1.  הנאשם הורשע לפי הודאתו בביצוע חמש עבירות איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, וכן בעבירת תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק.

2.  לפי עובדות כתב האישום המתוקן, במועד הרלוונטי, ניהלו הנאשם והמתלוננת (ר.ד.) קשר של הורות משותפת, לאחר קשר זוגי שנמשך כחודש ימים בעבר. א' פ' הוא אביו של הנאשם. א' הוא בנם הקטין של הנאשם והמתלוננת.

3.  ביום 1.3.2024 המתינו הנאשם והמתלוננת ב------, לא' שיאסוף אותם. בשל סכסוך בין הנאשם לאביו (א'), עת הבחין בו הנאשם, החל לרדוף אחרי המתלוננת כדי לחטוף ממנה את הטלפון הסלולרי שלה ולהזמין מונית. המתלוננת הצליחה להיכנס לרכבו של א' ולשבת ליד הנהג. א' נתן לנאשם סיגריות ו-100 ₪ כדי שיזמין לעצמו מונית, והחל בנסיעה.

4.  בתוך כך, נכנס הנאשם לרכב, החל להשתולל תוך שמכה את המתלוננת בידה, ואומר לה: "תראי מה אני אעשה לך, חכי תראי, זה הסוף שלך...". בהמשך יצא מהרכב והמתלוננת וא' נמלטו מהמקום.

5.  בשלב זה שלח הנאשם למתלוננת הודעות קוליות באמצעות יישומון ווטסאפ, ובין היתר אמר: "שאני אגיע הביתה את תראי איזה פדיחות אני יעשה לך שמה, את תראי אני אשגע לך את הילד הזה יבת זונה אני אשגע לך את הילד הזה יבת שרמוטה..."; "אם א' ייתקל באבא שלי ר' אני אקח אותך לבית משפט יבת אלף את לא תדעי מאיפה זה בא לך אם הוא יתקל באבא שלי הבן זונה הזה..."; "מהיום את אויבת שלי מהיום אני ואת אויבים, אויבים אחושרמוטה אויבים, תראי מה אני יעשה לך היום..."; "ר' תקשיבי טוב אני מגיע אליך היום הביתה בשעה 4 אני יראה לא' מי זה אבא שלו באמת, אני יהרוס לא' הזה את החיים... אני ארביץ לאחותך מ' ליד כולם שמה יבת של זונה וגם לילדים כמו אבא אני ארביץ להם יבת שרמוטה יבת של זונה..."; "ר' יש להם דקה לפתוח את הדלת (הכוונה לדלת הרכב), אני לא צוחק איתך הארנק שלי בתוך האוטו של אבא שלי, תקשרי אליהם עכשיו הביתה תגידי להם שירדו למטה אני תופס אותו... עכשיו תתקשרי לזונה הזאת לשרמוטה הפחדנית הזאת קדימה...".

6.  תסקיר שירות המבחן מיום 13.2.2025, מלמד כי הנאשם רווק ואב לילד בן 4, עובד בסוכנות רכב בבעלות משפחתית. בן יחיד להוריו אשר התגרשו בהיותו בן 4, על רקע דפוסי אלימות פיזית ומילולית של האב כלפי האם, שלהם היה הנאשם עד. הנאשם החל לצרוך סמים מגיל צעיר. ברבות השנים הצריכה הפכה להתמכרות והוא התקשה לבסס יציבות בתחומי חייו השונים. בהיותו כבן 8 הוריו נישאו בשנית והוא זכה ליחס של פינוק וגוננות יתר. הוריו התקשו להציב לו גבולות ונענו לכל דרישותיו, כך שאינם מקור לתמיכה וסמכות. מתאר קשר תקין עם אביו וקשר קרוב עם אמו. שרות המבחן התרשם כי האב מגונן על הנאשם ומטשטש מהתנהגותו הבעייתית. בשעתו שוחרר הנאשם (כיום בן 41) מצה"ל על רקע קשיי תפקוד.

7.  הנאשם נעדר הרשעות קודמות, מכור לסמים ואלכוהול, התמכרות שהעמיקה בשנה האחרונה ובעקבותיה היה מעורב במספר תאונות דרכים כשהוא תחת חומרים ממכרים. ממידע שהועבר מ"אישפוזית" בה שהה שלושה שבועות לאחר מעצרו עולה כי במשפחתו היסטוריה של התמכרויות, דודו נפטר ממנת יתר. תאר עצמו כילד אלים שהחל השימוש בסמים בגיל 12. עבר מספר ניסיונות גמילה שלא צלחו. ביום ביצוע העבירה הגיע למיון פסיכיאטרי לאחר שנטל כמויות של תרופות הרגעה. שוחרר להמשך מעקב פסיכיאטרי בקהילה, אך לדבריו לא פנה לפסיכיאטר.

8.  המתלוננת מסרה כי היא מכירה את הנאשם כחמש שנים ואינה חוששת מפניו. שרות המבחן התרשם כי המתלוננת יודעת ומסוגלת לפנות לגורמי החוק בעת הצורך ויש לה מערכת תמיכה בקרב משפחתה.

9.  כגורמי סיכון בתסקיר צוינו קשייו הרגשיים וההתנהגותיים של הנאשם, קושי בוויסות דחפים ושליטה בהתנהגות, העובדה כי אינו לוקח אחריות למעשיו ומצמצם מחומרתם. הנאשם שלל נזקקות טיפולית. כגורמי סיכוי צוין היעדר עבר פלילי. לפי שרות המבחן, השימוש בחומרים פסיכואקטיביים מגביר את רמת הסיכון, וללא טיפול אינטנסיבי במסגרת סגורה ובתנאי הרחקה מסביבתו, מצוי הנאשם בסיכון גבוה להמשך התנהגות אלימה וחזרה לצריכת סמים. עקב העדר מוטיבציה לטיפול אינטנסיבי וכוללני, כולל מעקב פסיכיאטרי, שרות המבחן אינו בא בהמלצה שיקומית, וממליצים על ענישה בדמות עבודות שירות.

10.  בטיעונה לעונש תיארה המאשימה את האירוע כאירוע מפחיד בנוכחות אביו של הנאשם, וציינה כי הפגיעה בערכי בטחון המתלוננת, שלמות גופה, ושלוות נפשה, היא בלתי מבוטלת. בא כוח המאשימה עתר למתחם הנע בין 8 ל-18 חודשי מאסר בפועל, וביקש להטיל על הנאשם 10 חודשי מאסר ורכיבי ענישה נלווים. בא כוח המאשימה הפנה לתסקיר השלילי, להיעדר לקיחת אחריות ולבעיית ההתמכרות שמגבירה את הסיכון הצפוי מהנאשם. לדבריו, על אף קביעת שירות המבחן כי נדרש טיפול אינטנסיבי במסגרת סגורה, שלל זאת הנאשם. עוד הפנה לרישום פלילי תעבורתי הכולל, בין השאר, נהיגה בשכרות ותחת השפעת סמים.

11.  בא כוח הנאשם חולק על דברי המאשימה. לדבריו הפסיקה שהציגה המאשימה דנה במקרים חמורים יותר. הסניגור טען שמדובר אמנם בחמש עבירות איומים, אך הן נעשו ברצף הודעות שנשלחו אחת אחרי השנייה, ואילו עבירת התקיפה היא ברף חומרה נמוך - מכה בכף היד. לטענת ההגנה מתחם הענישה צריך לנוע ממאסר מותנה ועד מספר חודשי עבודות שירות. בא כוח הנאשם מלין על התסקיר, לדבריו מדובר ב"העתק הדבק" מתסקיר המעצר, עת הנאשם ניסה להיגמל מהסמים באישפוזית. לדבריו נערכו 4 בדיקות שתן מטעם שירות המבחן, אשר יצאו נקיות, והן אינן מוזכרות בתסקיר, כמו גם השתתפות הנאשם מחודש מאי בקבוצה טיפולית במקום מגוריו בראשון לציון. עוד מציין הסנגור, כי בניגוד לאמור בתסקיר, קרוב לשנה עובד הנאשם עם אביו במוסך, נפגש עם בנו - לוקח ומחזיר אותו מהגן. לדידו אכזבת שרות המבחן מכך שהנאשם סירב לטיפול בקהילה סגורה הוביל לתסקיר השלילי. לסיכום, התבקשה ענישה צופה פני עתיד, פיצוי למתלוננת ושל"צ.

12.  הנאשם בדברו האחרון הביע צער רב על מעשיו. לדבריו התנצל גם בפני הוריו ובפני המתלוננת דרך הוריו. מסר כי מעשיו נעשו תחת השפעת השימוש בסמים, וכי הוא מקפיד על מפגשים עם בנו בהתאם להסדרי הראייה.

דיון והכרעה

13.  בהתאם להוראות החוק, אקבע את מתחם הענישה תוך מתן משקל לערכים החברתיים בהם פגע הנאשם, מידת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירה ומדיניות הענישה הנוהגת.

14.  במעשיו פגע הנאשם בערכים החברתיים המוגנים, הנוגעים לכבודה, ביטחונה האישי, שלמות גופה ושלוות נפשה של המתלוננת. בחינת נסיבות ביצוע העבירה מצביעה על פגיעה ממשית בערכים המוגנים. מעשיו כללו אלימות מילולית השזורה ברצף הודעות המאיימות ששלח, הודעות הכוללות תכנים קשים.

15.  עבירת התקיפה היא אכן ברף חומרה נמוך, אך היא לא נעברה בחלל ריק אלא תוך כדי אירוע סוער שכלל רדיפה אחרי המתלוננת, כניסה כפויה של הנאשם לרכב בו שהתה תוך כדי תחילת נסיעה, והתלהמות פיזית ומילולית (לרבות איומים חריפים לפגיעה בילד המשותף) שלבטח גרמה למתלוננת לפחד ואי-נוחות הרבה מעבר לתיאור הסטרילי של "מכה ביד". התנהגותו של הנאשם במהלך האירוע מצטיירת כאימפולסיבית, מסוכנת, מתלהמת ונעדרת גבולות.

16.  יצוין כי המתלוננת אינה מוגדרת כבת זוג של הנאשם, ולכן לא הורשע הנאשם בתקיפת בת זוג, ולא ניתן להסתמך ישירות על פסיקה בעבירות אלימות במשפחה. עם זאת, מדובר במערכת יחסים של הורות משותפת, כך שקיים - וימשיך להתקיים - קשר מורכב בין הצדדים הממקם את העבירות הנדונות (מבחינת הערכים המוגנים ושיקולי הענישה) בקרבה לעבירות אלימות במשפחה, ובשונה מעבירות אלימות ואיומים מזדמנות בין זרים או על רקע סכסוכים למיניהם.

17.  המאשימה הפנתה לרע"פ 3077/16 פלוני נ' מדינת ישראל (2.5.2016). באותו מקרה נקבע מתחם ענישה בין מספר חודשי עבודות שירות ל-14 חודשי מאסר, והנאשם נדון לשישה חודשי מאסר בפועל. המקרה הנ"ל חמור מענייננו הן בשל העובדה שדובר שם בעבירת תקיפת בת זוג, על חומרתה הידועה בפסיקה, וכן בתקיפה חמורה יותר (הנאשם דחף את המתלוננת לעבר המיטה, משך בשיערה, סובב את גופה וכופף את גופה לעבר הרצפה בעודו אוחז בצווארה).

18.  לצורך שיקוף מדיניות הענישה הנוהגת אפנה לפסקי הדין הבאים:

א.  רע"פ 5608/23 דדון נ' מדינת ישראל (27.7.2023) - הנאשם הורשע בשלוש עבירות איומים כלפי בת זוג (במסגרת צירוף תיקים). בתיק הראשון - איום במכות רצח; בתיק השני - שיגמור אותה ויהרוס לה את החיים. לכל אחד מהתיקים נקבע מתחם ענישה שמתחיל ממספר חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות.

ב. רע"פ 5080/20 בן דוד נ' מדינת ישראל (27.7.2020) - שתי עבירות איומים ותקיפת בת זוג; נקבע מתחם הנע ממאסר קצר עד שנת מאסר לצד ענישה נלווית. הנאשם צעק ואיים על המתלוננת ואף הביע בפניה תמיכה באירוע בו אדם רצח את אשתו ושני ילדיו - הושתו עליו 4 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים ו- 2,500 ₪ פיצוי למתלוננת.

ג. עפ"ג (מרכז) 18436-03-22 אקאל נ' מדינת ישראל (20.6.2022) -המערער הורשע בשתי עבירות איומים בהודעות ווטסאפ על חייה של אשתו - המתלוננת, שהתגוררה אז בנפרד והייתה בהריון. נקבע מתחם הנע ממאסר על תנאי ועד 12 חודשי מאסר בפועל.

ד. ת"פ (רמלה) 38386-03-23 מדינת ישראל נ' פלוני (3.2.2025) - עבירת איומים ושתי עבירות של תקיפה סתם בת זוג. המתחם שנקבע נע בין תקופת מאסר שניתן במקרים מתאימים לרצות בעבודות שירות ועד 14 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

ה.  ת"פ (רמלה) 31068-09-22 מדינת ישראל נ' אל ח'טיב (22.12.2024) - עבירת איומים כלפי בת זוג ותקיפה סתם. נקבע מתחם הנע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל-14 חודשי מאסר בפועל.

19.  בהתבסס על מדיניות הענישה הנוהגת, בשים לב לחומרת התנהגותו של הנאשם במהלך העימות הפיזי (ומנגד לרף החומרה הנמוך של התקיפה עצמה), ולרצף ההודעות המאיימות ששוגר לאחר מכן, אני קובע כי מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם נע בין 4 חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות, ועד 14 חודשי מאסר בפועל.

20.  בבואי לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם הענישה, יש לזקוף לזכותו את הודאתו בעובדות כתב האישום, היעדר הרשעות קודמות ונסיבות חייו כעולה מן התסקיר. עוד שקלתי, בהתבסס על דברי בא כוחו שלא נסתרו - את השתתפות הנאשם בקבוצה טיפולית, השתלבותו בעבודה עם אביו והקפדתו על הקשר עם בנו תחת הסדרי הראיה שנקבעו. לבסוף, התרשמתי מכנותה של הבעת החרטה מפי הנאשם בדברו האחרון.

21.  מנגד, התסקיר שהוגש מלמד על היעדר לקיחת אחריות, חוסר מוטיבציה לערוך שינוי עמוק, ועל בעיית התמכרות לא מטופלת. לכן קיימים שיקולי הרתעה המצדיקים גזירת העונש בחלק התחתון של המתחם שקבעתי, אך לא ברף התחתון ממש.

22.  לאור כל האמור לעיל, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א.  שישה חודשי מאסר בפועל.

הנאשם ירצה את עונשו בעבודות שירות בעמותה לפנאי בקהילה באר יעקב, בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 26.3.25. הנאשם יתייצב ביום 6.7.25 בשעה 8:00 במשרדי הממונה במפקדת מחוז מרכז של שב"ס. הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי ההעסקה ובדרישות הממונה, לרבות בדבר איסור צריכת אלכוהול, וכי כל חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השירות וריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.

ב. שישה חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור במשך שנתיים מהיום עבירת אלימות, לרבות איומים.

ג. פיצוי למתלוננת (ע"ת 2) בסך 1,500 ₪, ישולם תוך 60 יום.

צו כללי למוצגים.

זכות ערעור תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"ד ניסן תשפ"ה, 22 אפריל 2025, במעמד הצדדים.