כתב האישום

1.  הנאשם הורשע על פי הודאתו, בעובדות כתב אישום מתוקן הכולל שני אישומים.

 

2.  במועד הרלוונטי, היו הנאשם והמתלוננת בני זוג נשואים ולהם 3 ילדים קטינים: א.ט.פ יליד 2017, ילדה בת 3 ותינוק בן 10 חודשים.

 

באישום הראשון, הורשע הנאשם בביצוע עבירות כדלקמן: תקיפה סתם-בן זוג, עבירה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין"); איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין; תקיפה סתם, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין יחד עם סעיף 379 לחוק העונשין;

 

ביום 9.2.24 בשעה 01:50 שב הנאשם לבית המשותף כשהוא תחת השפעת אלכוהול ונכנס לחדר השינה של בני הזוג, בו לנו אותה שעה הקטינים. כאשר הבחין הנאשם כי הקטין א.ט.פ הטיל מימיו במיטה, העיר אותו משנתו, משך אותו בזרועו לעבר החדר הסמוך, תוך שהכה בגבו והמשיך לצעוק עליו. המתלוננת, שהבחינה במתרחש, נכנסה לחדר, חיבקה את הקטין אשר מירר בבכי, והובילה אותו לחדר השינה.

לאחר מכן, יצאה המתלוננת למסדרון, שם לפת הנאשם בצווארה באמצעות ידו האחת, ובידו השנייה הכה אותה תוך שהניף ידו.

המתלוננת ביקשה לנוס מן הנאשם, התכופפה והצליחה לחמוק מפניו תוך שהסתגרה בחדר השינה עם הקטינים ואחזה בחוזקה בידית הדלת, בכדי למנוע מהנאשם להיכנס, ובידה השנייה חיבקה את הקטין.

 

מיד ובהמשך הזעיקה המתלוננת את המשטרה ומששמע זאת הנאשם, אמר לה מבעד לדלת, כי הוא יהיה בכלא לכמה זמן ואז ייצא ויפגע בה.

כאשר הגיעו השוטרים למקום הסתגר הנאשם בבית, בעוד המתלוננת והקטינים בחדר השינה. על כן, הוזעק לדירה כוח כיבוי אש, ובשלב זה נעתר הנאשם ופתח את הדלת.

 

כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למתלוננת סימן וכאבים בצווארה.

 

3.  באישום השני, הורשע הנאשם בביצוע עבירה של היזק לרכוש במזיד, עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין;

 

ביום 12.4.23 בשעה 03:33, או בסמוך לה, שב הנאשם לדירה כשהוא תחת השפעת אלכוהול. לאור חששה מפני הנאשם, נעלה עצמה המתלוננת בחדר השינה, תוך שהנאשם הכה באמצעות אגרופיו בדלת העץ שהתעקמה. בשלב זה הזמין הנאשם משטרה לדירה.

 

רישום בפלילים

4.  אין לחובת הנאשם הרשעות קודמות בפלילים.

 

הסכמות הצדדים

5.  הצדדים הסכימו על תיקונו של כתב האישום לקולה והנאשם הופנה לשירות המבחן על מנת שיתקבל תסקיר בעניינו. לא גובשו הסכמות עונשיות.

 

שירות המבחן

בעניינו של הנאשם הוגשו שני תסקירים:

6.  בתסקיר הראשון מיום 6.2.25 עלה כי הנאשם כבן 39, נשוי ואב לארבעה ילדים בגילאים שנה עד 6 שנים. הנאשם שוהה בתנאים מגבילים ומשולב בבית חוסן לטיפול בהתמכרויות בתוכנית "מרכז היום".

הנאשם נולד באתיופיה, עלה לישראל עם משפחתו בהיותו כבן 17, שירת שירות צבאי כנהג תובלה, לאורך השנים גילה יציבות ורצף תעסוקתי ועבד כשכיר בתחום מיזוג האוויר.

 

הנאשם שלל צריכת סמים, ציין כי הוא צורך אלכוהול בתדירות נמוכה משנות העשרים לחייו, ורק בעקבות הטיפול בו שולב, הבין את השפעת האלכוהול על התנהגותו. שירות המבחן התרשם כי על אף השתלבותו של הנאשם בהליך הטיפולי ושיתוף הפעולה, התייחסותו לעבירה מצומצמת והוא סבור כי תוצאות התנהגותו אינן חמורות.

 

הנאשם הביע צער וחרטה על התנהגותו והמתלוננת מסרה כי היא מעוניינת לשקם את היחסים הזוגיים ולחזור לנהל עם הנאשם משק בית משותף, בתנאי שיתחייב להפסיק לצרוך אלכוהול. המתלוננת לא תיארה אלימות מצד הנאשם לאורך השנים, מסרה כי אינה חוששת מפניו ותמכה בחזרתו לבית המשפחה. שירות המבחן התרשם כי רצונה של המתלוננת נובע מהצורך בקבלת סיוע עם הילדים ובפרנסת הבית.

 

הנאשם שולב בהליך טיפולי במהלך חודש ספטמבר 2024 ובדיקות השתן שמסר נמצאו נקיות משרידי סם ואלכוהול. הנאשם שיתף פעולה עם גורמי הטיפול ולהערכתם הנאשם יפיק תועלת מן הטיפול.

 

לאחר ששקל שירות המבחן את גורמי הסיכון אל מול סיכויי השיקום, העריך כי קיים סיכון להתנהגות אלימה ושימוש לרעה באלכוהול מצדו של הנאשם וקיימת חשיבות להמשך הטיפול. בנסיבות אלה המליץ שירות המבחן על דחיית מועד הדיון לבחינת ההתקדמות בהליך הטיפולי.

 

7.  בתסקיר השני, מיום 13.7.25 עדכן שירות המבחן כי הנאשם שמר על קשר רציף וההתרשמות היא כי הוא מגלה מודעות לבעייתיות שבצריכת חומרים משני תודעה ולהשפעתם השלילית עליו ועל הסובבים אותו. הנאשם התמסר להליך הטיפולי ומבצע פעולות ממשיות לעריכת שינוי בחייו.

שירות המבחן שוחח עם המתלוננת שמסרה כי מאז שב הנאשם לבית חלה הטבה במערכת היחסים ביניהם, הנאשם מגלה מעורבות רבה יותר, במיוחד לאור מצבה הבריאותי, ונוטל חלק פעיל בניהול הבית ובטיפול בילדים. המתלוננת שללה חשש מפניו של הנאשם וציינה כי היא מרגישה בטוחה ומוגנת.

 

גורמי הטיפול מסרו כי הנאשם נוטל חלק פעיל בקבוצות הטיפוליות, ביום 1.7.25 סיים את תוכנית הטיפול במרכז היום אך הקשר עמו ממשיך במסגרת הטיפול הפרטני. ההתרשמות היא כי הנאשם גילה רצינות ומוטיבציה לסגל לעצמו דרך חיים חדשה, דרכי חשיבה והתמודדות. ניכר כי הנאשם ערך מאמצעים גדולים בכנות ופתיחות וניכר כי נתרם רבות מההליך הטיפולי.

 

שירות המבחן התרשם כי הנאשם לוקח אחריות על התנהגותו, מביע רצון להמשיך לבחון התנהגותו ולרכוש כלים להתנהלות אחרת, ועל כן יש בהליך הטיפולי כדי לצמצם את הסיכון להתנהגות אלימה וצריכת אלכוהול.

לאור כך, העריך שירות המבחן כי ענישה באפיק הטיפולי היא בעלת פוטנציאל חיובי לצמצום הסיכון, והמליץ על העמדת הנאשם בצו מבחן למשך 12 חודשים לצד צו של"צ בהיקף של 150 שעות.

ראיות לעונש

8.  בטיעוני ההגנה לעונש העידה המתלוננת כי הנאשם מסייע בטיפול בילדים בהיותה חולה ודואג לפרנסת הבית. עוד העידה, כי היחסים ביניהם טובים יותר מאז שוחרר וחזר להתגורר בבית.

 

9.  ההגנה הגישה מסמכים כדלקמן: פרוטוקול הדיון בהליך המעצר, שם הוסרו התנאים המגבילים בהם היה נתון הנאשם, בהסכמת הצדדים (נ/1); מכתב העובדת הסוציאלית ביחידה לטיפול בהתמכרויות, ממנו עולה כי הנאשם מבטא עצמו בפתיחות, הוא מתואר כחבר משמעותי בקבוצה וניכר כי עושה מאמצים בכדי לשנות דפוסי חשיבה ודפוסים התנהגותיים שלא קידמו אותו בחייו (נ/2); מכתב רב הקהילה- קפיאלאו משה בוגלה, בו צוין כי הנאשם חבר קהילה בבית הכנסת, ערכי, מנומס, בעל רצון להיטיב עם הזולת, נוהג בכבוד לסובבים, מגלה אחריות ומפגין גישה חיובית לשיפור ותיקון דרכיו.

 

טיעוני הצדדים לעונש

טיעוני המאשימה

10.  המאשימה עמדה על מעשיו של הנאשם, הערכים שנפגעו, הפנתה לפסיקה ועתרה לקבוע את מתחם העונש ההולם בין 9 חודשי מאסר ועד ל-18 חודשים.

המאשימה שקלה את השינוי שערך הנאשם בחייו, עמדתה החיובית של המתלוננת, והסכימה כי יש לסטות לקולה בעניינו ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום.

 

עם זאת, לשיטתה, המלצת שירות המבחן היא בבחינת סטייה ניכרת ומשקללת את חומרת העבירות והאינטרס הציבורי. בנסיבות האמורות עתרה המאשימה לגזור על הנאשם עונש מאסר לתקופה של 4 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות, לצד צו מבחן, מאסרים על תנאי וקנס.

 

טיעוני הגנה

11.  ההגנה פתחה והדגישה את לקיחת האחריות של הנאשם על ביצוע העבירות, וזאת מתוך הבנת הפסול, הפנמת ההליך הטיפולי והרצון הכן לתקן דרכיו.

עוד עמדה ההגנה על מועד ביצוע העבירות- לפני למעלה משנתיים, בהיות הנאשם תחת השפעת אלכוהול וכי הנאשם הוא שהזמין את המשטרה מתוך דאגה, לאחר שהמתלוננת נעלה עצמה בחדר וברי כי לו היה מבקש לפגוע בה, לא היה מזמין את המשטרה.

באשר לאישום הראשון, ציינה ההגנה כי הנאשם לא נקט באלימות כלפי בנו, אין המדובר ברף אלימות גבוה כלפי המתלוננת.

הסנגורית ציינה את העובדה כי הנאשם היה עצור משך חודשיים וחצי ולאחר מכן שהה בנאים מגבילים תקופנה ארוכה.

לשיטת ההגנה, הנאשם הפנים את הכלים שרכש במסגרת הטיפולית, המתלוננת עצמה העידה כי חלה הטבה משמעותית במערכת היחסים והנאשם מהווה למעשה כיום מקור התמיכה העיקרית בבית ומקור הפרנסה, שעה שהמתלוננת אינה בקו הבריאות כך, שעתירת המאשימה למאסר בעבודות שירות תפגע באופן ממשי ומשמעותי בבני המשפחה.

לאור כך, עתרה ההגנה לאמץ המלצות שירות המבחן, להטיל מאסר על תנאי, לצד צווי מבחן ושל"צ ולהימנע מענישה כלכלית.

 

12.  הנאשם הסביר כי לאחר שנטל חלק בטיפול כשנה וחצי, הוא מודע ומבין את הבעייתיות שבהתנהלותו ההתמכרותית, נטל אחריות מלאה למעשיו, הודה למתלוננת שפנתה למשטרה ועל כך שבזכותה כעת הוא בריא ושלם. הנאשם הסביר כי הוא עדיין משולב בטיפול ביחידה לטיפול בהתמכרויות וביקש את התחשבות בית המשפט בהליך השיקומי תוך שציין כי אשתו המתלוננת אינה עובדת והוא המפרנס העיקרי בבית.

 

דיון

13.  הנאשם במעשיו, פגע בערכים המוגנים של שלמות גופה של המתלוננת, בטחונה ושלוות נפשה. עבירות האלימות בוצעו במסגרת הזוגית, בביתם המשותף של הצדדים.

 

14.  הנאשם הורשע בכך שעל רקע הרטבת בנו במיטתו, ובהיותו נתון תחת השפעת אלכוהול לפת בצווארה של המתלוננת ובידו השנייה הכה אותה. בהמשך, לאחר שנמלטה, הסתגרה בחדר, מנעה כניסתו של הנאשם והזעיקה את המשטרה. לאחר ששמע זאת הנאשם, איים עליה כי יפגע בה.        

עוד הורשע הנאשם בכך שבהיותו נתון תחת השפעת אלכוהול הכה באגרופיו בדלת העץ עד שזו התעקמה.

 

15.  בהתנהלותו הבריונית והפראית, משולחת הרסן, פגע הנאשם במתלוננת, למול בנם הקטין, וגרם לה למכאוב, והכל על רקע רצונה להגן על בנה.

 

16.  מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות בהן הורשע הנאשם רחבה ונסמכת על חומרת המעשים. ראו למשל:

 

א.  רע"פ 3077/16 ‏פלוני נ' מ"י (2.5.16) שם נדחתה בקשת רשות ערעור של המבקש שהורשע בביצוע עבירה של תקיפת בת זוגו בכך שדחפה למיטה, משך בשערה ובעודו אוחז בצווארה כופף את גופה אל הרצפה. בשים לב להיות התקיפה כוללת מספר שלבים שניתן לראות בכל אחד מהם מעשה תקיפה עצמאי, בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין מאסר לתקופה קצרה, שאפשר שירוצה בדרך של עבודות שירות, לבין 14 חודשי מאסר בפועל. בסופו של יום הוטלו על המבקש שישה חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה ופיצוי בסך של 4,000 ₪. בית המשפט העליון קבע כי הבקשה אינה חורגת באופן קיצוני ממתחם הענישה הסביר במקרים אלה.

ב.  בעפ"ג (מרכז) 40581-08-20 אלולו נ' מ"י (17.11.20 ) ערעורו של המערער לבית המשפט המחוזי נדחה. המערער הורשע על פי הודאתו, בביצוע עבירה של תקיפה סתם כלפי בת זוג, בכך שבמהלך ויכוח על רקע היעדרותה מהבית, סטר לה, תפס בידה, משך אותה לכיוונו, הפילה ארצה והכה בה באמצעות ידיו. בית משפט השלום קבע את מתחם הענישה ההולם בין מספר חודשי מאסר בפועל לבין 18 חודשים, וגזר על המערער 14 חודשי מאסר, הגם שלא ריצה עונש מאסר בפועל קודם לכן.

ג. בת"פ (רמ') 60153-06-22 מ"י נ' ג'זצאו (25.10.22) הנאשם הורשע בביצוע עבירות תקיפה סתם, איומים והיזק לרכוש במזיד. בית המשפט קבע את מתחם הענישה ההולם בין מאסר לחודשים ספורים לבין 12 חודשי מאסר בפועל. בסופו של יום, בשים לב לגילו הצעיר בהיותו כבן 27 והיעדר עבר בפלילים, נגזרו על הנאשם 4 חודשי מאסר בפועל בהיות הנאשם עצור עד לתום ההליכים כנגדו.

ד.  ת"פ (שלום נת') 28041-02-22 מ"י נ' בן נעים (12.7.22) הנאשם הורשע בביצוע עבירות של תקיפה סתם-בן זוג, לאחר שתקף את המתלוננת בכך שנטל כרית וחבט בפלג גופה העליון מספר פעמים. בתגובה, השליכה לעברו המתלוננת בקבוק מטהר אוויר והנאשם תפס בצווארה בחוזקה, חנק אותה והוציאה מהחדר. המתלוננת נטלה מטאטא באמצעותו דחפה את הנאשם. בית המשפט קבע את מתחם העונש ההולם בין 6 חודשי מאסר ל-18 חודשים, וגזר על הנאשם 14 חודשי מאסר.

 

17.  מסכימה אני עם הצדדים כי יש לקבוע מתחם ענישה אחד לכלל האירועים, בהתקיים מבחן הקשר הדוק בין האירועים שבכתב האישום (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מ"י (29.10.14)).

 

18.  בשים לב למכלול הנתונים והשיקולים שפורטו לעיל, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ל-18 חודשים, לצד ענישה נלווית.

 

עונשו של הנאשם

19.  מצאתי כי בעניינו של הנאשם מתקיימים שיקולי שיקום המצדיקים סטייה ממתחם העונש ההולם.

 

20.  ראשית, אף המאשימה סבורה כי אכן יש לסטות ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום כאשר המחלוקת באשר למידת הסטייה.

 

21.  לזכות הנאשם אזקוף את הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, ואת תיקונו של כתב האישום לקולה.

 

22.  שירות המבחן עקב תקופה ממושכת אחר שילובו של הנאשם בהליך טיפולי, ועד כה בדיקות השתן שמסר נמצאו נקיות משרידי סם ואלכוהול. הנאשם שיתף פעולה עם התכנית, עם גורמי הטיפול והגיע באופן סדיר ועקבי לטיפול.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתמסר להליך הטיפולי ומבצע פעולות ממשיות לעריכת שינוי בחייו. הנאשם שיתף כי לאחר שובו לבית המשפחה, הוא והמתלוננת הבינו כי לתהליך הטיפולי השפעה חיובית על מערכת היחסים הזוגית.

זאת ועוד, שירות המבחן התרשם כי הנאשם גילה רצינות ומוטיבציה לסגל לעצמו דרך חיים חדשה, דרכי חשיבה והתמודדות ויש בהליך הטיפולי כדי לצמצם את הסיכון להתנהגות אלימה וצריכת אלכוהול.

 

23.  שירות המבחן התרשם אף מנטילת האחריות, ביטויי החרטה והאמפתיה, מכך שהנאשם מזהה דפוסים בעייתיים ומבטא נכונות לשינוי ושיקום. זאת לצד דיווחיו אודות ניתוק קשריו השוליים ומחויבותו הגבוהה להמשך הטיפול.

 

24.  עוד התחשבתי באמור במסמך מכתב העובדת הסוציאלית ביחידה לטיפול בהתמכרויות (נ/2) ממנו ניכר כי הנאשם מבטא עצמו בפתיחות, נעזר בהליך הטיפולי, מהווה חבר קבוצה משמעותי, חשוב ונתרם מהקבוצה. הנאשם עושה מאמצים בכדי לשנות את דפוסי החשיבה והדפוסים ההתנהגותיים שלא קידמו אותו בחייו.

 

25.  בנסיבות אלה, בהן הנאשם שולב בטיפול ומפגין מוטיבציה להשתקם, ניכר כי הוא נתרם עד כי ניתן לזהות "אינדיקציות לשינוי עמוק בהתנהגות ובדרך החשיבה" לצד "הבעת חרטה כנה על המעשים והפגנת אמפתיה כלפי נפגעי העבירה" (ע"פ 6637/17 אליזבת קרנדל נ' מ"י (18.04.2018)), הרי שניתן לראות את הנאשם כמי שהשתקם או כמי, שלכל הפחות, יש לו סיכוי להשתקם במשמעותו של סעיף 40ד לחוק העונשין.

26.  לצד זאת אציין כי "יש לחזור ולהבהיר, כי הגם שישנה חשיבות לשיקולי השיקום, הם אינם חזות הכול, ובצדם ניצבים שיקולי הגמול וההרתעה" (ע"פ 720/16 מ"י נ' פלוני (7.3.17)).

 

27.  על בתי המשפט לתת את הדעת למשקל שינתן להליכי השיקום ולבחון אותם אל מול יתר שיקולי הענישה, ובראשם שיקול ההלימה, כמו גם נתוניו האישיים של הנאשם, עוצמתו של הליך השיקום, העבר הפלילי ורכיבי הענישה הנוספים.

 

28.  לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, אני סבורה כי בעניינו של הנאשם אשר עומד לפניי יש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל על הנאשם מאסר על תנאי, לצד צו מבחן וצו של"צ.

 

29.  התרשמתי כי הנאשם השכיל לנצל את ההזדמנות שניתנה לו לתקן ולשנות את אורחות חייו. הנאשם, כעולה מעדות המתלוננת במסגרת טיעוני הצדדים לעונש, שיקם את יחסיו המשפחתיים וכיום משמש דמות משמעותית לבני ביתו, הן מבחינת תרומתו למרקם החיים המשפחתיים בהיות המתלוננת אינה בקו הבריאותית ובין בתרומתו הכלכלית בהיותו המפרנס העיקרי. כעולה מתסקירי שירות המבחן וממכתב העובדת הסוציאלית, הנאשם מייחס חשיבות ורצינות להליך הטיפולי ועושה מאמצעים לשנות את דפוסיו.

 

 

סוף דבר

 

30.  לאור האמור, הנני גוזרת על הנאשם כך:

 

  א.  צו של"צ בהיקף של 150 שעות כפי התוכנית שתוכן על ידי שירות המבחן ותוגש לאישור תוך 30 ימים.

 

ב. הנאשם יעמוד בפיקוח שירות המבחן למשך 12 חודשים מהיום.

 

הוסבר לנאשם כי היה ולא יעמוד בתנאי צו המבחן או שלא ישלים את מלוא שעות השל"צ, ניתן יהיה להחזירו לביהמ"ש ולהוסיף על עונשו.

 

  ג. מאסר לתקופה של 5 חודשים והנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מהיום כל עבירת אלימות או איומים או נזק לרכוש.

 

ד. קנס בסך 1,500 ₪ או 21 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 1.2.26 ובכל 1 לכל חודש עוקב. לא ישולם תשלום אחד במועדו- תעמוד היתרה לפירעון מיידי.

 

המזכירות תשלח עותק גזר הדין לשירות המבחן.

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

 

 

ניתן היום, ט"ז טבת תשפ"ו, 05 ינואר 2026, בנוכחות הנאשם וב"כ הצדדים.