצמו בפני עורך-הדין כנציג מטעם הספקים הפיקטיביים ובחלק מהמקרים אף נרשם על גבי החוזה כנציג מטעמם.

 

הנאשם ליווה את חותמי חוזי ההתקשרות הכוזבים אל נותני שירותי מטבע- אליהם שלח אותו שמיין, כשהם מצוידים במסמכים מזויפים על מנת שיפתחו כרטיס לניכיון שיקים ובמטרה שיעקובסון ואחר מטעמו יקבלו לידיהם את הכספים שנרשמו מהחברות בשיקים לטובת הספקים הפיקטיביים.

במסגרת התוכנית העבריינית, הנאשם אפשר ליעקובסון ושמיין להפעיל על מספר הטלפון שלו שירות מענה קולי, במסגרתו כאשר מתקשרים אנשים, מתבצע מענה ממוחשב או מענה אנושי בשם אחד הספקים הפיקטיביים.

 

לאחר שהוציאו יעקובסון ושמיין את החשבוניות הפיקטיביות לחברות על בסיס הנתונים שקיבלו מהנאשם, מאינס ומראאד- החשבוניות הועברו לנאשם באמצעות שמיין והנאשם היה מעבירן לראאד ודרכו גם לאינאס על מנת שהאחרונים יגזרו מהן את העמלה המגיעה להם (30 אגורות לכל ליטר המופיע בחשבונית) ויכינו כרטסות ודוחות מע"מ כוזבים בהתאם לנתונים המופיעים בהן.

 

לצורך מימושה של התוכנית העבריינית, התקיימו לאורך השנים פגישות בהן השתתפו הנאשם, שמיין, אינאס וראאד. הנאשם עמד בקשר עימם באמצעות שיחות טלפוניות, התכתבויות ומפגשים רבים התקיימו בביתו בג'לג'וליה. במהלכם קיבל הנאשם משמיין את החשבוניות הפיקטיביות, קיבל במזומן את התמורה החודשית עבור פועלו בסך של 10,000 ₪ וכן קיבל את הכספים עבור אינאס וראאד; במפגשים מסר הנאשם לשמיין את הכרטסות והדוחות הכוזבים של הספקים הפיקטיביים. בנוסף, הנאשם העביר לראאד את החשבוניות הפיקטיביות שקיבל משמיין ואת הכספים במזומן עבור פועלם העברייני וקיבל מראאד את הכרטסות ודוחות המע"מ המזויפים על שם הספקים הפיקטיביים על מנת שיעבירם לשמיין.

 

על-פי האמור בעובדות האישום הראשון, בתקופה שבין חודש יולי 2014 לבין חודש ספטמבר 2015 כולל, פעל הנאשם במטרה לסייע לחברת אלגרנטי, ליעקובוסון ולשמיין, להתחמק או להשתמט מתשלום מס על ידי כך שהוציאו וניכו 593 חשבוניות פיקטיביות בסך כולל של 287,604,921 ₪ והכל במטרה להשתמט מתשלום מס בסך 43,871,934 ₪.

 

על-פי האמור בעובדות האישום השני, בתקופה שבין חודש מאי 2016 לבין חודש יוני 2018 כולל, פעל הנאשם במטרה לסייע לחברת קליר תחבורה, ליעקובסון ולשמיין, להתחמק או להשתמט מתשלום מס על ידי כך שהוציאו וניכו 2,813 חשבוניות פיקטיביות בסך כולל של 774,896,058 ₪, והכל במטרה להשתמט מתשלום מס בסך 112,591,776 ₪.

 

3. הצדדים הגיעו להסדר טיעון במסגרתו כתב האישום תוקן, המאשימה הגבילה את עתירתה לעונש של 36 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס לפי שיקול דעת בית המשפט ואילו ההגנה חופשיה בטיעוניה.

 

תמצית טיעוני ב"כ הצדדים לעונש

 

4. בא כוח המאשימה, עו"ד אור הדאיה הגיש טיעוניו בכתב, לצד אסופת פסיקה והשלים טיעוניו בעל-פה. בטיעוניו הפנה לפגיעה החמורה בערכים המוגנים, נוכח היקף הנזק שנגרם לקופת המדינה וכמות העבירות; להיקף המחדל העצום שהנאשם לא פעל להסרתו; חלקו היחסי של הנאשם בתוכנית העבריינית ביחס לחלקם של האחרים, ועל כך שאינו הוגה או מוביל התוכנית אשר נמשכה על פני 4 שנים; התמורה אותה קיבל הנאשם בשל מעשיו; שימוש במספר חברות שונות ובפורמטים שונים לקיזוז המקשים על חשיפת העבירות.

 

בהפנותו לפסיקה טען, כי מדיניות הענישה בעבירות בניגוד לחוק המע"מ בהיקפים כגון דא מורה על הטלת עונשי מאסר ממושכים בדמות שנות מאסר לצד קנסות הנעים בין 5% ל- 10% מהיקף המחדל.

 

ב"כ המאשימה הדגיש את הנימוקים שעמדו בבסיס הסדר הטיעון והענישה המקלה באופן יחסי להיקף העבירות אשר עמדו לנגד המאשימה, עת עתרה לעונש ראוי של 36 חודשי מאסר ובהם: העדר עבר פלילי; חלקו הנמוך יחסית של הנאשם במדרג העברייני אל מול מעורבים אחרים בהדגישו כי הנאשם לא הוציא חשבוניות ולא ביצע את פעולות הניכוי;קבלת תמורה קצובה להבדיל מקבלת תמורה מרווחים בסך ל 10,000 ₪ לחודש; שיתוף פעולה עם רשויות אכיפת החוק באשר לחלקו ולחלקם של מעורבים נוספים בפרשה; מצבו הרפואי של הנאשם; אי ניהול משפט והעדת עדים רבים למשפט (110 עדים); חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות, אם כי הובהר שנוכח סוג התיק, היקפו, מורכבות הפרשייה וריבוי המעורבים אשר הביאה להגשת כתבי אישום רבים, אין מדובר בשיהוי ניכר.

 

אשר לרכיב הקנס, המאשימה עתרה לענישה כספית משמעותית, שתשקף את חומרת העבירות, שיקולי ההרתעה והגמול, ותאזן את עתירתה לתקופת מאסר מקלה.

 

במכלול השיקולים עתר להשית על הנאשם 36 חודשי מאסר, לצד מאסר על תנאי לתקופה ממושכת, קנס בשיעור 10% מהיקף המחדל, מאסר חלף קנס והתחייבות.

 

 

5. עו"ד בורובסקי יצחק, ב"כ הנאשם, הטעים בטיעוניו אודות חלקו של הנאשם בפרשה. לטענתו, הנאשם נקלע לפרשה באופן אגבי, כשברקע הפסקת עבודתו כקבלן שיפוצים לאחר שנפצע ברגלו והסתבכותו הכלכלית שהובילה להיענות לבקשתו של שמיין לקשר בינו לבין חברות בתחום הדלק, בתמורה לסך של 10,000 ₪ בחודש.

בטיעוניו הדגיש כי הנאשם לא נהנה מפירות העבירה, היה אדיש לסכומי החשבוניות הפיקטיביות וכי תחילה, לא היה מודע להיקף התוכנית העבריינית, ואולם כאשר הבין, כבר היה מאוחר מדי. עוד הפנה לכך, שחלפו 6.5 שנים מאז נחקר והודה ועד להגשת כתב האישום ויש בחלוף הזמן, כדי להווות נסיבה לקולא.

 

ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובהן: היותו נשוי, אב לארבעה ילדים בגירים ונורמטיביים, המתגוררים עימו בדירת 3 חדרים; הנאשם נעדר עבר פלילי, הודה בהזדמנות הראשונה, בחקירתו במשטרה והודאתו סייעה בגיבוש כתבי אישום נגד מעורבים נוספים והמרכזיים שבפרשה זו.

 

אשר למצבו הכלכלי, הפנה לכך כי נפתח נגד הנאשם הליך אזרחי הטומן בחובו חוב למע"מ בסך 218,696,236 ₪ וזאת על רקע תיק זה. כן הפנה לכך שבקשתו למתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון נדחתה על רקע חובו למע"מ. בשנתיים האחרונות עבד כשומר בחברת "אסם", השתכר בסך של כ- 11,000 ₪ כשבכל חודש שילם 9,000 ₪ בגין חובותיו. בפועל כלכלת המשפחה נשענת על הכנסותיה של אשתו אשר עובדת בתפקיד קופאית בסופר (הוגשו מסמכים הנוגעים לבקשתו למתן צו לפתיחת הליכים).

 

לעניין מצבו הרפואי נטען, כי הנאשם אושפז בעבר בגין ארבעה אירועים מוחיים, סובל ממחלות נשימה ובעיות בריאות נוספות, כך שעונש מאסר בפועל עלול להשליך לרעה על מצבו ולסכן את חייו (הוגשו מסמכים רפואיים טל/3). בהפנותו לפסיקה, טען כי ניצב בפניו קושי למצוא פסיקה דומה בנסיבותיה ובחומרתה למקרה דנן. לדידו לאור הפסיקה ונסיבותיו האישיות של הנאשם, יש להשית על הנאשם שנת מאסר ולהימנע מהשתת קנס בשל מצבו הכלכלי וחלקו בפרשה.

 

 

6. הנאשם בדבריו האחרונים לעונש, הביע חרטה. ביקש את התחשבות בית המשפט ותיאר כי בעת הרלוונטית לכתב האישום נפגע ברגלו. כיום, מצבו הכלכלי קשה, נושא בחובות רבים ועיקולים, נעדר מקורות הכנסה, אשתו ובנו מסייעים לו. לדבריו, במהלך תקופת עבודתו בחברת אוסם, המשכורת שלו הועברה לטובת תשלום הרביות בגין חובותיו. הינו מוטרד מאוד ממצבו הבריאותי והכלכלי. ילדיו מקבלים סיוע ללימודים.

 

7. להשלמת התמונה אציין, כי בתום שמיעת הטיעונים לעונש, ב"כ הצדדים הבהירו במשותף, כי אינם טוענים לעניין מודעות הנאשם להיקף המרמה , וזאת הגם שב"כ הנאשם התייחס לטענה זו בטיעוניו לעונש.

 

 

דיון והכרעה

 

מתחם העונש ההולם, נסיבות הקשורות בביצוע העבירה והסדר הטיעון

 

8. בפתח הדברים ייאמר, כי גם במקרה של "הסדרי טווח" בית המשפט אינו פטור מקביעת מתחם העונש ההולם [ע"פ 921/17 אבו זעילה נ' מדינת ישראל , פסקה 16 (28.5.2017)] ובענייננו, אעיר כבר עתה, כי עתירת המאשימה אינה עומדת בגדרי מתחם העונש ההולם שאקבע, כפי שיובא בהרחבה.

 

9. העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו, מידת אשמו של הנאשם וסוג ומידת העונש המוטל עליו. בקביעת מתחם העונש ההולם, שומה על בית המשפט להתחשב בערך החברתי המוגן שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

10. אין מחלוקת בין הצדדים, כי העבירות בוצעו במסגרת תוכנית עבריינית אחת המהווה אירוע אחד. לאור מבחן "הקשר ההדוק", ייקבע מתחם עונש אחד, כאשר ריבוי העבירות, היקף החשבוניות הפיקטיביות, משך הזמן שפעלה התוכנית וסכום המס הגלום בהן יהוו חלק מקביעת המתחם. [ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014), ע"פ 5668/13 מזרחי נ' מדינת ישראל (17.3.2016); דנ"פ 2999/16 מזרחי נ' מדינת ישראל (22.5.2016)] ואולם, שני הצדדים בחרו בטיעוניהם שלא להפנות למתחמי ענישה מוגדרים, נוכח נסיבותיו המיוחדות של תיק זה.

 

11. הערכים החברתיים המוגנים העומדים בבסיס עבירות המס והעבירות בהן הורשע הנאשם, הם מניעת הפגיעה בקופה הציבורית ובכלל זאת, מניעת הפגיעה במשק ובכלכלה, שמירה על התנהלות תקינה של רשויות המס והגבייה תוך מתן דיווח במועד כנקבע בדין, הגנה על ערך השוויון בנשיאה בנטל המס והתנהלות התקינה של רשויות המס [רע"פ 3203/22 עאפנה נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (17.5.2022); רע"פ 5770/21 רענן בית טבע בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (26.8.2021); רע"פ 4584/15 משאהרה נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (6.10.2015);רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (20.2.2013)].

 

12. בית המשפט העליון בשורה של פסקי דין, עמד על החומרה היתרה הגלומה בעבירות המס הנובעת מהנזק הרב שנגרם לקופה הציבורית, לפיה יש לבכר את שיקולי הגמול, ההרתעה והאינטרס הציבורי, על פני נסיבותיו האישיות של העבריין. כן נקבע שנקודת המוצא בעבירות מעין אלו, היא עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח והטלת קנסות משמעותיים [רע"פ 1282/24 זלום נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (14.2.2024); רע"פ 1685/24 חמדה נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (17.3.2024);רע"פ 2478/21 זיאדנה נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (9.5.2021) רע"פ 679/21 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (3.2.2021); רע"פ 6093/20 ג'אבר נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (7.9.2020); רע"פ 9004/18 יצחקי נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (31.12.2018); רע"פ 3857/13 יצחקיאן נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (30.7.2013); ורע"פ 2638/13 עובדיה נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (28.4.2013)].

 

13. זאת ועוד, בית המשפט העליון מצא נופך חומרה מיוחד שעה שמדובר בעבירות המתבצעות באמצעות חשבוניות פיקטיביות וזאת בשים לב, ליסוד המרמה הגלום בביצוען, לעוצמת הנזק שנגרם לקופה הציבורית כתוצאה ממעשה הגזל והפיכתן ל"מכת מדינה" שיש להילחם בה מלחמת חורמה. לא בכדי מכונות עבירות אלה, כ"אבי אבות הטומאה". ראו למשל רע"פ 5823/09 באשיתי נ' מדינת ישראל (17.8.2009):

"חומרה יתרה נודעת להעלמות מס באמצעות חשבוניות פיקטיביות, הואיל והן מאפשרות לגזול מן הקופה הציבורית סכומי עתק. באופן טבעי, מהוות הוצאתן והפצתן של חשבוניות אלה, מרכיב מרכזי בשרשרת העבריינית ומעשים אלה הפכו זה מכבר למכת מדינה (ראו רע"פ 4903/04 מזור נ' מדינת ישראל (לא פורסם, [פורסם בנבו], 29.6.2004))."

 

 

14. עוד נקבע, כי במסגרת שיקולי הענישה, יש לנקוט ביד קשה בטיפול בעבירות מס, בין היתר, בשל הקושי הרב הכרוך בחשיפתן של עבירות אלה אל מול הקלות שבביצוען [ראו: ע"פ 9053/20 כהן נ' מדינת ישראל, פסקה 17 (22.3.2021); רע"פ 7135/10 חן נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (3.11.2010), ע"פ 4791/08כהן נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (9.2.2009)].

 

15. בענייננו, מידת הפגיעה של הנאשם בערכים המוגנים גבוהה וממשית.

 

הנאשם פעל כחלק מתוכנית עבריינית מתוכננת מראש, סדורה, בעלת מערך ארגוני וחלוקת תפקידים ברורה וזאת במשך כארבע שנים. הנאשם פעל בהתאם להנחיותיהם של שמיין ויעקובסון וזאת במטרה להונות את רשויות המס, אך לא היה מהוגי התוכנית.

 

היקף החשבוניות הפיקטיביות שהונפקו והופצו נאמד בלא פחות מ-3,406 על שם 11 חברות שונות בסכום עתק - 1,062,500,979 ₪.

 

סכום המס שנוכה בגין החשבוניות הפיקטיביות, דהיינו הנזק שנגרם לקופת המדינה ולאזרחיה, בהיקף עצום - 156,463,710 ₪.

 

טענת ההגנה לפיה הנאשם היה אדיש להיקף החשבוניות הפיקטיביות, אין בה כדי להקל עמו או להשפיע על קביעת מתחם העונש ההולם; נסיבות כתב האישום מלמדות על כך שהנאשם נטל תפקיד פעיל ומהותי במערך; סיפק תשתית להוצאת חשבוניות פיקטיביות; קיבל מאינאס וראאד שמות של חברות ללא ידיעת בעליהן, אותם העביר לשמיין ויעקובסון; התלווה לפגישות בפני עורכי דין ואף הציג עצמו כנציג מטעם הספקים הפיקטיביים; ליווה את חותמי חוזי ההתקשרות לפגישות עם נותני שירותי המטבע.

 

הנאשם קיים מפגשים בביתו עם המעורבים בתוכנית לשם קבלה והעברת מסמכים וכספים וביניהם: חשבוניות פיקטיביות, דוחות פיקטיביים, כספים, עמלות וכיו"ב.

 

המעשים בוצעו מרצונו החופשי וממניעים כלכליים.

 

ואולם, אין חולק כי מעמדו של הנאשם מצוי במדרג נמוך של התוכנית העבריינית, בשים לב לכך שהנאשם הונחה על-ידי אחרים ונענה לדרישותיהם. התמורה שהפיק כתוצאה ממעשיו, שכר חודשי בסך 10,000 ₪ במשך 4 שנים (קרי, שכר בסך של כ- 480,000 ₪), מעידה כאלף עדים על מעמדו. ברי, כי יש לתת את הדעת לפער בין הרווחים שגרפו לכיסם המעורבים המרכזיים לבין שכרו של הנאשם.

 

בשום שלב, הנאשם לא בחר לצאת מיוזמתו מתפקידו בתוכנית העבריינית. יחד עם זאת, יינתן משקל לכך שפעולת ניכוי המס לא בוצעה על-ידי הנאשם ומבלי שקיבל עמלות ורווחים.

 

16. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות בניגוד לחוק המע"מ מגלה מנעד רחב של עונשים, שנגזר בין היתר, מהיקף ביצוע העבירות, הנזק שנגרם לקופה הציבורית, משך ביצוען, השיטתיות והעקביות שאפיינו את מעשי העבירות, הסרת המחדל וכיו"ב. להלן אפנה לפסיקה, שחלקה הוגשה מטעם הצדדים, של בתי המשפט במקרים דומים ושונים, מהם ניתן לגזור את מתחם העונש ההולם במקרה שלפניי, ראו למשל:

 

א.  עפ"ג 1676/24 האפרתי נ' מדינת ישראל (19.3.2025): המערער הורשע בעבירות מע"מ, מס, זיוף, מרמה והלבנת הון בכך שחבר לרשת עבריינית שמטרתה להפיק רווח כספי באמצעות הנפקה והפצה של אלפי חשבוניות כוזבות באופן שהנפיק ומכר 3,289 חשבוניות כוזבות בהיקף של 523,617,206 ₪ כשסכום המע"מ עמד על סך כ-89 מיליון ₪ והעביר כספי עסקה ועמלה בכרטסות הפיקטיביות ובחשבונות הבנק הפיקטיביים בסך כ-70 מיליון ש"ח. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 7 ל-12 שנות מאסר בפועל, וגזר על המערער מאסר למשך 9 שנים, הפעלת מאסר מותנה, מאסר על תנאי וקנס בסך 2,000,000 ₪. ערעור שהוגש נדחה בהמלצת בית המשפט.

 

 

ב. עפ"ג (מחוזי-ת"א) 56182-08-23 מדינת ישראל נ' אלשמלי (2.7.2024): המשיב הודה בשלושה כתבי אישום שונים. בכתב האישום הראשון, הורשע ב-11 עבירות של ניכוי מס תשומות, בכך שקיזז מס בהיקף של 5,100,000 ₪. בכתב האישום השני, הורשע ב- 155 עבירות של הוצאת חשבוניות פיקטיביות במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק מתשלום מס, כשסכום המס שקוזז מעל 9,300,000 ₪. בכתב אישום השלישי, הורשע ב-3 עבירות של מסירת ידיעה כוזבת ושימוש במרמה או תחבולה או עשה מעשה אחר, בסכום העולה על 1,000,000 ₪. על-פי הסדר הטיעון המדינה הגבילה עתירתה לעונש של 60 חודשי מאסר. בית משפט קמא, קבע מתחם ענישה הנע בין 28 ל- 65 חודשי מאסר וגזר על המערער 36 חודשי מאסר לצד קנס בסך 120,000 ₪ . ערעור המדינה על קולת העונש התקבל. בית המשפט המחוזי העמיד את הרף התחתון של המתחם על 40 חודשי מאסר והחמיר את עונשו ל-46 חודשי מאסר.

 

ג. עפ"ג (מחוזי-מרכז) 50852-02-18 יערי נ' מדינת ישראל (24.07.2018): המערער הורשע בעבירות מע"מ, מס, זיוף, שיבוש הליכי משפט, התחזות לעורך דין; המערער הצטרף לקבוצה עבריינית ופעל בהנחיית אחר, במשך כשנה, להנפקת והפצת 234 חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של מעל 146 מיליון ₪, כאשר סכום המע"מ שקוזז היה מעל 21 מיליון ₪, בתמורה לשכר חודשי בסך של כ - 6,000 ₪. בית משפט קמא קבע מתחם ענישה הנע בין 3 ל-8 שנות מאסר וגזר על הנאשם 50 חודשי מאסר, לצד קנס בסך 100,000 ₪. ניתן משקל להיותו נעדר עבר פלילי, היה הראשון מבין המעורבים שהודה, חלקו בפרשה ומצבו הרפואי. ערכאת הערעור הפחיתה את עונשו ל- 42 חודשי מאסר, נוכח עקרון אחידות הענישה ועונשי המאסר שנגזרו על מעורבים אחרים בפרשה.

 

ד.  ת"פ (שלום-ראשל"צ) 51650-03-17 מדינת ישראל נ' מכאווי (6.3.2018): הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון, בכך שהופעל על ידי אחרים במטרה להפיץ חשבוניות פיקטיביות ללקוחות שביקשו לקזזן. חלקו של הנאשם היה טכני ופעל בתמורה לשכר חודשי. סך החשבוניות הפיקטיביות עמד על כ- 306,652,441 ₪ וסכום המס עמד על סך של כ- 45 מיליון ₪. בית המשפט כיבד את הסדר הטיעון ובהתאם להסכמה, השית על הנאשם 48 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 100,000 ₪. ניתן משקל לאי הסרת המחדל, מצבו הנפשי של הנאשם המוכר לבריאות הנפש ולשיקול אחידות הענישה.

 

ה. ת"פ (מחוזי-ת"א) 47872-03-15 מדינת ישראל נגד שלום מאיר (8.9.2016): הנאשם הורשע בכך שפעל בתוך קבוצה עבריינית במשך 3 שנים והונחה על-ידי העומד בראשה, למכור חשבוניות כוזבות בהיקף של מאות מיליונים תמורת תשלומי עמלה. הנאשם לא הגה את התוכנית, הפעיל 27 חברות קש, שלכאורה מספקות שירותים, אך בפועל סיפק חשבוניות כוזבות בלבד. הקבוצה הפיצה חשבוניות מס פיקטיביות בהיקף של מעל 396 מיליון ₪, כאשר סכום המע"מ מעל כ- 59 מיליון ₪. הנאשם היה קשור בהפצת 4,126 חשבוניות מתוך 4,975 החשבוניות שהופצו, בשווי של מעל ל - 270 מיליון ₪, סכום המע"מ בגינן נאמד בסך של 41 מיליון ₪. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין 6 ל- 9 שנות מאסר. הנאשם נדון ל - 6 שנות מאסר ולרכיבי ענישה נוספים וביניהם קנס בסך 200,000 ₪.

 

17. ההגנה בטיעוניה, הפנתה לרע"פ 4261/13 נימני נ' מדינת ישראל (18.06.2013), ואולם, עיון בפסיקה זו, מלמד כי עמדת המאשימה במקרה שבפניי מקלה, הואיל ובעניין נימני, במשך כשש שנים, קיבל הנאשם חשבוניות הפיקטיביות בהיקף של כ-71 מיליון ₪ וקיזז כ-11 מיליון ₪. במקרה זה, בית משפט השלום קבע מתחם הנע בין 4 ל-6 שנות מאסר. ערעור המדינה על קולת העונש התקבל ונקבע מתחם הנע בין 5 ל-7 שנות מאסר. עונש של הנאשם הוחמר מ-54 חודשי מאסר ל-5.5 שנים.

 

18. לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, עקרון ההלימה, נסיבות ביצוע העבירות ולנוכח קשת מדיניות הענישה הנוהגת, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 5 ל- 10 שנות מאסר בפועל לצד ענישה נלוות.

 

19. אשר לרכיב הקנס, נתתי דעתי לטיב העבירות, חומרתן, חלקו של הנאשם בתוכנית העבריינית, נסיבותיו האישיות של הנאשם, מצבו הכלכלי כפי שנפרס בהרחבה בהחלטה הדוחה את בקשתו למתן צו לפתיחת הליכים, ובמסגרת טיעוניו לעונש, אני קובעת שמתחם הקנס נע בשיעור של מיליון ₪ ל-8 מיליון .

 

גזירת עונשו של הנאשם בגדרי המתחם, נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ונימוקי ההסדר:

 

20.  כאמור, פסיקת בית המשפט מורה על העדפת שיקולי ההרתעה והגמול על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם. עם זאת, הענישה הינה לעולם אינדיבידואלית ואפנה בעניין זה לרע"פ 5060/04 הגואל נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (24.2.2005):

 

"חומרתן של העבירות הכלכליות ותוצאתן הקשה על הכלכלה ועל מירקם החיים החברתיים במדינה מצדיקות, אכן, ענישה קשה שתחדיר מסר שיפוטי ברור כי אין עוד להקל ראש עם עברייני מס. יחד עם זאת, גם במסגרת מדיניות החמרה כאמור, נדרש בענישה האינדיבידואלית לאזן בין שיקולי הכלל לשיקולי הפרט, ולקבוע את הענישה הראויה על יסוד נקודת איזון זו."

 

 

21. הנאשם כבן 56, נעדר עבר פלילי, נשוי, אב לארבעה ילדים בגירים הסמוכים על שולחנו. נטען, כי עבד בחברת אוסם במשכורת חודשית בסך של כ- 11,000 ₪ ואשתו עובדת כקופאית בסופר (לא הוצגו אסמכתאות הנוגעות להכנסות והוצאות המשפחה בפרט אסמכתאות בדבר תשלום החובות). נתתי דעתי, לבקשה למתן צו לפתיחת הליכים שהוגשה במסגרת הליכי חדלות פירעון, לפיה לנאשם חוב בסך של 219,049,500 ₪ לחמישה נושים וביניהם חוב למע"מ בגין כפל מס אישי בסך של 218,696,236 ₪ ולכך כי הבקשה נדחתה על-ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון הואיל ו- 99% מסך חובותיו אינו בר-הפטר משום שהחוב נוצר במרמה.

 

22. זקפתי לזכות הנאשם את הודאתו בתיק מבלי שניהל משפט והבעת החרטה ויודגש לעניין זה כי הנאשם הינו הראשון מבין המעורבים בפרשה זו שהודה וסיים את ההליך; שיתף פעולה עם גורמי החקירה, מופיע כעד תביעה בעניינם של אחרים בפרשה וצפוי להעיד ככל שתיקם ינוהל.

 

23. כן ניתן משקל למצבו הבריאותי של הנאשם, כפי שהציגה ההגנה באסופת המסמכים (טל/3) הכוללת סיכומי אשפוז, סיכום מידע רפואי וביקור במרפאות בין השנים 2023-2025, ממנה עלה, כי הנאשם סובל מבעיות רפואיות שונות וביניהן; מספר אירועים מוחיים שהובילו להפרעות תחושה בפנים ובגב; החלפת ברך, משקל יתר. בחודש מאי 2025 אושפז על רקע חשד לאירוע מוחי נוסף, טופל ושוחרר לביתו עם המלצות להמשך מעקב רפואי, תרופות, המשך בדיקות מעבדה וביצוע בדיקת MRI. אומנם לנאשם רקע רפואי מורכב, אך לא הוכח כי מדובר במצב רפואי שעונש מאסר עלול לסכן או לקצר את תוחלת חייו של הנאשם ואף לא הוכח שאין באפשרות גורמי הרפואה של שב"ס להעניק לו מענה מתאים. בנסיבות אלו, מצבו הרפואי אינו מצדיק חריגה ממתחם העונש מעבר לעתירת המאשימה במסגרת הסדר הטיעון [ראו: ע"פ 4456/14 קלנר נ' מדינת ישראל, פסקאות 221-222 (29.12.2015); ע"פ 2432/24 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 17 (26.12.2024); עפ"ג 3182-05-25 (מחוזי מרכז) אברהם נ' מדינת ישראל (30.6.2025)].

 

24.  לחומרה נתתי דעתי לכך, שהנאשם לא הסיר את המחדל ולו במעט וכידוע, הסרת המחדל משמעה תיקון תוצאות העבירה ופיצוי למדינה בגין הנזק שנגרם מסכום הכסף שנגזל מהקופה הציבורית בשל מעשיו של הנאשם. לא זו אף זו, אלא שבהסרת המחדל יש כדי להביע נטילת אחריות והבעת חרטה כנה במעשים של ממש ולא רק במילים. נפסק לא אחת, כי אין דינו של מי שלא הסיר את מחדליו כדין מי שהסירם, שכן הסרת המחדל מזכה בהקלה בעונש. [רע"פ 7851/13 עודה נ' מדינת ישראל (3.9.2015); רע"פ 7042/14 יעקב נ' מדינת ישראל (11.11.2014); עפ"ג (מרכז) 8757-07-21 אבו גאנם נ' מדינת ישראל (13.3.2022); עפ"ג (מרכז) 1680-03-23 רשות המיסים היחידה המשפטית מחוז מרכז נ' סוחינין (17.7.2023); (מרכז) 26177-05-14 בהרב נ' מדינת ישראל (22.2.2015)]

25.  חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות, ב"כ המאשימה נתן דעתו לכך, שמדובר בפרשייה מורכבת שהצריכה השקעת משאבים רבים על-ידי גורמי החקירה והתביעה טרם הגשת כתב האישום, ובד בבד הודגש כי הסדר הטיעון נתן משקל גם לנתון זה.

 

26.  לאחר הטיעונים לעונש, הוגשו מסמכים חסויים הנוגעים לנסיבותיו האישיות של הנאשם. נתתי דעתי לנסיבות אלו, ואין בהן כדי לשנות מהעונש שיש להשית על הנאשם, בפרט בשים לב לענישה המקלה לה עתרה המאשימה. זאת ועוד, שחזקה על שלטונות שב"ס כי יעניקו לנאשם מענה הולם לנסיבותיו אלו.

נימוקי הסדר הטיעון:

 

27. ב"כ המאשימה הטיב לפרט את השיקולים שעמדו לעיניי המאשימה עת הגבילה עצמה לעתירה של 36 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלוות שכללו, הן את הנסיבות לביצוע העבירות והן את נסיבותיו האישיות של הנאשם.

 

28.  בבסיס הסדר הטיעון עמדו השיקולים הבאים:חלקו של הנאשם בתוכנית העבריינית- בעודו עומד במדרג הנמוך ביותר מיתר המעורבים; העובדה שהנאשם מילא אחר דרישותיהם אחרים ושימש כמתאם בין המעורבים; הנאשם לא שלשל לכיסו את רווחי ההשתמטות ממס- בניגוד למעורבים אחרים, לא נהנה מעמלות, אלא קיבל תמורה קצובה זעירה ביחס לאחרים; הנאשם לא ביצע את פעולות ההפצה והקיזוז- הנאשם לא היה הרגל המסיימת של פעולת הקיזוז וההפצה ביחס לאחרים; הנאשם שיתף פעולה עם רשויות אכיפת החוק, החל משלב החקירה, גולל את סיפור המעשה בפני חוקריו, הפליל את עצמו ואחרים ותרם תרומה רבה בקידום החקירה ובפרט שיתר המעורבים בחרו לשמור על זכות השתיקה; מצבו הרפואי של הנאשם; חסכון בזמן שיפוטי ניכר- מדובר בתיק מרובה עדים (110), עתיר במסמכים; חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות.

 

מסקנה:

 

29.  לאחר שנתתי דעתי למתחם העונש ההולם, לנסיבותיו האישיות של הנאשם, שקלתי ובחנתי את הנימוקים שעמדו בבסיס הסדר הטיעון ותיקון כתב האישום, באתי לכלל מסקנה, כי עתירתה העונשית של המאשימה במקרה דנן מקלה ביחס למדיניות הענישה הנוהגת ולמתחם אותו קבעתי. ברם, נוכח נימוקי ההסדר עליהם הרחיבה המאשימה בטיעוניה, ובשים לב להלכה לפיה, ככלל על בית המשפט לכבד את הסדרי הטיעון [ע"פ 9600/04 משראקי נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (2.3.2005); עפ"ג (מחוזי מרכז) 1726-08-23 בניש נ' מדינת ישראל (31.3.2024)], מצאתי לאמץ את רכיב המאסר לו עתרה המאשימה.

30.  אשר לרכיב הקנס, נתתי דעתי לעתירת המאשימה, לפיה יש לאזן קמעה את רכיב המאסר המקל בדרך של השתת קנס משמעותי בהיקף של כ-10% משיעור המחדל שלא הוסר. ואולם, לאחר שנתתי דעתי לחלקו של הנאשם, לרווח הכספי שגרף בגין מעשיו כ-480,000 ₪, להיקף המחדל העצום, למצבו הכלכלי והבריאותי, מצאתי למקם את רכיב הקנס בשליש התחתון של המתחם אותו קבעתי.

 

סוף דבר:

 

אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן:

א.  מאסר בפועל למשך 36 חודשים.

 

ב. מאסר מותנה למשך 9 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירה מסוג פשע, לפי חוק מע"מ למשך 3 שנים מסיום ריצוי מאסרו.

 

ג.  מאסר מותנה למשך 5 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירה מסוג עוון, לפי חוק המע"מ, למשך 3 שנים מסיום ריצוי מאסרו.

 

ד. הנאשם ישלם קנס בסך 1,500,000 ₪ או 24 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-50 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 1.9.2025 ובכל ראשון בחודש שלאחריו. היה שאחד התשלומים לא ישולם במועד, תעמוד יתרת הקנס לפירעון מיידי (ככל שקיימים פיקדונות בתיק, הם יוחזרו לנאשם, כפוף לכל מניעה חוקית לרבות עיקול, עם התייצבות הנאשם למאסר).

 

הנאשם יתייצב לנשיאת מאסרו בבית סוהר הדרים, ביום 20.8.2025 עד השעה 10:00 או על פי

החלטת שב"ס כשברשותו תעודת זהות וגזר דין. על ב"כ הנאשם לתאם את הכניסה למאסר,

כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-

9787336, ולהתעדכן באתר האינטרנט של שב"ס, ברשימת הציוד הראשוני שניתן להביא בעת

ההתייצבות.

 

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי מרכז- לוד תוך 45 יום.

 

ניתן היום, י' תמוז תשפ"ה, 06 יולי 2025, במעמד הצדדים.