כתב האישום המתוקן ברביעית

1.  נגד הנאשמים הוגש כתב האישום אשר תוקן ארבע פעמים לחומרה - בהוספת אישומים. מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי נאשם 2 היה מנהלם הפעיל של הנאשמות 1, 3 ו-4, ובהתאם להודאתו הורשעו הנאשמים בביצוע עבירות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק המע"מ"), ופקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה"), לפי סיכום האישומים כדלקמן:

 

עבירות מע"מ - אישומים ראשון ושני

 

א.  הנאשמים 1 ו-2 הודו באי הגשת 17 דוחות מע"מ תקופתיים כנדרש, לחודשים 9/20 ו-10/20 ולתקופה שבין החודשים 12/20 ועד 2/22, ובכך שלא צירפו תשלום כנדרש על פי חוק המע"מ והתקנות, והורשעו ב-17 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ במועד, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ, כשסכום המס שנדרש לתשלום הסתכם ב-596,313 ₪.

 

ב. הנאשמים 1 ו-2 הודו שלא צירפו את התשלום בגין דוח מע"מ שהוגש לחודש 11/20, בסך 31,233 ₪, ובכך הפרו את חובתם לתשלום המס עם הגשת הדוחות, והורשעו בעבירה לפי סעיף 118 לחוק המע"מ, בצירוף סעיף 88(א) וסעיף 23(ב)(1) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (להלן: "התקנות").

עבירות מס הכנסה - אישומים שלישי עד עשרים ושמונה

ג. הנאשמים 1 ו-2 הודו והורשעו באי הגשת 5 דוחות שנתיים למס הכנסה במועד, לשנים 2018 עד 2022, עבירות לפי סעיף 216(4) עם סעיפים 222(א) ו-224א לפקודת מס הכנסה, כדלקמן:

 

      דוח לשנת 2018 בגין מחזור בסך 3,742,492 ₪, שהוגש בפועל ביום 27.3.2024.

      דוח לשנת 2019 בגין מחזור בסך 9,482,883 ₪, שהוגש בפועל ביום 28.3.2024.

      דוח לשנת 2020 בגין מחזור בסך 6,411,823 ₪, שהוגש בפועל ביום 2.4.2024.

      דוח לשנת 2021 בגין מחזור בסך 6,148,212 ₪, שהוגש בפועל ביום 3.4.2024.

      דוח לשנת 2022 בגין מחזור בסך 1,310,751 ₪, שהוגש בפועל ביום 3.4.2024.

 

ד. נאשמים 2 ו-3 הודו והורשעו באי הגשת דוחות למס הכנסה בשנים 2017 ו-2018, עבירות לפי סעיף 216(4) בקשר עם סעיפים 222(א) ו-224א לפקודת מס הכנסה, כדלקמן:

 

דוח לשנת 2017 בגין מחזור בסך 16,924,689 ₪, שהוגש בפועל ביום 10.9.2023.

דוח לשנת 2018 בגין מחזור בסך 1,959,937 ₪, שהוגש בפועל ביום 27.9.2023.

 

ה.  נאשמים 2 ו-4 הודו והורשעו באי הגשת דוחות למס הכנסה בשנים 2017 ו-2018, עבירות לפי סעיף 216(4) בקשר עם סעיפים 222(א) ו-224א לפקודת מס הכנסה, כדלקמן:

 

דוח לשנת 2017 בגין מחזור בסך 4,611,624 ₪, שהוגש בפועל ביום 11.2.2024.

דוח לשנת 2018 בגין מחזור בסך 9,190,488 ₪, שהוגש בפועל ביום 13.2.2024.

 

ו. כמו כן, הורשע הנאשם בגין המעשים לעיל באי קיום אחריות מנהלים, לפי סעיף 224א לפקודת מס הכנסה, ובאי הגשת 5 דוחות אישיים לשנים 2017 ועד 2021, עבירות לפי סעיף 216(4) עם סעיף 222(א) לפקודת מס הכנסה, כולם הוגשו במועדים 29 ו-30 באוגוסט 2023.

 

מחזורי הדוחות של הנאשמות שלא הוגשו במועד בשנים לעיל הסתכם ב-58,473,458 ₪.

נאשם 2 ונאשמות 1, 3,ו-4 לא העבירו את ניכויי מס הכנסה בסכום כולל של 114,510 ₪.

 

הסרת המחדלים ועתירת הצדדים לעונש

2.  מאז הוגש כתב האישום בחודש מאי 2021 הסיר נאשם 2 את כלל מחדליו ומחדלי הנאשמות, על ידי הגשת כלל הדוחות למס הכנסה ומע"מ, ושילם את חובותיו הכספיים בהתאמה.

 

3.  בהתחשב בכך, עתרו באי כוח המאשימה להשית על הנאשם מאסר בפועל למשך 11 חודשים, ולהפעיל במצטבר מאסר מותנה למשך 4 חודשים, כך שסה"כ ייגזר דינו ל-15 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ההגנה ביקשה להסתפק בהטלת מאסר לריצוי בעבודות שירות, ולהורות על חפיפת המאסר המותנה במלואו.

 

ראיות ההגנה לעונש

4.  מטעם ההגנה העיד מר יצחק בוכובזה, לשעבר ראש עיריית אור יהודה, שסיפר על משפחתו המכובדת של הנאשם, האמון שהוענק לו על ידם, והסיוע הרב שלהם בפיתוח העיר עד להידרדרותם הכלכלית. העד סיפר כי הנאשם החזיק במשך כ-20 שנים בקבוצת הספורט, הפועל אור יהודה ותרם לה מכספו.

 

5.  מר ציון גזלה, כיהן כמשנה לראש עיריית אור יהודה, והחזיק בתפקידים נוספים בעירייה, והוא מתנדב בעמותת "חסדי שמחה" המחלקת סלי מזון לנזקקים. העד סיפר כי הוא פגש בנאשם במסגרת פעילותו בעמותה, והלה תרם ותורם עד היום לעמותה ולמחלקות שיקום, חרף קשייו הכלכליים.

 

6.  בהשלמת טיעוני ההגנה בכתב לעונש, הוגש מכתב מיום 4.4.2024 מאת עוה"ד ליאת שוחט ראש עיריית אור יהודה, ובו סיפרה על היכרותה רבת השנים עם הנאשם ומשפחתו, ובמיוחד עם אביו המנוח. עו"ד שוחט התייחסה לעסקים הרבים בתחום המזון ואולמות האירועים שניהלו הנאשם ומשפחתו, ולכך ששימשו כפרנסי העיר, משענת כלכלית למשפחות נזקקות רבות, העסיקו עשרות משפחות, ותרמו במגוון פעילויות לקידום ופיתוח הדור הצעיר בעיר. למרבה הצער, כתבה, נקלעה המשפחה להידרדרות כלכלית, כל עסקיה נסגרו, והם צברו חובות ומתקשים להתקיים. ראש העירייה ציינה כי היא מודעת לעבירות שביצע הנאשם, ולמאמצי המשפחה לתקן את המחדלים ולעלות על מסלול חיים נורמטיבי ותקין בשנית, וביקשה את חמלת בית המשפט בגזירת העונש.

 

7.  כמו כן צירפה ההגנה תיעוד לתמיכה של הנאשם במחלקת הספורט של אור יהודה.

 

8.  עוד הוגש תיעוד רפואי של הנאשם מיום 3.4.2024 ממנו עולה כי הוא סובל מבעיות בריאות בגוף ובנפש, אשר זה לא המקום לפרטם מפאת צנעת הפרט.

 

 

 

טעוני באי כוח הצדדים לעונש

9.  ב"כ המאשימה מטעם מס הכנסה עוה"ד חנה בן פורת, הדגישה בטיעוניה כי כתב האישום תוקן לחומרה ארבע פעמים לאורך השנים, היות שהנאשם המשיך לבצע עבירות בשלוש חברות שונות ובתיקו האישי, ולפיכך התווספו אישומים בגין עבירות מס הכנסה נוספות. התובעת הפנתה לסך מחזורי החברות שעמד על 58 וחצי מיליון ₪, ולמחדל של אי תשלום הניכויים שהסתכם ב-114,600 ₪ (מתוכו, סכום נמוך של המחדל הוסר סופית לאחר דיון הטיעונים לעונש). ב"כ המאשימה טענה כי בכך פגע הנאשם בערכים המוגנים פגיעה חמורה, לנוכח חריגות היקף התיק מסוגו, הפנתה לפסיקה, ועתרה לקביעת מתחם עונש הולם לכל אישום בגין אי הגשת דוחות מס הכנסה, הנע בין מאסר מותנה ל-8 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בין 8,500 ₪ ל-29,200 ₪ לכל עבירה. ובנוגע לעבירות של אי העברת מס שנוכה, ביקשה לקבוע מתחם לכל עבירה, הנע ממאסר מותנה ל-7 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס והתחייבות. בנוגע למחדלים הפנתה התובעת לאיחור הניכר מאוד בהסרתם (עד כדי פיגור של 5 שנים), וטענה שאין להפריז במשקל הסרת המחדלים, ושאין מדובר במעשה חסד.

 

10.  ב"כ המאשימה מטעם מע"מ עוה"ד דביר עמר, הפנה להרשעת הנאשם ב-17 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ במועד, שהתפרסו על פני תקופה ארוכה ובעבירה של אי צירוף תשלום בגין חוב מע"מ שסכום המחדל בגינן היה 627,546 ₪. התובע עתר לקביעת מתחם עונש הולם לעבירות המע"מ הנע בין 6 ל-12 חודשי מאסר, מאסר מותנה בין 4 ל-12 חודשים, קנס שנע בין 5% ועד 10% והתחייבות לבצע עבירה, ולמתחם כולל משותף למע"מ ומס הכנסה הנע בין 7 ל-15 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה הנע בין 4 ל-12 חודשים, קנס והתחייבות.

 

11.  בהתחשב בהודאת הנאשם והסרת המחדלים בעיתוי מאוחר, עברו הפלילי הקודם והצורך בהרתעה, עתרו התובעים לגזור עליו עונש באמצע המתחם למשך 11 חודשים, להפעיל במצטבר את המאסר המותנה, כך שסה"כ יושתו 15 חודשי מאסר, מאסר מותנה, קנס של כ-50,000 עד 60,000 ₪ והתחייבות להימנע מעבירות. ולנאשמות קנס סמלי, בהיותן חברות לא פעילות.

 

12.  ב"כ הנאשמים עוה"ד תמיר סולומון ביקש לדחות את עתירת המאשימה בהיותה קיצונית ונעדרת חמלה, וטען שיש להבחין בין עבירות פשע לעוון כבענייננו, ובמצבו של הנאשם שביצע את העבירות על רקע הסתבכות כלכלית בעת משבר הקורונה. עוד נטען כי הנאשם לקח על עצמו את המחדלים של נאשמת 1 כדי לסייע לבנו, והוסיף וסיפר על משפחתו המכובדת הידועה בעיר אור יהודה, ועל מעשי החסד הטובים של הנאשם ומשפחתו, כעולה גם מדברי עדי ההגנה.

 

13.  בנוגע למתחם העונש ההולם טען הסנגור שמדובר ב"אירוע אחד", והבהיר שמחזורי החברות להן הפנתה המאשימה, מתעלמים מהחובות הכבדים שהובילו לקריסתם הכלכלית של הנאשמים. בשים לב שהנאשם הורשע בעבירות עוון, ובהתאם לפסיקה אליה הפנה, נטען שמתחם העונש ההולם הכולל נע בין מאסר מותנה ל-8 חודשי מאסר בעבודות שירות. לעונש עתרה ההגנה להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, תרומתו לספורט באור יהודה, מצבו הרפואי, והסרת כלל המחדלים על אף חובותיו, כך שעונשו ייגזר למאסר בעבודות שירות, בחפיפה מלאה של המאסר המותנה. לעניין הקנס ביקש הסנגור להתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם, ובהיותו עובד כיום כקופאי, והגיש דוח על חובותיו האישיים (טל/5).

 

14.  בהשלמת סיכומי ההגנה בכתב, הדגיש ב"כ הנאשם שעבירות עוון אינן מצדיקות כלל הטלת מאסר בפועל, לא כל שכן משעה שהוסרו המחדלים במלואם, ומתח ביקורת על טיעוני המאשימה שנכון היה לדידו לשמור את "האקורדים הצורמים והקשים המפונים כלפי נאשם המוכה בכלימתו ובכוחותיו הנפשיים המדורדרים גם כך, למקרה בו תופי המלחמה נכונים להלום ולהשמיע נהמתם". הוסיף ב"כ הנאשם את השגותיו בהתייחס לפסיקה שהגישה המאשימה, וטען כי בשנים 2017 - 2018 שלוש מהנאשמות עברו "רעידת אדמה כלכלית" שעמדה ברקע לביצוע העבירות. והיות שכל דוח למע"מ ומס הכנסה תלוי בהגשת קודמו, נטען שאין לראות במעשיו עבירות נפרדות, ושב והפנה לפסיקה מטעם ההגנה לתמיכה בעתירתו לעונש. ב"כ הנאשם הדגיש כי ניתן ללמוד גם מפסיקה חמורה בגין עבירות פשע, מכוח "בן בנו של קל וחומר", שעתירת המאשימה לעונש קיצונית, והעלה תהייתו "שמא רוח השעה הקשה הפוקדת את גורלנו המשותף הביאה דווקא להקשחת הלבבות?!".

 

15.  הנאשם בדברו לעונש אמר שהוא לא פנה בבקשה לפשיטת רגל משום שהיה לו חשוב לשלם את חובותיו, ולכן הוא עובד כ-15 שעות ביום, שכן כך הוא חונך.

 

דיון והכרעה

קביעת מתחם הענישה ההולם

16.  עבירות מיסים נועדו להגן על ערכים ציבוריים של מניעת פגיעה בקופה הציבורית, שוויון בנשיאת נטל המס, ובסולידריות החברתית הנובעת מכך. זאת ועוד, יש בעבירות דנן פגיעה בהתנהלות התקינה של רשויות המס והגבייה, מחמת הפגיעה בשיטת הגבייה והפיקוח על דיווחים במועדים שנקבעו בדין (רע"פ 3203/21 עפאנה נ' מדינת ישראל (17.5.2022); רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.2013), ורע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(4) 381, 384 (2004)).

 

17.  מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של אי הגשת דוחות מע"מ ומס הכנסה נגזרת מהנסיבות. ככל שהיקף העבירות נמוך, תקופת ביצוען מצומצמת, סכום המס אינו גבוה והמחדלים הוסרו, הענישה הנוהגת היא למאסרים מותנים וקנס. ומנגד, במקרים של ריבוי עבירות בהיקף מס לא מבוטל, למשך תקופה ארוכה ו/או כשהמחדלים לא הוסרו, הענישה הרווחת היא למאסרים לריצוי בעבודות שירות ואף למאסרים של ממש - כפועל יוצא מחומרת הנסיבות, כפי שניתן ללמוד מהפסיקה שלהלן:

 

א. בעפ"ג (מרכז-לוד) 45003-08-23 סופרי נ' מדינת ישראל (23.6.2024), נדון עניינו של מערער שהורשע על יסוד הודאתו ב-16 אישומים בעבירות של אי הגשת דו"ח מס הכנסה במועד, אי העברת מס שנוכה ואי הגשת דו"ח הכנסות אישי שנתי, במשך 3 שנים בהתייחס ל-5 חברות, שהיקף המחזורים הכולל שלהן היה כ-41 מיליון ₪. אז אימצתי את מתחם העונש שנקבע בתיק המע"מ המקביל, וקבעתי כי הוא נע בין 3 ל-12 חודשי מאסר בפועל. בהתחשב בנטילת האחריות של המערער, מצבו הרפואי, והעובדה שהסיר את כל מחדליו, נגזרו עליו 4 חודשי מאסר בעבודות שירות. הערעור על חומרת העונש נדחה, וערכאת הערעור הבהירה שהעונש שהושת נוטה לקולה.

 

נוסף על כך נדון המערער בתיק מקביל, בגין הרשעתו בתקופה זו בגין אי הגשת 11 דוחות מע"מ והשמטת תשלום מס בגינם בסך 430,000 ₪. אז נקבע מתחם הנע בין 3 ל-12 חודשים, והוא נדון לעונש של 4 חודשי עבודות שירות (עפ"ג (מרכז-לוד) 63209-04-21 סופרי מרכז הבניה בע"מ נ' מדינת ישראל (19.12.2021)).

 

  ב.  ברע"פ 4576/19 אבו שמאלה נ' מדינת ישראל (10.7.2019), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש שהורשע לפי הודאתו בביצוע 17 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ במועד, כשסכום המס שלא שולם היה 303,688 ₪. המחדל הוסר חלקית, ונותר חוב מס בסך 112,429 ₪. בית משפט השלום קבע מתחם עונש כולל הולם הנע בין חודשיים מאסר ל-12 חודשים, וקנס הנע בין 7,000 ועד ל-30,000 ₪. מחמת מצבו הרפואי הקשה של המבקש בעטיו הוא לא היה כשיר לביצוע עבודות שירות, נגזרו עליו 100 ימי מאסר בפועל, קנס בסך 15,000 ₪ ומאסר על תנאי.

 

ג.  ברע"פ 1579/18 אבו אלקום נ' מדינת ישראל (20.3.2018), הורשע המבקש על פי הודאתו בביצוע 47 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ, וסכום המחדל שעמד על 462,815 ₪ לא הוסר. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הנע בין 6 ל-12 חודשי מאסר, קנס בין 30,000­ ₪ עד 50,000 ₪, וגזר על המבקש 8 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 40,000 ₪ ומאסר על תנאי. ערעור ובקשת רשות ערעור שהגיש המבקש נדחו.

  ד.  ברע"פ 5389/15 יצחק נ' מדינת ישראל (10.8.2015), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש שהורשע לפי הודאתו בביצוע 20 עבירות של אי הגשת דוחות תקופתיים למע"מ, מתוכם 18 לא הוגשו ושניים הוגשו באיחור. בית משפט השלום גזר עליו 9 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, וקנס בסך 25,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו.

 

ה. ברע"פ 6167/11 ספקיוריטי המוקד המרכזי בע"מ נ' מדינת ישראל (19.2.2012) (הוגש ע"י ההגנה), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישו מבקשים שהורשעו לאחר הליך הוכחות בשני תיקים מאוחדים, בביצוע 35 עבירות של אי הגשת דוחות בין השנים 2001 עד 2006, כשמחדל הסתכם ב-800,000 ₪. בית משפט השלום גזר על המבקש 6 חודשי מאסר בעבודות שירות בהתחשב בעברו הפלילי הקודם, הסרת המחדל באופן חלקי וחלוף הזמן. ערכאת הערעור דחתה את הערעורים, אך צוין כי לא מוצה הדין עם המבקש.

 

ו.  בעפ"ג (מרכז-לוד) 39735-08-21 אדלר נ' מדינת ישראל (28.11.2021), נדון מערער שהורשע על פי הודאתו בביצוע 11 עבירות אי הגשת דוחות מע"מ במועד, בגין מחדל בסך 335,000 ₪ שלא הוסר. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם הנע בין מאסר מותנה ועד 9 חודשי מאסר, וקנס בין 1,000 ₪ ל-7,000 ₪, והשית על המערער חודשיים מאסר בעבודות שירות, קנס בסך 4,000 ₪, מאסר על תנאי והתחייבות להימנע מעבירה. ערעור חומרת העונש נדחה.

 

  ז.  ברע"פ 8824/21 אלטורי נ' מדינת ישראל (27.12.2021), נדון מבקש שהורשע על פי הודאתו בשלוש עבירות של אי הגשת דוחות מס הכנסה במועד לשנים 2014 עד 2016, ומחזור החברות הסתכם בכ-12 מיליון ₪. בית משפט השלום קבע מתחם לכל אישום הנע ממאסר מותנה עד 8 חודשי מאסר, וגזר על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל, בהתחשב בעברו הפלילי, בהודאתו ובאי הסרת מחדלים. ערעור ובקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם נדחו.

 

ח. ברע"פ 5770/21 רענן בית טבע בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל (26.8.2021), נדונו חברה בע"מ ומנהלה שהורשעו לאחר שמיעת ראיות ב-3 עבירות של אי הגשת דוח מס הכנסה במועד לשנים 2009 עד 2011. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין מאסר מותנה ל-8 חודשי מאסר, ונגזר על הנאשם 5 חודשי מאסר בפועל, הופעל בחופף ובמצטבר 6 חודשי מאסר על תנאי, כך שסה"כ הוטלו עליו 8 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס בסך 10,000 ₪, בהתחשב בעברו הפלילי, מצבו הבריאותי והכלכלי המורכב, והעובדה כי לא הסיר את המחדלים. ערעור ובקשת רשות ערעור שהגיש נדחו.

 

 

ט. ברע"פ 3120/14 נעים נ' מדינת ישראל (8.5.2014), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על חומרת העונש, בגין הרשעתו באי הגשת 10 דוחות מס הכנסה בין השנים 2002 ועד 2011, נקבע מתחם ענישה כולל הנע בין 9 ל-18 חודשי מאסר בפועל. המחדלים לא הוסרו, והמבקש נדון לעונש של 9 חודשי מאסר בפועל, וענישה נלווית.

 

י.  בעפ"ג (ירושלים) 46874-12-19 זבן נ' מדינת ישראל (4.8.2020), נדון מערער שהודה והורשע, בעשר עבירות של אי הגשת דוחות למס הכנסה במועד, ועבירה של אי קיום דרישה בתקופה של כ-4 שנים, כשסך המחזורים של החברות 98 מיליון ₪. המערער הסיר את המחדלים, ונסיבותיו האישיות והכלכליות היו בעייתיות, ולכן נגזרו עליו 4 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס של 50,000 ₪. ערעור על חומרת העונש התקבל בחלקו, והקנס הופחת ל-35,000 ₪.

 

18.  ובחזרה לענייננו. הנאשם הורשע ב-17 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ, ואי תשלום מס בגין מחדל בסך 627,546 ₪. כמו כן, יחד עם 3 חברות אותן ניהל, הורשע באי הגשת 14 דוחות מס הכנסה במועד, בהתייחס לשנים 2017 ועד 2021 (בחלקן), כשסך היקף המחזורים של החברות 58 מיליון ₪. כמו כן הורשע ב-12 עבירות של אי תשלום מס שנוכה, בסך כולל של 114,510 ₪, ובאי הגשת 5 דוחות אישיים למס הכנסה, ואי קיום אחריות מנהלים.

 

19.  בצדק טען ב"כ הנאשם, כי שונה חומרתן של עבירות עוון מעבירות שאופיין "מרמתי", והן עבירות פשע. אלא מאי? בשים לב למסכת הנרחבת והחריגה בהיקפה של עבירות שביצע הנאשם במשך תקופה ממושכת - בתחום המע"מ ומס הכנסה; לרבות לאחר הגשת כתב האישום נגדו; בהתעלמות שיטתית וחוזרת מחובותיו לרשויות המס; בעובדה שהעבירות בוצעו ב-3 חברות שמחזוריהן גבוהים, וסכום המחדלים גבוה - הוא פגע במעשיו בערכים המוגנים במידה גבוהה.

 

20.  אשר למחלוקת בקביעת המתחם, הגם שניתן לקבוע מתחם נפרד לכל אחד מ-28 האישומים כעתירת המאשימה (כפי שנקבע לדוגמה ברע"פ 253/19 ריכטר נ' מדינת ישראל (20.1.2019)), הרי שלנוכח הזיקה ההדוקה בין עבירות מע"מ ומס הכנסה, בהיותן דומות בחומרתן וסוגן, ניתן לראות בהן "אירוע אחד" לצורך קביעת מתחם ענישה כולל, ולו מטעמים של נוחות ויעילות בגזירת העונש (ע"פ 5668/13 מזרחי נ' מדינת ישראל (17.3.2016) ודנ"פ 2999/16 מזרחי נ' מדינת ישראל (22.5.2016); רע"פ 4760/14 קיסלמן נ' מדינת ישראל (7.5.2015)).

 

21.  במכלול השיקולים לעיל בהתייחס לעבירות והפגיעה בערכים המוגנים בהתחשב בפסיקה הנוהגת, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם הכולל נע בין 6 ל-14 חודשי מאסר בפועל.

 

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה

22.  הנאשם בן 53, הודה בכל העבירות שיוחסו לו ולנאשמות, ובכך חסך מזמנו של בית המשפט ומזמנם של העדים - זאת אזקוף לזכותו.

 

23.  מראיות ההגנה לעונש נלמד כי הנאשם ומשפחתו תרמו לאורך השנים לתושבי אור יהודה, העסיקו עשרות עובדים, תרמו תרומות מזון למשפחות נזקקות, ותמכו כלכלית בקבוצת הספורט בעיר. מעדות ראשי עיריית אור יהודה - בעבר ובהווה - ניכר כי תושבי אור יהודה רוחשים לנאשם ולמשפחתו כבוד רב, ומשבר כלכלי עמוק גרם להידרדרות כלכלית של הנאשם, עד כדי שינוי מצבו "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא".

 

24.  הנאשם הסיר את כל מחדליו, וזהו שיקול חשוב לקולה בגזירת העונש בתוך המתחם. עם זאת, אקח בחשבון את התקופה שהתארכה בהסרתם (כמפורט לעיל בפרק כתב האישום). שנים אחרי ביצוע עבירות מס הכנסה, והרבה אחרי הגשת כתב האישום בחודש מאי 2021, ומשך תקופה לא קצרה גם בעבירות מע"מ - הסיר הנאשם את מחדליו. ודוק, הפסיקה קבעה כי הסרת מחדלים בחלוף שנים לאחר ניהול הליכים משפטיים, אין בה כדי "להפוך את הקערה על פיה", ואין "להפריז" במשקל שיש להעניק לשיקול זה לקולה בגזירת העונש (רע"פ 4323/14 מולדובן נ' מדינת ישראל (26.06.2014); רע"פ 7851/13 עודה נ' מדינת ישראל (3.9.2015) רע"פ 5872/14 ירון נ' מדינת ישראל (2.10.2014)). קל וחומר נכונים הדברים משעה שהתווספו נגד הנאשם אישומים, בגין ביצוע עבירות מס הכנסה נוספות, בחברות נוספות, מאז שהוגש כתב האישום המקורי.

 

25.  נתתי דעתי גם לכך שהנאשם עובד לפרנסתו משך שעות רבות ביממה כקופאי, כפי שסיפר, והוא עושה מאמצים רבים כדי לשלם את חובותיו האישיים (שעולים על 2.5 מיליון ₪, לפי דו"ח טל/5). כמו כן מתמודד הנאשם עם קשיים בריאותיים ונפשיים, כעולה מהתעודה הרפואית שהוגשה, שלדברי הסנגור נעוצים בהסתבכותו הכלכלית והמשבר האישי שנבע מכך.

 

26.  בסופו של יום, ההכרעה המרכזית הצריכה לענייננו היא אם ניתן להסתפק בהשתת עונש לריצוי בעבודות שירות, תוך הפעלה של המאסר המותנה באופן חופף - כפי שעתרה ההגנה, או בהטלת ענישה למאסר בפועל ממש, כעתירת המאשימה. מאליו מובן כי לרישומו הפלילי של הנאשם הכולל מאסר מותנה בר הפעלה בגין עבירות המע"מ, יש משמעות בהכרעה זו.

 

27.  לחובת הנאשם 7 רישומים פליליים קודמים, חלקם בגין עבירות ישנות, לרבות בהיותו קטין ועד 2002 בעבירות אלימות, ובשנים 1999 ו-2006 בריבוי עבירות החזקת מקום להימורים והגרלות. בשנת 2006 נדון הנאשם לריצוי 3 חודשי מאסר בעבודות שירות. לרישום פלילי ישן זה משקל נמוך ביותר בגזירת העונש.

28.  החשוב לענייננו הוא גזר דינו של בית משפט השלום ברמלה בת"פ 64331-12-18 מיום 16.1.2020. אז הורשע הנאשם כי ביצע עם חברה נוספת אחרת אותה ניהל, 16 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ במועד. בהתאם להסכמת הצדדים, נגזר דינו לעונש מאסר על תנאי למשך 4 חודשים שלא יבצע עבירות עוון על חוק מע"מ, קנס בסך 4,000 ₪ והתחייבות להימנע מעבירה.

 

29.  הרשעת הנאשם בעבירות המע"מ דעסקינן מלמדת כי עונש המאסר המותנה לא הרתיעו. ונהפוך הוא, הנאשם "הגדיל לעשות" וביצע מסכת עבירות חמורה יותר, הן בתחום המע"מ והן בתחום מס ההכנסה. הוא נמנע מלהגיש 17 דוחות מע"מ, ולא שילם את המס הנובע של כ-627,000 ₪ במשך תקופה ארוכה, כשהחל בביצוע העבירות 8 חודשים בלבד ממועד גזר הדין והמאסר על תנאי. יתרה מכך, את עבירות אי הגשת דוחות מס הכנסה ביצע הנאשם - בחלקן עוד קודם להליך הפלילי בגינו נשפט (דוח לשנת 2017), בחלקן במהלכו (דוחות לשנים 2018 ו-2019) ולאחריו (דוחות לשנים 2020 עד 2022). ויובהר, טענת ההגנה כי הנאשמים נקלעו למשבר כלכלי עקב מגפת הקורונה שעמד ברקע לביצוע העבירות, מוקשית, משדוחות מס הכנסה לא הוגשו החל משנת 2017 (בחלק מהנאשמות), ולאור מחזורי החברות הגבוהים גם בשנים אלה.

 

30.  לפיכך הגעתי למסקנה, כי בעטיה של חומרת מסכת העבירות שביצע הנאשם בשילוב עם הרשעתו הרלוונטית ועונש המאסר המותנה שלא הרתיעו, מתחייבת הטלת ענישה עליו של מאסר בפועל. לצד זאת, מתוך התחשבות בנסיבותיו האישיות לקולה, אגזור את עונשו בחלק התחתון של מתחם העונש, אם כי לא בתחתיתו.

 

31.  בנוגע לאופן הפעלת המאסר המותנה, סעיף 58 לחוק העונשין מורה כי תקופת עונש מאסר על תנאי יש להפעיל "בזו אחר זו", קרי במצטבר לכל מאסר אחר. הפסיקה קבעה רק בקיומם של מטעמים חריגים ניתן להימנע מהפעלת התנאי במצטבר (רע"פ 7656/13 דניאל נ' מדינת ישראל (14.11.2013); ע"פ 5458/11 אברג'ל ואח' נ' מדינת ישראל (13.1.2012); עפ"ג (מרכז-לוד) 35843-03-24 מפארגה נ' מדנית ישראל (31.3.2024); ע"פ 8617/23 פלוני נ' מדינת ישראל (9.7.2024)).

 

ככל שגדלה הזיקה בין העבירה הנוכחית לבין עונש המאסר המותנה, כך תיטה הכף להחלת ברירת המחדל, ולהפעלתו במצטבר (ע"פ 2336/16 מזראיב נ' מדינת ישראל (14.12.2017); ע"פ 5974/13 עודה נ' מדינת ישראל (16.1.2014)). בענייננו, העבירות החוזרות שביצע הנאשם על חוק מע"מ וזיקתן לעבירות מושא המאסר המותנה, מבססות את עתירת המאשימה להפעלת המאסר המותנה במצטבר במלואו. ועם זאת אחפוף במעט את המאסר המותנה.

 

 

אשר על כן אני גוזרת על הנאשמים את העונשים שלהלן:

 

הנאשמות 1, 3 ו-4

קנס בסך 100 ₪ כל אחת, שישולם בתוך 90 ימים מהיום.

 

הנאשם 2

א.  מאסר בפועל למשך 8 חודשים.

 

ב. מורה על הפעלת המאסר המותנה למשך 4 חודשים מת"פ (רמלה) 64331-12-18 מיום 16.1.2020, בחופף ובמצטבר, כך שסה"כ ירצה מאסר בפועל למשך 11 חודשים. הנאשם יתייצב לריצוי עונשו, ביום 3.11.2024 עד השעה 10:00 בבית מעצר "הדרים" עם תעודת זהות ועותק מגזר הדין.

 

ג. מאסר מותנה למשך 6 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירות פשע על פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ, למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.

 

ד. מאסר מותנה למשך 4 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירות עוון על פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ, למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.

 

ה.  קנס בסך 35,000 ₪ שישולם ב-35 תשלומים חודשיים, רצופים ושווים, החל מיום 1.11.2024, ובכל אחד לחודש שאחריו. לא ישולם הקנס ירצה הנאשם 100 ימי מאסר תמורתו.

 

ו. מורה על הפעלת ההתחייבות על סך 5,000 ₪ מת"פ (רמלה) 64331-12-18 מיום 16.1.2020. תשולם עד ליום 1.4.2025, אחרת יישא הנאשם ב-25 ימי מאסר.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתוך 45 ימים.

ניתן היום, י"ט תמוז תשפ"ד, 25 יולי 2024, בנוכחות ב"כ המאשימה עוה"ד חנה בן פורת ועוה"ד דביר עמר, הנאשם ובא כוחו עוה"ד תמיר סולומון.