3. הליכי גזירת דינו של הנאשם נוהלו בנפרד מהנאשמים האחרים, והתארכו בשל הפנייתו לשירות המבחן, ובהיותו משוחרר בתנאים. הוגשו מספר תסקירים בעניינו מהם עולה כי מדובר בצעיר נעדר עבר פלילי, שסיים 12 שנות לימוד בבית ספר מקצועי. הנאשם תיאר בפני שירות המבחן שהעבירות נעברו בתקופה מורכבת משפחתית בה עזב את הבית וניתק קשר עם הוריו. הוא התקשה לקבל אחריות מלאה על מעשיו ונטה להשליך את עיקר האחריות על המעורבים האחרים. בנוסף דווח כי הנאשם משתמש יום-יומית בקנביס. בתסקיר הראשון מיום 6.2.25 התרשם שירות המבחן מהמשך סיכון להישנות עבירות, ונמנע מהמלצה טיפולית בשל קושי של הנאשם בקבלת אחריות ובקיומם של דפוסים עברייניים, וכן היעדר התאמה או רצון בטיפול.

4. בדיון שהתקיים ביום 3.3.25 ביקש הנאשם להישלח פעם נוספת לשירות המבחן על מנת לנסות למצות שילובו בטיפול. נעתרתי לבקשה וביום 8.5.25 הוגש תסקיר נוסף בו דווח שהנאשם שולב בקבוצה טיפולית, אך עד לאותו מועד התקיימו בה 3 מפגשים בלבד ולכן נתבקשה דחיה בת ארבעה חודשים לבחינת התקדמות הטיפול.

5. בתסקיר האחרון, שהוגש ביום 1.9.25, דווח כי הנאשם השתתף בשלושה מפגשים (לא רצופים) בלבד בקבוצה הטיפולית, ובשל כך הוחלט על הוצאתו מהקבוצה. הנאשם הופנה לבדיקות שתן בחמישה מועדים, אך התייצב רק במועד אחד (הבדיקה נמצאה שלילית). שירות המבחן סיכם כי הנאשם מבטא מוטיבציה מילולית בלבד לטיפול, אינו מגלה תובנה למצבו ואינו משתף פעולה עם השירות. לפיכך התסקיר הסופי אינו כולל המלצה טיפולית. עם זאת, שירות המבחן המליץ על ענישה בדמות עבודות שירות.

6. בטיעוניה לעונש (הוגשו בכתב) סקרה המאשימה את חלקו של הנאשם בכתב האישום, ועמדה על הערכים המוגנים בהם פגע. בהתבסס על פסיקה אליה הופניתי ביקשה המאשימה לקבוע מתחם ענישה של 30 עד 60 חודשי מאסר ולגזור על הנאשם שלוש שנות מאסר בפועל ורכיבי ענישה נלווים.

7. הסנגור סבור שעתירה עונשית זו מופרזת ועותר להסתפק בעונש מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות. הופניתי לגילו הצעיר של הנאשם, עברו הנקי והודאתו המהירה במיוחס לו. עוד צוינו התקופה הממושכת בה היה נתון הנאשם במעצר, באיזוק אלקטרוני ובתנאים מגבילים, והוגשה פסיקה ממנה התבקשתי להסיק שיש להקל בעונשו של הנאשם.

8. הנאשם הביע צער על מעשיו.

דיון והכרעה

9. בהתאם להוראות החוק אקבע את מתחמי הענישה על פי עקרון ההלימה, תוך התחשבות בערכים המוגנים שנפגעו, מידת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירות ומדיניות הענישה הנוהגת.

10. תופעת גניבות הרכב מוכרת היטב לעוסקים במשפט הפלילי, והפסיקה לאורכה ולרוחבה עמדה על חומרת התופעה, פגיעתה הישירה והעקיפה, והצורך להתמודד עמה באמצעות ענישה הולמת. הנאשמים פגעו בקניינם של בעלי המכוניות, וכן בתחושת הביטחון שלהם. בנוסף זוהי פגיעה ברורה בשלום הציבור וביטחונו, ופגיעה כלכלית עקיפה. על הפגיעה בתחושת הביטחון של הציבור כתוצאה מגניבות רכב, אפנה לדבריו המוכרים של בית המשפט העליון בבש"פ 45/10 מסארוה נ' מדינת ישראל (8.1.2010):

"פתאום קם אדם בבוקר ומוצא... שמכוניתו חלפה עם הרוח, או במקרה הטוב, נפרצה ותכולתה נשדדה. חוזר אדם לביתו בסוף עמל יומו ומוצא כי מאן דהוא חדר לפרטיותו ונטל את רכושו ואת חפציו שאותם צבר בזיעת אפו ומיטב כספו. מי ימוד את עוגמת הנפש, הרוגז וחסרון הכיס שנגרמו למי שנפגע מאותן עבירות רכוש, שדומה כי ליבנו גס בהן, והסטטיסטיקה של העבירות הלא מפוענחות בתחום זה מדברת בעד עצמה. אין לראות בעבירות רכוש, כמו התפרצות לדירה או גניבת רכב, גזירת גורל שאין לה מענה בחוק ובפסיקה".

11. ביחס לתופעה של גניבה לשטחי הרשות הפלסטינית ראו את שנכתב בע"פ 3341/14 קוואסמה נ' מדינת ישראל (3.11.2015):

"בפנינו פרשיה חמורה של קבוצה שגנבה כלי-רכב משטחי ישראל והעבירה אותם לשטחי הרשות הפלסטינית; זאת באופן שיטתי וסדרתי. לצערנו, מדובר ב"מכת מדינה" המלווה אותנו זה שנים רבות, של זדים עזי מצח המבקשים לגזול את רכושם ופרי עמלם של זולתם, ולעניין זה כל המוסיף גורע".

12. כפי שציינתי בגזר הדין העיקרי, הפרשה הנדונה בה היה מעורב הנאשם היא התארגנות רחבת היקף של כנופיית גנבי רכב, שפעלה במספר רב של מקרים, לאורך זמן, בפריסה גיאוגרפית, בתכנון, בתעוזה ובתאום. הנאשמים, ממניעים כלכליים וללא כל מורא, חמסו באופן שיטתי את רכוש הזולת ופיתחו לצורך כך שיטת עבודה משוכללת שהוכיחה את עצמה במספר רב של גניבות שהצליחו לבצע. לעניין הנסיבות הכלליות של הפרשה, חומרתן ומשמעותן, אפנה לגזר הדין הנ"ל וכן לדבר ערכאת הערעור.

13. לעניינו של הנאשם - מעורבותו כאמור היא בשלושה מקרים של גניבת רכב, שבוצעו ברצף, יום אחר יום. שיטת הפעולה הייתה דומה והעבירות בוצעו בצוותא תוך מעורבות פעילה של הנאשם, שאף נהג ברכב לאחר הגניבה לכיוון שטחי האיזור. אין טענה שהנאשם עמד בראש ההתארגנות העבריינית, אך חלקו היה מהותי בהשלמת העבירות בכל אחד מהמקרים, גם בהיבט העובדתי וגם במישור המשפטי (כעולה ממעמדו כמבצע בצוותא וכן מהרשעתו בעבירת קשירת הקשר). העובדה שחלקו בעבירת הגניבה באישום מס' 21 היא במעמד של מסייע בלבד משפיעה מעט על עיצוב מתחם הענישה, וזאת בשל האבחנה המשפטית בין אחריותם של מבצע ומסייע. עם זאת, אין מדובר בהשפעה דרמטית על המתחם שכן גם באישום זה היה הנאשם מבצע בצוותא של עבירת ההתפרצות וכן הורשע בקשירת קשר - קרי חלקו היה מובהק במעגל הפנימי של האירוע העברייני גם באישום זה, וניתן ללמוד זאת גם מהודאתו בחלק הכללי של כתב האישום המתאר את הרגע להתארגנות הפלילית של הכנופיה שהנאשם נמנה עליה.

14. מדיניות הענישה המקובלת בעבירות גניבת רכב כוללת מאסרים בפועל (ולא בעבודות שירות), גם ברף התחתון של מתחם הענישה, וכמובן שכאשר מדובר בריבוי אישומים יש לכך השפעה ישירה על מתחם הענישה בשני קצותיו. להדגמה אפנה לפסקי הדין הבאים:

א. עפ"ג (מרכז) 10012-04-22 אבו קביטה נ' מדינת ישראל (19.2.2023) - המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בביצוע 5 עבירות של גניבת רכב, פריצה לרכב, נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח, הפרת תנאי רישיון וכן חבלה במזיד לרכב. המערער גנב כלי רכב לבדו והסיעם אל שטחי הרשות. בית משפט קמא קבע מתחם ענישה כולל הנע בין 36 ל-72 חודשי מאסר.

ב. עפ"ג (מרכז) 2177-11-20 שמאסנה נ' מדינת ישראל: שלוש גניבות רכב ועוד עבירת ניסיון גניבה, אושר מתחם כולל של 36 עד 66 חודשי מאסר.

ג. ת"פ (ראשל"צ) 3902-10-20 מדינת ישראל נ' קיסי (26.12.2021): שלוש גניבות רכב, מתחם ענישה 30-60 חודשי מאסר.

ד. לצד מדיניות הענישה, יש להביא בחשבון מטעמי אחידות בענישה את המתחמים שנקבעו בעניין הנאשמים האחרים שנדונו בפניי בפרשה זו. הקרוב שבהם לענייננו הוא נאשם מס' 3, שהיה מעורב בשתי גניבות רכב, ובעניינו קבעתי מתחם ענישה המתחיל מ-16 חודשי מאסר, וגזרתי עליו 18 חודשי מאסר חרף עבר פלילי משמעותי, וזאת בשל העובדה שנדון ל-26 חודשי מאסר בתיק מקביל שקשור לאותה פרשה אך הוגש לבית משפט אחר, כך שבתיק האחר ניתן משקל מוגבר לעברו הפלילי, וסה"כ יהיה עליו לרצות 44 חודשי מאסר בגין שלושה אישומים.

ה. בעניינו של נאשם 4, שהיה מעורב ב-6 אישומים (כפליים מהנאשם) נקבע מתחם ענישה של 3 עד 6 שנות מאסר.

15. על יסוד האמור עד כה, קרי טיב העבירות, מספר האישומים, חלקו של הנאשם במעגל הפנימי של הביצוע, מדיניות הענישה הנוהגת, חלקו היחסי בפרשה בהשוואה לנאשמים האחרים והעונשים שנגזרו על נאשמים אלה - מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם נע בין 22 חודשי מאסר בפועל ועד 40 חודשי מאסר.

16. בתוך מתחם הענישה יש לגזור את דינו של הנאשם ברף התחתון. מדובר בנאשם צעיר, שהודה במיוחס לו, חסך זמן שיפוטי רב, והיה נתון זמן רב במעצר ולאחר מכן בתנאים מגבילים.

17. עם זאת לא ניתן לקבל את המלצת התסקיר ולגזור עליו עונש שניתן לרצות בעבודות שירות. כפי שהראיתי לעיל, מתחמי הענישה הנהוגים במקרים של ריבוי גניבות רכב, בהיקף דומה, כוללים עונשי מאסר ממושכים ברף התחתון של המתחם, כך שהלכה למעשה המלצת שירות המבחן מגלמת סטייה דרמטית לקולא ממתחם הענישה - ולכך אין כל עילה בהתבסס על התסקירים עצמם: שירות המבחן הסביר ארוכות כי הנאשם אינו מכיר במלוא חומרת מעשיו, מתקשה לקבל אחריות ומשליכה על אחרים. זאת ועוד, הנאשם לא שולב בהליכי טיפול מהותיים והתרשמות שירות המבחן שהמוטיבציה אותה הביע הייתה מילולית בלבד. הנאשם לא שיתף פעולה עם השירות, שהתרשם מדפוסי הסתרה מצידו, כך שבסיכומו של דבר אין בפניי המלצה טיפולית, אין יסוד לקביעה שהנאשם השתקם או עשוי להשתקם, ומכאן שדינו חייב להיגזר בגדרי המתחם שנקבע.

סיכום

18. לאור האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א. 22 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו לפי רישומי שב"ס.

הנאשם יתייצב לריצוי עונש המאסר בבית סוהר 'הדרים' ביום 30.11.2025 בשעה 10:00, עם תעודת זהות ועותק מגזר הדין.

ב. 6 חודשי מאסר מותנה, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה בה הורשע בתיק זה, או כל עבירת רכוש הקשורה לרכב.

ג. קנס בסך 2,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם תוך 90 יום.

ד. פיצוי בסך 500 ₪ לכל אחד מ-3 בעלי הרכבים באישומים הרלוונטיים (ע"ת 16 יעקב פיטרו, ע"ת 18 מירב אלבכרי, ע"ת 22 שני לאם). הפיצוי ישולם תוך 90 יום.

ה. פסילה בפועל למשך 6 חודשים מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה. הפסילה תצטבר לכל עונש פסילה אחר, ותחל ביום שחרור הנאשם ממאסר, בכפוף להפקדת רישיון.

הערובות הקיימות בתיק ישמשו להבטחת ההתייצבות למאסר.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, י"ג חשוון תשפ"ו, 04 נובמבר 2025, במעמד הצדדים.