ד

1.  הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות המיוחסות לו בשני כתבי האישום שבכותרת.

2.  כתב האישום המתוקן בת"פ XXXX-10-23 (להלן - התיק הראשון) אוחז שני אישומים. באישום הראשון הורשע הנאשם בעבירות היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין, ותקיפה סתם (בת זוג), לפי סעיף 382(ב)(1) + 379 לחוק. באישום השני הורשע הנאשם בעבירות איומים, לפי סעיף 192 ותקיפה סתם (בת זוג) לפי סעיף 382(ב)(1) + 379 לחוק.

3.  במועד הרלוונטי, היו הנאשם והמתלוננת נשואים ולהם 3 ילדים קטינים. המשפחה התגוררה תחת קורת גג אחת ברחוב ......

4.  במסגרת האישום הראשון, ביום 10.10.23 התעורר ויכוח בין הנאשם למתלוננת, על רקע חשדה כי הנאשם מנהל מערכת יחסים עם אישה אחרת. בנסיבות אלו, תקף הנאשם את המתלוננת בשלוש מכות אגרוף בראשה. המתלוננת נכנסה לחדר עם ילדיה ושמעה את הנאשם שובר חפצים בבית. הנאשם נכנס לחדר והוציא שניים מהילדים לחדר המדרגות. המתלוננת חסמה את הכניסה לחדר באמצעות מיטות הילדים ונותרה עם התינוקת בחדר. אז שב הנאשם, פתח בכוח את דלת החדר ושבר את מיטות הילדים. המתלוננת ברחה מהבית עם ילדיה.

5.  לפי האישום השני, כחודש קודם לכן, עת הניקה המתלוננת את הבת התינוקת, ביקש ממנה הנאשם להכין לו אוכל. המתלוננת ביקשה שימתין עד שתסיים להניק. בתגובה, שרט הנאשם את ידה והכה בה במכת אגרוף בראשה ואגרוף לחזהּ. המתלוננת ביקשה להזעיק משטרה, אז איים עליה כי אם תתקשר למשטרה הוא יהרוג אותה, משפחתו תהרוג אותה, וכי ישים לה מטען באוטו.

6.  במסגרת ת"פ 3071-11-24 (להלן - התיק השני) הורשע הנאשם בעבירות איומים, לפי סעיף 192 לחוק והפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק.

7.  במועדים הרלוונטיים לכתב אישום זה היה נתון הנאשם תחת תנאי הרחקה מן המתלוננת ואיסור יצירת קשר עימה, שנקבעו במסגרת ההליכים המשפטיים בתיק הראשון. בתאריכים 14-15.10.24 בין השעות 23:34-00:37, חייג הנאשם למתלוננת שבע פעמים.

8.  ביום 14.10.24 שהתה המתלוננת עם אחותה בסמוך לבניין המגורים. הנאשם התקשר אליה וביקש לשוחח עם בנו הקטין, שאל אותה למקום הימצאה והביע את מורת רוחו לתשובתה. המתלוננת במקביל ניסתה לחייג לנאשם.

9.  בחלוף כעשר דקות, הגיע הנאשם, רץ לעבר המתלוננת ודרש שתביא לו את הקטינים, משהתנגדה, איים עליה באומרו: "את תשלמי על זה שאת יושבת עם השכנות". הנאשם שלף מברג לכיוונה של המתלוננת, אשר ברחה לכיוון המדרגות. אחותה שאלה את הנאשם לפשר מעשיו, ובתגובה איים עליה באומרו כי יהרוג גם אותה.

10.  לאחר הודאתו והרשעתו הופנה הנאשם לשירות המבחן. לפי תסקיר מיום 23.9.24, הנאשם כבן שלושים, פרוד ואב לשלושה ילדים. השלים 12 שנות לימוד ועובד כשכיר בתור נהג הסעות. בעבר הקים עסק לפחחות רכב אשר לא צלח וצבר חובות כבדים להוצאה לפועל. שירות המבחן ציין כי לאורך השנים ערך הנאשם מאמצים ליצר יציבות תעסוקתית ולעמוד במחויבויותיו במשפחתו המורחבת. תאר קשר טוב עם משפחת המוצא ותמיכתם בו.

11.  הנאשם נעדר עבר פלילי ולא תלויים נגדו תיקי מב"ד נוספים. הוא הביע נכונות ראשונית לעבור הליך טיפולי, והשתלב תחילה בקבוצה טיפולית. בעקבות ההשתתפות בקבוצה התרשמו גורמי הטיפול מרמת תוקפנות גבוהה המצריכה טיפול אינטנסיבי, אך ניסיונות שנעשו לשלבו בבית נועם וניסיונות לטיפול פרטני לא צלחו. הנאשם התנגד לשילובו בטיפול אינטנסיבי, כשהוא מרוכז בצרכיו המיידיים, מתקשה להבין את הסיכון במצבו, ונעדר מוטיבציה לטיפול. הנאשם צימצם את חלקו והשליך אחריות על גורמים חיצוניים. מחזיק בעמדות נוקשות ופטריארכליות, ניכר הקושי שלו בלקיחת אחריות, והוא מצמצם מדפוסיו האלימים כלפי המתלוננת. עוד נמצא כי קיימת תלות ואלימות הדדית בין בני הזוג. המתלוננת נעדרת גורמי תמיכה בקרב משפחתה, באופן המגביר את הסיכון במצבה וביכולתה ליזום שינוי. בנוסף, הנאשם נוקט כלפי האישה באלימות כלכלית כשמונע ממנה תשלומי מזונות, כך שבחופשת הקיץ נאלצה להסכים לביקורי שהייה של הילדים עם אביהם מעבר להסדרי הראייה שנקבעו. המתלוננת שללה חשש מפני הנאשם אך הביעה נחישות לסיים את הקשר הזוגי ביניהם. שרות המבחן התרשם כי המתלוננת מתקשה לראות את הסיכון במצבה.

12.  שירות המבחן מנה כגורמי סיכון את חומרת העבירות; הודאתו הפורמלית בלבד של הנאשם מבלי לקחת אחריות מלאה על התנהלותו; עמדותיו הממזערות; נטייתו להאשים את המתלוננת בהתנהלותו והתנהלותו האלימה כלכלית כלפי המתלוננת. עוד ציינו כי הנאשם מתקשה לווסת רגשותיו ופועל באופן אימפולסיבי וללא שיקול דעת. מחזיק בעמדות פטריארכליות ונוקשות מחשבתית. הנאשם אינו תופס עצמו כמי שסובל מבעיית אלימות ומתנגד לטיפול אינטנסיבי. בנוסף ציינו כי נפגעת העבירה נעדרת גורמי תמיכה משמעותיים באופן המגביר את הסיכון במצבה. בהתייחס לגורמי הסיכוי הודגש היעדר עבר פלילי. צוין כי הנאשם מכיר באופן ראשוני בדפוסיו האימפולסיביים ובמחירים שמשלם בהליך המשפטי המתנהל נגדו. הערכת שרות המבחן כי קיים סיכון משמעותי להמשך התנהלותו האלימה כלפי המתלוננת. התסקיר אינו כולל המלצה טיפולית.

13.  המתלוננת העידה בפניי לעניין העונש. לדבריה עברה הרבה דברים עם הנאשם, "טוב ורע". בשנה האחרונה "היה קצת בעיות, לא הסתדרנו". המתלוננת סיפרה כי לאחר הגירושין עזבה את העיר לוד ונישאה מחדש. ילדיה נותרו במשמורת הנאשם, ואימו של הנאשם היא המטפלת העיקרית בהם. המתלוננת ביקשה לאפשר לנאשם לחזור במהרה לאישתו וילדיו שזקוקים לו, ומסרה כי מאז הפרידה "לא היו שום בעיות ממנו".

14.  המאשימה עמדה בטיעונה לעונש על הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם. הודגשה אלימותו המתמשכת של הנאשם, במספר הזדמנויות והפגיעה במתלוננת, בנוכחות הילדים. כמו כן צוינה הפרת התנאים שנועדו להגן על המתלוננת. בהתבסס על פסיקה אליה הופניתי עתרה המאשימה למתחם ענישה כולל של 20 עד 40 חודשי מאסר בפועל (לשני התיקים) וביקשה לגזור על הנאשם 28 חודשי מאסר ורכיבי ענישה נלווים.

15.  ההגנה טענה כי העבירות בוצעו על רקע תקופה משברית בין בני הזוג, שכאמור התגרשו מאז. צוין הטיפול בו החל הנאשם, הרקע הנורמטיבי של הנאשם, עברו הנקי ורצונו להתאחד עם ילדיו. ההגנה הפנתה אף היא לפסיקה וביקשה להסתפק בימי מעצרו של הנאשם, כ-9 חודשים.

16.  הנאשם בדברו האחרון ביקש התחשבות בו ובילדיו ואמר שלמד מטעותו.

17.  בהתאם להוראות החוק, אקבע את מתחם הענישה תוך מתן משקל לערכים החברתיים בהם פגע הנאשם, מידת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירה ומדיניות הענישה הנוהגת.

18.  עבירות אלימות בתוך התא המשפחתי הוגדרו זה מכבר בפסיקה כרעה חולה הראויה לתגובה עונשית מחמירה. כך למשל נפסק ברע"פ 2486/19 נאטור נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (11.4.19): "עבירות אלימות נגד בן זוג פוגעות בשלמות גופו של בן הזוג, בביטחונו, בכבודו ובשלוות חייו. יש לייחס לעבירות אלו חומרה יתירה, באשר ככלל הן מתרחשות בין כתלי הבית באופן הסמוי מן העין, תוך ניצול פערי כוחות פיזיים בין בני הזוג, ולעיתים תוך ניצול תלות כלכלית ורגשית של בן או בת הזוג".

19.  במעשיו פגע הנאשם בגופה של המתלוננת, כבודה ביטחונה האישי ושלוות נפשה. מדובר בפגיעה ממשית, כשהנאשם - בשלושת האירועים עליהם נותן את הדין - התנהג באופן תוקפני וחסר עכבות, בראש ובראשונה כלפי המתלוננת, אך בעקיפין גם כלפי ילדיו שנכחו במקום, וגם כפי רכוש. התמונה שהוגשה של מיטות הילדים המנופצות והחפצים השבורים הפזורים בבית מהווה עדות אילמת לפרץ האלימות הקשה של הנאשם ביום 10.10.23. ניתן לדמיין בנקל את האימה וחוסר האונים שחוותה המתלוננת כשנאלצה להסתתר בחדר, עם ילדיה, לאחר שספגה את מכותיו של הנאשם. כך גם באירוע הישן יותר, בו ספגה המתלוננת מכות אגרוף מהנאשם ואיומי-מוות חריפים שנועדו להרתיעה מפנייה למשטרה, והכל בגלל שלא נענתה באופן מיידי לדרישת הנאשם לבשל עבורו.

20.  כתב האישום המאוחר מלמד, שגם התערבות רשויות החוק לא ריסנה את הנאשם, והוא העז להפר את תנאי ההרחקה, והגדיל לבצע עבירות נוספות אגב כך כשאיים על המתלוננת בעודו אוחז במברג.

21.  מדובר אפוא בפגיעה ממשית בערכים המוגנים. מדיניות הענישה בעבירות אלימות במשפחה כוללת גזרי דין מגוונים, בהתאם למספר האירועי האלימות, רמת האלימות, הנזק שנגרם לגוף ולרכוש, חבלות (אם קיימות) ועוד. להלן כמה דוגמאות מהפסיקה בהן ניתן ללמוד, בשינויים הנדרשים, על מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות מסוג זה:

- רע"פ 7846-21 אגבאריה נ' מדינת ישראל (16.11.2021): שתי עבירות איומים ושתי עבירות תקיפת בת זוג. בימ"ש קמא קבע מתחם הענישה בין 12-8 חודשי מאסר.

- רע"פ 5434/17 דמוך נ' מדינת ישראל (29.11.2017) - הורשע בשני אישומים של תקיפת בת זוג ואיומים. בראשון, תקף את המתלוננת שהייתה בהריון, בכך שמשך בקרסול רגלה, קילל אותה, צעק ואיים עליה. בהמשך משך בידה, משך באוזנה והסיר את כיסוי ראשה. בשני, דחף אותה מחוץ לחדר ואיים עליה שאם תיכנס יכה אותה חזק יותר. בית משפט השלום קבע מתחם הנע בין מספר חודשי מאסר ל-18 חודשי מאסר והשית על המבקש, אדם נעדר עבר פלילי, 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

- עפ"ג (מרכז) 1616-12-20 פיקדו נ' מדינת ישראל (15.2.2021) - הורשע בביצוע עבירות איומים ותקיפת בת זוג, בכך שתפס בשערה של המתלוננת, משך ובעט בה. בהמשך זרק עליה טלפון, תפס בידה ומשך אותה. בית משפט קמא קבע מתחם עונש הולם שנע בין מספר חודשי מאסר אשר יכול ויינשא בעבודות שירות ועד ל- 10 חודשי מאסר לצד רכיבי ענישה נוספים. המערער נידון למאסר בן 14 חודשים הכוללים הפעלת מאסרים מותנים. ערעור לבית המשפט המחוזי התקבל בחלקו, המאסרים המותנים הופעלו בחופף והמערער נידון לעונש מאסר בן 11 חודשים.

- עפ"ג (מרכז-לוד) 40581-08-20 אלולו נ' מדינת ישראל (17.11.2020), נדחה ערעור שהגיש נאשם שהורשע בעבירה יחידה של תקיפת בת זוגו, בכך שסטר בפניה, אחז בידה ומשך אותה, הפילה ארצה והכה בחלקי גופה השונים ובהמשך אחז בראשה ומשך אותה לכיוונו. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם הנע בין מספר חודשי מאסר בפועל ועד 18 חודשים. בהתחשב בכך שהנאשם מעולם לא ריצה עונש מאסר בפועל, ומפאת המלצתו השלילית של שירות המבחן שקבע כי מסוכנות הנאשם גבוהה, נגזר עליו 14 חודשי מאסר.

22.  בנוסף אפנה לפסקי הדין הבאים הרלוונטיים למתחם הענישה בתיק השני, שעניינם הפרת הוראה חוקית (לעיתים בליווי עבירת איומים):

- רע''פ 2099/21 פלוני נ' מדינת ישראל (25.4.2021) - הנאשם שהפר את תנאי השחרור שהטיל עליו בית המשפט בהליך מעצר, הגיע למקלט בו שהתה פרודתו המתלוננת עם ילדיהם, טיפס על גג סמוך וקרא לעבר ילדיו. בית המשפט קמא הטיל עליו 21 ימי מאסר, ערעור מדינה על קולת העונש התקבל, והעונש הוחמר ל-9 חודשי מאסר, בגין אירוע יחיד זה.

- עפ"ג (מחוזי חיפה) 26397-07-21 מדינת ישראל נ' עואד (14.12.21) - נאשם שהפר צו בכך שיצר קשר עם המתלוננת לאחר הארכת צו למניעת הטרדה מאיימת, איים עליה ואף תקף אותה (דחף אותה ובעט ברגלה). נקבע מתחם שנע בין מאסר על תנאי ל- 12 חודשי מאסר בפועל, ערעור המדינה התקבל ועונשו הוחמר לכדי 5 חודשי עבודות שירות.

- ת"פ (תל אביב-יפו) 10243-10-21 מדינת ישראל נ' אלקים (13.6.2024) - הורשע בביצוע עבירות איומים, היזק לרכוש במזיד והפרת הוראה חוקית. הנאשם איים על המתלוננת כי "יקבור את אביה" וכשהבחין כי היא מקליטה אותו איים עליה והשליך את הטלפון הנייד שלה לרצפה ושבר אותו. הנאשם שוחרר בתנאים מגבילים, ואיסור יצירת קשר עם המתלוננת ואביה, ולמחרת היום, שלח לאבי המתלוננת הודעות בעלת תוכן אישי משתלח. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר לנשיאה בדרך של עבודות שירות ועד 10 חודשי מאסר בפועל.

23.  בשים לב לכך שמדובר בשני כתבי אישום שונים, ממועדים שונים, ובעלי מאפיינים שונים (ועל אף שמדובר במתלוננת אחת) מצאתי לקבוע מתחמי ענישה נפרדים. בתיק הראשון, בשים לב לכך שמדובר בשני מקרים שכללו אלימות כלפי גוף ורכוש וכן אלימות מילולית, ובהינתן שמדובר - כך התרשמתי - בהתפרצויות זעם תוקפניות, מפחידות ומשפילות, מתחם העונש ההולם נע בין 10 ל-24 חודשי מאסר בפועל.

24.  בתיק השני, שלא כלל עבירת אלימות נגד גוף, אך מנגד כלל הפרת צו שיפוטי, תוך הגעה פיזית לקירבת המתלוננת וכן איום קשה עליה תוך אחיזה בנשק קר, מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר (שניתן במקרים מתאימים לרצות בעבודות שירות) לבין 12 חודשי מאסר בפועל.

25.  הנאשם הודה במיוחס לו, חסך העדת המתלוננת, ואין לו עבר פלילי. חרף כך לא ייגזר עונשו ברף התחתון של מתחמי הענישה. ראשית, מדובר בשני תיקים וה'קרדיט' הניתן לנאשמים-לראשונה תקף רק לגבי התיק הראשון. שנית, קיימים בעניינו של הנאשם שיקולי הרתעה בלתי מבוטלים. תסקיר שירות המבחן מצייר תמונה מדאיגה של אדם תוקפני בעל דפוסי חשיבה נוקשים, שלא נענה לאופציות טיפולית שהוצעו לו. תחילה נראה היה שהנאשם נכון לבחון את דפוסי התנהגותו ולערוך שינוי (ר' מכתב מהמטפלת מיום 29.9.24), אך גורמי הטיפול סבורים שהנאשם זקוק להתערבות טיפולית אינטנסיבית בהרבה, והוא לא היה נכון לכך. לכן, מסוכנותו לא פחתה. אדרבא, שירות המבחן מציין שהנאשם ממשיך בדפוסי אלימות עקיפים כלפי המתלוננת, כגון אי תשלום מזונות. לאור האמור העונש המתאים הוא בשליש התחתון של מתחמי הענישה שקבעתי.

26.  לאור כל האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א.  18 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו לפי רישומי שב"ס.

ב.  6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור במשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר עבירת אלימות.

ג. 3 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור במשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר עבירת הפרת הוראה חוקית.

ד.  פיצוי למתלוננת בסך 5,000 ₪, ישולם תוך 30 יום.

צו כללי למוצגים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.

המזכירות תתייק את גזר הדין בשני התיקים שבכותרת ותסגור אותם.

ניתן היום, י"ח תמוז תשפ"ה, 14 יולי 2025, במעמד הצדדים.