ת"פ (ראשון לציון) 23687-05-17 – מדינת ישראל נ' ר' ר'
|
ת"פ (ראשון-לציון) 23687-05-17 - מדינת ישראל נ' ר' ר' שלום ראשון-לציון ת"פ (ראשון-לציון) 23687-05-17 מ"י (ראשון-לציון) 8612-05-17 מ"ת (ראשון-לציון) 23703-05-17 מספר פל"א 176300/2017מספר פל"א 187703/2017 מדינת ישראל נ ג ד ר' ר' (עציר) בית משפט השלום בראשון-לציון [25.12.2017] לפני כבוד השופטת שרית זמיר ב"כ המאשימה עו"ד מור מלכה ב"כ הנאשם עו"ד דורון שטרן הנאשם באמצעות שב"ס הכרעת דין
אני מרשיעה את הנאשם על סמך הודייתו מיום 5.12.17 בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות של: איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) (בשני אישומים); היזק לרכוש בזדון - עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין; הפרת הוראה חוקית - עבירה לפי סעיף 287 (א) לחוק העונשין (בשני אישומים); תקיפת בת זוג - עבירה לפי סעיף 379 + 382(ב)(1) לחוק העונשין;
גזר דין
|
|
|
הנאשם הורשע על פי הודייתו במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום מתוקן, בעבירות של איומים (בשני אישומים), היזק לרכוש במזיד, ה פרת הוראה חוקית (בשני אישומים) ותקיפת בת זוג.
על פי עובדות כתב האישום המתוקן עובר למועד הרלבנטי בכתב האישום, היו הנאשם וגב' ס' א' (להלן: המתלוננת) בני זוג והיו עתידים להינשא. סמוך למועד הגשת כתב האישום בוטלה החתונה המתוכננת ע"י המתלוננת. כמו כן במועד הרלבנטי לאישומים 3 ו-4 עמדה בתוקפה הוראה חוקית שניתנה ע"י קצין משטרה מיום 25.4.17 לפיה נאסר על הנאשם ליצור קשר בכל דרך שהיא ולהיפגש עם המתלוננת למשך 30 ימים (להלן: ההוראה החוקית). על פי עובדות האישום הראשון ביום 14.4.17 שלח הנאשם לאמה של המתלוננת 3 הודעות טקסט בהן איים בפגיעה במתלוננת. על פי עובדות האישום השני בתאריך 24.4.17 עת יצאה המתלוננת ממקום עבודתה, הבחינה בנאשם ממתין לה מחוץ למקום עבודתה. בנסיבות הללו ביקש הנאשם לשוחח עם המתלוננת אולם זו סירבה, נכנסה לרכבה ונעלה את הדלתות. בהמשך למתואר התיישב הנאשם על מכסה המנוע של הרכב ופתח את מגבי הרכב. בסופו של דבר ירד הנאשם ממכסה המנוע, עלה על האופנוע איתו הגיע למקום והחל בנסיעה בעקבות המתלוננת. בעוד המתלוננת נוסעת עם רכבה בכביש איילון דרום, נצמד הנאשם עם אופנועו לרכבה של המתלוננת תוך שהוא עובר בין נתיבים וחוסם את רכבה. בנסיבות הללו נאלצה המתלוננת לעצור את רכבה בצד הדרך בסמוך למחלף חולות. עת עצרה המתלוננת את רכבה הגיע הנאשם לחלון רכבה וביקש לשוחח עמה. משסירבה המתלוננת לעשות כן שרט הנאשם את רכבה של המתלוננת באמצעות חפץ. על פי עובדות האישום השלישי ביום 1.5.17 עת שהתה המתלוננת במקום עבודתה, הגיע הנאשם לרכבה שחנה במקום והשאיר לה מכתב על שמשת הרכב בו ביקש את סליחתה וביקש ממנה כי תדבר איתו וזאת חרף העובדה כי נאסר עליו ליצור עימה קשר. כמו כן הנאשם התקשר למתלוננת ואמר לה שלא ייתן לה ללכת עם אף אחד אחר. על פי עובדות האישום הרביעי ביום 4.5.17 הגיע הנאשם למקום עבודתה של המתלוננת, התיישב בדלפק מולה, ירק עליה ואיים עליה במילים בוטות. בנסיבות המתוארות הוזעקה המשטרה למקום והנאשם עזב. הנאשם הגיע למקום עבודתה של המתלוננת ויצר איתה קשר וזאת חרף העובדה כי נאסר עליו ליצור עמה קשר.
על פי הסדר הטיעון שגובש בין הצדדים כתב האישום בעניינו של הנאשם תוקן, הנאשם הודה והורשע על פי הודייתו ולעונש עתרו הצדדים במשותף כי על הנאשם יושת עונש מאסר בפועל בן 3 חודשים אשר ירוצה במצטבר לעונש אותו מרצה היום הנאשם ולצידו מאסר על תנאי, חתימה על התחייבות ופיצוי למתלוננת בסך 1,000 ₪.
בטיעוניהם לעונש פירטו ב"כ הצדדים את מכלול השיקולים ששקלו בבואם לגבש את הסדר הטיעון ובהם בין היתר, מחד חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם ועברו הפלילי, ומאידך, ההודיה ולקיחת האחריות, העובדה כי הנאשם ערך "ניקוי שולחן" ונדון בגין כל התיקים התלויים ועומדים כנגדו, התיקון המשמעותי לקולא של כתב האישום והעובדה כי בני הזוג נפרדו זה מכבר ואין ביניהם קשר.
|
|
|
לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ הצדדים ושקלתי את כל הנסיבות הצריכות לעניין ובהם גילו של הנאשם, עברו הפלילי, כתב האישום שתוקן לקולא, הודאתו של הנאשם וחסכון בזמן שיפוטי יקר, והאינטרס הציבורי, מוצאת אני לנכון לכבד את הסדר הטיעון שהינו ראוי וסביר בנסיבות המקרה והנאשם, וגוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א) מאסר בפועל למשך 3 חודשים בניכוי ימי מעצרו מיום 4.5.17 עד 9.5.17. המאסר בפועל שהושת על הנאשם ירוצה במצטבר לכל עונש מאסר אותו מרצה הנאשם.
ב) מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, והנאשם לא ישא בעונש זה אלא אם כן יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר עבירת אלימות מסוג פשע.
ג) מאסר על תנאי למשך 4 חודשים, והנאשם לא ישא בעונש זה אלא אם כן יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר עבירת אלימות מסוג עוון לרבות איומים ו/או עבירה של הפרת הוראה חוקית.
ד) מאסר על תנאי למשך חודשיים, והנאשם לא ישא בעונש זה אלא אם כן יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר עבירה של היזק לרכוש במזיד.
ה) פיצוי למתלוננת עדת תביעה מס' 12 בסך 1,000 ₪. ככל שקיים פיקדון בתיק מ"י 8612-05-17 יקוזז הפיצוי מתוך הפיקדון וזאת בכפוף לכל מניעה חוקית אחרת. ככל שקיימת מניעה חוקית לקיזוז הפיצוי מתוך הפיקדון, ישולם הפיצוי ב-4 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים. הראשון שבהם ביום 1.2.18 ובכל ראשון לחודש שלאחריו. אי עמידה באחד מהתשלומים תעמיד את יתרת הפיצוי לפירעון מיידי.
המאשימה תודיע למתלוננת על פסיקת הפיצוי לטובתה ותעביר בתוך 7 ימים למזכירות בית המשפט את פרטיה העדכניים.
ו) הנאשם יחתום על התחייבות בסך של 7,500 ₪ שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר עבירת אלימות כלשהי. לא תחתם ההתחייבות ייאסר למשך 45 ימים.
מוצגים יטופלו בהתאם להוראות החוק והדין.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.
|
|
|
ניתנה והודעה היום ז' טבת תשע"ח, 25/12/2017 במעמד הנוכחים.
|




