בית משפט השלום ברחובות

ת"פ 35255-02-22 מדינת ישראל נ' כהן
ת"פ 22297-08-22
ת"פ 11936-12-22
ת"פ 70109-03-22
ת"פ (רמ') 68472-12-21
ת"פ (רמ') 8621-07-22

 

 

 

 

 

 

כתב האישום המתוקן והסדר הטיעון

1.  הנאשם הורשע, בהתאם להודאתו בשישה כתבי אישום. במסגרת הסדר דיוני שנערך בין הצדדים תוקנו כתבי האישום והנאשם הופנה לשירות מבחן לצורך קבלת תסקיר. בין הצדדים לא גובשה הסכמה לעניין העונש.

 

  א.  ת"פ 35255-02-22:

בתאריך 19.4.2021 הגיע הנאשם לאגף שיקום האדם במשרד הביטחון בעיר רחובות וניסה להיכנס למקום מבלי שתיאם פגישה לאותו היום. לנאשם נמסר כי קבוע לו תור ליום המחרת והוא התבקש לעזוב. בתגובה, תקף הנאשם את המאבטח בכך שדחף אותו בכתפו. הנאשם המשיך וניסה להיכנס בדלת הכניסה למשרדים בחוזקה ושני מאבטחים ביקשו ממנו להירגע ומנעו ממנו את הכניסה בגופם תוך שניסו לתפוס בידיו. הנאשם המשיך להתפרע בכך שהניף את ידיו. בהמשך, ניסה הנאשם פעם נוספת להיכנס בחוזקה בדלת הכניסה כאשר המאבטחים מונעים זאת ממנו. מיד ובסמוך ניתק הנאשם את מכונת הצילום מהחשמל, דחף אותה ולבסוף הפילה ארצה והכל כאשר המאבטחים מנסים למנוע זאת ממנו והוא בתגובה דוחף אותם פעם אחר פעם. לאחר מכן הפיל ושבר הנאשם את מכשיר "תמי 4". המאבטחים ניסו להשתלט על הנאשם ולאחוז בידיו. בתגובה, דחף הנאשם את אחד המאבטחים. כתוצאה ממעשיו גרם הנאשם לנזק בסך של 4,978 ₪.

 

בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בעבירות היזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ובעבירת התנהגות פסולה במקום ציבורי לפי סעיף 216א(1) בחוק העונשין.

 

ב. ת"פ 68472-12-21:

הנאשם והמתלוננת הם בני זוג גרושים מזה כ-10 שנים. בתאריך 24.5.2021 התייצב הנאשם במשרדי הרווחה בלוד וביקש לשוחח עם מנהלת האגף לצורף פתיחת תיק רווחה. לנאשם הוסבר כי אין אפשרות להיעתר לבקשתו ובתגובה החל הנאשם לקלל ועזב את המקום בהפגנתיות. למחרת, בתאריך 25.5.2021 בשעה 10:02 התקשר הנאשם למוקד 100 ודרש לשוחח עם אחראי המשמרת במוקד ודרש שיגיעו אליו 4 ניידות משטרה כדי ללוות אותו "לגיהינום", כלשונו. משהובהר לנאשם כי לא ניתן להיעתר לבקשותיו, מסר למוקדנית "יש ניסיון רצח עכשיו... אני הולך לרצוח את הגרושה שלי". בהמשך, סמוך לשעה 11:00 הגיע הנאשם למשרדי הרווחה וניגש למאבטח אשר עמד בכניסה וביקש לשוחח עם מנהלת האגף. בתגובה, מסר המתלונן כי מנהלת האגף בעיצומה של ישיבה וייעץ לנאשם לשוב בעוד כשעה. אז החל הנאשם לצעוק ולקלל באומרו: "אין לכם כבוד לאנשים שהיו בצבא, אני נכה צה"ל... אתם נבלות". הנאשם תפס את מגן הזכוכית של שולחן המאבטח והחל לשבור אותו לחתיכות תוך שהוא פוצע את ידיו משברי הזכוכית, נטל אותן והשליכן על השולחן ועל הרצפה.

 

בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בעבירת איומים לפי סעיף 192 בחוק העונשין ובעבירת היזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 בחוק העונשין.

 

  ג. ת"פ 8621-07-22:

כשלושה חודשים עובר למועד הרלוונטי, סיימה המתלוננת מערכת יחסים בת כ-4 שנים עם הנאשם. בתאריך 14.7.2021 בשעה 07:05 לערך, ניגשה המתלוננת לסניף דואר בעיר לוד. הנאשם הבחין בה, החל לגדף אותה, לקח את הנייד שברשותה מידה, הלך בעקבותיה לכיוון הסניף וביקש כי תשב לשוחח עמו. המתלוננת סירבה. אז, מחק הנאשם מתוך הטלפון של המתלוננת את איש הקשר של מי שחשד כי המתלוננת מנהלת עמו קשר זוגי ואמר כי אם יתפוס את שניהם יחד ירצח אותם וכינה את המתלוננת "זונה שרמוטה". בהמשך, יצאה המתלוננת מסניף הדואר בעוד הנאשם בעקבותיה. המתלוננת נכנסה לרכבה והנאשם נכנס אליו גם הוא וסרב לצאת מתוכו חרף בקשת המתלוננת שייצא. הנאשם דרש את הנייד שברשותה עד שלבסוף יצא מהרכב.

 

בהמשך, התקשר הנאשם אל הטלפון הנייד של המתלוננת מספר רב של פעמים מהטלפון שברשותו, מטלפונים אקראיים וממספר חסוי. המתלוננת לא ענתה לשיחותיו. בשעה 22:00 או בסמוך לכך, הגיע הנאשם לביתה של המתלוננת שעה שהיא ובתה שהו בו. הנאשם דפק על דלת הדירה שוב ושוב וביקש מן המתלוננת לפתוח את הדלת אך זו סירבה. בתגובה, גידף הנאשם את המתלוננת ואמר כי לא יזוז מהמקום עד שתפתח את הדלת.

 

בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בעבירת איומים לפי סעיף 192 בחוק העונשין.

 

ד. ת"פ 22297-08-22:

בתאריך 2.2.2022 בשעה 14:00, הגיע הנאשם לתחנת משטרת רחובות ואמר לשוטרת סיגלית: "את עינת את עינת, מי את בכלל תהיי בשקט, איפה עינת?" בהמשך קילל אותה באומרו: "מי את בכלל זונה". הנאשם נכנס למסדרון פנימי לכיוון משרד האג"מ, מבלי שניתן לו אישור להיכנס, פתח בחוזקה את דלת משרד האג"מ, הטיח את הדלת בקיר וכתוצאה מכך נגרם חור בקיר. בהמשך, פתח הנאשם את דלת היומן וצעק "איפה עינת איפה עינת" בתגובה, נתבקש לעזוב. משסרב, איים הנאשם על השוטרת סיגלית באומרו כי ייתן לה סטירה עת הוא מגדף אותה: "מי את יא בת זונה, מי את בכלל?"

 

בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בעבירות היזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 בחוק העונשין ובעבירת הפרעת שוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 בחוק העונשין.

 

ה.  ת"פ 11936-12-22:

בתאריך 27.5.2022 הגיעו המתלוננים לרחוב הרצל ברחובות והקימו דוכן להנחת תפילין. באותן נסיבות שהה הנאשם במקום כשהוא בגילופין ודרש מהמתלוננים לעזוב את המקום. המתלוננים התקשרו למוקד 100 ובהמשך לכך הגיע למקום כוח משטרתי. בנסיבות אלה, סירב הנאשם לבקשת השוטרים לעזוב והתקרב אל אחד השוטרים בצורה מאיימת. השוטר הוציא את אקדח הטייזר תוך שהזהיר את הנאשם שעליו להתרחק ושם יד על חזהו של הנאשם על מנת להרחיק, אולם הנאשם התקרב ודחף את השוטר. בעקבות כך, עצרו השוטרים את הנאשם אשר התנגד להיכנס לניידת וכן לצאת ממנה בהגיעה לתחנת משטרת רחובות. בהמשך, בתא השהייה בתחנת המשטרה, ירק הנאשם לעבר השוטר ואמר כי יפגוש בו. עוד באותן נסיבות, עשה הנאשם את צרכיו ברצפת תא המעוכבים.

 

בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בעבירת הפרעת שוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 בחוק העונשין ובעבירת שימוש בכוח או איומים למנוע מעצר לפי סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח משולב) תשכ"ט-1969.

 

  ו.  ת"פ 70109-03-23:

במועד הרלוונטי התנהל בין הנאשם לבין המתלונן סכסוך על רקע חוב כספי של המתלונן לנאשם בגין השכרת יחידת דיור. בתאריך 27.3.2023 התקשר הנאשם למתלונן ודרש ממנו המחאות שלטענתו גנב ממנו. בהמשך, הגיע הנאשם לבית המתלונן, המתלונן פתח את הדלת ומשהבחין בנאשם סגר את הדלת חזרה. הנאשם החל לבעוט בדלת תוך שהוא צועק: "אני אשחט אותך, אני הולך לקשור אותו, אני מזיין אותו". למשמע הצעקות, יצא שכנו של המתלונן מדירתו, הבחין בנאשם בועט בדלת וצועק, ניגש אל הנאשם וליווה אותו במדרגות הבניין אל הרחוב.

 

בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בעבירת איומים לפי סעיף 192 בחוק העונשין.

 

תסקיר שירות מבחן מיום 5.3.2024

2.  הנאשם כבן 48, גרוש ואב לילדה בת 23, עובד כמלווה הסעות לילד בעל צרכים מיוחדים ומתגורר בגפו בלוד. נתון במעצר בית לילי. הנאשם תאר את מהלך חייו כתקין (זאת בניגוד למידע המצוי בשירות מבחן מהקשר עם הנאשם בהליכים קודמים). מסר כי סובל מפוסט טראומה ומוכר למשרד הביטחון כנכה צה"ל. שירות מבחן ציין כי ממידע קודם אשר ברשותם, מאובחן הנאשם בהפרעת אישיות גבולית משנות העשרים לחייו ואינו נוטל באופן קבוע טיפול תרופתי שהומלץ לו. בשנים האחרונות ישנם סימני החמרה במצבו הנפשי המאופיינת בירידות חדות במצבי רוח, מתח, חרדה ואי שקט. לאורך השנים השתלב בטיפולים מזדמנים ובאופן לא רציף. בשנת 2001 נישא לבת זוגו והשניים ונפרדו לאחר 13 שנות נישואין בשל מיצוי מערכת היחסים. מנישואין אלה נולדה לו בת, עמה ניהל קשר תקין לאורך השנים אך מזה כ-14 שנים אינו בקשר עמה.

ב-8 השנים האחרונות מנהל מערכת יחסים זוגית, בת זוגו תארה קשר תקין של כנות והדדיות. לדבריו בת הזוג תומכת בו ומעודדת אותו לפנות לטיפול.

בשנת 2022 הגיע הנאשם לשירות מבחן לצורך בדיקת התאמתו לבית המשפט הקהילתי. אז, התרשם שירות מבחן מנזקקות טיפולית בתחומים שונים בחייו של הנאשם וכי הוא מתקשה לנהוג בעקביות בתהליכי טיפול. לכן, הביע שירות מבחן ספק באשר ליעילות ההליך הקהילתי ויכולת הנאשם לעמוד בו אך ניתנה לו דחיה לצורך מיצוי בדיקת התאמתו. בהמשך, נמנע הנאשם מלעמוד בקשר רציף עם שירות מבחן, התקשה לשתף פעולה עם גורמי הטיפול. בשל כך, סבר שירות מבחן כי הנאשם אינו מתאים להליך בית משפט קהילתי.

 

בהתייחסותו לעבירות בהן הוא נותן את הדין, הנאשם טשטש ומזער מחומרת מעשיו, נקט בגישה קורבנית ושלל דפוסים אלימים באישיותו. הוא התקשה לגלות תובנה באשר לבעייתיות בהתנהלותו ולא גילה אמפתיה כלפי המתלוננים. לדברי הנאשם בחמש שנים האחרונות העמיק שימוש באלכוהול על רקע תחושות שעמום, בדידות, בעיות כלכליות ולצורך בריחה מרגשות כואבים. הוא הביע מודעות לכך שעושה שימוש לרעה באלכוהול והביע נכונות לפנות לטיפול בתחום ההתמכרויות. לדבריו מזה כחודשיים אינו צורך אלכוהול אך לא התייצב לבדיקה לאיתור שרידי סם ובהמשך לכך נהג בתוקפנות ובאלימות מילולית תוך שהצהיר שאינו מעוניין בקשר עם שירות המבחן.

בסיכום האבחון העריך שירות המבחן כי מצבו של הנאשם מדאיג ולאורך השנים נמצא בהידרדרות. הנאשם אינו מתמיד במעקבים פסיכיאטריים ואינו מטופל תרופתית, הוא מאופיין בדפוסים אלימים ותוקפניים, בעל סף גירוי נמוך, מתקשה לשמור על גבולות החוק ולשתף פעולה באופן פרקטי לצורך קידום מצבו. בנסיבות הללו הוערכה רמת סיכון גבוהה למעורבות בהתנהלות אלימה בעתיד ובמידת חומרה גבוהה. נוכח מורכבות מצבו של הנאשם, המנהל אורח חיים שולי ובעייתי ולנוכח התנהגותו במהלך האבחון, העריכה כותבת התסקיר כי הקשר עם שירות מבחן אינו מפחית בסיכון במצבו של הנאשם ולפיכך לא ניתנה המלצה שיקומית בעניינו.

 

תמצית טענות הצדדים לעונש

3.  ביום 11.3.2024 נשמעו טיעוני הצדדים לעניין העונש.

 

4.  ב"כ המאשימה, עו"ד קים שריקי, עמדה על הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם, בבסיסם הגנה על האוטונומיה של הפרט וזכותו שלא יופנה כלפיו מלל מאיים שיש בו להפחידו ולהקניטו, הגנה על שוטרים ומשרתי ציבור שיוכלו לבצע עבודתם נאמנה וכן שמירה על שלום הציבור בכללותו. בתוך כך, הפנתה לנסיבות ביצוע העבירות ולחומרת המעשים והדגישה כי מדובר בנאשם ששב ומבצע עבירות אלימות כלפי משרתי ציבור, נוהג באלימות, נעצר ומשוחרר והדבר לא מרתיעו מלבצע עבירות.

לנוכח האמור ביקשה לקבוע מתחמי ענישה כמפורט להלן:

ת"פ 35255-02-22: ממאסר על תנאי ועד 8 חודשי מאסר בפועל; ת"פ 68472-12-21: בין מספר חודשים ועד 12 חודשי מאסר בפועל; ת"פ 8621-07-22: מספר חודשים ועד 12 חודשי מאסר בפועל; ת"פ 22297-08-22: ממאסר על תנאי ועד 12 חודשי מאסר בפועל; ת"פ 11936-12-22: ממאסר על תנאי ועד 8 חודשי מאסר בפועל; ת"פ 70109-03-23: ממאסר על תנאי ועד 8 חודשי מאסר בפועל

 

5.  בכל הנוגע לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, הפנתה ב"כ המאשימה לגיליון ההרשעות הקודמות של הנאשם, הכולל 6 הרשעות קודמות בעבירות רכוש ואלימות, שבעטיין ריצה מאסרים קודמים וכן לקיומו של מאסר מותנה חב הפעלה בן 3 חודשים בגין הרשעתו בת"פ 8717-12-17, שגם בו לא היה כדי להרתיע את הנאשם מלשוב ולבצע עבירות. עוד עמדה על התסקיר השלילי שהוגש בעניינו של הנאשם ועל המסוכנות שהוערכה כגבוהה. לבסוף, עתרה להשית על הנאשם עונש משמעותי ומרתיע של 22 חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלת מאסר מותנה בחופף ובמצטבר כך שירצה סה"כ 24 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננים.

 

6.  לעמדת ההגנה, קיימת זיקה בין המקרים, למעט ת"פ 70109-03-23, והם קשורים בקשר הדוק על אף שהתפרשו על פני תקופה בת כשנה, ולפיכך, מלבד תיק זה, יש מקום לקבוע בגין כלל האירועים מתחם ענישה אחד הנע בין מאסר על תנאי ועד 12 חודשי מאסר בפועל.

 

הסנגור, עו"ד דורון שטרן הפנה להשתלשלות התיקים המצורפים ולהתפתחות העבירות והדגיש כי ישנה חשיבות במבט על ההתרחשויות באופן כרונולוגי. תחילה, הגיע הנאשם למשרדי הרווחה בלוד, קילל ועזב. למחרת התקשר למוקד 100, דרש לדבר עם האחראי וכאשר לא זכה להתייחסות השמיע איומים. הסנגור טען כי בבסיסן של העבירות עומד רצון של הנאשם לקבל יחס ותפיסה לפיה רק כאשר יגיד את הדברים החמורים תגיע אליו ניידת כפי שביקש. לטענת ההגנה מדובר בקריאת מצוקה ולא באיום במובן "הקלאסי" ובנסיבות אחרות, אם התיק היה עומד בפני עצמו ספק אם היה מוגש כתב אישום. אשר לת"פ 35255-02-22, הסביר הסנגור כי הנאשם תופס את התנהלותו כרגילה אך זו נחזית על ידי הציבור כמפריעה לסדר הציבורי. ייתכן שהדבר נעוץ בחזות הגדולה של הנאשם ונטייתו לווכחנות, אשר מהווים טריגר לעבירות אותן ביצע. התקיפות שביצע הנאשם הן מינוריות בהינתן סיטואציה אשר יכולה להסלים ובכל זאת בנסיבות מתרחשות דחיפות בלבד. בנוגע לת"פ 8621-07-22, טען שאין אין מדובר באובססיביות אלא ביחסים טעונים בין השניים אשר באו לידי ביטוי בעבירת איום נקודתית. אשר לת"פ 22297-08-22 טען שמדובר בהתנהלות מכוערת ומאיימת אך מדובר בעבירות ברף המתון והדברים לא מסלימים מעבר לאותן אמירות או התנהגות פיזית.

 

7.  הסנגור הוסיף וטען כי למעט התיק האחרון, יתר כתבי האישום הוגשו בהליך "רגיל" ומכאן ניתן ללמוד על רמת החומרה הנמוכה שיש לייחס למעשיו. בהקשר זה טען שהשוטרים הבינו כי אין מדובר במי שצריך להרחיקו מהציבור בדרך של מעצר, אינו מהווה סכנה לציבור אלא מדובר באדם הסובל מבעיות.

בנוגע לת"פ 70109-03-23, התיק החמור ביותר, טען כי הנאשם נעצר אך בשל הסיבה שלא נמצאה חלופת מעצר מתאימה ובהמשך שוחרר.

 

לגישת ההגנה, החומרה במעשי הנאשם נעוצה בצבר האירועים ובמגוון העבירות, אולם כל עבירה כשלעצמה אינה חמורה ועל אף פוטנציאל הסלמה בשל הנסיבות ובשל צריכת האלכוהול, הלכה למעשה אף אירוע לא הגיע לכדי אלימות ממש מעבר לאיומים ועבירות כלפי רכוש.

 

8.  בכל הנוגע לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות נטען כי העבירות קשורות להפרעות ההתנהגות מהן סובל הנאשם מגיל צעיר ובפוסט טראומה בה הוא מאובחן בעקבות אירוע לחימה בלבנון, שבעטיה הוא מוכר על ידי משרד הביטחון כנכה צה"ל. כן ציין הסנגור כי היה ניסיון לשלב את הנאשם בבית משפט קהילתי אך הנאשם התקשה לשמור על יציבות בחיים, בנטילת טיפול תרופתי ובשמירה על קשר עם גורמי הטיפול. לנאשם נזקקות טיפולית בכל ההיבטים - התמכרותי, רגשי, הורי, כלכלי, נפשי. מחייו של הנאשם עולה תמונה עצובה. הוא משתוקק לקבל עזרה ומבין שהוא זקוק לה אך מתקשה לרתום עצמו לקבל עזרה כזאת. הסנגור עמד על התרשמות שירות מבחן לפיה הנאשם אינו מקבל אחריות מלאה בכל התיקים וביקש לחדד כי הנאשם מקבל אחריות מלאה אך עומד על נקודות מסוימות אשר הוא מעניק להן פרשנויות אחרות. הסנגור עתר שלא להטיל ענישה בדרך של מאסר ולהשית על הנאשם עבודות שירות ברף העליון תוך הפעלת מע"ת.

 

9.  הנאשם ניצל את זכותו למילה האחרונה, סיפר שהוא סובל מפוסט טראומה בעקבות אירועים מעברו הצבאי. הבהיר הוא נוטל אחריות על מעשיו. לדבריו, ביקש טיפול מקצינת המבחן ושיתף פעולה וכן הלך למפגשים של אלכוהוליסטים אנונימיים. הנאשם ביקש שלא לגזור עליו עונש מאסר שלא יסייע בדבר והוסיף כי שהייתו במאסר בעבר החמירה את מצבו הבריאותי. לסיום אמר בדמעות "אני מבקש ממך תוך חודש ימים אני רוצה עכשיו להיכנס בכפייה לגמילה. אם זה מה שייתן לכם טוב כשאני נורמטיבי. אני ביקשתי ממנה בכל לשון של בקשה קבוצות, אלימות וגם אלכוהול, אבל לא תהיה תועלת אם תכניסי אותי כבוד השופטת לבית סוהר".

 

10.  בהמשך לכך נקבע התיק לשימוע גזר דין ליום 27.5.2024.

 

פנייתו של הנאשם לשיקום לאחר הטיעונים לעונש

 

11.  עובר לשימוע גזר הדין פנתה ההגנה לבית המשפט בבקשה לדחות את הדיון. מפאת עיתוי הגשת הבקשה, היא נדונה במעמד הדיון ביום 27.52024. לטענת הסנגור, הופנה הנאשם לראיון התאמה בבית מאזן "רוח ים"- קהילה סגורה לגמילה מאלכוהול, באמצעות מדור השיקום במשרד הביטחון, הנאשם נמצא מתאים ואמור להיקלט בימים הקרובים. הסנגור הגיש לעיוני מסמכים לפיהם הנאשם פנה ליחידה להתמכרויות בראשל"צ, מסר מס' בדיקות שתן לסמים ואלכוהול שכמעט רובן נקיות.

המאשימה התנגדה לבקשה נוכח התמשכות ההליכים ולדידה אין מדובר ברצון אמיתי בשיקום. לאחר ששמעתי את הצדדים והתרשמתי באופן אישי משיפור שחל במצבו של הנאשם, מצאתי בסופו של דבר להיעתר לבקשה, תוך שקבעתי כי לנוכח נסיבותיו המורכבות של הנאשם והתמכרותו רבת השנים שאיננה מטופלת, קיים אינטרס ציבורי מובהק לשילובו בטיפול, שהרי בלעדיו הנאשם שב ומבצע עבירות.

 

12.  בדיון שנערך ביום 1.7.2024 הוצג אישור לפיו הנאשם השתלב במרכז גמילה וטיפול בהתמכרויות "שביל הדרך לחיים" בתאריך 23.6.2024. בנסיבות אלה, מצאתי לקבל בעניינו תסקיר משלים לעניין העונש.

 

13.  ביום 22.10.2024 התקבל תסקיר לפיו נעשו ניסיונות ליצור קשר עם הנאשם ללא מענה ובהמשך לכך לא הגיע לפגישה שנקבעה לו. בדיון שנערך ביום 28.10.2024 טען הסנגור, כי הנאשם אכן זומן לפגישה דרכו, בהזדמנות אחת ביום 25.9.2024, אולם הנאשם היה במצב רפואי שלא אפשר לו הגעה לפגישה, והוא אכן לא הודיע על כך לשירות המבחן. הסנגור הציג לעיוני מסמך מ"שביל הדרך לחיים מרכז גמילה וטיפול בהתמכרויות" בו משולב הנאשם בטיפול החל מחודש יולי 2024, לפיו הנאשם עובר תהליך "מדהים" במרכז ועתיד להמשיך בטיפול אינטנסיבי בחודש נובמבר. על רקע האמור ונוכח המוטיבציה שלו לטיפול, גם אם בשלב מאוחר של הדיון, מצאתי לאפשר לנאשם הזדמנות נוספת והגשת תסקיר משלים.

 

14.  ביום 22.12.2024 התקבל תסקיר לפיו הנאשם משולב במסגרת של גמילה מסמים במתכונת של מרכז יום "שביל הדרך לחיים", אולם לדעת שירות המבחן המסגרת איננה מתאימה שכן אינה תחת פיקוח של משרד הרווחה. הוצע לנאשם להשתלב בטיפול גמילה במסגרת היחידה לטיפול בהתמכרויות התואמת את צרכיו הטיפוליים אולם הוא סירב לכך. צוין שאם הנאשם יתחייב במעמד הדיון להשתלב במסגרת מפוקחת אזי יוכל שירות המבחן לעקוב אחר השתלבותו בטיפול ולהגיש מסקנותיו. במעמד הדיון ביום 6.1.2025 הנאשם הביע נכונות להשתלב בכל הליך טיפולי שיוצע לו לרבות במסגרת היחידה להתמכרויות, על אף שכבר מצא מסגרת שלדעתו מתאימה לו. עוד ציין את חששותיו שמא עבודתו תיפגע וביקש שכל מסגרת שתוצע לו תתחשב בלוח הזמנים של העבודה על מנת לאפשר לו להמשיך ולהתפרנס למחייתו.

 

15.  ביום 20.4.2025 התקבל תסקיר לפיו שירות המבחן לא הצליח לזמן את הנאשם לפגישה. בדיון שנערך ביום 23.4.2025 טען הסנגור כי לא נערכה אליו פניה באמצעות שירות המבחן ואף הנאשם טוען כי ניסה להתקשר לשירות המבחן ללא מענה. ב"כ המאשימה מצדה חזרה על עמדתה לפיה ראוי כי יינתן גזר דין, הואיל והנאשם מסרב להשתלב במסגרת המתאימה לו לפי שירות המבחן. לאחר שקילת טענות הצדדים, ציינתי לזכות הנאשם, כי חרף התנהלות בעייתית בעבר, הרי שבמשך השנה האחרונה הוא נמצא בשיקום דרך משרד הביטחון, לא נפתחו נגדו תיקים חדשים ועל פני הדברים חלה רגיעה ממשית בהתנהגותו. על רקע האמור, כאשר מצד אחד יש קושי לזמן את הנאשם ומצד שני יש נכונות גדולה של הנאשם להגיע לפגישה, הוריתי לשירות המבחן להודיע לבית המשפט בתוך 7 ימים על מועד פגישה אליו יזומן הנאשם.

 

16.  ביום 18.5.2025 הודיע שירות המבחן לבית המשפט כי נקבע לנאשם פגישה ליום 28.5.2025.

 

17.  בתסקיר מיום 23.6.2025 עדכן שירות המבחן כי הנאשם הגיע לפגישה שנקבעה עמו באיחור של שעתיים. בשיחה עמו היה מבולבל ולא יציב. עלו תכנים של רדיפה, כשלתפיסתו הקשר עם שירות המבחן עלול להזיק לו. הנאשם היה מפוזר, הרבה לבכות ובלטה תוקפנות וקושי לשלוט בדחפיו. לסיכום, התרשם שירות המבחן מהידרדרות במצבו הנפשי של הנאשם ולהערכתו הנכונות שביטא בדיון להשתלב בהליך טיפולי מפוקח נעשתה במסגרת מאמציו להציג פסאדה מתפקדת ולא מתוך רצון לשינוי או מודעות למצבו. בנסיבות אלה, לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית.

 

18.  בדיון ביום 2.7.2025 טען הסנגור שהופתע מן התסקיר. ביקש לשקול לטובת הנאשם את מאמציו ואת התגייסותו לטיפול בשנה האחרונה ולהפנות אותו לממונה על עבודות השירות לבדיקת התאמה. מצאתי להיעתר לבקשה.

 

19.  ביום 4.1.2026, לאחר דחייה שנועדה להבהיר את מצבו הנפשי של הנאשם ולקבל ממנו מסמכים, התקבלה חוות דעת לפיה הנאשם כשיר לעבודות שירות תחת מגבלות רפואיות.

 

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

20.  מעשיו של הנאשם מתפרשים על פני תקופה ארוכה יחסית אך נראה כי ישנו חוט חורז לפחות בחלק מהאירועים. הנאשם מגיע למקומות ציבוריים, מתנהג באופן שאינו הולם, מתפרע, מזיק לרכוש ומאיים על מי שנקרה בדרכו. על אף שיש טעם בעמדת הסנגור לפיה אירועי כתב האישום דומים במהותם ונובעים ממאפייני אישיותו של הנאשם, הרי שנוכח ביצועם במועדים שונים וכלפי מתלוננים שונים ובנסיבות שונות, הרי שלא ניתן לראות בהם אירוע אחד בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה, אני סבורה שנכון יותר לקבוע מתחם נפרד לכל אחד מהאישומים אשר לבסוף ייגזר עונש כולל לכל האירועים.

 

21.  כידוע, מתחם העונש ייקבע בהתאם לעיקרון ההלימה, תוך התחשבות בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות ולמידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ובהתאם לעיקרון זה להתחשב במספר המעשים העברייניים המרכיבים את האירוע, על מנת לשמר יחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנאשם. בהקשר זה נפסק כי "הבחינה אם העבירות השונות שביצע הנאשם מהוות "אירוע אחד" היא תכליתית-פונקציונאלית" ומטרתה לשמש כלי עזר לערכאה הדיונית בהשוואת מקרה קונקרטי למקרים אחרים (ראו: ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014) ע"פ 2216/21 עשור נ' מדינת ישראל (‏19.12.2021); ע"פ 2519/14 ענאד אבו קיעאן נ' מדינת ישראל (‏29.12.2014)).

 

22.  במעשיו פגע הנאשם בערכים החברתיים בבסיסם שמירה על הרכוש והקניין, שמירה על שלוות נפשו של המחזיק בנכס ועל זכותו ליהנות מרכושו ללא הפרעה. כן פגע בערכים חברתיים שנועדו להגן על שמירת שלומו של אדם, ביטחונו האישי, שלוות נפשו ויכולתו להמשיך בשגרת חייו, כמו גם שמירת הסדר הציבורי וכיבוד גורמי אכיפת החוק.

 

23.  מדיניות הענישה הנוהגת מעלה, כי במקרים דומים הוטלו על הנאשמים עונשים כמפורט להלן:

  א.  ע"פ (מרכז) 35610-09-20 אבו גאנם נ' מדינת ישראל (29.11.2020)- הנאשם הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות איומים. לפי עובדות האישום הראשון, על רקע סירוב העירייה לבקשתו, הלך הנאשם אחרי ראש עיריית רמלה ואיים עליו שיישב עליו בבית סוהר. לפי האישום השני, איים על מנהלת מחלקה בעירייה באומרו כי ישרוף את כולם ויישב בכלא. בית המשפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר עבודות שירות ועד שנת מאסר בפועל וגזר על הנאשם, בעל שתי הרשעות קודמות, 7 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, מע"ת ופיצוי למתלוננים. הערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה.

 

ב. רע"פ 8062/13 מרזק נ' מדינת ישראל (10.4.2014) - המבקש הורשע בעבירת איומים והעלבת עובד ציבור כאשר קילל ואיים על שוטרים שעה שנעצר כאשר ניסה לתקוף אחר בבילוי במועדון. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 2 ל- 6 חודשי מאסר וגזר על המבקש 3 חודשי עבודות שירות, מע"ת, קנס ופיצוי. ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו.

 

  ג. עפ"ג (מרכז) 42199-08-13 דיאב נ' מדינת ישראל (3.11.2013) - המערער הורשע בעבירות הפרעת שוטר במילוי תפקידו ותקיפת שוטר. המערער סרב להציג תעודת זהות, דחף שוטר בכתפו ובידו, אחז בצוואר השוטר ודחפו. בית משפט השלום קבע כי מתחם הענישה ההולם נע בין של"צ ל-6 חודשי מאסר וגזר על המערער, נעדר עבר פלילי, 2 חודשי עבודות שירות ומע"ת. ערעורו נדחה.

 

ד. רע"פ 4265/15 דדון נ' מדינת ישראל (22.6.2015) - המבקש הורשע בעבירת תקיפה סתם ואיומים כאשר התבקש לעזוב פאב בו שהה ואיים על המתלונן כי ירצח אותו, אחז בחולצתו ודחף אותו. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 3 ל- 14 חודשי מאסר וגזל על המבקש, שלחובתו עבר פלילי, 4 חודשי מאסר בפועל והפעלת מע"ת וסה"כ 5 חודשי מאסר בפועל, מע"ת והתחייבות. ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו.

 

ה.  עפ"ג (ב"ש) 17892-10-13 אלסייד נ' מדינת ישראל (23.10.2013) - המערער הורשע בעבירת איומים כאשר איים על מפקח מטעם משרד הפנים באומרו שהוא אדם חמוש ולא אכפת לו לשבת בכלא 20 שנה. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה ועד ל-8 חודשי מאסר בפועל וגזר על המערער 4 חודשי מאסר, הפעלת מע"ת וסך הכול 6 חודשי מאסר, מע"ת ופיצוי. ערעורו נדחה.

 

  ו.  רע"פ 1738/15 שוקרי נ' מדינת ישראל (11.3.2015) - המבקש הורשע בשתי עבירות איומים ובהטרדה באמצעות מתקן בזק בכך ששלח לגרושתו עשרות הודעות טקסט בעלות תוכן מאיים ומטריד. נקבע מתחם הנע בין 3 ל- 9 חודשי מאסר בפועל ועונש בן 10 חודשים שכלל הפעלת מאסר על תנאי.

 

ז.  עפ"ג (מרכז) 33513-01-15 מדינת ישראל נ' קובלדין (21.4.2015) - המשיב הורשע בעבירת איומים כאשר איים על גרושתו במהלך שיחת טלפון שיהרוג אותה ושהיא על קצה הסכין. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד 6 חודשי מאסר בפועל וגזר על המשיב, שלחובתו הרשעה קודמת, 4 חודשי מאסר בפועל, הפעלת מאסר על תנאי בן 4 חודשים בחופף ובמצטבר כך שסה"כ ירצה 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, מע"ת, התחייבות וקנס. ערעור המדינה על קולת העונש נדחה.

 

ח.  עפ"ג (מרכז) 4446-02-22 שבתאייב נ' מדינת ישראל (7.3.2022) -המערער הורשע בשתי עבירות איומים כאשר הגיע לבית גרושתו בשני מועדים שונים ואיים כי ירצח אותה ויפגע בה. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין עבודות שירות ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל וגזר על המערער 10 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי אישר את המתחם שנקבע והערעור נדחה.

24.  ועתה לבחינת מתחם הענישה הראוי בגין כל אחד מכתבי האישום:

 

א.  בת"פ 35255-02-22: מידת הפגיעה בערכים המוגנים איננה מבוטלת. הנאשם הגיע למשרד ממשלתי, התנהג בצורה פרועה וגסה, לא שעה להוראות המאבטחים, דחף אותם, שבר והזיק לרכוש שהיה במקום. מעשיו של הנאשם בוצעו באמנם אופן ספונטני וללא תכנון מוקדם אך גרמו לנזק ממשי ואף היו בעלי פוטנציאל נזק גדול עוד יותר. התנהגותו משולחת הרסן של הנאשם עשויה הייתה להסלים במהירות ולהביא לנזקי רכוש כבדים ולפציעות בגוף שלו ושל הסובבים אותו. נוכח האמור, אני קובעת כי מתחם הענישה בגין אירוע זה נע בין מאסר על תנאי ועד 6 חודשי מאסר בפועל.

 

ב.  ת"פ 68472-12-21: מדובר במקרה נוסף בו התנהג הנאשם באופן גס ומשולח רסן, הפעם במשרדי אגף הרווחה, אך בשל העובדה שלא קיבל את מבוקשו. בהמשך לכך איים הנאשם איומים קשים ברצח על גרושתו בשיחה למוקד 100 של המשטרה. לאחר מכן שוב חזר למשרדי הרווחה, קילל וגרם נזק לרכוש בכך ששבר את מגן הזכוכית של שולחן המאבטח. מבלי להתעלם מהמצוקה בה היה שרוי הנאשם, יש לזקוף לחובתו את העובדה שלא חדל ממעשיו וחזר למשרדי הרווחה יום למחרת, הסלים את התנהגותו הפרועה, תוך גרימת נזק ממשי לרכוש ויצירת סיכון בשבירת מגן זכוכית, אם כי בסופו של דבר, היחיד שנפצע הוא הנאשם עצמו. נוכח האמור, אני קובעת כי מתחם הענישה בגין אירוע זה נע בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל.

 

ג. ת"פ 8621-07-22: מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא גבוהה. הנאשם איים על אישה נוספת, עמה הקשר הסתיים, והכול על רקע רגשי קנאה ורכושנות, תוך זלזול בוטה בזכותה לפרטיות ולשלוות נפש. הנאשם גידף את המתלוננת בפרהסיה, עקב אחריה ולא שעה לסירובה לשבת ולשוחח עמו. הנאשם נהג בכוח הזרוע, נטל את הטלפון הנייד של המתלוננת תוך שהוא מוחק מתוכו מידע ואיים על המתלוננת איומים חמורים ברצח, תוך שהוא שב ומכנה אותה בשמות. הנאשם המשיך לעקוב אחרי המתלוננת נכנס לתוך רכבה ללא רשות ועל אף שהתבקש לצאת, כשהוא שוב מפר ברגל גסה את זכותה לרצון חופשי ולשלווה. גם לאחר עזב את המקום לא הניח הנאשם למתלוננת ושוב והתקשר אליה מספר רב של פעמים ומאוחר יותר אף הגיעה לביתה, כשהוא שב ומאיים בהתנהגותו המטרידה, דפק בדלת ללא הרף ושוב מגדף ומבזה אותה. נוכח האמור, אני קובעת כי מתחם הענישה בגין אירוע זה נע בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל.

 

 

ד.  ת"פ 22297-08-22: הנאשם הרהיב עוז והתנהג באופן פרוע בתחנת המשטרה, הפעם מאחר שלא מצא שוטרת ספציפית עמה רצה לדבר. הנאשם צעק, נכנס לאזורים בלתי מורשים עבורו בתוך תחנת המשטרה, הפריע לשוטרים לבצע את עבודתם השגרתית, לא שעה להוראותיהם, קילל וגרם נזק לרכוש בדמות חור בקיר. נוכח האמור, אני קובעת כי מתחם הענישה בגין אירוע זה נע מאסר על תנאי ועד 8 חודשי מאסר בפועל.

 

ה. ת"פ 11936-12-22: הנאשם נטפל למתלוננים שהקימו דוכן להנחת תפילין ודרש מהם לעזוב על אף שהוא נעדר סמכות לעשות כן. בהמשך לא נענה הנאשם להנחיות השוטרים ואף האזהרה כי ישתמשו בטייזר לא הרתיעה אותו והוא דחף את השוטר ובהמשך השתולל בתחנת המשטרה והתנהג באופן מחפיר בכך שירק לאפשר שוטר ועשה את צרכיו בתוך תא המעוכבים. נוכח האמור, אני קובעת כי מתחם הענישה בגין אירוע זה נע מאסר על תנאי ועד 8 חודשי מאסר בפועל.

 

 

ו. ת"פ 70109-03-23: שקלתי כי אין מדובר באירוע ספונטני. הנאשם הגיע באופן מכוון לבית המתלונן באופן לא קרוא ואיים על המתלונן ברצח תוך שהוא משתולל ובועט בדלת. בצד זאת יש לציין כי הנשם עזב את המקום משהתבקש לעשות כן על ידי השכן. נוכח האמור, אני קובעת כי מתחם הענישה בגין אירוע זה נע מאסר על תנאי ועד 6 חודשי מאסר בפועל.

 

25.  אכן צודק הסנגור, כי כל אירוע, כשלעצמו, אינו מן החמורים שהונחו בפני בית המשפט ואף לא התעלמתי ממצוקותיו של הנאשם ומאפייני אישיותו שעומדים ברקע המעשים. ואולם, אין בנסיבות אלה כדי להקהות מחומרת האירועים בשים לב לפגיעה המצטברת במתלוננים שונים, על פני תקופה לא קצרה. מטעם זה יש קושי להשקיף על כל מקרה ומקרה באופן נפרד. העובדה שהנאשם שב לבצע עבירות דומות במהותן גם לאחר שנחקר בתחנת המשטרה לגבי כל אחד ואחת מהן ואף עוכב לחקירה, יש לשוות נופך נוסף של חומרה למעשיו. מהמקובץ לעיל מצטיירת תמונה של אדם חסר כבוד לפרטיות הזולת, לתחושותיו או לרכושו ובכל פעם שצרכיו לא נענים ובאופן מידי לשביעות רצונו, הרי שאינו בוחל בנקיטת לשון מאיימת והתנהגות משפילה, גסה וחסרת גבולות, גם כשמדובר במשרדים ממשלתיים, תחנת משטרה או במרחב הציבורי. הנאשם אינו מקבל סמכות ומתקשה בשמירה על גבולות, הוא אינו בוחל בהתלהמות ונקיטת אלימות כלפי אזרחים וכלפי נותני שירות למיניהם בפרהסיה ונוהג בהם בזלזול. צבר האירועים לא מותיר מקום לספק כי מדובר במי שמורא החוק לא חל עליו והוא מהווה מטרד של ממש.

העונש ההולם

 

26.  בגדר השיקולים לחומרה שקלתי את עברו הפלילי של הנאשם, אשר כבר הורשע שש פעמים בעבר, בין היתר, בעבירות אלימות, איומים, העלבת עובד ציבור, היזק לרכוש במזיד, הפרעה לשוטר, הטרדה מינית והחזקת סכין שבעטיין הוטלו עליו עונשים שלא הרתיעוהו. לנאשם מאסר על תנאי בר הפעלה בן שלושה חודשים בגין הרשעתו האחרונה ואף יש לציין כי גם במסגרתה הופעל מאסר על תנאי שהושת בתיק קודם. בצד זאת, נתתי דעתי לכך שהרשעתו האחרונה של הנאשם היא משנת 2020 בגין עבירה משנת 2017 ומאז העבירות שקדמו להרשעה זו חלפו למעלה מ- 15 שנים.

 

27.  לזכות הנאשם אציין את הודייתו בכתבי האישום המתוקנים, שישה במספר, המבטאת נטילת אחריות על מעשיו ואת החיסכון המשמעותי בזמן השיפוטי הנלווה לכך, כמו גם החיסכון בעדות המתלוננים הרבים.

 

28.  עוד נתתי דעתי לנסיבות האישיות של הנאשם, כעולה מהתסקיר וממסמכים נוספים שהגישה ההגנה. הנאשם מוכר למערך בריאות הנפש מגיל 21. הוא הוכר כנכה צה"ל בגין פוסט טראומה - שהתעוררה בשנת 2021 כאשר היה נוכח באירוע בו איציק סעידיאן הצית את עצמו.

 

29.  במהלך הליך האבחון של שירות מבחן עלה כי קיימת נזקקות טיפולית רחבה במגוון נושאים, אולם על אף ניסיונות לשלב את הנאשם בהליך מפוקח על ידי שירות המבחן, התנהל הנאשם באופן בעייתי ותוקפני ואף עלה קושי בשיתוף פעולה בעצם הגעה לפגישות. כאמור, להערכת שירות המבחן הסיכון הנשקף לביצוע הישנות עבירות גבוה ואין כל צעד ממשי שניתן לנקוט כדי להפחית ממסוכנות זו.

 

30.  עם זאת, חרף התרשמות שירות המבחן, כמפורט בהרחבה לעיל, ערב מתן גזר הדין ובשעה שחרב המאסר מונחת על צווארו, בחר הנאשם להתגייס להליך טיפולי, עבר גמילה מאלכוהול, משתתף באופן סדיר בפגישות AA, הוא עובד לפרנסתו ומצבו הנפשי יציב.

 

31.  לכך אוסיף את התרשמותי האישית מהנאשם, שבדיונים הראשונים התנהל באופן תוקפני וחסר גבולות ואילו במהלך כשנה וחצי האחרונות, לאחר דחיית גזר הדין ומתן אפשרות לנאשם להשתלב בהליך טיפולי שלא תחת המטריה של שירות המבחן, חל שיפור מהותי בהתנהלותו הכללית, בהתנהגותו באולם, בדרך בה הוא מדבר ואף במראה החיצוני. בנסיבות אלה ועל אף שבית המשפט סומך ידיו על שירות המבחן, ייתכן שבמקרה זה, בשל מאפייניו של הנאשם, הקשר שנוצר בינו לבין קצינת המבחן לא היה מיטבי ולא הביא לקידום מצבו.

 

32.  הנאשם נותן את הדין על מעשים שביצע לפני שלוש וארבע שנים. בית המשפט הלך יד ביד עם הנאשם שלא הכזיב ומאז לא הורשע בתיקים נוספים ובנסיבות אלה מהווה חלוף הזמן המשמעותי מאז האירועים מושא כתבי האישום, שיקול נוסף המצדיק הקלה עמו ומלמד על התמתנות שחלה מצדו.

 

33.  סיכומם של דברים, מצאתי לגזור את הדין בחלקם התחתון של מתחמי הענישה שקבעתי, תוך התחשבות בעונש הכולל שיוטל על הנאשם, בהתאם לעקרון העיקרון המידתיות כמפורט בסעיף 40יג(ג) בחוק העונשין. כמו כן, ועל מנת שלא להסיג את מצבו של הנאשם לאחור ולאפשר לו את ריצוי המאסר בעבודות שירות, מצאתי להורות על הפעלת המאסר על תנאי באופן חופף.

 

34.  התוצאה היא שאני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

  א.  מאסר בפועל למשך 8 חודשים.

ב. אני מורה על הפעלת מאסר מותנה בן 3 חודשים אשר הוטל על הנאשם בת"פ 8717-12-17 בגזר דין מיום 27.1.2020 וזאת בחופף לעונש המאסר.

 

סך הכול ירצה הנאשם עונש מאסר בפועל בן 8 חודשים.

עונש המאסר ירוצה בעבודות שירות, החל מיום 28.2.2026 (או במועד אחר שיקבע הממונה על עבודות השירות). על הנאשם להתייצב במשרדי הממונה על עבודות השירות בשב"ס - יחידת ברקאי, ברח' סלמה 53 בעיר תל אביב, באותו מועד בשעה 08:00. הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי ההעסקה ובדרישות הממונה וכי כל חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השירות וריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.

 

עבודות השירות תבוצענה תחת מגבלות רפואיות בהתאם לחוות דעת הממונה.

 

בהתאם לסמכותי לפי סעיף 51ו(ב) בחוק העונשין אני קובעת כי היקף יום עבודה לא יעלה על 6 שעות.

 

  ג. מאסר מותנה למשך 6 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת אלימות כלפי גוף ובכלל זה עבירת איומים וזאת למשך 3 שנים מסיום מאסרו.

 

ד. מאסר מותנה למשך 3 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירה של היזק לרכוש במזיד, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו או התנהגות פסולה במקום ציבורי וזאת למשך 3 שנים מסיום מאסרו.

 

 

ניתן צו כללי למוצגים.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי מרכז- לוד תוך 45 יום.

 

המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות

 

 

ניתן היום, ט"ז טבת תשפ"ו, 05 ינואר 2026, בנוכחות הצדדים.