החלטה

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות מס שונות בגין אי דיווח על הכנסות עסקו בשנים 2019-2012 בסכום של כ-3.5 מיליון שקלים.

במענה בכתב שמסר הנאשם לכתב האישום, הוא אישר כי לא דיווח על חלק מתקבולי עסקו, אך כפר בסכומי ההכנסות שנטען כי השמיט, טען טענות עובדתיות נוספות וכפר בכל הוראות החיקוק המיוחסות לו.

כמו כן, במסגרת המענה בכתב כלל הנאשם שתי טענות של הגנה מן הצדק -

האחת, כי החקירה נערכה שנים רבות לאחר ביצוע העבירות לכאורה, באופן שנפגעה יכולתו של להתגונן, ומשכך יש לכל הפחות להסיר מכתב האישום את העבירות המיוחסות לו לגבי השנים 2015-2012.

השנייה, כי כתב האישום עומד בסתירה להסדרים האזרחיים שנחתמו עמו, כשקיים פער של מעל מיליון שקלים בין סכומי ההסדרים האזרחיים לבין הסכומים המופיעים בכתב האישום.

המאשימה מסרה תגובה מפורטת לכל אחת מטענות אלו וביקשה לדחותן.

אשר לטענה הראשונה, אין חולק בין הצדדים כי כתב האישום הוגש בתוך המועד הקבוע לטיפול בתיק לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה וסעיף 57א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

טענת הנאשם כי החקירה נערכה בשיהוי רב וכי מחומרי החקירה עולה קושי ממשי שלו ושל עדי התביעה למסור גרסאותיהם ולהציג לחוקרים מסמכים רלוונטיים, היא טענה הדרושה הוכחה, כשנטל זה מוטל על כתפי הנאשם.