במסגרת ששת האישומים בהם הורשע הנאשם, מתוארים 6 מקרים בחודשים דצמבר 2023 וינואר 2024 בהם מומש הקשר האמור, ואחרים התפרצו לכלי רכב שחנו בערים מודיעים ורמלה, הניעו אותם ונסעו בהם לשטחי האיזור. בחמישה מן האישומים הורשע הנאשם בעבירה של גניבת רכב, ובאישום אחד בעבירה של קבלת רכב גנוב. כן הורשע בעבירות נוספות, כמפורט לעיל. יצויין כי בשניים מן המקרים קיבל הנאשם את הרכב הגנוב לידיו; באחד מן המקרים ננטש הרכב בסמוך למחסום מכבים והנהג נמלט ממנו; בשני אירועים אחרים נעצר הנהג לאחר שחצה את מחסום מכבים. באחד האירועים (אישום מס' 3) גנב הנאשם, בצוותא עם האחרים, ציוד שהיה ברכב בשווי של כ- 15,000 ₪.

טיעוני הצדדים לעונש

2. הטיעונים לעונש נשמעו ביום 11.2.25. במסגרת טיעוניה הדגישה ב"כ המאשימה את מעמדו של הנאשם בהיררכיה העבריינית; הנאשם הוא שעמד בראש המערך העברייני, יזם, הגה, תכלל והוציא לפועל את העבירות תוך שליטה מרחוק בפעילותם של המעורבים האחרים, והכל מבלי להיכנס לשטחי מדינת ישראל. במסגרת זו שלח שוהים בלתי חוקיים לבצע בשמו את גניבות הרכבים, כשהם נוהגים בלי שהוציאו מעולם רישיון נהיגה, ובכך הם מסכנים את משתמשי הדרך. המאשימה עמדה על הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם - מניעת חבירתם של עבריינים לביצוע עבירות מתוחכמות, וכן מניעת פגיעה ברכוש הזולת ונזקים כלכליים עקיפים הנגרמים עקב תופעת גניבת כלי רכב - וכן על הצורך בענישה חמורה ומרתיעה. כתב האישום מונה ששה אירועים שבוצעו בתוך פרק זמן קצר מחודש, כאשר בכל עבירה הופעלו צוותים שונים. כמו כן, יש לתת משקל לחומרה לעובדה כי הנהגים מעולם לא החזיקו ברישיונות נהיגה ולנאשם מודעות מוחלטת לסכנות הצפויות מנהיגתם; העבירות בוצעו חודשים לאחר פרוץ המלחמה, כאשר כוחות הבטחון עסוקים ועמוסים.

תוך שהפנתה לפסיקה, עתרה ב"כ המאשימה לקבוע שני מתחמי ענישה: לגבי האישום השני בו הורשע הנאשם בעבירה של קבלת רכב גנוב, מתחם הנע בין 12 ל- 24 חודשי מאסר, ובנוגע לכל אחד מן האישומים האחרים, שעניינם גניבת רכב, מתחם שינוע בין 20 ל- 30 חודשי מאסר; במכלול האישומים, עתרה המאשימה למתחם ענישה שינוע בין 6 ל- 8 שנות מאסר.

בהתייחס לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, טענה המאשימה כי הנאשם אכן הודה וחסך בזמן שיפוטי, אולם זאת זמן קצר לפני שהחל מועד ההוכחות הראשון; כמו כן, לחובתו של הנאשם הרשעה קודמת משנת 2021 בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק וגניבת רכב בגינה נדון למאסר ולמאסר מותנה (טל/2-1) אשר לא היה בה כדי להרתיעו. על כן, התבקש למקם את עונשו בשליש העליון של המתחם, ולגזור עליו עונש של 7.5 שנות מאסר, ולהפעיל במצטבר את עונש המאסר המותנה בן 8 חודשים אשר תלוי ועומד נגדו. כן התבקש בית המשפט להטיל על הנאשם מאסר על תנאי והתחייבות, פסילה על תנאי, קנס כספי משמעותי ופיצוי לכל אחד מבעלי הרכבים.

3. ב"כ הנאשם טען כי אין לקבל את עמדת המאשימה לפיה יש להחמיר עם הנאשם לנוכח תפקידו כמי ששילח את המבצעים העיקריים, שהם הנהגים והאחרים המופיעים בכתב האישום, מאחר והאחרונים הם אלה שביצעו את מעשי הפריצה, הגניבה והנהיגה עצמם, פעלו במודע, ואף המאשימה ביקשה - במסגרת משפטם - לדון אותם לחומרה. על כן, חלקו של הנאשם - אשר הורשע בעבירות על דרך הצוותא ולא יוחסו לו העבירה של שהייה בלתי חוקית בישראל וכן עבירות הנהיגה - פחות בחומרתו מחלקם. בהקשר זה הפנה ב"כ הנאשם לעניינו של חאלד אל הבל, תוך שטען כי הוא המבצע העיקרי של העבירות בתיק זה, אשר נדון לעונש של 44 חודשי מאסר. עוד טען ב"כ הנאשם כי הנתון בדבר פרק הזמן הקצר במהלכו בוצעו העבירות מהווה נתון הפועל לקולא. בנסיבות אלה, ותוך שהפנה לפסיקה, טען ב"כ הנאשם כי יש לקבוע מתחם ענישה אחד כולל, אשר נע בין 30 חודשי מאסר ל- 55 חודשי מאסר.

במה שנוגע לגזירת הדין בתוך מתחם הענישה, טען ב"כ הנאשם כי בעמדת המאשימה לא ניתן משקל ראוי להודאת הנאשם שיש בה נטילת אחריות, הביאה לחסכון זמן שיפוטי רב - בהינתן העובדה כי חסך עדותם של 73 עדי תביעה - וכן יש בה כדי לסייע באופן ישיר לשיקום הנאשם ונפגעי העבירה. עוד ציין כי הנאשם ביקש להשתלב בטיפול בין כתלי בית הכלא, אולם בקשותיו לא נענו לנוכח היותו תושב האיזור. כן טען ב"כ הנאשם כי בעת מעצרו בביתו הוכה הנאשם קשות על ידי השוטרים; לעניין זה הוגש ההחלטה בתלונה שהוגשה למח"ש ונסגרה (טל/3) ותמונה של חבלה שנגרמה לנאשם בעינו (טל/4). במה שנוגע למאסר המותנה שתלוי ועומד נגדו, נטען כי אורכו - 8 חודשים - אינו מידתי, ויש להפעילו בחופף ולא במצטבר. כמו כן, הנאשם עצור מאז חודש פברואר 2024, ותנאי מעצרו קשים. במכלול נסיבות אלה, עתר ב"כ הנאשם לקבוע את עונשו של הנאשם בשליש התחתון של מתחם הענישה, ולהפעיל את המאסר המותנה בחופף.

4. במסגרת דבריו לעונש, אמר הנאשם כי הוא מודה שעשה טעות וחטא; כן הוסיף כי למד את הלקח, וביקש מבית המשפט להתחשב בו.

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

5. קביעת מתחם העונש ההולם נעשית בהתאם לעקרון ההלימה - קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו, בהתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ג לחוק העונשין).

6. הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בכתב אישום מתוקן האוחז ששה אישומים; כתב האישום מגולל פרשייה עבריינית מרובת מעורבים, במסגרתה נגנבו מתחומי מדינת ישראל כלי רכב לצורך הבאתם לתחומי האיזור. אקדים ואומר כי מקובלת עלי עמדת המאשימה במה שנוגע למעמדו הבכיר של הנאשם במערך העברייני, נתון הפועל - במובהק - לחובתו.

7. כפי שפורט בחלק הכללי של כתב האישום, הנאשם הפעיל את המעורבים, קישר בינם לבין אחרים; נתן הנחיות כיצד לפעול עובר לגניבות הרכבים, בעת ביצוע הגניבות ולאחריהן; הדריך את המעורבים בנוגע לדרכי ההגעה לאיזור הגניבה ובחזרה לשטחי האיזור עם כלי הרכב הגנובים; הסיע אותם לנקודות מפגש עם האחרים; ושילם עבור חלקם בגניבות הרכבים.

8. מעשיו של הנאשם בהקשר זה פורטו גם במסגרת האישומים השונים בהם הורשע: כך, עובר לביצוע העבירות, הסיע הנאשם לנקודת מפגש את חאלד, שבהמשך פרץ עם אחרים לרכבים ונהג ברכבים הגנובים (אישומים מס' 3-1, 6); הנאשם עמד בקשר, בזמן אמת, עם נהג הרכב הגנוב, תוך שהוא מנחה אותו בעת שהאחרון עושה דרכו לשטחי האיזור (אישום מס' 1) וכן עומד איתו בקשר טלפוני רציף (אישומים מס' 4-2, 9) - בשניים מהמקרים תוך כדי הימלטותו הרגלית של הנהג מהרכב; הנאשם שילם לנהג הרכב סך של 500 ₪ בתמורה למעשיו (אישום מס' 1); כמו כן, בשניים מן האישומים קיבל הנאשם את הרכב הגנוב לידיו, לאחר שהועבר את המחסום (אישומים מס' 3-2).

9. לנוכח האמור לעיל, "חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה" בהתאם לסעיף 40ט(א)(2) לחוק העונשין, הוא משמעותי ומרכזי, ובכך יש כדי להביא להחמרה במתחם הענישה שייקבע בעניינו; לחובתו של הנאשם ייזקף גם "התכנון שקדם לביצוע העבירה", כמפורט לעיל, בהתאם לסעיף 40ט(א)(1) לחוק.

בנסיבות אלה, העובדה כי בשונה ממעורבים אחרים בפרשה לא ביצע הנאשם עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק או עבירות נהיגה אינה בעלת משקל מכריע, בהינתן העובדה כי הוא שהכווין מרחוק את פעילותם של האחרים אשר נכנסו לישראל לצורך ביצוע העבירות.

10. התופעה של גניבת כלי רכב הוגדרה כבר לפני שנים כ"מכת מדינה", והדברים שנכתבו לגביה בע"פ 11194/05 אבו סבית נ' מדינת ישראל (15.5.06) על ידי כב' השופט רובינשטיין, עודם יפים ונכונים גם בעת הזו:

"למרבה הצער, תופעת גניבות הרכב טרם נעקרה משורש, ומכת המדינה שאליה נדרש בית משפט זה לפני בדיוק עשור (פסק הדין בע"פ 5724/95 ניתן ב-12.5.96), כמעט שהפכה לעשר מכות; היא ממשיכה לנגוס ברכושם של רבים, ופגיעתה רעה כלכלית ואנושית" (פסקה ג').

11. פגיעתן הרעה של גניבות הרכב ניכרת במספר מישורים.

ראשית, מדובר בנזק רכושי ישיר הנגרם לנפגעי העבירה, בעלי כלי הרכב הגנובים, אשר חנו את רכבם בחנית ביתם עם ערב וגילו להפתעתם עם בוקר כי נגנב. הגם שבדרך כלל מפוצים בעלי הרכב הגנוב על ידי חברות הביטוח, הרי שגניבת רכבם גורמת להם עוגמת נפש רבה, טרחה של ממש ופגיעה בתחושת הבטחון האישי. פגיעה נוספת, כפי שאירע בענייננו באישום מס' 3, נגרמת במקרים בהם נגנב מתוך כלי הרכב רכוש בעל ערך רב המצוי בו.

שנית, תופעת גניבת כלי הרכב מביאה לפגיעה כלכלית עקיפה בציבור בכללותו, באשר היא גורמת הן לעלייה ניכרת של הפרמיות המשולמות לחברות הביטוח עבור ביטוח כלי רכב, והן להחמרת דרישות המיגון על ידי חברות הביטוח הכרוכה בעלות נוספת לבעלי הרכבים, והדבר ידוע ומוכר לכל בעל רכב בישראל.

שלישית, למרבה הצער, מדובר בעבירות אשר מביאות לא אחת לנפגעים בגוף ובנפש; כמו בענייננו, העבירות דנן מבוצעות, פעמים רבות, על ידי מי שאין להם כל הסמכה לנהיגה בישראל; הדבר מעמיד בסיכון של ממש את משתמשי הדרך ואת אנשי המשטרה, ומקרים בהם נמלטו העבריינים מגורמי אכיפת החוק בנהיגה מסוכנת לאחר שאלה איתרו את הרכב הגנוב, הביאו בעבר לפגיעות קשות ואף למוות. אכן, לנאשם שבפני לא יוחסו עבירות הכרוכות בנהיגה, בהינתן העובדה כי ניצח מרחוק על הפעילות העבריינית; עם זאת פעילות זו, אותה הכווין, היתה כרוכה בהכרח בהעמדת הציבור בסיכון, אף אם, למרבה המזל, לא התממש הסיכון בפרשייה זו.

רביעית, אין להתעלם מן העובדה כי תופעת גניבת כלי הרכב מביאה להכבדה על פעילותם של גורמי אכיפת החוק, אשר על מנת להתמודד עמה, נדרשים - בעיתות שגרה כמו גם בעיתות חירום - להקצות לכך משאבים אשר מוסטים מפעילויות אחרות.

12. במאפיינים אלה של העבירות הנדונות יש כדי להצדיק ענישה מחמירה, כפי שנקבע גם לאחרונה:

"כפי שנפסק לא אחת, עבירת גניבת רכב עלולה לסכן את הציבור מחמת הסיכון הטמון בה להתלקחות אלימה ולפגיעה במשתמשים בדרך, לצד הפגיעה בביטחון האישי וברכוש של בעלי הרכב. בשל הצורך להילחם בעבירות גניבת כלי רכב, תופעה שהפכה ל"מכת מדינה", יש לבכר את עקרון הגמול וההרתעה, ומשום כך הענישה הנוהגת נסובה, כלל, על מאסרים בפועל. לאחרונה, לנוכח התופעה ההולכת ופושה, קיימת מגמת החמרה של ענישה בעבירות אלה" (עפ"ג (מרכז) 37430-10-24 עלושי נ' מדינת ישראל (2.2.25) וההפניות שם).

13. הנאשם הפעיל מערך עברייני מתוכנן היטב אשר מטרתו גרימת נזק לרכוש הזולת, והכל למען השגת רווח כספי מהיר וקל; זאת, תוך העמדת הציבור בסיכון המשמעותי - לגוף ולנפש - הכרוך בביצוע העבירות. הנאשם היה מעורב בגניבתם של ששה כלי רכב - בחמישה אישומים הורשע בעבירה של גניבת רכב בצוותא, ובאחד בעבירה של קבלת רכב גנוב. בנסיבות העניין, הן לאור ריבוי המעשים והן לנוכח חלקו הבכיר והמרכזי של הנאשם בעשייה העבריינית, ניתן לקבוע כי הפגיעה בערכים המוגנים היא גבוהה מאד.

14. הגם שב"כ המאשימה עתרה למתחמי ענישה בנוגע לכל אחד מן האישומים בנפרד, הרי שבסופו של דבר ביקשה לקבוע מתחם עונש כולל לעבירות בהן הורשע הנאשם. בנסיבות אלה, לנוכח הוראת סעיף 40יג לחוק העונשין, דומה שאף לשיטתה ניתן לראות במכלול העבירות משום אירוע אחד. זו גם עמדת ב"כ הנאשם, אשר עולה בקנה אחד עם מבחן הקשר ההדוק שנקבע בע"פ 4910/13 אבו ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14). זאת, בעיקר לאור העובדה כי מדובר בסדרת מעשים אשר בוצעו כחלק מאותה תכנית עבריינית, וכן על רקע סמיכות הזמנים ביניהם. אשר על כן, ייקבע מתחם ענישה אחד למכלול העבירות בהן הורשע הנאשם.

15. סקירת הענישה הנוהגת בעבירות של גניבת כלי רכב כאשר מדובר בריבוי עבירות, מעלה עונשי מאסר שנגזרו למשך מספר שנים, הכל בהתאם להיקף העבירות בהן הורשע הנאשם, טיבן, חלקו בעשייה העבריינית, ומכלול נסיבות העניין.

א. ת"פ (ראשל"צ) 40988-07-20 מדינת ישראל נ' אסלים (16.3.21) - אליו הפנתה המאשימה. הנאשם הורשע על פי הודאתו בשלושה אישומים - בשניים מהם בעבירה של גניבת רכב ובשלישי בעבירה של סיוע לגניבת רכב, כן הורשע בעבירה של נהיגה בזמן פסילה. הכל, כחלק מתכנית עבריינית מתוכננת היטב. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין 30 ל- 60 חודשי מאסר, על בסיס ההנחה כי אם היה נקבע מתחם עונשי לכל עבירה בנפרד, היה מקום לקבוע מתחם הגבוה מ 12 עד 24 חודשי מאסר. על רקע עבר פלילי מכביד, נגזר עונש של 45 חודשי מאסר בפועל והופעלו מאסרים מותנים. ערעור על פסק הדין נדחה (עפ"ג (מרכז) 52055-04-21 אסלים נ' מדינת ישראל (18.7.21)).

ב. ת"פ (ראשל"צ) 3902-10-20 מדינת ישראל נ' קיסי (26.12.21) - אליו הפנתה המאשימה. הנאשם הורשע על פי הודאתו בגניבת שני כלי רכב ובסיוע לגניבת רכב נוסף, במסגרת התארגנות עבריינית. בית המשפט ציין כי הנאשם היה הרוח החיה והכוח המניע מאחורי המיזם העברייני, וקבע מתחם ענישה הנע בין 30 לבין 60 חודשי מאסר. על רקע עבר פלילי, ולנוכח עונשם של השותפים, נגזר על הנאשם עונש של 38 חודשי מאסר.

ג. ת"פ (כפ"ס) 34841-02-22 מדינת ישראל נ' עתאמנה (24.8.23): הנאשם הורשע על פי הודאתו בשש עבירות של גניבת רכב, כחלק מהתארגנות עבריינית. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין 8 ל- 18 חודשי מאסר לכל אחת מהעבירות של גניבת רכב בצוותא וקשירת קשר לפשע. על רקע הליך שיקום שעבר, גילו ומצבו הרפואי, גזר בית המשפט על הנאשם עונש של 48 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי (עפ"ג (מרכז) 6831-10-23 עתאמנה נ' מדינת ישראל (19.2.2024)) דחה את הערעור שהוגש, תוך שציין כי העונש מקל.

ד. ת"פ (ראשל"צ) 48509-09-17 מדינת ישראל נ' צלאח (13.5.19): הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בשבע עבירות של גניבת רכב בצוותא ובעבירות נוספות, כחלק מהתארגנות עבריינית. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין 12 ל- 24 חודשי מאסר לכל עבירה. על רקע עברו הפלילי של הנאשם ועונשם של מעורבים אחרים בפרשה, גזר עליו בית המשפט עונש מאסר בן 55 חודשים, והפעיל מאסרים מותנים שהיו תלויים ועומדים נגדו. בית המשפט המחוזי (עפ"ג (מרכז) 48705-06-19 צלאח נ' מדינת ישראל (23.12.2019)) דחה את הערעור, למעט לגבי אופן הפעלת המאסרים המותנים.

ה. רע"פ 2190/24 אלקועאין נ' מדינת ישראל (25.3.24) - אליו הפנה ב"כ הנאשם על מנת לאבחנו לחומרה מענייננו: הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, ב- 17 עבירות של גניבת רכב. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 6.5 ל- 11 שנות מאסר בפועל, וגזר עליו עונש של 7 שנות מאסר. ערעורו נדחה, וכך גם בקשה לרשות ערעור שהגיש.

ו. ת"פ (ראשל"צ) 24975-05-22 מדינת ישראל נ' חלאוי (15.2.23) - אליו הפנה ב"כ הנאשם. הנאשם היה מעורב בגניבתם של 6 כלי רכב ובמקרה נוסף שבו קיבל לידיו רכב גנוב, במסגרת קשר עברייני. הנאשם גם נהג בכלי הרכב כשאין ברשותו רישיון נהיגה. בית המשפט גזר על הנאשם עונש של 44 חודשי מאסר. בית המשפט המחוזי החמיר בעונש והעמיד אותו על 49 חודשי מאסר, בהסכמת הצדדים (עפ"ג 54651-03-23 מדינת ישראל נ' חלאוי (10.7.23)).

ז. ת"פ (ראשל"צ) 29636-01-22 מדינת ישראל נ' הרמה (20.9.22) - אליו הפנה ב"כ הנאשם: הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בחמש עבירות של גניבת רכב בצוותא ובעבירות נוספות. נקבע מתחם עונש הנע בין 36 ל- 72 חודשי מאסר, והעונש נגזר ברף התחתון.

16. סיכומו של דבר, על רקע הפסיקה הנוהגת, הערכים החברתיים בהם פגע הנאשם ונסיבות ביצוע העבירות, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין 4.5 שנות מאסר לבין 7.5 שנות מאסר.

גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם

17. גזירת העונש בתוך מתחם הענישה תיעשה בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, כאמור בסעיף 40יא לחוק העונשין.

18. לזכותו של הנאשם יש לזקוף את הודאתו בכתב האישום המתוקן המלמדת על נטילת אחריות, אשר ביטא גם בדבריו לעונש. כמו כן, מקובלת עלי עמדת ב"כ הנאשם לפיה יש ליתן משקל ראוי לחסכון הניכר בזמן שיפוטי, על רקע העובדה כי כתב האישום כולל למעלה מ- 70 עדי תביעה.

19. מנגד, לחובתו של הנאשם עומדת הרשעה קודמת בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, גניבת רכב ונהיגה ללא רישיון נהיגה (טל/2-1). מדובר בהרשעה משנת 2021, בגינה נדון הנאשם למאסר בן שנה ומאסרים מותנים, אחד מהם, בן שמונה חודשים, הינו בר הפעלה בענייננו. הנה כי כן, לא זו בלבד שהנאשם לא הורתע עקב הרשעתו הקודמת, אלא שב לבצע עבירות תוך שהוא מחריף ומעצים את מעורבותו הפלילית.

20. יש לתת את הדעת גם לעונשים שנגזרו על מעורבים אחרים בפרשה.

על חאלד הבל (ת"פ 68302-01-24), אשר הורשע בארבע עבירות של גניבת רכב ועבירה אחת של קבלת רכב גנוב ובנוסף בעבירות של נהיגה ללא רישיון, ולחובתו אין עבר פלילי, נגזר עונש של 44 חודשי מאסר.

על נור דאר עאצי (ת"פ 73343-01-24), אשר הורשע באירוע בודד של גניבת רכב ונהיגה ללא רישיון, וגם לחובתו אין עבר פלילי, נגזר עונש של 12 חודשי מאסר.

כפי שעולה מכתב האישום של הנאשם שבפני, שני המעורבים האחרים פעלו בהתאם להוראותיו והכוונתו.

21. במכלול הנסיבות מצאתי למקם את עונשו של הנאשם בשליש התחתון של מתחם הענישה. התוצאה, בכללותה, הולמת גם את המדרג העונשי הראוי בין הנאשם לבין שותפיו לפרשה. במה שנוגע לעונש המאסר המותנה, מצאתי להפעילו חציו בחופף וחציו במצטבר; זאת, הן על רקע היקף הענישה הכולל שהוטל על הנאשם, והן על מנת לתת ביטוי, גם בהקשר זה, להקלה בעונש המתבקשת מהודאתו. כמו כן, בהינתן טיבן והיקפן של העבירות, יוטלו על הנאשם גם עונשים כספיים הולמים.

סוף דבר

22. אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 5 שנות מאסר בפועל שיימנו מיום מעצרו, 7.2.24.

אני מורה על הפעלת 8 חודשי מאסר מותנה (ת"פ 10229-01-21, גזר דין מיום 3.2.21); המאסר המותנה יופעל חציו בחופף וחציו במצטבר. סך הכול ירצה הנאשם עונש מאסר בפועל בן 5 שנים ו- 4 חודשים מיום מעצרו.

ב. 8 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר עבירת רכוש מסוג פשע.

ג. 6 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה של קשירת קשר לפשע.

ד. 4 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר עבירת רכוש מסוג עוון.

ה. קנס בסך 5,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.7.25 ובכל 1 בחודש שלאחריו. לא ישולם איזה מהתשלומים במועדו, תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי.

ו. פיצוי לכל אחד מששת נפגעי העבירה לפי כתב האישום המתוקן, בסך 1,000 ₪ - למעט לנפגע העבירה באישום מס' 3, לו ישולם פיצוי בסך 3,000 ₪. הפיצוי ישולם עד ליום 1.7.25 ויועבר לנפגעי העבירה בהתאם לפרטים שיימסרו תוך 14 יום ע"י המאשימה על גבי טופס "פרטי ניזוק".

ז. התחייבות בסך 5,000 ₪ להימנע במשך שלוש שנים מביצוע עבירות רכוש בהן הורשע. הנאשם יצהיר על התחייבותו לפניי עוד היום, שאם לא כן, ירצה תקופת מאסר בת 5 ימים. ההתחייבות תיכנס לתוקף במועד שחרורו של הנאשם ממאסר.

צו כללי לטיפול מוצגים, על פי כל דין.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, י' ניסן תשפ"ה, 08 אפריל 2025, במעמד הצדדים.