בית משפט השלום בראשון לציון

ת"פ 67048-07-24 מדינת ישראל נ' אלפחורי(עציר)

 

ב"כ המאשימה, עו"ד עדי לוי

ב"כ הנאשם, עו"ד ראפת נאשף

 

 

 

כתב האישום

1.  ביום 28.4.25 הורשע הנאשם על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות רבות של כניסה לישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) ו-12(4) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב-1952; קשירת קשר לעשות פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק או חוק העונשין); גניבת רכב, לפי סעיפים 413ב ו-29(א) לחוק; פריצה לרכב בכוונה לגנוב, לפי סעיפים 413ו סיפא ו-29(א) לחוק; סיוע לגניבת רכב, לפי סעיפים 413ב ו-31 לחוק; וחבלה במזיד ברכב לפי סעיף 413ה ו-29(א) לחוק.

 

לפי האמור בחלק הכללי לכתב האישום, היה הנאשם במועדים הרלוונטיים תושב האזור ולא היה ברשותו אישור כניסה לישראל. הנאשם קשר קשרים פליליים ופעל בצוותא עם אחרים תושבי האזור, וזאת לצורך כניסה לישראל שלא כדין, התפרצות לרכבים וגניבתם משטחי מדינת ישראל והעברתם לשטחי האזור.

 

כתב האישום המתוקן אוחז 14 אישומים; העבירות בהן הורשע הנאשם בוצעו על ידו בחודשים אפריל - יולי שנת 2024.

 

בששה אישומים (שמספרם 5, 6, 7, 9, 10, 11) הורשע הנאשם בעבירה של גניבת רכב בצוותא, ובעבירות נוספות בהן פריצה לרכב וחבלה במזיד ברכב. לפי עובדות אישומים אלה, הנאשם - יחד עם האחרים - התפרץ לכלי הרכב והניע אותם.

 

בשלושה אישומים (שמספרם 8, 13 ו- 14) הורשע הנאשם בניסיון לגניבת רכב (בחלק מן האישומים יחד עם אחר) אשר לא הצליח להניעו.

 

בשני אישומים (שמספרם 2 ו- 12) הורשע הנאשם בפריצה לרכב אשר לא הצליח להניעו.

 

באישום אחד נוסף (שמספרו 3) הורשע הנאשם בסיוע לגניבת רכב ובפריצה לרכב בצוותא.

 

בכל האישומים האמורים הורשע הנאשם גם בכניסה לישראל שלא כחוק, וברובם גם בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע.

 

בשני אישומים נוספים (שמספרם 1 ו- 4) הורשע הנאשם בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק בלא עבירות נוספות.

 

ראיות לעונש

2.  מטעם המאשימה הוגשו גליון הרישום הפלילי של הנאשם (טל/1), גזר הדין שניתן בתיק קודם בו הושתו עליו מאסרים מותנים (טל/2), ופלט "פרטי אדם" של משטרת ישראל בעניינו של הנאשם (טל/3).

 

טיעוני הצדדים לעונש

3.  הטיעונים לעונש נשמעו ביום 22.12.25. במסגרת טיעוניה עמדה ב"כ המאשימה על היקף העבירות בהן הורשע הנאשם ועל העובדה שביצע את העבירות בצוותא עם אחרים; הנאשם נכנס לתחומי מדינת ישראל בזמן מלחמה לצורך ביצוע עבירות רכוש, לאחר תכנון מוקדם ובתיאום עם אחרים, כאשר תפקידו היה לפרוץ לכלי הרכב ולהניעם. העבירות בוצעו במהלך כ- 3 חודשים, כאשר בחלק מן האישומים מדובר במספר כלי רכב שנגנבו בלילה אחד. המאשימה עמדה על הערכים המוגנים שנפגעו עקב ביצוע העבירות לגביהן נקבע כי מהוות "מכת מדינה", וטענה כי לנוכח היקפן והתקופה הקצרה במהלכה בוצעו מדובר בפגיעה בעוצמה גבוהה. תוך שהפנתה לפסיקה, עתרה ב"כ המאשימה לקביעת מתחמי ענישה הנעים בין 13 ל- 28 חודשי מאסר לכל אחד מאישומי גניבת הרכב; בין 10 ל- 24 חודשי מאסר בגין כל אחת מעבירות הניסיון; בין 4 ל- 12 חודשי מאסר בגין כל אחת מעבירות הפריצה לרכב; בין 7 ל- 12 חודשי מאסר בגין עבירת הסיוע לגניבת רכב; ומתחם הנע בין 2 ל- 7 חודשי מאסר בגין אישומי השב"ח. במכלול העבירות המיוחסות עתרה המאשימה לקביעת מתחם עונש כולל הנע בין 7 ל- 9 שנות מאסר.

 

לעניין הענישה בתוך המתחם ציינה ב"כ המאשימה את הודאתו של הנאשם אשר הביאה לחסכון בזמן שיפוטי ונזקפת לזכותו; מנגד, לחובתו של הנאשם 6 הרשעות קודמות לרבות הרשעתו האחרונה בעבירות דומות לאלה בהן הורשע בתיק זה, בגינן נדון בין היתר לשלושה מאסרים מותנים, אשר לא היה בהם כדי להרתיעו. עוד טענה המאשימה כי הנאשם ביצע את העבירות בתיק זה יומיים בלבד לאחר ששוחרר ממאסר קודם בגין עבירות זהות, דבר המלמד כי מדובר בעיסוקו העיקרי; על כן יש להשית עליו עונש מרתיע אשר ירחיקו מן החברה לתקופה משמעותית. בנסיבות אלה עתרה המאשימה לקביעת העונש במרכז מתחם הענישה, ולהטיל על הנאשם עונש של 8 שנות מאסר, וכן להפעיל את שלושת המאסרים המותנים בחופף ביניהם ובמצטבר לעונש שיוטל בתיק זה, כך שייגזר עליו עונש מאסר כולל של 8 שנים ו- 9 חודשים. בנוסף ביקשה להטיל על הנאשם עונש מאסר מותנה ארוך ומרתיע, קנס כספי גבוה, פיצוי לכל אחד מבעלי כלי הרכב והתחייבות להימנע מעבירה. המאשימה הפנתה גם לגזרי הדין שניתנו לגבי שותפיו של הנאשם.

 

4.  ב"כ הנאשם טען כי יש לקבוע מתחם ענישה אחד לכלל העבירות, בהתאם להלכת אבו ג'אבר. כן ציין כי הנאשם הורשע ב- 6 עבירות מוגמרות של גניבת רכב אולם באישומים אחרים העבירות לא צלחו; על כן צריך מתחם הענישה להיקבע רק על פי העבירות המושלמות של גניבת הרכב. עוד טען הסניגור כי הנאשם לא היה מנהיג החבורה, ותפקידו היה תפקיד טכני בלבד שאין בו תחכום, הגניבה יכולה היתה להתבצע גם באמצעות אדם אחר, ועל כן חלקו פחות מזה של האחרים. כמו כן, הנאשם לא הורשע בעבירות הכרוכות בנהיגה - נהיגה ללא רישיון או נהיגה פוחזת - שהן העבירות היוצרות את הסיכון למשתמשי הדרך. תוך שהפנה לפסיקה, עתר ב"כ הנאשם לקביעת מתחם הנע בין 40 ל- 60 חודשי מאסר.

 

עוד טען ב"כ הנאשם כי יש למקם את העונש בשליש התחתון של מתחם הענישה. לעניין זה נטען כי הנאשם נטל אחריות, הודה וחסך את העדתם של 112 עדי תביעה בהם שוטרים רבים שהתייתר הצורך בהתייצבותם בבית המשפט, וכך גם נחסך הצורך בהכנת חוות דעת מהנדס. כמו כן, מדובר במי שנתון בתנאי מעצר קשים. בנוסף, רוב הרכבים נתפסו והוחזרו לבעליהם. בהתייחס לעברו הפלילי של הנאשם נטען כי אכן הורשע פעמיים בעבירות רכוש, אולם הרשעתו האחרונה היא בגניבת קטנוע שחומרתה פחותה, והוא לא הורשע בעבירה בטחונית כפי שנטען. כמו כן עתרה ההגנה להפעלת כל המאסרים המותנים בחופף ולהטיל על הנאשם עונש כולל של 48 חודשי מאסר.

 

5.  במסגרת דבריו לעונש אמר הנאשם כי הוא מתחרט ומתנצל בפני בעלי הרכבים שנגנבו, והוסיף "נגררתי אחרי חברים, ניצלו אותי".

 

 

 

 

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

6.  קביעת מתחם העונש ההולם נעשית בהתאם לעקרון ההלימה - קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו, בהתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ג לחוק העונשין).

 

7.  הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן האוחז 14 אישומים, ועיקר עניינו בעבירות שביצע הנאשם במסגרת קשרים פליליים שמטרתם גניבת כלי רכב משטחי ישראל והעברתם לשטחי האזור.

 

בששה מן האישומים הורשע הנאשם בעבירה של גניבת רכב; בשלושה אישומים הורשע בניסיון לגניבת רכב; בשני אישומים הורשע בפריצה לרכב; ובאישום אחד נוסף הורשע בסיוע לגניבת רכב. נוסף על כך הורשע במסגרת האישומים השונים בעבירות נוספות, בהן כניסה לישראל שלא כחוק וקשירת קשר לביצוע פשע.

 

בשני אישומים נוספים הורשע הנאשם בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק בלא עבירות נוספות בצדה.

 

8.  התופעה של גניבת כלי רכב הוגדרה כבר לפני שנים כ"מכת מדינה", והדברים שנכתבו לגביה בע"פ 11194/05 אבו סבית נ' מדינת ישראל (15.5.06) על ידי כב' השופט רובינשטיין, עודם יפים ונכונים גם בעת הזו:

 

"למרבה הצער, תופעת גניבות הרכב טרם נעקרה משורש, ומכת המדינה שאליה נדרש בית משפט זה לפני בדיוק עשור (פסק הדין בע"פ 5724/95 ניתן ב-12.5.96), כמעט שהפכה לעשר מכות; היא ממשיכה לנגוס ברכושם של רבים, ופגיעתה רעה כלכלית ואנושית" (פסקה ג').

 

9.  פגיעתן הרעה של גניבות הרכב ניכרת במספר מישורים.

 

ראשית, מדובר בנזק רכושי ישיר הנגרם לנפגעי העבירה, בעלי כלי הרכב הגנובים, אשר חנו את רכבם בחנית ביתם עם ערב וגילו להפתעתם עם בוקר כי נגנב. הגם שבדרך כלל מפוצים בעלי הרכב הגנוב על ידי חברות הביטוח, הרי שגניבת רכבם גורמת להם עוגמת נפש רבה, טרחה של ממש ופגיעה בתחושת הבטחון האישי.

 

שנית, תופעת גניבת כלי הרכב מביאה לפגיעה כלכלית עקיפה בציבור בכללותו, באשר היא גורמת הן לעלייה ניכרת של הפרמיות המשולמות לחברות הביטוח עבור ביטוח רכב, והן להחמרת דרישות המיגון על ידי חברות הביטוח הכרוכה בעלות נוספת לבעלי הרכבים, והדבר ידוע ומוכר לכל בעל רכב בישראל.

 

שלישית, תופעת גניבת כלי הרכב מביאה להכבדה על פעילותם של גורמי אכיפת החוק, אשר על מנת להתמודד עמה, נדרשים - בעיתות שגרה כמו גם בעיתות חירום - להקצות לכך משאבים אשר מוסטים מפעילויות אחרות.

 

10.  אין להתעלם מן העובדה כי את העבירות כולן ביצע הנאשם תוך שנכנס לתחומי מדינת ישראל שלא כדין, ובכך מגולמת פגיעה בריבונותה של המדינה וזכותה לבחון את הבאים בשעריה; הערך המוגן האמור נפגע גם כתוצאה מביצוע שתי עבירות השב"ח שבצדן לא נעברו עבירות נוספות (אישומים מס' 1 ו- 4). העובדה כי הנאשם נכנס לתחומי מדינת ישראל שלא כדין בעת מלחמה יש בה כדי להעצים את הפגיעה בערך המוגן.

 

11.  במאפיינים האמורים של העבירות הנדונות יש כדי להצדיק ענישה מחמירה:

 

"בשל הצורך להילחם בעבירות גניבת כלי רכב, תופעה שהפכה ל"מכת מדינה", יש לבכר את עקרון הגמול וההרתעה, ומשום כך הענישה הנוהגת נסובה, כלל, על מאסרים בפועל. לאחרונה, לנוכח התופעה ההולכת ופושה, קיימת מגמת החמרה של ענישה בעבירות אלה" (עפ"ג (מרכז) 37430-10-24 עלושי נ' מדינת ישראל (2.2.25) וההפניות שם).

 

12.  מקובלת עלי עמדת ב"כ הנאשם לפיה יש לקבוע מתחם ענישה כולל, אולם זאת רק לגבי עיקר העבירות המיוחסות בכתב האישום - אלה הנכללות באישומים הנוגעים לעבירות הרכוש. דומה כי ב"כ המאשימה אינה חולקת על כך; הגם שפירטה מהם לעמדתה מתחמי הענישה הנוגעים לכל אחד מן האישומים בנפרד, הרי שנקבה גם במתחם ענישה כולל. עמדה זו, לפיה יש לראות במעשים משום אירוע אחד עולה בקנה אחד עם מבחן הקשר ההדוק שנקבע בע"פ 4910/13 אבו ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14). זאת, בעיקר לאור העובדה כי מדובר בסדרת מעשי עבירה שטיבם זהה אשר בוצעו בתוך תקופה מצומצמת יחסית. על כן ייקבע מתחם ענישה אחד למכלול העבירות נשוא אישומי הרכוש (אישומים 2-3 ו- 5-14).

 

עם זאת, לכל אחת מן העבירות הנכללות באישומים מס' 1 ו- 4 (כניסה לישראל שלא כחוק), ייקבע מתחם ענישה נפרד.

 

13.  סקירת הענישה הנוהגת בעבירות של גניבת כלי רכב על נגזרותיה, כאשר מדובר בריבוי ניכר של עבירות, מעלה עונשי מאסר שנגזרו למשך מספר שנים, הכל בהתאם להיקף העבירות בהן הורשע הנאשם, טיבן, חלקו בעשייה העבריינית, ומכלול נסיבות העניין.

 

א.  ת"פ (ראשל"צ) 48509-09-17 מדינת ישראל נ' צלאח (13.5.19): הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בשבע עבירות של גניבת רכב בצוותא ובעבירות נוספות בהן קשירת קשר לביצוע פשע וכניסה לישראל שלא כדין, כחלק מהתארגנות עבריינית, ונקבע כי חלקו של הנאשם היה מרכזי ביותר. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין 12 ל- 24 חודשי מאסר לכל עבירה, וכי אם היה נקבע מתחם עונשי אחד, היה מקום לאמץ את עמדת המאשימה אשר טענה למתחם ענישה הנע בין 55 ל- 65 חודשי מאסר בפועל, אם לא למעלה מכך. על רקע עברו הפלילי של הנאשם ועונשם של מעורבים אחרים בפרשה, גזר עליו בית המשפט עונש מאסר בן 55 חודשים והפעיל מאסרים מותנים שהיו תלויים ועומדים נגדו. בית המשפט המחוזי (עפ"ג (מרכז) 48705-06-19 צלאח נ' מדינת ישראל (23.12.2019)) דחה את הערעור, למעט לגבי אופן הפעלת המאסרים המותנים.

 

ב.  ת"פ (ראשל"צ) 48224-02-24 מדינת ישראל נ' חמאד (8.4.25): הנאשם הורשע על פי הודאתו בחמש עבירות של גניבת רכב, עבירה אחת של קבלת רכב גנוב ועבירות נוספות. הנאשם, תושב האיזור אשר לא הורשע בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין או עבירות נהיגה, הכווין מרחוק את פעילותם של המעורבים האחרים ונקבע כי תפקידו משמעותי ומרכזי. מתחם הענישה הועמד בין 4.5 שנות מאסר ל- 7.5 שנות מאסר, ועל הנאשם נגזר עונש של 5 שנות מאסר והופעל עונש מאסר מותנה שהיה תלוי ועומד נגדו.

 

ג. ת"פ (אשדוד) 33000-07-23 מדינת ישראל נ' אלורידאת (30.4.24) - אליו הפנתה המאשימה: הנאשם הורשע על פי הודאתו ב- 4 עבירות של גניבת רכב בצוותא ו-2 עבירות של ניסיון קבלת רכב גנוב; בתיק שצורף הורשע בעבידה של כניסה לישראל שלא כדין. בית המשפט קבע כי הנאשם תפעל מערך שלם של בעלי תפקידים במערך העברייני. נקבע מתחם ענישה הנע בין 55 ל- 80 חודשי מאסר בתיק העיקרי, ונגזר במסגרתו עונש של 64 חודשי מאסר, על רקע עברו הפלילי של הנאשם, אליו נצבר עונש בגין התיק המצורף. ערעורו של הנאשם (עפ"ג (ב"ש) 1094-06-24) - נדחה.

 

ד.  ת"פ (ב"ש) 30646-07-23 מדינת ישראל נ' חריזאת (27.3.24) - אליו הפנתה המאשימה. הנאשם הורשע על פי הודאתו ב- 5 עבירות של גניבת רכב ועבירה אחת של של קבלת רכב גנוב. כן הורשע בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין ונהיגה ללא רישיון. הכל,כחלק מהתארגנות עבריינית. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין 4.5 ל- 8 שנות מאסר, וגזר על הנאשם 5 שנות מאסר. בית המשפט המחוזי (עפ"ג (ב"ש) 24737-05-24) דחה את ערעורו של הנאשם.

 

ה. ת"פ (ראשל"צ) 35123-06-23 מדינת ישראל נ' דיאב (5.3.25) - אליו הפנה ב"כ הנאשם. שני הנאשמים הורשעו, כל אחד, ב- 16-17 מקרים בהם - במסגרת קשר פלילי - נכנסו לישראל שלא כדין, פרצו לרכבים, גנבו אותם ונהגו בהם ללא רישיון. כל אחד מהם צירף תיק שענינו בין היתר נהיגה פרועה במסגרת מרדף משטרתי שהתנהל אחריו. הנאשמים לא היו ראשי החבורה העבריינית. בית המשפט קבע לגבי כל אחד מן הנאשמים מתחם עונש הנע בין 9 ל- 17 שנות מאסר, וגזר על כל אחד מהם 10 שנות מאסר. ערכאת הערעור הקלה בעונשים והעמידה אותם על 8 ו- 8.5 שנות מאסר (עפ"ג (מרכז) 32974-04-25 ועפ"ג (מרכז) 30870-04-25).

 

ו. ת"פ (ראשל"צ) 3730-06-22 מדינת ישראל נ' אעראר (19.9.23) - אליו הפנה ב"כ הנאשם. נאשם 1 הורשע לפי הודאתו בעבירות מתחום גניבת הרכבים, במסגרת מערכת עבריינית אותה הניע, בקשר ל- 25 כלי רכב (20 עבירות של גניבת רכב ו- 5 עבירות של קבלת רכב גנוב). בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין 7 ל- 15 שנות מאסר, וגזר על הנאשם 10 שנות מאסר אליהן צבר עונש מאסר מותנה שהופעל. בית המשפט המחוזי, תוך שלא התערב ברף התחתון של מתחם הענישה שנקבע, הקל בעונש והעמידו על 9 שנות מאסר (עפ"ג (מרכז) 4653-11-23).

 

ז. ת"פ (אשדוד) 8340-04-23 מדינת ישראל נ' טלול (29.9.24) - אליו הפנה ב"כ הנאשם.הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות רבות של גניבת רכב בצוותא, קבלת רכב גנוב ועבירות נוספות, במסגרת 17 אישומים, וצירף תיק נוסף. בית המשפט קבע כי מדובר במי שעמד בראש הפירמידה העבריינית. בתיק העיקרי נקבע מתחם ענישה הנע בין 8 ל- 14 שנות מאסר ונגזר עונש של 9 שנות מאסר; כן הופעלו מאסרים מותנים. בית המשפט המחוזי (ע"פ (ב"ש) 15464-11-24) - בהסכמת הצדדים - ביטל את ההרשעה בעבירות הנבלעות בעבירות של גניבת רכב, והפחית שנת מאסר מן העונש הכולל שנגזר.

 

ח. ת"פ (ב"ש) 32808-03-20 מדינת ישראל נ' טלאלקה (1.7.21) - אליו הפנה ב"כ הנאשם. הנאשם הורשע על פי הודאתו ב- 21 אישומים, בהם 16 עבירות של גניבת רכב ו-5 עבירות של סיוע לגניבת רכב, וכן עבירות של נהיגה ללא רישיון. נקבע מתחם ענישה הנע בין 8 ל- 13 שנות מאסר, ונגזר על הנאשם עונש של 8.5 שנות מאסר. בית המשפט המחוזי (עפ"ג (ב"ש) 11703-09-21) קיבל את ערעור הנאשם והעמיד את העונש על 7.5 שנות מאסר, לאור גילו הצעיר ונסיבותיו האישיות. בקשה לרשות ערעור שהגיש הנאשם (רע"פ 4687/22) נדחה על ידי בית המשפט העליון.

 

14.  הגם שענישה בגין ריבוי עבירות אינה תוצאה של מכפלה אריתמטית, הרי שנתון בסיסי בנוגע לקביעת מתחם העונש ההולם הינו היקף העבירות בהן הורשע הנאשם. על רקע זה הובאה על ידי הצדדים פסיקה לכאן ולכאן, כאשר המאשימה מפנה לפסיקה המתייחסת להיקף עבירות מצומצם מזה בו הורשע הנאשם ומבקשת ללמוד מהן לחומרה בעניינו; מנגד, הפנה הנאשם לגזרי דין בהם נדון היקף עבירות רחב יותר מן הנדון בתיק זה, וביקש לגזור ממנו מסקנה מקלה לגבי מרשו. בכפוף לנסיבות ביצוע העבירות אשר יידונו להלן, ייקבע מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם במרחב התווך שבין שתי העמדות, המייצגות - זו בצד זו - את מדיניות הענישה הנוהגת.

 

15.  כאמור לעיל, הורשע הנאשם בהיקף חריג של שנים עשר אישומים שעניינם עבירות מתחום גניבות הרכב:בששה אישומים הורשע בעבירה מוגמרת של גניבת רכב, ובששה אישומים אחרים בעבירות קשורות:שלושה בהם הורשע בניסיון לגניבת רכב, שניים שעניינם פריצה לרכב, ואישום אחד בעבירה של סיוע לגניבת רכב. אין בידי לקבל את עמדת ב"כ הנאשם לפיה לצורך קביעת המתחם יש להתייחס רק להיקף עבירות הגניבה שהושלמו - שש במספר; בקביעת מתחם העונש ההולם יש לתת את הדעת גם על היקף האישומים הכולל בהם היה מעורב הנאשם - שנים עשר במספר, כמובן תוך התחשבות בעובדה כי רק במחציתם הורשע בעבירה המושלמת של גניבת רכב. זאת, בפרט לאור העובדה כי בחמישה מתוך ששת האישומים בהם לא יוחסה לנאשם העבירה המוגמרת של גניבת רכב, לא הושלמה העבירה על ידו לאחר שכשל בהנעת הרכב ולא בשל חרטה פתאומית שגרמה לו לחדול ממעשיו.

 

16.  מבחינת נסיבות ביצוע העבירות מדובר במעשים אשר בוצעו בצוותא, רובם ככולם במסגרת קשר פלילי ולאחר תכנון מוקדם, כאשר תפקידו של הנאשם - יחד עם אחרים - הוא לפרוץ לכלי הרכב ולהניעם. אין בידי לקבל את הטענה לפיה מדובר בתפקיד שולי, טכני, פחות ערך לעומת החלק שמילאו אחרים בקשר; אכן, לא נטען כי מדובר במי שעמד בראש ההתארגנות העבריינית, וייתכן כי תפקידו יכול היה להתבצע גם על ידי אדם אחר; עם זאת, מעשי הפריצה לכלי הרכב והנעתם הם מרכיבים שאין בלתם בביצוע מעשי הגניבה, ועל כן "חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה" (כאמור בסעיף 40ט(א)(2) לחוק העונשין) הינו ממשי ומהותי. אכן, הנאשם לא ביצע עבירות הכרוכות בנהיגה, ומתחם העונש ההולם שייקבע ישקף עובדה זו; מנגד, נכנס הנאשם לתחומי מדינת ישראל שלא כדין לצורך ביצוע העבירות, ונתון זה נזקף לחובתו.

 

17.  במסגרת בחינת הנזק שנגרם עקב ביצוע העבירות (סעיף 40ט(א)(4) לחוק העונשין) נתתי דעתי לעובדה כי רק שניים מבין הרכבים שנגנבו חצו משטח מדינת ישראל לשטחי האיזור בלא שנתפסו על ידי המשטרה (אישומים 3 ו- 7), הגם שלא מדובר בתוצאה שבשליטת הנאשם; מכל מקום, הנאשם גרם נזקים גם לרכבים שלא חצו לשטחי האיזור, וזאת עקב פריצתם והנעתם או הניסיון להניעם.

 

18.  מקובלת עלי עמדת המאשימה לפיה מדובר בנאשם אשר תחום גניבות כלי הרכב היה עבורו משלח יד של ממש; זאת, על רקע היקפם הכולל של האישומים, בעבירות אשר בוצעו מהלך חודשים ספורים - בהם שני "מקבצים" של עבירות שבוצעו כלפי שלושה כלי רכב בלילה אחד (אישומים 5-7 ו-11-13), כמו גם העובדה כי הנאשם החזיק בתפקיד קבוע בעשייה העבריינית.

 

19.  מכלול הנסיבות שפורטו לעיל מלמד על פגיעה בעוצמה גבוהה בערכים המוגנים.

 

20.  סיכומו של דבר, על רקע הפסיקה הנוהגת, הערכים החברתיים בהם פגע הנאשם, עוצמת הפגיעה, נסיבות ביצוע העבירות והיקפן, אני קובע כי מתחם העונש ההולם בהתייחס לעבירות הרכוש (אישומים 2-3 ו- 5-14) נע בין 6 שנות מאסר לבין 9 שנות מאסר.

 

21.  כאמור לעיל, ייקבע מתחם ענישה נפרד לגבי אישומים 1 ו-4 שעניינם כניסה לישראל שלא כחוק, בתקופה בה היתה נתונה מדינת ישראל במלחמה. כפי שנקבע בפסיקה, בעניין זה נע מתחם הענישה ביחס לכל אחד מן האישומים בין חודש לבין ששה חודשי מאסר בפועל (עפ"ג (מרכז) 30176-10-23 מדינת ישראל נ' חרפוש (25.10.23); עפ"ג (מרכז) 39153-10-23 מדינת ישראל נ' אלגליל (30.10.23); עפ"ג (מרכז) 28130-11-23 עודה נ' מדינת ישראל (4.12.23)).

 

 

גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם

22.  גזירת העונש בתוך מתחם הענישה תיעשה בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, כאמור בסעיף 40יא לחוק העונשין.

 

23.  לזכותו של הנאשם יש לזקוף את הודאתו בכתב האישום המתוקן; במסגרת דבריו לעונש הביע הנאשם התנצלות בפני בעלי הרכבים שנגנבו, הגם שמדבריו, בהם טען כי נגרר אחרי אחרים ונוצל על ידם, אין כדי ללמד על נטילת אחריות של ממש. מכל מקום, לא יכול להיות חולק על העובדה כי בהודאתו הביא הנאשם לחיסכון ניכר מאד בזמן שיפוטי, וזאת על רקע העובדה כי כתב האישום מונה למעלה מ- 110 עדי תביעה. כמו כן תילקח בחשבון העובדה כי הנאשם היה נתון במעצר עד תום ההליכים זמן ממושך מאז חודש יולי 2024.

 

24.  מנגד, שיקולים משמעותיים פועלים, בתוך מתחם הענישה, לחומרה. לעניין זה יש לעמוד על התמונה העולה מגליון הרישום הפלילי של הנאשם (טל/1).

 

לחובת הנאשם, יליד שנת 1999, שש הרשעות קודמות. ארבע מן ההרשעות, מן השנים 2019-2021, הן בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק והפרת הכרזת סגירת שטח (בבית המשפט הצבאי). שתי ההרשעות האחרונות (משנת 2023) הן בין היתר בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין וגניבת רכב.

 

ובפירוט: בשנת 2019 הורשע הנאשם בבית המשפט הצבאי בעבירה של הפרת הכרזת סגירת שטח, ונדון למאסר בפועל בן 5 ימים ומאסר מותנה; מאסר זה הופעל במסגרת גזר דין שניתן בבית המשפט הצבאי בו נדון הנאשם בעבירות דומות בשנת 2020.

 

בשנת 2019 הורשע הנאשם גם בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין ונדון בבית משפט השלום בעכו לעונש של 14 ימים מאסר ומאסר מותנה. מאסר זה הופעל במסגרת גזר דין שניתן בעניינו בשנת 2021 בבית משפט השלום בראשל"צ לאחר שהורשע בעבירה דומה. באותו גזר דין נדון הנאשם למאסר בפועל ולעונש מאסר מותנה, אשר אף הוא הופעל במסגרת גזר דין אשר ניתן בבית משפט השלום בירושלים בשנת 2023, בו הורשע הנאשם ב- 3 עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, ועבירות של גניבת רכב והחזקת כלי פריצה. בתיק זה נדון הנאשם לעונש מאסר בפועל בן 14 חודשים ולעונשי מאסר מותנים, אשר הופעלו בגזר דין אשר ניתן בעניינו בבית משפט השלום בפ"ת בשנת 2023, בו נדון בגין עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק וגניבת רכב, ונגזרו עליו מאסר בפועל לתקופה כוללת של 15 חודשים, וכן מספר עונשי מאסר מותנים אשר יופעלו במסגרת גזר דין זה.

 

יצויין כי את העבירות נשוא תיק זה החל לבצע הנאשם פרק זמן קצר לאחר שחרורו מממאסרו האחרון.

 

25.  ראשית יצויין כי שתי הרשעותיו האחרונות של הנאשם משנת 2023, בין היתר בעבירות של גניבת רכב, והעובדה כי חזר לבצע את אותן עבירות בהן הורשע בסמוך לאחר שחרורו ממאסר, מחזקות את ההתרשמות כי מדובר בנאשם אשר עיסוקו ופרנסתו בתחום גניבת כלי הרכב; איני סבור כי יש בעובדה אליה הפנה ב"כ הנאשם, לפיה הרשעתו האחרונה של הנאשם נסבה על גניבת קטנוע ולא על גניבת מכונית, כדי לשנות ממסקנה זו.

 

26.  שנית, התמונה החריגה למדי העולה מניתוח גליון הרישום הפלילי של הנאשם מלמדת על מי שסנקציות עונשיות שהוטלו עליו, הן מאסרים והן עונשים צופי פני עתיד - לא היה בהם דבר כדי להרתיעו מלחזור לבצע עבירות בהן הורשע; עונשי מאסר מותנים אשר הוטלו עליו בחמישה מתוך ששה תיקים בהם הורשע - הופעלו או יופעלו לאחר שחזר על מעשיו. הדבר מלמד בבירור על נאשם אשר נדרשת הרחקתו מן הציבור לתקופה ממושכת על מנת למנוע ממנו לחזור ולבצע עבירות.

 

27.  סיכומו של דבר - לאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים שפורטו מצאתי למקום את עונשו של הנאשם במרכז מתחם הענישה שנקבע באישומי עבירות הרכוש. גם במה שנוגע לאישומים 1 ו- 4 (העבירה של כניסה לישראל שלא כדין ללא עבירות נוספות), ייקבע העונש במרכז מתחם הענישה, לאור הודאתו של הנאשם - מחד, ועברו הפלילי המכביד בתחום זה - מאידך.

 

28.  בהתאם להוראת סעיף 40יג לחוק ייגזר עונש כולל לכל האירועים וזאת בהתחשב במספר העבירות, בתדירותן ובזיקה ביניהן, ותוך שמירה על יחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנאשם לבין תקופת המאסר שתיגזר עליו.

 

29.  כאמור לעיל, במסגרת גזר הדין האחרון שניתן בעניינו של הנאשם ביום 21.9.23 (טל/3), הוטלו עליו שלושה מאסרים מותנים ברי הפעלה בתיק זה: 4 חודשי מאסר על תנאי שיחולו לגבי עבירה לפי חוק הכניסה לישראל; 6 חודשי מאסר על תנאי שיחולו לגבי עבירת רכוש מסוג עוון; ו- 9 חודשי מאסר על תנאי שיחולו בעבירת רכוש מסוג פשע. המאשימה עותרת להפעלת העונשים המותנים בחפיפה ביניהם, וצבירת העונש המותנה - 9 חודשי מאסר - לעונש שיוטל במסגרת תיק זה. ב"כ הנאשם טוען כי יש להפעיל את המאסרים המותנים בחפיפה מלאה לעונש שיוטל בתיק זה.

 

כעקרון, מקובלת עלי עמדת המאשימה בעניין זה; סעיף 58 לחוק העונשין קובע, כברירת מחדל, כי העונשים ירוצו במצטבר, "זולת אם בית המשפט שהרשיעו בשל העבירה הנוספת ציווה, מטעמים שיירשמו, ששתי התקופות כולן או מקצתן יהיו חופפות."

 

בהקשר זה נקבע בפסיקה כי "על בית המשפט ליתן דעתו לתכליתו ההרתעתית של סעיף 58,וכנגזרת מכך, לבחון את טיב העבירה שלפניו וזיקתה לעונש הנצבר, באופן אשר יטה את הכף לטובת מיצוי דינו של הנאשם על פני נקיטת מידת חסד עמו ככל שקיימת זיקה הדוקה בין העבירה הנוכחית לעבירה שבגינה נצבר העונש" (ע"פ 8265/13 מלכיאל נ' מדינת ישראל (10.3.16), פסקה נ"ח).

 

נימוקים אלה מצביעים על ההצדקה שבצבירת העונשים בתיק זה. כמו כן, ניתן לומר לגבי הנאשם כי "נוכח עברו הפלילי ... והעובדה שלא בחל מלשוב לסורו בחלוף זמן מועט ביותר, חרף המאסרים המותנים אשר הוטלו עליו בגין ביצוע מעשים דומים בעבר אשר כשלו מלהרתיעו, נוטה הכף בבירור לכיוון ברירת המחדל של צבירת עונשים על פני החלתם באופן חופף" (ע"פ 2336/16 מזאריב נ' מדינת ישראל (14.12.17) פסקה 32).

 

אם בכל זאת מצאתי להורות על חפיפה מסויימת בין עונש המאסר המותנה שיופעל לבין העונש שייגזר בתיק זה, הרי שהדבר נועד לתת ביטוי, גם בהקשר זה, להקלה בעונש המתבקשת מהודאתו של הנאשם והחסכון הניכר בזמן שיפוטי הנגזר ממנה.

 

30.  בהינתן טיבן של העבירות שבנדון יוטלו על הנאשם גם עונשים כלכליים - קנס, פיצוי והתחייבות להימנע מעבירה - שגובהם ייגזר מהיקף העבירות בהן הורשע.

 

31.  להשלמת התמונה יצויינו גזרי הדין שהוטלו על שותפיו של הנאשם לביצוע העבירות, אשר הגישה המאשימה לעיון בית המשפט: השותפים נדונו במסגרת הסדרי טיעון לעונשים הנעים בין 14-18 חודשי מאסר, לאחר שהורשעו - כל אחד בנפרד - באישום אחד בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין, גניבת רכב, עבירות הקשורות בנהיגה ועבירות נוספות:ת"פ (ראשל"צ) 57641-06-24 מדינת ישראל נ' יאסין (9.10.24); ת"פ (ראשל"צ) 57723-06-24 מדינת ישראל נ' חליפה (5.2.25); ת"פ (פ"ת) 27093-06-24 מדינת ישראל נ' אלסעוד (24.9.24); ת"פ (ראשל"צ) 50825-05-24 מדינת ישראל נ' בראהמה (30.10.24); ת"פ (ת"א) 24633-05-24 מדינת ישראל נ' זיד (21.7.24).

 

 

סוף דבר

 

32.  אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.  7.5 שנות מאסר בפועל שיימנו מיום מעצרו, 14.7.24.

 

אני מורה על הפעלת שלושה עונשי מאסר מותנים, בני 4, 6 ו-9 חודשי מאסר, שהוטלו על הנאשם בת"פ 50302-05-23 (גזר דין מיום 21.9.23); המאסרים המותנים יופעלו בחופף ביניהם, וביחס לעונש שיוטל בתיק זה - בחופף ובמצטבר. סך הכול ירצה הנאשם עונש מאסר בפועל בן 8 שנים החל מיום מעצרו 14.7.24.

 

ב.  12 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה של גניבת רכב.

 

ג. 8 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר עבירת רכוש מסוג פשע שאינה עבירה של גניבת רכב.

 

ד.  4 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר עבירת רכוש מסוג עוון או עבירה של כניסה לישראל שלא כדין או עבירה של קשירת קשר לפשע.

 

ה. קנס בסך 15,000 ₪ או 3 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-15 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.6.26 ובכל 1 בחודש שלאחריו. לא ישולם איזה מהתשלומים במועדו, תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי.

 

ו. פיצוי ל-12 נפגעי העבירה באישומים 2-3 ו- 5-14 לכתב האישום המתוקן, בסך 1,000 ₪ לכל אחד. הפיצוי ישולם עד ליום 1.6.26 ויועבר לנפגעי העבירה בהתאם לפרטים שיימסרו תוך 14 יום ע"י המאשימה על גבי טופס "פרטי ניזוק".

 

ז. התחייבות בסך 10,000 ₪ להימנע במשך שלוש שנים מביצוע עבירות רכוש מסוג פשע. הנאשם יצהיר על התחייבותו לפניי עוד היום, שאם לא כן, ירצה תקופת מאסר בת 10 ימים. ההתחייבות תיכנס לתוקף במועד שחרורו של הנאשם ממאסר.

 

צו כללי לטיפול מוצגים, על פי כל דין.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.

 

 

 

ניתן היום, י"ח טבת תשפ"ו, 07 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.