כתב האישום והסדר הטיעון

במסגרת הסדר דיוני שנערך בין הצדדים, הורשע הנאשם בהתאם להודאתו בארבעה כתבי אישום, לאחר ששלושה מהם תוקנו, הכול כמפורט להלן.

א.  ת"פ 2098-10-24: על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 26.09.2024 בסמוך לשעה 01:37 הגיע הנאשם לבית עסק לממכר דגים בפארק תעשיות כנות. בנסיבות אלה, ניגש לחלון שהיה סגור ופתח אותו, הכניס את ידיו דרך החלון לתוך בית העסק ונטל בקבוקי יין בשווי 150 ₪.

בגין מעשים אלה הורשע בעבירה של פריצה לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה, לפי סעיף 407(ב) בחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: חוק העונשין); ובעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 בחוק העונשין.

א.  ת"פ 15379-10-24: על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 14.08.2024 הגיע הנאשם בשעת צהריים לסניף חנות "דיוטי פרי" במתחם "מקס סטוק" ביבנה. הנאשם ניגש אל קו הקופות, נטל קופת צדקה שהכילה סכום כסף לא ידוע, הסתיר אותה באמצעות כובע מצחייה שהחזיק בידיו ויצא אל מחוץ לסניף כשקופת הצדקה בחזקתו.

בגין מעשה זה הורשע בעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 בחוק העונשין.

ב. ת"פ 21354-11-24: בתאריך 23.08.2024 בסמוך לשעה 02:30 הגיע הנאשם לבית מאפה, ניגש אל הדלפק, נטל קופת צדקה שהכילה סכום כסף לא ידוע, ויצא אל מחוץ למקום כשקופת הצדקה בחזקתו.

בגין מעשה זה הורשע בעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 בחוק העונשין.

ג. ת"פ 62602-08-24 (שלום תל אביב): בתאריך 27.09.2023 בשעה 06:30 או בסמוך לכך, בחניה תת קרקעית בתל אביב, התפרץ הנאשם לרכב מסוג מאזדה קבריולט בכך שקרע את גג הרכב ונכנס אל הרכב. בנסיבות אלה נטל הנאשם מן הרכב את מערכת המולטימדיה ועזב את המקום עם הרכוש.

בגין מעשים אלה זה הורשע הנאשם בעבירה של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, לפי סעיף 413 בחוק העונשין ובעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 בחוק העונשין.

תמצית טיעוני הצדדים

בין הצדדים לא גובשה הסכמה לעניין העונש.

ב"כ המאשימה, עו"ד עדי סעדיה, ביקשה לקבוע לגבי כל אחד מכתבי האישום מתחם ענישה נפרד.

בתיקים בהם הורשע הנאשם בעבירת גניבה (ת"פ 15379-10-24; ת"פ 21354-11-24), עתרה לקבוע מתחם ענישה שנע בין מאסר ממותנה ועד 8 חודשים שיכול וירוצו בעבודות שירות, בגין כל כתב אירוע; בת"פ 62602-08-24 (שלום תל אביב) עתרה לקבוע מתחם ענישה שנע בין מספר חודשים ועד שנת מאסר בפועל; בת"פ 2098-10-24 עתרה לקבוע מתחם ענישה שנע בין מספר חודשים ועד שנת מאסר בפועל.

אשר לקביעת העונש, ביקשה לגזור את דינו של הנאשם ברף העליון של מתחמי הענישה ובתוך כך הפנתה לעברו הפלילי המכביד, הכולל 25 רישומים קודמים, בגינם ריצה עונשי מאסר ממושכים, האחרון שבהם לתקופה בת 35 חודשים. בעטיה של הרשעה זו תלויים ועומדים נגדו שני מאסרים מותנים שהנם חבי הפעלה, שלא הרתיעו את הנאשם מלחזור ולבצע עבירות. ב"כ המאשימה ציינה כי הנאשם אמנם הודה, נטל אחריות וחסך בזמן שיפוטי, אולם ביקשה שלא להקל עמו, שכן מדובר במי ששב וחוזר לבצע עבירות והוא נעדר כל אפיק טיפולי או שיקומי. סיכומם של דברים, ביקשה להשית על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל בגין כלל התיקים וכן להפעיל את המאסרים המותנים בחופף ובמצטבר אחד לשני, כך שסך הכול ירצה 30 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלוננים.

הסנגור, עו"ד טל גלאון, ביקש לקבוע מתחם ענישה אחד בגין כלל התיקים שנע בין מספר חודשים ועד שנת מאסר בפועל. בנוגע לשלושת כתבי האישום שהוגשו בבית משפט השלום ברחובות, שכן מדובר בשלושה אירועים סמוכים, שבוצעו בנסיבות דומות. לשיטתו, מדובר באירועים פשוטים ומינוריים המצדיקים קביעת מתחם ענישה כולל שנע בין מאסר על תנאי למספר חודשים שיכול וירוצו בעבודות שירות אולם הכיר בכך שהאירוע המתואר בת"פ 62602-08-24 הוא חמור יותר.

אשר לקביעת העונש, הסנגור פרט אודות נסיבותיו האישיות של הנאשם שהנו כבן 42, רווק, עלה עם משפחתו מאוקראינה בשנת 1993 כשהיה בן 11. הנאשם סובל מהתמכרות לסמים ואינו מצליח להיחלץ ממעגל הסם, חרף ניסיונות גמילה שערך. בהקשר הוסיף וטען כי כל העבירות הן עבירות רכוש על מנת לממן צריכת סם ולא מעבר לזה. הסנגור ביקש לזקוף לזכות הנאשם את צירוף התיקים ו"ניקוי השולחן" למעט תיק אחד נוסף שתלוי ועומד נגדו. לנוכח האמור ביקש להשית על הנאשם ענישה סבירה ומידתית, המתחשבת בנסיבותיו האישיות של הנאשם וברף החומרה הנמוך ולגזור את דינו לשנת מאסר תוך הפעלת המאסרים המותנים בחופף זה לזה ובחפיפה חלקית לעונש המאסר. לבסוף, ביקש להימנע מהשתת רכיבים כספיים ולהסתפק בהתחייבות, כיוון שהנאשם אינו עובד.

מפי הנאשם שמעתי את הדברים הבאים: "אני מבקש להתחשב בי, כמו שאמר עורך הדין אני מצטער על המעשים שלי, אני מכור לסמים, אני לוקח אחריות על המעשים".

דיון והכרעה

כידוע, מתחם העונש ייקבע בהתאם לעיקרון ההלימה, תוך התחשבות בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

מבלי להתעלם מדמיון מסוים בנוגע לביצוע חלק מן העבירות ובפרט הדברים אמורים בנוגע לגבי שני כתבי האישום העוסקים בגניבת קופות צדקה, הרי שבכל אחד מכתבי האישום קיימת תשתית עובדתית נפרדת ומדובר בעבירות שבוצעו במועדים שונים וכלפי נפגעי עבירה שונים. לפיכך ובהתאם ל"מבחן הקשר ההדוק" מצאתי לקבוע מתחם ענישה נפרד בנוגע לכל אחד מכתבי האישום, וזאת בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בעניין ג'אבר (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014)). מכל מקום, כידוע, הבחינה אם מדובר באירוע אחד אם לאו, אינה באה להחמיר או להקל עם הנאשם, אלא היא "תכליתית-פונקציונאלית" ומטרתה לשמש כלי עזר לערכאה הדיונית בהשוואת מקרה קונקרטי למקרים אחרים (ראו: ע"פ 2216/21 עשור נ' מדינת ישראל (‏19.12.2021); ע"פ 2519/14 אבו קיעאן נ' מדינת ישראל (‏29.12.2014)).

מעשי הנאשם מבטאים פגיעה בערכים המוגנים של שמירה על הרכוש והקניין, שמירה של שלוות נפשו של המחזיק בנכס ועל זכותו ליהנות מרכושו ללא הפרעה.

אשר לת"פ 15379-10-24 ות"פ 21354-11-24, מדובר בגניבה פשוטה של קופת צדקה, ללא תחכום ומבלי שידוע סכום הגניבה. לפיכך ולאחר שנתתי דעתי למדיניות הענישה הנוהגת (ראו: עפ"ג (ת"א) 13266-02-21 אבידן נ' מדינת ישראל (05.04.2021); עפ"ג (מרכז) 17016-02-14 אבוקסיס נגד מדינת ישראל (06.04.2014)), אני קובעת כי מתחם הענישה בכל אחד מתיקים אלה נע בין מאסר על תנאי לשישה חודשי מאסר בפועל.

אשר לת"פ 2098-10-24 מדובר בהתפרצות לבית עסק בדרך בלתי מתוחכמת באמצעות פתיחת חלון שהיה סגור ומבלי שנעשה שימוש בכלי פריצה כלשהם. עוד יש לציין את סכום הגניבה הפעוט בסך 150 ₪. לאור האמור ולאחר שנתתי דעתי לענישה הנוהגת, בשינויים המחויבים (עפ"ג 43859-12-19 אבו סביתאן נ' מדינת ישראל (28.6.2020); עפ"ג (חי') 4893-07-17 דהן נ' מדינת ישראל (20.07.2017) ; עפ"ג (מרכז) 37133-05-14 לשצינסקי נ' מדינת ישראל (08.07.2014); אני קובעת כי מתחם הענישה בתיק זה נע בין מאסר קצר שניתן לרצות בעבודות שירות במקרים המתאימים לבין 10 חודשי מאסר בפועל.

אשר לת"פ 62602-08-24, גם כאן מדובר בעבירה בלתי מתוחכמת ובהתפרצות שבוצעה ללא אביזרים ייחודיים. עם זאת, על פני הדברים, קדם תכנון למעשים, שכן הנאשם הגיע לחניון תת קרקעי. עוד נתתי דעתי לנזק שנגרם לגג הרכב וכן לערכה הכספי של מערכת המולטימדיה שנגנבה. לפיכך ולאחר שנתתי דעתי לענישה הנוהגת, בשינויים המחויבים (ע"פ 4338/15 כהן נ' מדינת ישראל (23.06.2015); עפ"ג (ב"ש) 19705-06-23 דבסאן נ' מדינת ישראל (03.01.2024); עפ"ג (חי') 20738-08-14 מדינת ישראל נ' אבו חאטום (27.08.2014); ת"פ (ראשל"צ) 30065-03-18 מדינת ישראל נ' בן אבו (15.01.2019)); אני מאמצת את המתחם שהציעה המאשימה, בין מספר חודשי מאסר ועד לשנת מאסר בפועל.

בבואי לקבוע את העונש המתאים לנאשם, זקפתי לזכות הנאשם את הודייתו בכתבי האישום ואת החיסכון בזמן השיפוטי הנלווה לכך. כמו כן, נתתי את הדעת לנסיבותיו האישיות של הנאשם כעולה מטיעוני ההגנה. ואולם, שיקולים אלה מתגמדים נוכח עברו הפלילי המכביד של הנאשם, הכולל לא פחות מ- 25 רישומים פליליים, כבר מאז שהיה נער, בעשרות תיקי חקירה, רובם בגין עבירות רכוש, בצד עבירות סמים ועוד.

עיון בגיליון הרישום הפלילי מעלה כי בעבר ניתנו לנאשם הזדמנויות לשיקום. כך לדוגמה, בשנת 2017 חודשו עונשי מאסר על תנאי והושתו על הנאשם צו מבחן בצד של"צ בגין 6 תיקים שעניינם ביצוע עבירות רכוש וסמים. כמו כן, מגזר הדין האחרון שניתן בעניינו בגין צירוף שלושה תיקים, שניתן ביום 10.07.2022, ניתן ללמוד כי הנאשם שוחרר לקהילה טיפולית לגמילה מסמים אולם נעצר לאחר שעזב את הקהילה ובהמשך נפתחו נגדו תיקים נוספים. במסגרת הסדר טיעון הושתו על הנאשם 35 חודשי מאסר בפועל וכן שני מאסרים על תנאי בעבירות פשע ועוון שהינם חבי הפעלה בענייננו ולא הרתיעו אותו מלבצע עבירות נוספות.

בנסיבות אלה, גם אם כל אחד מהאירועים בהם הורשע הנאשם אינו חמור, כשלעצמו, הרי שבמהלך השנים הוכיח הנאשם כי הוא מסכן את רכוש הציבור ואינו מנצל הזדמנויות שניתנו לו לטובת שיקומו. נוכח האמור, יש להתחשב גם בשיקולי הרתעה אישית בהתאם לסעיף 40ו בחוק העונשין, בגדרי מתחם הענישה.

בשקלול הנתונים, מצאתי לגזור את עונשו של הנאשם בשליש העליון של המתחמים שקבעתי, תוך שמירה על עקרון המידתיות בהתאם לסעיף 40יג(ג) בחוק העונשין לפיו בית המשפט יתחשב, בין היתר "במספר העבירות, בתדירותן ובזיקה ביניהן, וישמור על יחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג העונש, ואם גזר עונש מאסר - לבין תקופת המאסר שעל הנאשם לשאת". ביחס לרכיבים הכספיים, הואיל ומדובר בעבירות שבוצעו למען השאת רווח כספי ותוך פגיעה ברכוש המתלוננים, מצאתי להשית קנס כספי מתון, תוך התחשבות במצבו הכלכלי של הנאשם, וכן פיצוי לנפגע העבירה בת"פ 62602-08-24.

לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.  מאסר בפועל למשך 20 חודשים בניכוי ימי מעצרו לפי רישומי שב"ס.

ב. אני מורה על הפעלת מאסרים מותנים בני 6 ו-4 חודשים אשר הוטלו על הנאשם בת"פ (שלום ת"א) 32513-03-21 בגזר דין מיום 10.07.2022 וזאת בחופף זה לזה ובמצטבר לעונש המאסר.

סך הכול ירצה הנאשם עונש מאסר בפועל בן 26 חודשים בניכוי מעצרו לפי רישומי שב"ס.

ג. מאסר מותנה למשך 7 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת רכוש מסוג פשע למשך 3 שנים מסיום מאסרו.

ד. מאסר מותנה למשך 5 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת רכוש מסוג עוון למשך 3 שנים מסיום מאסרו.

ה.  הנאשם ישלם לנפגע העבירה בת"פ 62602-08-24 (ע"ת 1) פיצוי בסך של 1,500 ₪. המאשימה תעביר את פרטי נפגע העבירה למזכירות בית המשפט בתוך 7 ימים, ותעדכן את נפגע העבירה על אודות תוצאות גזר הדין והפיצוי שנפסק. הפיצוי ישולם עד ליום 01.10.2025.

ו. הנאשם ישלם קנס בסך 1,000 ₪, או 5 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 01.10.2025.

ככל שקיימת הפקדה בתיק זה או בתיק קשור אליו, בהסכמת הנאשם, היא תקוזז לטובת הפיצוי והקנס, והיתרה תושב לו כפוף לכל דין, לרבות עיקול. תשלום הקנס או הפיצוי ייעשה ישירות לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגביה באחת הדרכים הבאות: בכרטיס אשראי באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה (חיפוש בגוגל "תשלום גביית קנסות"): www.eca.gov.il (ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט). או באמצעות מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז הגבייה) בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000. או במזומן בסניפי בנק הדואר, בהצגת תעודת זהות (ללא צורך בשוברים).

ניתן צו כללי למוצגים.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי מרכז- לוד תוך 45 יום.

ניתן היום, י"ג תמוז תשפ"ה, 09 יולי 2025, בנוכחות הצדדים.