תמצית טיעוני הצדדים

4. ב"כ המאשימה, עו"ד עדי סעדיה, עמדה על הערכים המוגנים שנפגעו ממעשיו של הנאשם. בטיעוניה הדגישה שמדובר בהתנהלות עבריינית מתמשכת, הכוללת כניסה לשטחי ישראל שלא כחוק וביצוע עבירות רכוש ותעבורה חמורות תוך סיכון משתמשי הדרך. ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה ועתרה לקביעת מתחם ענישה הולם אחד בגין שני האירועים, שנע בין 24 ל-48 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. נוכח הודייתו בכתב האישום המתוקן והיעדר עבר פלילי, ביקשה להשית על הנאשם 26 חודשי מאסר בצירוף מאסר על תנאי, קנס, פיצוי למתלוננים, פסילה בפועל לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, ופסילה על תנאי.

5. הסנגור, עו"ד יפתח רפאלי, טען כי הרקע לביצוע העבירות הוא מצוקה כלכלית של הנאשם, שהינו כבן 20, ונותר לבדו, לאחר שהוריו היגרו לאוסטריה. ציין כי בהתאם לאישום השני הרכב הוחזר לבעליו בסמוך לגניבתו ומבלי שנגרם לו נזק וכי הנאשם לא עבר על חוקי התנועה בעת ביצוע העבירות, כגון נהיגה במהירות מופרזת או חציית רמזור באור אדום. לאחר שהפנה לפסיקה, ביקש לקבוע מתחם עונש הולם בגין כלל המעשים המתוארים בכתב האישום, שנע בין 16 ל-28 חודשי מאסר בפועל. ביחס לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות, ביקש הסנגור להתחשב בגילו הצעיר של הנאשם, הבעת החרטה מצדו, היעדר עבר פלילי, והיותו נתון במעצר עד לתום ההליכים ללא כל תמיכה חיצונית. לבסוף, עתר לקבוע את העונש בתחתית מתחם העונש ההולם ולהימנע מהטלת רכיב ענישה כלכלי.

6. מפי הנאשם שמעתי את הדברים הבאים: "אני מצטער עשיתי טעות רצינית. אני מקווה אחרי שאני אגמור את העונש לצאת החוצה ולבקר את ההורים שלי".

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

7. כידוע, העיקרון המנחה בענישה הוא עיקרון ההלימה ולפיו ייקבע מתחם העונש תוך התחשבות בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

8. במעשיו פגע הנאשם באופן משמעותי בערכים מוגנים שעניינם שמירה על ביטחון המדינה זכותה של המדינה לקבוע את הבאים בשעריה, הגנה קניינו של הפרט וזכותו של הפרט לתחושת ביטחון ולשקט נפשי. עוד יש לתת את הדעת לנזק הכלכלי לציבור כולו בשל העלאת פרמיות הביטוח לנוכח ריבוי גניבות, הצורך בהתקנת אמצעי מיגון ועוד (ראו: ע"פ 2333/13 סאלם נ' מדינת ישראל (‏3.8.2014)).

בשל החומרה המיוחדת הטמונה בעבירות גניבת רכב, הסכנה הגלומה לשלום הציבור ונפיצותה של התופעה, עמדו בתי המשפט, לא אחת, על הצורך בהטלת עונשי מאסר משמעותיים ומרתיעים (ראו: רע"פ 1123/18 דבארי נ' מדינת ישראל (14.3.2018); רע"פ 6957/20 ספורי נ' מדינת ישראל (25.10.2020)). יפים לעניינו הדברים שנפסקו בעפ"ג (ב"ש) 7213-04-24 אלג'ראבעה נ' מדינת ישראל (19.6.2024): "גניבת כלי רכב מישראל אל תחומי הרשות הפלסטינית, חמורה ומקוממת במיוחד. שכן חלק מכלי הרכב הגנובים נסחרים בשטחי הרש"פ במחירים מגוחכים ביחס למחירם הריאלי וברוב המוחלט של המקרים לא ניתן לשים עליהם יד ולהחזירם לבעליהם; וחלק גדול מכלי הרכב הגנובים מגיעים ל"משחטות הרכב" הפרוסות בשטחי הרש"פ ומפורקים לחלקים, אשר בהמשך נמכרים כחלקי חילוף ומוצאים את דרכם גם למוסכים בתחומי מדינת ישראל. כך או כך, חברות הביטוח משלמות סכומי עתק למבוטחים שרכביהם נגנבו והוצאה זו מתגלגלת בסופו של דבר ללקוח וגורמת לייקור עלויות הביטוח, ובעלי כלי הרכב הגנובים סובלים נזקים כלכליים ואחרים. נוכח היקף התופעה ונזקיה המחוקק ייחד הוראות ספציפיות לעבירות הרכוש הקשורות לכלי רכב וקבע להן עונשים חמורים מאלה הקבועים לעבירות הרכוש הכלליות. ומדיניות הענישה הנהוגה בעבירות אלה הינה של רצינות וחומרה".

9. אשר לעבירות על חוק הכניסה לישראל, כידוע, מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", חלה החמרה משמעותית במדיניות הענישה, נוכח הצורך בהגנה על שלום הציבור ובהגברת ההרתעה בקרב שוהים בלתי חוקיים (ראו: רע"פ 7908/23 אלנגאר נ' מדינת ישראל (27.11.2023); רע"פ 49948-02-25 חמאמדה נ' מדינת ישראל (15.10.2024); עפ"ג (מרכז) 30176-10-23 מדינת ישראל נ' חרפוש (25.10.2023)). בקביעת מתחם העונש ההולם יש לתת את הדעת גם לתיקון מספר 42 לחוק הכניסה לישראל שנכנס לתוקפו ביום 13.7.2025, אשר במסגרתו הוחמר עונש המאסר המרבי הקבוע בצד עבירה של כניסה או שהייה בישראל שלא כדין לשנתיים ונקבע קנס מינימלי בסך 10,000 ₪, לצד הוראות נוספות הנוגעות לחילוט רכוש. בעפ"ג (מרכז) 18525-09-25 מדינת ישראל נ' חנני ואח' (21.9.2025) קיבל בית המשפט המחוזי את ערעור המדינה נגד קולת עונשו של נאשם שהורשע בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין, ללא ביצוע עבירות נלוות ובתוך כך קבע כי מתחם העונש ההולם במקרים דומים ינוע בין חודשיים לבין שמונה חודשים מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. זאת, על מנת לתת ביטוי לרצון המחוקק בהחמרת הענישה, גם כאשר מדובר בשהות קצרה ולצרכי פרנסה. בענייננו, אין המדובר במי שנכנס לישראל על מנת לשבור שבר, אלא במי שנכנס לישראל בשתי הזדמנויות שונות לצורך ביצוע עבירות רכוש חמורות, לאחר תכנון מוקדם וחבירה עם אחרים. בעניינו של הנאשם, מקל וחומר, יש ליישם את ההלכה האמורה.

10. אשר לנסיבות ביצוע העבירות באישום הראשון, הנאשם אמנם לא גנב את הרכב בעצמו אלא קיבל את הרכב מאחר, אולם חלקו אינו שולי כלל ועיקר, שכן הוא זה שנהג ברכב והבריחו אל מחוץ לשטחי המדינה. אשר לאישום השני, בסופו של יום נתפס הנאשם בכף, בטרם הספיק להוציא את הרכב אל שטחי האזור והרכב הוחזר ללא פגע, אלא שקשה לזקוף זאת לטובת הנאשם שמצדו היה מוכן להשלים את העברת הרכב ליעדו. בהקשר זה יש לזכור, כי משטרת ישראל פועלת במסגרת של משאבים מוגבלים וכי קיים קושי ניכר לאתר את העבריינים ולהביאם לדין, כאשר מדובר בכלי רכב אשר מועברים לשטחי הרשות הפלסטינית וזאת בפער מהקלות בה מבוצעות עבירות גניבות הרכב, שכבר כונו, לא אחת, "מכת מדינה".

11. זאת ועוד, הנאשם נהג בלי הרכב הגנובים מבלי שהורשה לנהיגה כדין, תוך יצירת פוטנציאל נזק משמעותי, סיכון שלום הציבור, ביטחונו ורכושו ופגיעה באפשרות להיפרע בגין נזקי גוף ורכוש ללא פוליסת ביטוח במקרה של אירוע ביטוחי, שהיה עלול להתממש כתוצאה ממעשיו. בנסיבות אלה, לא מצאתי לייחס כל משקל לקולה לכך שהנאשם נהג לכאורה "כשורה" מבלי לעבור על עבירות ספציפיות לפי תקנות התעבורה.

12. אפנה למספר פסקי דין על מנת להאיר על רמת הענישה הנוהגת, בשינויים המחויבים. אחדד כי אחדים מהם ניתנו בעניינם של אזרחים ישראלים ואילו בענייננו יש להתחשב גם בביצוע העבירות תוך כניסה לישראל שלא כדין. כמו כן, נדרשת הבחנה מתאימה בשים לב למועד ביצוע העבירות, כאשר בענייננו, כאמור, יש מקום להחמרה בענישה נוכח עמדת הפסיקה והתיקון לחוק הכניסה לישראל, ובפרט כאשר עסקינן במי שנכנס לישראל לצורך ביצוע עבירות פליליות.

א. עפ"ג (מרכז) 10488-07-23 חדאידה נ' מדינת ישראל (26.11.2023) - הנאשם (תושב ישראל) הורשע בביצוע עבירות של גניבת רכב, החזקת כלי פריצה לרכב, נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח, בגין שני מקרים דומים שאירעו בתקופה בת חודש ימים. הנאשם לא נטל חלק ישיר בפריצה לרכב אותה ביצעו אחרים בנוכחותו ומיד לאחר מכן קיבל מידיהם את הרכב המונע בו נהג עד שנתפס. בין המשפט קבע מתחם ענישה שנע בין 24 ועד 48 חודשי מאסר בפועל והשית על הנאשם 24 חודשי מאסר, לצד ענישה נלווית. ערעור הנאשם התקבל בהסכמה ובית המשפט המחוזי העמיד את העונש על 20 חודשי מאסר בפועל.

ב. עפ"ג (מרכז) 555921-04-24 מדינת ישראל נ' אבו קשק (14.7.2024) - נאשם 1 הורשע בשלושה אישומים בביצוע שתי עבירות גניבת רכב בצוותא עם אחרים ועבירה נוספת של סיוע לגניבת רכב, ועבירות נלווית של קשירת קשר לביצוע פשע וחבלה במזיד ברכב. נאשם 2, הרלוונטי לענייננו שהנו תושב ישראל, הורשע בשני אירועים של גניבת רכב בצוותא ובשתי עבירות של נהיגה ללא רישיון וביטוח, שביצע בהיותו בבריחה ממעצר בפיקוח אלקטרוני. בית המשפט קבע לגבי כל אחד מהנאשמים מתחם כולל שנע בין 20 ועד 40 חודשי מאסר בפועל והשית על כל אחד מהנאשמים 36 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. הערעור נדחה בהסכמה.

ג. עפ"ג (מרכז) 63242-10-20 קבהא נגד מדינת ישראל (16.11.2020) - הנאשם הורשע בגין ביצוע עבירות כניסה לישראל שלא כחוק, קשירת קשר לגנוב רכב וגניבת רכב בצוותא. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם שנע בין 12 ל- 24 חודשי מאסר, והשית על הנאשם, שבעברו הרשעה ביטחונית והרשעה נוספת בעבירה של כניסה לישראל, מאסר למשך 14 חודשים. ערעור הנאשם נדחה בהסכמה לאחר שקיבל את הערות בית המשפט.

ד. ת"פ (ראשל"צ) 14164-07-23 מדינת ישראל נ' עבד אלוהאב (13.2.2024) - הנאשם הורשע בשני אירועים של כניסה או ישיבה בישראל שלא כחוק, גניבת רכב בצוותא, נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה ברכב ללא ביטוח. באחד האירועים לא נטל חלק בפריצה אלא אדם אחר. באירוע זה הנאשם נהג באופן פרוע עד שהתנגש בסלעים בשולי הדרך, אולם לא יוחסה לו עבירה של נהיגה פזיזה. כמו כן הורשע באישום נוסף שייחס לו שהיה בלתי חוקית בלבד, ללא ביצוע עבירות נלוות. נקבע מתחם ענישה שנע בין 22 ל- 48 חודשי מאסר בפועל והשית על הנאשם ענישה בתחתית המתחם.

ה. ת"פ (נתניה) 5061-05-23 מדינת ישראל נ' טקז (30.10.2023) - הנאשם הורשע בעבירות כניסה לישראל שלא כחוק, קבלת רכב גנוב, נהיגה ללא רישיון ונהיגה ללא ביטוח. זאת, לאחר שנתפס נוהג בישראל ברכב שקיבל לחזקתו לאחר שנגנב ונפרץ. בית המשפט קבע מתחם שנע בין 14 ל-24 חודשי מאסר, והטיל על הנאשם, בעל עבר פלילי בגין עבירות מן העניין, 14 חודשי מאסר בפועל.

לפסיקה נוספת של ערכאות דיוניות, ראו: ת"פ (רח') 30175-08-23 מדינת ישראל נ' סעאדה (22.1.2024); ת"פ (רמ') 14441-01-22 מדינת ישראל נ' מנצור (31.5.2022); ת"פ (נת') 7172-09-21 מדינת ישראל נ' גבר (22.3.2022); ת"פ (פ"ת) 71933-07-23 מדינת ישראל נ' סעאדה (7.11.2023); ת"פ (נת') 48840-08-23 מדינת ישראל נ' אבד אלקאדר (18.12.2023); ת"פ (נת') 24062-07-23 מדינת ישראל נ' גית (6.2.2024); ת"פ (י-ם) 61145-02-23 מדינת ישראל נ' מוגנם ואח' (20.3.2024))

13. בהתאם לעתירת הצדדים מצאתי לקבוע מתחם עונש הולם אחד, אם כי ניתן היה לטעון גם אחרת. בשקלול הנתונים, מצאתי לקבוע את מתחם העונש ההולם בין 22 לבין 42 חודשי מאסר בפועל, בצד עונשי מאסר על תנאי, קנס, פיצוי, פסילה בפועל ועל תנאי.

קביעת עונשו של הנאשם

14. בראשו ובראשונה, זקפתי לזכות הנאשם את הודייתו בהזדמנות הראשונה ואת החיסכון בזמן השיפוטי הנלווה לכך.

15. הנאשם הוא אדם צעיר, נעדר הרשעות, אם כי בצד זאת יש לזכור כי הנאשם נותן את הדין בגין שני מקרים ואין מדובר במעידה חד פעמית.

16. עוד נתתי דעתי לגילו הצעיר של הנאשם ולנסיבותיו האישיות כמפורט בטיעוני ההגנה.

17. בהתחשב בכך שמדובר במי שנכנס לישראל לצורך ביצוע עבירות פליליות, לא מצאתי כל עילה להשית קנס בסכום הנמוך מהקנס המינימלי הקבוע בחוק.

18. לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר בפועל למשך 22 חודשים בניכוי ימי מעצרו לפי רישומי שב"ס.

ב. מאסר מותנה למשך 8 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת רכוש מסוג פשע למשך 3 מסיום מאסרו.

ג. מאסר מותנה למשך 4 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת רכוש מסוג עוון למשך 3 שנים מסיום מאסרו.

ד. מאסר מותנה למשך 3 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירה על חוק הכניסה לישראל למשך 3 שנים מסיום מאסרו.

ה. הנאשם ישלם לנפגע העבירה, ע"ת 1, פיצוי בסך של 1,000 ₪ ולנפגע העבירה, ע"ת 2, פיצוי בסך 1,000 ₪. המאשימה תעביר את פרטי נפגע העבירה למזכירות בית המשפט עד ליום 28.1.25, ותעדכן את נפגע העבירה על אודות תוצאות גזר הדין והפיצוי שנפסק. הפיצוי ישולם עד ליום 1.4.2026.

ו. הנאשם ישלם קנס בסך 10,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.4.2026. ובכל 1 לחודש אחריו.

תשלום הקנס או הפיצוי ייעשה ישירות לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגביה באחת הדרכים הבאות: בכרטיס אשראי באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה (חיפוש בגוגל "תשלום גביית קנסות"): www.eca.gov.il(ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט). או באמצעות מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז הגבייה) בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******. או במזומן בסניפי בנק הדואר, בהצגת תעודת זהות (ללא צורך בשוברים).

כל סכום שיופקד, ייזקף תחילה לטובת הפיצוי.

ז. פסילה בפועל מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 36 חודשים, שתחל מיום שחרורו של הנאשם ממאסר, ותימנה במצטבר לכל פסילה אחרת.

בשל היות הנאשם בלתי מורשה לנהיגה, תנפיק מזכירות בית המשפט אישור הפקדה מהיום/מיום שחרורו מהמאסר ללא צורך בהפקדת רישיון.

הנאשם ימציא למזכירות מסמך המעיד על מועד שחרורו ממאסר, על מנת שהמזכירות תוכל להנפיק את אישור ההפקדה החל ממועד השחרור.

ח. פסילה על תנאי למשך 6 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירות נהיגה ללא רישיון, או עבירה בה הורשע, למשך שנתיים מסיום הפסילה בפועל.

ניתן צו כללי למוצגים. הטלפון הנייד יוחזר לנאשם או מי מטעמו.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי מרכז- לוד תוך 45 יום.

ניתן היום, ח' שבט תשפ"ו, 26 ינואר 2026, בנוכחות הצדדים.