כתבי האישום

1. הנאשמים 4 ו-3, בעל ואישה, הודו בעובדות כתב אישום כמיוחס להם ולשאר הנאשמות, חברות לפינוי אשפה בהן שימשו מנהלים פעילים, והורשעו בביצוע עבירות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק המע"מ"), ופקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה"). כמו כן צירף נאשם 4 את ת"פ (שלום רחובות) 7693-11-20, הודה בעובדותיו והורשע בעבירות דומות. להן תמצית העבירות בהן הורשע הנאשם:

 

א.  הרשעות בעבירות על חוק מע"מ:

הנאשמים 1, 2 ו-4 הורשעו ב-13 עבירות לפי סעיף 118 לחוק מע"מ, בסכום קרן בסך 1,558,150 ₪. נאשמים 2 ו-4 הורשעו ב-6 עבירות לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ, בסכום קרן מס בסך 371,749 ₪. לאחר שיוך כספים והפקדות יתרת קרן המס בגין העבירות שבוצעו היא בסך 1,790,980 ₪.

ב.   הרשעות בעבירות על פקודת מס הכנסה:

נאשמת 1 הורשעה בשתי עבירות של אי הגשת דוחות חברה לשנים 2017 ו-2018, עבירה לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה, ובשלוש עבירות של אי העברת מס שנוכה לחודשים 1-3/2019, בסך של 62,493 ₪.

 

נאשמת 2 הורשעה בשתי עבירות אי הגשת דוחות חברה לשנים 2019 ו-2020, לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה, ובאי העברת מס שנוכה לחודשים 9-12/2020, בסך 53,014 ₪.

 

נאשם 4 הורשע בשבע עבירות של אי הגשת דוחות לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה, ובשבע עבירות לפי סעיף 219 לפקודה, בגין העבירות שלהלן:

 

· שתי עבירות של אי הגשת דוחות לנאשמת 1 לשנים 2017 (מחזור בגובה 13,851,946 ₪), ושנת 2018 (מחזור 16,421,242 ₪).

· שתי עבירות של אי הגשת דוחות לנאשמת 2 לשנים 2019 (מחזור בגובה 7,189,231 ₪), ושנת 2020 (מחזור של 4,057,976 ₪).

· עבירה של אי הגשת דוח לנאשמת 5 לשנת 2020, גובה מחזור 207,550 ₪.

· שתי עבירות של אי הגשת דוחות אישים לשנים 2019 ו-2020.

 

סך המחזורים הכולל של הנאשמות עמד על 41,727,945 ₪, וסך הניכויים שלא הועברו למס הכנסה הוא 115,507 ₪.

 

תמצית טיעוני באי כוח הצדדים לעונש

2. באי כוח המאשימה עמדו על חומרת העבירות בהן הורשעו הנאשם והנאשמות, בשים לב להיקפן וביצוען החוזר ונשנה, והיות שקרן המס הכוללת בשני כתבי האישום מסתכמת ב- 1,929,899 ₪, מתוכה הוסר חלק קטן בלבד מהמחדל, הגם שכתב האישום בתיק העיקרי הוגש כבר בשנת 2019, והחוב שנותר הוא 1,790,980 ₪. הודגש כי הנאשם ביצע את העבירות במשך תקופה ארוכה, באמצעות שלוש חברות שונות ובסכומים גבוהים, ולפיכך פגע בערכים המוגנים במידה קשה. עוה"ד דביר עמר התובע מטעם מע"מ, הפנה לפסיקה ועתר לקבוע בגין עבירות המע"מ מתחם עונש הולם הנע בין 6 ל-12 חודשי מאסר, מאסר על תנאי בן 3 ל-9 חודשים, קנס בשיעור של 10-5% והתחייבות להימנע מעבירות דומות.

 

3. ב"כ המאשימה התובעת מטעם מס הכנסה עו"ד דריה סיבוני, טענה כי כתב האישום תוקן שלוש פעמים לחומרה, פעם האחרונה ביום 30.3.2023, מחמת עבירות מס הכנסה נוספות שביצעו הנאשמים, והדגישה כי הוסרו מחדלים אישיים בלבד, כשסך המחזורים הכולל של החברות היה 41,727,945 ₪. לפיכך, ובשל הרשעת הנאשם באי הגשת 7 דוחות שנתיים, נטען כי היקף הפגיעה בערכים המוגנים נרחב. משכך עתרה התובעת למתחם עונש הולם בגין כל אישום של אי הגשת דוחות הנע בין מאסר מותנה ועד 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי בין חודשיים ל-8 חודשים וקנס בין 8,500 ועד 29,200 ₪. כמו כן הפנתה להרשעת הנאשם ב-7 עבירות ניכויים בסך של למעלה מ-110,000 ₪, וטענה שמתחם העונש בגין כל אחת מעבירות אלו נע בין מאסר מותנה ועד 7 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה הנע בין 4 ל-10 חודשים, קנס והתחייבות.

 

4. בסיכומו של דבר, עתרו באי כוח המאשימה לקבוע מתחם עונש למכלול העבירות בהן הורשע הנאשם, הנע בין 16 ל-24 חודשי מאסר בפועל. לנוכח עברו הפלילי הרלוונטי וישן של הנאשם (טל/1) והסרת מחדל מצומצמת ביותר, עתרו להשית עליו 20 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס בסך 220,000 ₪ והתחייבות, לצד קנס סמלי לנאשמות בהיותן חברות לא פעילות.

 

5. ב"כ הנאשם עוה"ד משה שמיר, טען כי ברקע לביצוע העבירות עמד חיוב רטרואקטיבי של עסקים בשנת 2018 לשלם לעובדים זרים תשלום זכויות, דבר שגרר צבירת חוב של החברות בסך כולל של 11 מיליון ₪, והביא לקריסתן הכלכלית של הנאשמות והנאשמים (טל/2). משום כך נטען שלא עלה בידי הנאשמים לשכור שירותיו של רו"ח לצורך הגשת הדוחות.

 

6. ב"כ הנאשם הפנה לכך שהנאשמים 4 ו-3 הם הורים לילדים צעירים (הקטן בן 3 בעל צרכים מיוחדים, נעדר מסגרת חינוכית), ומצבם הכלכלי אינו פשוט. נאשם 4 הודה במיוחס לו וצירף תיק דומה, ובכך חסך זמן שיפוטי. עוד ביקש הסנגור לתת את הדעת על העונש שהוטל על הנאשמת, למשך 9 חודשי עבודות שירות, בהתאם להסדר הטיעון, ועתר להתחשב בנאשם ולהטיל גם עליו מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. בתמיכה לטענותיו הגיש הסנגור מסמכים של נאשם 4: צו פירוק לנאשמת 1 (טל/4), חוב עדכני בהוצל"פ בסך 715,138 ₪ (טל/3), ומאזן בוחן לנאשמת 1 לשנת 2018 (טל/4).

 

7. נאשמת 3 סיפרה בדבריה לעונש, בבכי, על ילדיהם ובמיוחד על בנה בן השלוש שנמצא איתה בבית, בהעדר מסגרת מתאימה, והביעה צער וחרטה על מעשיה.

 

8. נאשם 4 בדברו לעונש התנצל על מעשיו, הסביר שהרקע לעבירות נבע מפסיקה של בית המשפט העליון משנת 2018, שתוצאותיה גררו את קריסתם הכלכלית. כמו כן אמר שלו היה הדבר ביכולתו, הוא היה מסיר את המחדלים, וביקש את רחמי בית המשפט בגזירת העונש והקנס.

גזר דין שהוטל על נאשמת 3 - הסדר טיעון

9. מפאת חריגות נסיבותיהם האישיות של הנאשמים כבני זוג והורים לילד עם מגבלה, בתום שמיעת הטיעונים לעונש, ובהמשך להערות בית המשפט, הודיעו הצדדים על הסדר טיעון במהלכו עתרו במשותף להשית על נאשמת 3 עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות למשך 9 חודשים, וענישה נלווית שלא כללה קנס - רכיב כספי שסוכם כי יילקח בחשבון בגזירת דינו של הנאשם. בהתאם להסדר הטיעון נגזר דינה של הנאשמת.

 

דיון והכרעה

קביעת מתחם הענישה ההולם

10.  עבירות מיסים נועדו להגן על ערכים ציבוריים של מניעת פגיעה בקופה הציבורית, שוויון בנשיאת נטל המס, ובסולידריות החברתית הנובעת מכך. כמו כן יש בעבירות אלה פגיעה בהתנהלות התקינה של רשויות המס והגבייה, מחמת הפגיעה בשיטת הגבייה והפיקוח על דיווחים במועדים שנקבעו בדין (רע"פ 3203/21 עפאנה נ' מדינת ישראל (17.5.2022); רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.2013), ורע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(4) 381, 384 (2004)).

 

11.  מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של אי הגשת דוחות מע"מ ומס הכנסה נגזרת מהנסיבות. ככל שהיקף העבירות נמוך, תקופת ביצוען מצומצמת, סכום המס אינו גבוה והמחדלים הוסרו, הענישה הנוהגת היא למאסרים מותנים וקנס. ומנגד, במקרים של ריבוי עבירות בהיקף מס לא מבוטל, למשך תקופה ארוכה ו/או כשהמחדלים לא הוסרו, הענישה הרווחת היא למאסרים לריצוי בעבודות שירות ואף למאסרים של ממש - כפועל יוצא מחומרת הנסיבות, כפי שניתן ללמוד מהפסיקה שלהלן:

 

  א.  ברע"פ 8824/21 אלטורי נ' מדינת ישראל (27.12.2021) (הוגש ע"י המאשימה), נדחתה בקשת רשות ערעור של המבקש, שהורשע לפי הודאתו בשלוש עבירות של אי הגשת דוחות מס הכנסה במועד בשנים 2014 עד 2016, כשמחזור החברות הכולל הסתכם בכ-12 מיליון ₪. בית משפט השלום קבע מתחם לכל אישום הנע ממאסר מותנה ועד 8 חודשים, וגזר על המבקש 8 חודשי מאסר בפועל, בהתחשב בעברו הפלילי, אי הסרת המחדלים והודאתו.

 

  ב. ברע"פ 1579/18 אבו אלקום נ' מדינת ישראל (20.3.2018), המבקש הורשע על פי הודאתו בביצוע 47 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ, סכום המחדל עמד על 462,815 ₪, ולא הוסר. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הנע בין 6 ל-12 חודשי מאסר, וגזר על המבקש מאסר בפועל למשך 8 חודשים, קנס בסך 40,000 ₪ ומאסר על תנאי. ערעור ובקשת רשות ערעור שהגיש המבקש נדחו.

 

ג. בעפ"ג (ב"ש) 59011-08-21 מדינת ישראל נ' אביעד תפעול בע"מ ואח' (5.1.2022), נדונו שני משיבים שהורשעו לאחר שמיעת ראיות בארבע עבירות של אי הגשת דו"חות מע"מ במועד, והגשת דוח ללא תשלום המס הנובע ממנו, מחדל בסך של כ-1.5 מיליון ₪. המשיב 3 הורשע בעבירה של אי ביצוע רישום במשרדי מע"מ. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-12 חודשי מאסר בפועל, וגזר על המשיבים עבודות שירות למשך 6 ו-8 חודשים, בהיותם נעדרי עבר פלילי ואי הסרת מחדלים. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור על חומרת העונש, וקיבל את ערעור המדינה על קולת העונש, תוך שצוין כי ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין, והחמיר בעונשם של משיב 2 למאסר של 8 חודשים וקנס בסך 45,000 ₪, ומשיב 3 למאסר למשך 11 חודשים וקנס בסך 75,000 ₪.

 

  ד. בעפ"ג (מרכז-לוד) 38717-12-20 קפלינסקי נ' מדינת ישראל (21.2.2021) (הוגש ע"י ההגנה), נדון מערער שהורשע לפי הודאתו בשלוש עבירות אי הגשת דוחות מע"מ במועד, שלוש עבירות אי הגשת דוח מס הכנסה במועד, ו-10 עבירות של אי העברת מס שנוכה, כשסכום המחדל למע"מ ולמס הכנסה עמד על כמיליון ₪ כל אחד, ומתוכו הוחזר כחצי מיליון ₪. בית משפט השלום קבע מתחם עונש כולל הנע בין 9 ל-15 חודשי מאסר בפועל, וגזר על הנאשם 9 חודשי מאסר בעבודות שירות, קנס למע"מ בסך 50,000 ₪ ולמס הכנסה קנס בסך של 150,000 ₪ בהתחשב בהודאתו, עבר הפלילי הישן ולא רלוונטי, ומשחלק מהמחדל היה אמור להתקבל על ידי המפרק. בערעור שהוגש על חומרת העונש הוקלו הקנסות למע"מ ל-20,000 ₪ ומס הכנסה ל- 40,000 ₪.

 

  ה.  בעפ"ג (מרכז-לוד) 16811-10-16 מדינת ישראל נ' מצלאווי (19.3.2017) (הוגש ע"י ההגנה), נדון משיב שהורשע על פי הודאתו באי הגשת 30 דוחות תקופתיים למע"מ מתוכם 16 הוגשו באיחור, כשקרן המס 1,366,671 ₪, ואי העברת מס שנוכה לפי פקודת מס הכנסה, מחדל בסך 166,242 ₪. בית משפט השלום קבע מתחם עונש בעבירות המע"מ הנע בין מספר חודשים ועד 12 חודשים, ובעבירות מס הכנסה מאסר על תנאי ועד 6 חודשי מאסר. בהתחשב בנטילת אחריות, נסיבות אישיות מורכבות, תרומת המשיב לקהילה, ניסיונות רבים להסיר את המחדלים תוך מכירת כל רכושו (שכלל 4 בתים ו-4 חנויות), והיות שבמסגרת הליכי פירוק היה צפוי החזר של חלק מהמחדל, נגזרו על המשיב 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וקנס בסך 75,000 ₪. ערעור המדינה על קולת העונש התקבל בחלקו, כשצוין שהעונש "מקל במידה רבה" והקנס הוחמר ל-120,000 ₪.

 

ו. ברע"פ 4275/21 כהן נ' מדינת ישראל (5.7.2021) (הוגש ע"י המאשימה), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש מבקש שהורשע לפי הודאתו בשבע עבירות אי הגשת דוח מס הכנסה במועד, שש מהן בשילוב עם עבירות אחריות מנהל לפי סעיף 224א לפקודה בקשר לשלוש חבריות פרטיות שניהל בשנים 2014 עד 2015, כשסך מחזורי העסקאות שלהן עלה על 7.5 מיליון ₪. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם הנע בין 5 ל-18 חודשי מאסר. ולנוכח העדר הסרת המחדל נגזרו על המבקש 7 וחצי חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 30,000 ₪.

 

ז. ברע"פ 1066/21 יגמור נ' מדינת ישראל (10.3.2021) (הוגש ע"י המאשימה), נדונה בקשת רשות ערעור של מבקש שהורשע בשש עבירות של אי הגשת דו"חות, חמש בגין שתי חברות ודוח אישי בשנים 2016 עד 2018, כשסך המחזורים של החברות היה 19 מיליון ₪. בית משפט השלום קבע מתחם עונש ההולם הנע בין 6 ל-18 חודשי מאסר בפועל, וגזר על המבקש 8 חודשי מאסר, מאסר מותנה וקנס בסך 20,000 ₪, בהתחשב בהיותו נעדר עבר פלילי ונטילת אחריות, ומבלי שהוסרו מרבית המחדלים. בדחותו את בקשת רשות הערעור ציין בית המשפט כי העונש מקל ביחס לענישה הנוהגת.

 

ח. ברע"פ 1130/20 דהן נ' מדינת ישראל (13.4.2020) (הוגש ע"י המאשימה), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש מבקש שהורשע בשבע עבירות של אי הגשת דוחות שנתיים במועד לפי סעיף 216(4) לפקודה, כשפעילות החברות הסתכמה בכ-50 מיליון ₪. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם הנע בין 7 ל-18 חודשי מאסר בפועל, וגזר על המבקש שלא הסיר את המחדל 11 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 30,000 ₪.

 

ט. ברע"פ 4323/14 מולדובן נ' מדינת ישראל, (26.6.14) (הוגש ע"י המאשימה), נדחתה בקשת רשות ערעור של מבקש שהורשע על פי הודאתו בביצוע 3 עבירות של אי הגשת דוח מס הכנסה במועד, ו-6 עבירות של אי העברה במועד של מס שנוכה. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 6 ל-14 חודשי מאסר. בהתחשב בעברו הפלילי הרלוונטי ואי הסרת המחדל, נגזרו על המבקש 8 חודשי מאסר לריצוי בפועל וקנס בסך של 20,000 ₪.

 

  י.  ברע"פ 3120/14 נעים נ' מדינת ישראל (8.5.2014) (הוגש ע"י המאשימה), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על חומרת העונש, לאחר שהורשע באי הגשת 10 דוחות מס הכנסה בין השנים 2002 ועד 2011, נקבע מתחם ענישה הנע בין 9 ל- 18 חודשי מאסר בפועל. המחדלים לא הוסרו, והמבקש נדון לעונש של 9 חודשי מאסר בפועל, וענישה נלווית.

 

12.  ובחזרה לענייננו. מצאתי לאמץ את מתחמי הענישה להם עתרה המאשימה, בגין העבירות על חוק מע"מ ועבירות מס הכנסה בנפרד.

אשר למתחם העונש הכולל, לקחתי בחשבון את ריבוי העבירות של אי הגשת דוחות מס הכנסה בגין 3 חברות שונות, לאורך שנים כמפורט לעיל, כשסך המחזורים היה כ-41 מיליון ₪. עוד נתתי דעתי לאי הגשת דוחות תקופתיים למע"מ במועד, סכום השמטת המיסים הגבוה, העומד כיום על היא בסך 1,790,980 ₪, ומצאתי שהפגיעה שפגע הנאשם בערכים המוגנים ממשית וקשה. לפיכך, ובהתחשב בענישה הנוהגת, אני קובעת מתחם עונש הולם כולל הנע בין 14 ל-24 חודשים, לצד ענישה נלווית בדמות, מאסר מותנה וקנס הנע בין 5% ל-10% מסכומי המחדלים.

 

גזירת העונש בתוך המתחם

13.  הנאשם יליד 1982, נשוי לנאשמת 3 והם הורים לשלושה ילדים בני 3, 7 ו-10. בנו הצעיר מתמודד עם צרכים מיוחדים, ונכון למועד דיון הטיעונים לעונש, לא נמצאה עבורו מסגרת חינוכית והוא טופל על ידי אמו בביתם. הנאשם הודה במיוחס לו, נטל אחריות מלאה על מעשיו, וברקע לביצוע המעשים עמדה הסתבכות כלכלית של החברות הנאשמות.

 

14.  לחובת הנאשם הרשעה רלוונטית משנת 2008 בגין עבירה של אי הגשת דוחות מע"מ במועד, אז הוא נדון לעונש מאסר למשך 6 חודשים לריצוי בעבודות שירות.

 

15.  הנאשם הסיר את מחדליו באופן מצומצם ביותר בהגשת דוחות אישיים, אך נמנע מהגשת דוחות שנתיים של החברות, ומהסרת כל מחדליו הכספיים (אלא בחלקם המועט). בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין המשמעות של אי הסרת מחדלים היא, כי הנאשם לא תיקן את הנזק הגדול שגרם במעשיו לקופה הציבורית. מובן שאין דינו של מי שהסיר את מחדליו והוא זכאי להקלה בעונשו בגזירת העונש בתוך המתחם, למי שלא הסירו והוא לא זכאי להקלה בעונשו, והדבר משליך גם על כנות הודאתו ונטילת אחריותו (רע"פ 8038/22 שילון נ' מדינת ישראל (29.11.2022); רע"פ 7851/13 עודה נ' מדינת ישראל (3.9.2015); עפ"ג (מרכז לוד) 8757-07-21 אבו גאנם נ' מדינת ישראל (13.3.2022)). במילים אחרות, בהעדר הסרת מחדלים, לא זו בלבד שאין מקום לסטייה ממתחם העונש לקולה, אלא גם אין הצדקה להשית עונש בחלקו התחתון של המתחם (עפ"ג (מרכז-לוד) 1680/23 רשות המיסים, מע"מ מרכז נ' סוחינין (17.7.2023)). לפיכך, עתירת המאשימה לעונש באמצע המתחם, בשים לעברו הפלילי של הנאשם, יש לה על מה לסמוך.

 

16.  עם זאת מצאתי להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם ומשפחתו, לרבות משעה שאשתו מרצה עתה החל מיום 1.4.2024 מאסר בעבודות שירות למשך 9 חודשים, ולפיכך אגזור את העונש בחלקו התחתון של מתחם הענישה. כמו כן אביא בחשבון את הסכמת הצדדים להימנע מהטלת קנס על נאשמת 3 בגזירת הקנס על הנאשם.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשמים את העונשים שלהן:

 

נאשמות 1 , 2, ו-5

קנס בסך 100 ₪ כל אחת, שישולם בתוך 90 ימים מהיום.

 

נאשם 4

א.  מאסר בפועל למשך 16 חודשי מאסר בפועל.

 

בהתחשב במועד הצפוי לסיום עבודות השירות על ידי אשת הנאשם - נאשמת 4, יתייצב הנאשם לריצוי עונשו ביום 1.1.2025 עד השעה 10:00 בבית מעצר "הדרים", עם עותק מגזר הדין ותעודת זהות (בהתחשב במועד סיום ריצוי עבודות השירות של אשת הנאשם).

 

ב. מאסר מותנה למשך 6 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירות פשע על פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ, למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.

 

ג.  מאסר מותנה למשך 4 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירות עוון על פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ, למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.

 

ד. קנס בסך 100,000 ₪ או 5 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים, רצופים ושווים, החל מיום 1.11.2024 ובכל אחד לחודש שאחריו. ככל שתשלום מתשלומי הקנס לא ישולם במועד תעמוד יתרתו לפירעון מיידי.

 

תשלום הקנס ייעשה ישירות לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגביה באחת הדרכים הבאות: בכרטיס אשראי באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה (חיפוש בגוגל "תשלום גביית קנסות"): www.eca.gov.il (ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט). או באמצעות מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז הגבייה) בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000. או במזומן בסניפי בנק הדואר, בהצגת תעודת זהות.

 

פתוח הדלת בפני הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס: רכזת מיון מוקדם 074-7831077 או רשמת מאסרים נדחים 074-7831078 וכן להתעדכן באתר האינטרנט של שב"ס, ברשימת הציוד הראשוני שניתן להביא בעת ההתייצבות.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"ג תמוז תשפ"ד, 29 יולי 2024, בנוכחות ב"כ המאשימה עוה"ד חנה בן פורת ועו"ד דביר עמר, הנאשם 4 ובא כוחו עוה"ד משה שמיר.