החלטה

זוהי החלטה בבקשת הנאשם להורות לממונה על עבודות השירות בשב"ס להחזירו לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות.

ביום 17.1.2023 נתן בית משפט זה גזר דין בעניינו של הנאשם, ובמסגרתו, בין היתר, נגזרו על הנאשם 9 חודשי מאסר אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות.

הנאשם לא השלים עם גזר הדין והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, אשר ביום 18.6.2023 דחה את ערעורו (עפ"ג 52634-02-23).

גם בקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם לבית המשפט העליון נדחתה בהחלטה מיום 27.7.2023 (רע"פ 5608/23).

הנאשם טוען בבקשתו כי החל בריצוי עבודות שירות לתקופה של 42 ימים, אשר הופסקו לפי החלטת הממונה על עבודות השירות בשל מצב פיזי נפשי קיצוני ממנו סבל עקב פוסט טראומה.

עוד טוען הנאשם כי הפסקה מנהלתית של עבודות שירות לפי סעיף 51 ט' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") חייבת לעשות במסגרת החוק, אך לטענתו, לא ניתנה לו זכות שימוע, וכן טוען כי הממונה על עבודות השירות פעל בניגוד לנוהל מספר **-1003. לפיכך, מבקש הנאשם כי בית המשפט יבטל את החלטת הממונה על עבודות השירות, יורה על שיחרורו ממאסר ויאפשר לו לחזור לריצוי תקופת עבודות השירות שנותרה לו.

המאשימה בתגובתה לבקשה טוענת כי בהתאם להוראות סעיף 51ט(ג) לחוק העונשין היה על הנאשם לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט המחוזי שלו הסמכות לדון בה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ומאחר שעיון בבקשה מלמד כי מדובר בעתירה בגין הפסקת עבודות שירות, בהתאם להוראות סעיף 51ט לחוק העונשין, הבקשה נמחקת בהיעדר סמכות עניינית של בית משפט זה.