7. ההגנה מתנגדת לבקשה. לטענתה, הבקשה הוגשה באיחור, לאחר שנחשפו קווי הגנתו של הנאשם לאחר שנשמעה כפירתו, ולא זו בלבד, אלא אף לאחר שהוגשה הכפירה המפורטת לתיק בית המשפט, תוך התייחסות לרשימת העדים.

8. עוד וטוענת ההגנה, כי המאשימה מבקשת לתקן את מחדלי היחידה החוקרת לאחר שאלה נחשפו בפניה במסגרת ההידברות בין הצדדים, ורק לאחר שההגנה הסבה את תשומת ליבה לחוסר הראייתי ולמחדל, אותו מבקשת המאשימה לתקן בבקשתה כעת. ההגנה טוענת כי המאשימה ניצלה את השיח הפתוח, וכעת פועלת בחוסר תום לב.

9. לטענת ההגנה, היעתרות לבקשה תאיין הלכה למעשה את נוהג ההידברות בין הצדדים לנהל משא ומתן עם המאשימה באופן פתוח.

10. ההגנה הוסיפה והדגישה כי לא קיים בתיק החקירה כל מסמך אותו ערכה העדה ולא הועברו לידיה חומרי חקירה הקשורים בעניינה. מכאן, לא ידוע מה חלקה של העדה באירוע תפיסת הסכין.

ודוק'. אין המדובר בעדה פורמלית אלא בעדה מהותית ומשמעותית ביותר אשר על פי הנטען ערכה חיפוש בכליו של הנאשם, שבעקבותיו נמצאו הפריטים המגבשים את קיומן של העבירות המיוחסות לו. לא ניתן להעלות על הדעת העדתה של העדה כאשר אין ברשות ההגנה כל מסמך רלוונטי בעניינה כך שמדובר בפגיעה קשה ומובהקת בזכותו להליך הוגן.

11. ההגנה אף ציינה כי אין בהשלמת חקירה כדי לרפא את המחדל שנוצר ויש לדחות את הבקשה לתיקון כתב אישום.

12. לטענת המאשימה, עוד בטרם התקיימה ההידברות בין הצדדים הודיעה על כוונתה לתקן את כתב האישום כך שלא ניתן לומר כי הבקשה נולדה בעקבות ההידברות.

13. יתר על כן, מדובר בעדה מהותית, אשר תפסה את הסכין באמתחת הנאשם כאשר בהיעדרה קיים פגם בשרשרת המוצג וקושי בהוכחת אשמתו של הנאשם.

14. המאשימה הבהירה כי גם ללא מסירת חומרי חקירה הקשורים בפעולותיה של העדה בתיק החקירה, ניתן להעידה באופן ישיר ולהגנה עומדת הזכות לחקירתה הנגדית.

15. נוכח האמור שבה המאשימה על בקשתה לתיקון כתב האישום על דרך הוספת העדה.

דיון והכרעה

16. בהתאם לסעיף 92(א) לחסד"פ, שעניינו "תיקון כתב אישום בידי בית המשפט" רשאי בית המשפט, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לתקן כתב אישום ובלבד שניתנה לנאשם "הזדמנות סבירה להתגונן".

17. סמכותו של בית המשפט הוא בשיקול הדעת, ויש לבחון האם ניתנה לנאשם "הזדמנות סבירה להתגונן".

18. בית המשפט נתן דעתו למבחן ה-"הזדמנות הסבירה להתגונן" ברע"פ 2581/14 יקותיאלי נ' מ"י (12.2.15) וכך נקבע: "ההזדמנות הסבירה להתגונן היא אמת מידה כללית שפרישתה רחבה. תכליותיה - שמירה על הוגנות ההליך המשפטי והקפדה על האיזון בין עוצמתה של התביעה לבין זכויותיו של הנאשם".

19. היסודות שעל בית המשפט לבחון במבחן ה-"הזדמנות הסבירה להתגונן", נקבעו בע"פ 63/79 עוזר נ' מ"י פ"ד לג(3) 606 (1979) (להלן: "עניין עוזר"):

"תנאי שני זה - "הזדמנות סבירה להתגונן" - כולל בחובו שני יסודות.

היסוד האחד הוא טכני דיוני, דהיינו, הזדמנות סבירה העומדת לרשות הנאשם להתנגד להבאת ראיות לענין עובדות שאינן מוזכרות בכתב האישום, לחקור עדים, ולהביא ראיות משלו. היסוד האחר הוא עניני מהותי, דהיינו, הזדמנות סבירה העומדת לרשות הנאשם לפתח ולייצב קו הגנה כנגד אישום שאינו מופיע בכתב האישום אך העולה מתוך העובדות שהובאו לפני בית המשפט. לענין יסוד שני זה השאלה היא אם הנאשם הופתע, והאם כתוצאה מכך נמנעה ממנו האפשרות לפתח קו הגנה חדש שיש בו כדי להתגונן כנגד האישום בו הורשע, אף שזכרו לא בא בכתב האישום. על כן מקובל הוא לשאול נאשם, הטוען להיעדרה של הזדמנות סבירה להתגונן "במה היית מתגונן, ואיזה קו הגנה נמנע ממך"" (ההדגשות אינן במקור ט.א.נ.)

20. אכן, בית המשפט מוסמך לקבל את בקשת התביעה ולהורות על תיקון כתב האישום "בכל עת שלאחר תחילת המשפט" כאשר מטרת ההליך היא לסייע בחקר האמת. עם זאת, מדובר בסמכות שבשיקול הדעת וחקר האמת והאינטרס הציבורי עשויים לסגת אל מול שיקולים נוספים ובכלל זה זכותו של הנאשם לקיום הליך הוגן. על בית המשפט לאזן בין כוחה של התביעה המגלמת את האינטרס הציבורי ושיקולים נוספים, לבין כוחו המוגבל למדי של הנאשם וזכותו להליך הוגן.

21. עוד יש לשקול את טיב התיקון המבוקש, השלב הדיוני בו נמצא ההליך המשפטי, פרק הזמן שחלף מאז הגשת כתב האישום, הסיבות שהביאו להגשת הבקשה בכלל ולהגשתה בשלב שהוגשה בפרט, המחדלים שהתגלו בפעולות התביעה- ככל שהתגלו, מידת הפגיעה האפשרית בהגנת הנאשם באם תתקבל הבקשה, מידת הפגיעה הצפויה באינטרס הציבורי באם תידחה ועוד (ר' ת"פ (מרכז) 17577-02-18‏ ‏ מ"י נ' כהן (28.12.21)).

22. אכן, סדרי הדין אינם חזות הכל ויש מקום להגמישם לשם גילוי האמת, "עם זאת, אף לגמישות הדיונית יש להציב גבול, ואין לקבל מצב של פריצת כל מועד וכל כלל בלא הצדקה וללא סייג, שכן בכך "יוקרבו" יתרונותיו הרבים של סדר הדין, על מזבח תיקון מחדליו של בעל הדין במקרה הבודד" (4946/07 ‏ מקלדה נ' מ"י (19.2.09) בפסקה 7).

מן הכלל אל הפרט

23. אני סבורה כי בנסיבותיו המיוחדות של מקרה זה אין מקום להיענות לבקשת המאשימה לתיקון כתב האישום.

24. ראשית ועיקר על אף שמדובר בבקשה להוספת עדת תביעה לרשימת העדים, הרי שבפועל מדובר בתיקון מהותי שמטרתו להציג כיצד והיכן נתפסו הפרטים בגינם מיוחסות לנאשם עבירות של החזקת סכין ואגרופן.

אין המדובר במצב דברים בו המאשימה מבקשת להוסיף עד ששמו נשמט בטעות מכתב האישום כשהראיה הרלבנטית אליו נמסרה זה מכבר לידי ההגנה. המאשימה מבקשת למעשה, להוסיף עדה, כאשר לראשונה תשמע ההגנה את הפעולות שביצעה, במסגרת עדותה הראשית לפני בית המשפט.

כך, תתווסף ראיה חדשה, אשר לא הייתה קיימת קודם, טרם העדות.

זכותו של נאשם להליך הוגן, נגזרת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו כוללת את זכותו לדעת מהן הראיות הקיימות נגדו. מקום בו אין בידי הנאשם כל ראיה וכל ידיעה באשר לעדותה של העדה המבוקשת, נפגעת זכותו להליך הוגן.

אם כך, מדובר בתיקון מהותי בכתב האישום.

25. שנית, כתב האישום הוגש ביום 12.8.25, כאשר הבקשה לתיקון כתב האישום הוגשה ביום 27.1.26, בחלוף ארבעה חודשים וכשבועיים לפני ישיבת ההוכחות שנקבעה. המאשימה אשר הצהירה בבקשתה כי כבר ביום 12.1.26 עמדה על הצורך בתיקון כתב האישום, לא פנתה בבקשה כזו לבית המשפט ואף לא הצהירה על כך במועד שמיעת כפירתו של הנאשם בדיון ביום 12.1.26.

הבקשה הוגשה כשבוע לאחר מענה הנאשם לכתב האישום ולאחר שזה הבהיר מי מהעדים הוא מבקש לזמן לחקירה ורק לאחר שפירט כי קו הגנתו נוגע לחוקיות החיפוש ולפגיעה בזכויותיו.

המאשימה לא הסבירה בתשובתה מדוע הבקשה הוגשה באיחור משמעותי ולאחר חשיפת קו הגנתו של הנאשם, על אף שעמדו בפניה מספר הזדמנויות לעשות כן, ולכל הפחות עוד קודם למסירת הכפירה המפורטת על ידי ההגנה.

26. שלישית, בקשת המאשימה הוגשה רק לאחר שהנאשם גיבש את קו הגנתו, תכנן את דרכו לניהול ההליך וחשף את אופן פועלו. הפגיעה בנאשם ובהגנתו היא משמעותית לאחר שהבקשה הוגשה רק לאחר חשיפת קו ההגנה.

הפגיעה בנאשם אף מתעצמת שעה שלא נמסרו לו חומרי חקירה הנוגעים לפעולות העדה. למעשה, המאשימה מבקשת כי ההגנה תהיה כסומא באפלה ותיחשף לדברי העדה רק בעדותה הראשית בבית המשפט.

מדובר בפגיעה משמעותית ומהותית באפשרות מתן לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן. לא כל שכן, עת המאשימה לא סיפקה כל הסבר המצדיק התנהלותה זו.

אציין כי עיינתי בפסק הדין אליו הפנתה המאשימה ואולם לא מצאתי ניתן ללמוד מעניינו לעניין שבפניי ולו מן הטעם שאין המדובר במערכת נסיבות הדומה לעניין שבפניי.

27. רביעית, אין המדובר בחומר חקירה חדש או עדות חדשה שנולדה לאחר שהוגש כתב האישום. מדובר בעדה אשר כל התשתית הראייתית בעניינה הייתה קיימת עוד קודם להגשת האישום.

כתב האישום הוא כאמור "המסמך המכונן של ההליך הפלילי" אשר מאפשר לנאשם "להיערך להליך הפלילי ולכלכל את צעדיו", ועל התביעה להתייחס אליו בהקפדה המתחייבת.

28. הנה כי כן, מתן האפשרות לתקן את כתב האישום בעת הזו, על יסוד מידע ותשתית ראייתית אשר הייתה בידי התביעה עוד קודם להגשת כתב האישום, ולאחר שכבר נשמע ופורט קו הגנתו של הנאשם, בהיעדר הסבר כלשהו מטעם התביעה באשר לסיבה בגינה הוגשה הבקשה כעת, מהווה פגיעה משמעותית בהגנת הנאשם וניהול ההליך הפלילי.

29. בנסיבות שלפני מדובר בתוצאה הכרחית בשים לב לצורך בשמירה על הגינות ההליך הפלילי, אשר בטווח הארוך יביא אף הוא לקידום ערכי הצדק והאמת, וזהו אינטרס ציבורי ראשון במעלה.

סוף דבר

30. אשר על כן, הבקשה לתיקון כתב האישום על דרך הוספת עדת התביעה- ליבי קרת, נדחית.

ניתנה היום, כ"ח שבט תשפ"ו, 15 פברואר 2026, בהעדר הצדדים.